משה מימון ואודי אלוני
31/01/2018
את הראיון עם שמואל האוזר התחלנו עוד לפני השאלות. ישבנו ובדקנו מה עשתה הרשות לניירות ערך בתקופת כהונתו, וזה ממש לא מעט. רק חלק מזה כיסינו בראיון עצמו. האוזר, יום לפני סיום התפקיד, עדין עובד במלא המרץ.
קצת בנימה אישית, זה אחד הראיונות החשובים שביצענו. אנחנו שנמצאים בשוק ההון, מלווים ומסקרים, הקדנציה של האוזר היתה משמעותית מאוד. ראיונות הסיום שנעשו עם האוזר בכלי התקשורת האחרים הדגישו את החקירות, את אלוביץ’, את דנקנר. האוזר לא בורח מלדבר על החקירות, אבל ניכר שלא כך הוא היה רוצה שיזכרו את הקדנציה שלו כראש הרשות לניירות ערך.
אנחנו בפאנדר סבורים שהכהונה שלו כיו”ר הרשות לניירות ערך, משמעותית הרבה יותר מהחקירות האלה. ולכן את הראיון התחלנו בזה שאמרנו שלא נדבר איתו בכלל על החקירות. זה מוצה בכלי התקשורת האחרים. אותנו מעניינים השווקים, הבורסה, הקרנות, היועצים, וכל הדברים שנעשו ושעדין יש לעשות, ומה חושב על אלה, מי שהיה בצומת מרכזי מאוד של שוק ההון למעלה משש שנים.
דבר נוסף, שכדאי להגיד, הוא שמה שהאוזר מתאר בראיון, ניתן גם היה לשמוע בהתבטאויות של בכירי ופעילי שוק ההון. אם בתחילת הקדנציה בשיחות, ובראיונות נשמעו קולות מחאה רמים על הרגולציה ועל הרשות לניירות ערך, הרי שככל שעבר הזמן, ניתן היה לראות, גם שחקנים ותיקים וגם פעילים חדשים שמדברים על רגולציה כשד שניתן להסתדר איתו, וגם שמעריכים את התרומה של הרגולציה כמעלה את אמון הציבור בתעשייה ובשוק ההון. כך שבהחלט ניתן היה להרגיש את השינוי באמירות כלפי הרשות לניירות ערך כרגולטור. דברים אלה יש לציין לזכותו של האוזר.
הראיון החל עם פרישת של הפילוסופיה שלו על התפקיד של הרשות לניירות ערך. לדבריו, “המשימה של הרשות לניירות ערך היא לא רק פיקוח ושטור, אלא גם לראות איך אנחנו יכולים לפתח את השוק, לסייע לו למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר, וליצור שוק שחברות רוצות לבוא, ולהנפיק בישראל, ושתומך בצמיחה.”
לדבריו, “האג’נדה לכל אורך כהונתי היתה לפי מקל וגזר. צדיק וטוב לו, רשע ורע לו. אנחנו מצד אחד רוצים ליצור תשתית שלעסקים יהיה כדאי לפעול בה. ששוק ההון יהיה רלבנטי לגביהם. מטבע הדברים, ומהמקום שבו אנחנו נמצאים, שמנו דגש על הבורסה. פעלנו מנקודת מבט שמי שבסדר ניתן לו לעבוד, מאידך, מי שלא בסדר, לא נהיה סלחנים כלפיו, נביא אותו לכיכר העיר, לא תהיה הנחת סלב, או הנחת טייקון. אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי לאכוף את החוק.”
מרוצה מהמצב היום? הבורסה שלנו יעילה? משוכללת?
“אין פתרון קסם אחד לבורסה. מי שטוען שיש פתרון כזה, פשוט טועה. יש מערכת שלמה. הבנקים חשובים, המוסדיים חשובים והבורסה חשובה. צריך לזכור שלוקח זמן לבנות תשתית.
בניגוד לרשות שוק ההון, ולבנקים, שאצלם כמעט כל הפעולות מבוצעות בהוראות, רשות ניירות ערך נדרשת להליכי חקיקה. וצריך לזכור שבמהלך הכהונה שלי היו פעמיים מערכת בחירות.”
בסך הכל, ועדת הכספים לא ממש עושה לכם בעיות בתהליכי אישורי החקיקה
“כל יזמה שאנחנו רוצים לבצע לא יכולה לעבור בלי שר האוצר. זכינו לתמיכה ולגיבוי מלא מכל שרי האוצר, מחברי הכנסת בוועדת הכספים. שר האוצר כחלון במיוחד נתן גיבוי ותמך. אבל עדין, התהליכים לוקחים זמן. אין לי תלונות, רק צריך לזכור שזה חלק מהעניין.
דבר נוסף הוא שאני טוען ותומך נלהב לוודאות רגולטורית, כיניתי את זה בזמנו “הודנא” רגולטורית. לאור זאת כבר מתחילת הכהונה שלי הוצאנו את מפת הדרכים. עבדנו על זה שנה שלמה. אם עוקבים אחרי התוכנית רואים שאנחנו עובדים לפי סדר. זה מאות דברי חקיקה, שצריכים לעבור את האוצר, והמשפטים, וטיוטא להערות הציבור, ודיון במליאת הרשות, ועוד.
טיפלנו כמעט בכל סוגי החברות, חברות זעירות, קטנות, בינוניות וגדולות, חברות טכנולוגיה, חברות זרות, וחברות שרוצות להנפיק לראשונה בבורסה.”
אחת המהפכות המשמעותיות היא המעבר של הבורסה לחברה פרטית
“זו אכן אחת המהפכות המשמעותיות שעשינו, והיא הולכת לשנות סדרי עולם. אבל הכל ביחד יוצר את התשתית לשינוי בשוק ההון. חלק משמעותי מהשינויים הבשיל רק בשנה האחרונה, אין ספק שהיה כדאי לעשות את זה מהר יותר. אבל עלו שאלות בדרך. זה לגיטימי שעולות שאלות. אנחנו המדינה היחידה בעולם, חוץ מכמה מדינות ערב וסין, שבה הבורסה לא פרטית, זה לבדו כבר אומר לא מעט. התהליך היה ארוך ומורכב. הוא עבר לפני חצי שנה, ויש לו עוד חלק פורמלי שיגמר בעוד חצי שנה.
התהליך כבר עכשיו מוכיח את עצמו בכמה רמות. התחלנו להחזיר את אמון הציבור. חברות מגלות שירותיות מצד הרשות, מצד הבורסה. רואים כבר לא מעט הנפקות, ופעם ראשונה אחרי שנים, מספר החברות בבורסה גדל, מחזורי המסחר גדלים. בזכות השינוי המבני, אנחנו רואים פעם ראשונה, אחרי הרבה שנים, שיחות על שיתופי פעולה שמגיעים מטורונטו, מנאסד”ק, מלונדון, בורסות מאוד משמעותיות. עדין אין שום דבר סגור. אבל יש עניין.”
זו בעצם היתה אחת הסיבות לשינוי המבני, ולהפיכת הבורסה לחברה למטרת רווח, אבל עדין הבורסה שלנו מתנהגת ונראית כמו אי בים - חסרים עדין המון דברים
“יש עדין דרך ארוכה ללכת, אבל בוא נראה לאן הגענו. בזכות השינוי שעשינו יהיה שיתוף פעולה עם בורסות אחרות. יבואו עוד חברי בורסה. עד היום הבנקים ובתי ההשקעות, שהיו גם הבעלים וגם חברי הבורסה, שמו חסמים מאוד משמעותיים. התחרות שאנחנו מקווים שתהיה מתעכבת. היא תתעכב עד עוד חצי שנה, ואני מקווה שלפני כן, שכן הם יושבים עדין בדירקטוריון, ובעוד חצי שנה הם יוצאים מהדירקטוריון. זה יאפשר למנכ”ל הבורסה, שעושה עבודה מצויינת, ולבורסה עצמה, להכניס חברים חדשים.”
זה מה שישפר את מצב הבורסה, כמות החברים החדשים?
“אמרתי יותר מפעם אחת שמה שיכול להוריד את העמלות זה תחרות. אני רואה את הפער שבין העמלות שהבורסה גובה ושחברי הבורסה גופים מהלקוחות, זה פער גדול, ויש מקום להוריד את הפער הזה. זה יכול לחסוך מאות מליוני שקלים לציבור.”
אתה בסך הכל מרוצה ממצב הבורסה היום?
“הבורסה נמצאת היום במצב מדהים לעומת מה שהיתה לפני שנה ושנתיים. אבל 2018 תהיה הרבה יותר, כי אנחנו בנינו את התשתית לשנים הבאות. לכן אני מאוד אופטימי לגבי הבורסה. יש חשיבות לבורסה, זה לא Nice To Have, יש כאמור עוד הרבה מה לעשות.”
מה עם עושי שוק, זה קריטי לבורסה שלנו שיש בה בעיקר חברות קטנות?
“יש לנו עושי שוק, גם באגרות חוב וגם במניות. צריך לפתח אותם. אצלנו להבדיל מהנאסד”ק, אין לעושי השוק מעמד מיוחד. אנחנו יותר דומים לאירופאים, שמעמד עושי השוק הוא – Liquidity Providers, ספקי נזילות. אחד הדברים שהיום שוקלים ברצינות, ואיתי בן זאב דוחף לזה, הוא עשיית שוק על־ידי הבנקים. בנק ישראל עד היום לא אהב את זה. יש היום יותר סיכוי לכך. זה יכול מאוד להועיל לעשיית שוק.”
מה עם מסחר בכל דבר, הבורסה רצתה לאפשר מסחר בחברות ישראליות שלא רשומות כאן, והרף שקבעתם היה כל־כך גבוה שזה למעשה ייתר את האפשרות הזו, צריך לדעתך לאפשר זאת בבורסה?
“בעולם לא מאפשרים מסחר בכל דבר. רק בפרקפורט. בשווייץ עושים את זה כמונו – מאפשרים זאת רק לחברות זרות. זה כבר אומר משהו כשלעצמו. התפקיד שלנו זה להגן על המשקיעים, כי מסחר בכל דבר אומר שאם מישהו מגיע לכאן, למשקיעים בו אין הגנה. אין אפילו הגנה שיש למשקיע אמריקאי.”
אבל יש תו תקן, של האמריקאים, והאירופאים, אפשר לאמץ אותו
“אנחנו לא שללנו את זה לגמרי. אני מאמין שצריך להעיז ולחשוב מחוץ לקופסא, ולכן צריך לעשות נסיון. אם היינו פותחים את זה לחברות ישראליות בארה”ב, באותו רגע, כל החברות הדואליות היו עוברות לשם. החברות הדואליות תורמות המון למסחר בישראל. ועכשיו, נניח וזה לא מצליח, אני מאמין שזה יצליח, אבל אם אני טועה, זה היה מחסל עשרות אחוזים מהמסחר בבורסה בארץ. זה בנוסף על ההגנה על משקיעים.
ולכן מה שאמרנו זה, בוא ניקח את החברות האמריקאיות הכי גדולות, שלגביהן יש המון תשומת לב ציבורית, יש פיקוח הדוק של השוק. בוא נסמוך על זה, ונאפשר את זה כניסיון. אם זה יצליח נלך עוד שלב. זאת הסיבה.”
בוא נדבר על אכיפה מנהלית. לפני החוק, היתה תחושה כאילו יועצי השקעות עושים הרבה עבירות, והנה כמה שנים לאחר החוק, לא שומעים כמעט על יועצים שנתפסים בעבירות. איך אתה רואה את תחום ייעוץ ההשקעות מבחינת אובייקטיביות, יעילות, מקצועיות? האכיפה המנהלית שיפרה, גרעה ממערכי הייעוץ?
“האכיפה המנהלית טייבה באופן מאוד משמעותי את הפעילות של כולם. הביקורות שלנו מראות שיש עבודה הרבה יותר טובה במערכי הייעוץ. אנחנו גם הקלנו למשל בבירור צרכי לקוח. מהצד השני אחת השאלות שאנחנו כל הזמן מתחבטים בהם, הוא לגבי הביקורת שהאכיפה המנהלית משתקת.”
בעצם זה מייצר הסתמכות על מערכת הדירוג, כך שהיועצים פחות מכניסים את הידע שלהם, אולי הלכנו רחוק מדי עם הפחד והחשש של היועצים?
“אנחנו כל הזמן אמרנו שאנחנו רוצים שהאכיפה המנהלית תהיה מרתיעה אבל לא משתקת. אלה מילים, השאלה אמפירית מה קרה בפועל. אנחנו מינינו שופטים, זה הפך את השיפוט לבלתי תלוי, למרות שפורמלית הם מונו על־ידי הרשות. עובדתית הם נהנים מאי-תלות. השופטים לא פעם מבקרים אותנו, את הרשות, ואני רואה בזה תעודת כבוד לתהליך.
כשרואים איך טיפלנו בהסדרי אכיפה בצורה מדודה, לא מתלהמת. הקנסות היו מדודים, ביצענו כנסים והסברה. אנחנו יושבים באופן שוטף עם כולם. כשצריך אנחנו אוכפים. אנחנו מאוד מדודים ביישום האכיפה ולדעתי היא לא משתקת, היא מרתיעה.”
יש את מערכות הדירוג, עליהן מסתמכים היועצים. כשיש סט כללים מוגדר, תמיד יהיו גופים שינסו להשתמש בכללים האלה מכל מיני כיוונים, הקמה ומיזוגים של קרנות, למשל. רק השנה נולדו כמעט 200 קרנות חדשות, לא תמיד הייעוץ צופה פני עתיד, אתה בסופו של יום כן מרוצה מהמוצר שמקבל הלקוח הסופי דרך מערכי הייעוץ?
“תעשיית הקרנות והניהול תיקים, הן תעשיות מאוד מפוקחות. בהשוואה למשל לעולם קופות הגמל. רמת הפיקוח והשקיפות מאוד גבוהות. אנחנו כל הזמן לומדים ומגיבים. השינויים שעשינו בקשר לדמי הניהול, והמדיניות בא כדי למנוע מצב שזה נבלע בכלל הדיווחים.
יש טענה שחוזרת ועולה לגבי תרגילים שיש בתעשייה הזו. אנחנו עשינו עבודה, ובדקנו איך הקרנות הקטנות, שמהוות אולי סוג של בלון ניסוי, ומה קורה איתן אחרי כמה שנים. אנחנו לא רואים שזה כצעקתה. יש יתרון לקרנות בגמישות ובהתאמה לצרכי הלקוח, ולתפיסה של מנהל ההשקעות. יש אחד שב־90/10 ישים באגרות חוב ממשלתיות, ואחר ישים באגרות חוב קונצרניות. גם הלקוח לא רוצה שינהלו את התיק שלו בצורה מקובעת. מנהל התיקים בתקופות מסוימות צריך להחזיק מח”מ קצר, בתקופות אחרות צריך להחזיק מח”מ ארוך, זה האמירה שלו. השינויים הם לא בהכרח לרעת הלקוח.
דבר נוסף שיש להתייחס אליו, הוא עד איפה צריך להגיע ברגולציה. אין כל־כך הרבה קרנות בכל תחום לכל מנהל, אז אני לא רוצה לאסור גם את זה. ענף הקרנות משרת הרבה מאוד משקיעים לפי טעמם, בניגוד לקופות גמל יש אפשרות להיכנס ולצאת ולבחור. אפשר להשוות את זה לקופת גמל להשקעה, שאין בה את רמת הפיקוח שבה אנחנו נמצאים.
נשווה את זה לאופציות, הרי אם היינו רוצים להקטין את הסיכון, היינו דורשים בטחונות מלאים, אבל אז לא היה מסחר באופציות. אותו דבר כאן, אנחנו תמיד יכולים להכביד את עולנו, כדי שלא יבואו אלינו בטענות, ולהגיד שלא אכפת לי מה התוצאות של זה. אבל אני רוצה רגולציה מאוזנת, שמצד אחד שומרת על האינטרסים של המשקיעים ומצד שני מפקחת על הפעילות. אנחנו קשובים לשוק, מתקנים טעויות, ומשתפרים, וזה כל הזמן ימשיך לקרות.
צריך לזכור, וזה בלי קשר למערכות הדירוג, שיש למנהלי השקעות חשש להיות חריגים מהממוצע. הם רוצים להיות דומים. זה חלק מהגישה. זה קיים בקופות גמל, בקרנות נאמנות ובניהול תיקים. ככל שיהיו יותר גופים, השונות של הדעות תוסיף לגיוון.”
מה עם צמצום כמות גופי ניהול קרנות בשוק?
“בשנים האחרונות, הלחץ ההולך וגובר על דמי הניהול, גרם לצמצום מספר השחקנים. מה שפעם היו מרוויחים ממיליארד שקל, היום בקושי מרוויחים מעשרה מיליארד שקל. זה גרם לכמות השחקנים להצטמצם. כמות מנהלי הקרנות, וכמות חברות תעודות הסל הצטמצמה. זה מקטין ריבוי דעות, ויכול לפגוע בסופו של יום גם במחזורי המסחר בבורסה. חשוב להגדיל את מספר השחקנים.”
מה יעזור להגדיל את מספר השחקנים?
“אנחנו צריכים להביא חברי בורסה נוספים, זה חלק משינוי מבנה הבורסה. אנחנו פועלים בהרבה כיוונים”
הרבה אנרגיה הושקעה בלהביא קרנות זרות לארץ. אמרת שהרשות מתכוונת לוודא שהיועצים לא נותנים עדיפות לקרנות מקומיות.
"לגבי הקרנות הזרות, אנחנו כן רואים התעניינות. אנחנו נבחן שהיועצים פועלים באופן בלתי מוטה. הקרנות הזרות אמורות להביא מוצרים שונים. הן לא מתחרות על המכשירים הפיננסיים שיש בישראל. היתרון של הקרנות הזרות הוא ביכולת לפזר, ואולי ביצירת תחרות בריאה עם הענף עצמו. זה ברור שהערך המוסף צריך להיות גבוה. זה לוקח יותר לאט משציפינו.”
מה עם המס על הבורסה. הרי מאז הפעימה האחרונה שלו ב־2011, הגבייה דה־פקטו ירדה. מה עמדתך בעניין?
“אני אמרתי את זה המון פעמים, ומעל כל במה שאנחנו בעד הורדת המס. מה שאמרת הוא נכון. התקבולים ירדו. הורדת המס היא Win-Win בהרבה דברים. היא תעודד חברות להירשם. זה יעודד את המסחר. זה יגדיל את תקבולי המס לממשלה.
יש היום יותר פתיחות מאי פעם. יהיה קשה להוריד את זה מ־25% ל־15%. יש עוד כמה הצעות. למשל, לתת למשקיעים לא גדולים הנחה דומה לזו שבנדל”ן, כלומר שעד 5,000 שקל, יהיה פטור ממס רווחי הון. 60 א’ שקל בשנה. זה פתרון כירורגי שיכול להועיל. זה יכול לצנן את שוק הנדל”ן. זה גם מיועד לאנשים לא מאוד אמידים.
הצעה נוספת שחשבנו עליה, היא לעשות הוראת שעה לשנה, או קצת יותר, שבה, חברה פרטית שמנפיקה בבורסה, בעל השליטה מקבל הנחה ויורד מ־30% מס ל־15% מס רווחי הון. היתרון הוא שמס הכנסה לא מפסיד כלום, כי אלה ממילא חברות פרטיות.
אני גם מאמין בחשבון להשקעה. בישראל יש את זה לקופת גמל בלבד. יש הגיון ליישם את זה באופן כללי. יש הצעת חוק פרטית בעניין של חבר הכנסת מיקי זוהר. קיוויתי שזה יתקדם, זה עדין לא קרה.”
מה דעתך על טבע?
“אני דווקא רוצה להסתכל על חצי הכוס המלאה. פעם חשבנו שאם טבע לא תהיה כאן, לא יהיה שוק. היום, אחרי שטבע נחתכה בשני שליש משוויה, יש כאן שוק והוא עוד יותר ער מאשר היה כשטבע היתה בשיא שוויה. יש תהליכים שקורים ומשתפרים למרות זאת.”
אחד הדברים שאפיינו את הקדנציה שלך, הוא מעבר מרשות מגיבה לרשות יוזמת. ראו את זה עם האופציות הבינאריות, רואים את זה עכשיו עם הביטקוין, אקטיביזם מול הבורסה, והחלפת ההנהלה הקודמת – אסתר לבנון, וסם ברונפלד, הפחתתם את עמלת ההפצה לבנקים ודאגתם שהעמלה תגיע לצרכן. היו אירועים שבהם, עוד לפני שקרה מקרה שבו המשקיעים נפגעו, נקטתם עמדה פרו־אקטיבית. להבדיל ממה שהרשות עשתה עד כה, שזה היה להמתין למצב שבו היתה בעיה, ואז ראו איפה ומי לא היו בסדר. זה נבע משינוי גישה או מחשש, שאמר שהמציאות שבה היינו אתמול כבר לא קיימת. כי היום מצפים מאיתנו לא להיות מגיבים אלא להיות מובילים?
“בכל התחומים שנגעת, אני סבור שאנחנו צריכים להיות מובילים ולא מובלים, Leaders ולא Followers. השחקנים בשוק הם מאוד מתוחכמים. לזה תוסיף את העובדה שבאופן טבעי הרגולציה עוקבת אחרי ההתפתחויות בשוק ולא להיפך. אנחנו חייבים לקרוא את המפה ולהיות שם הכי מוקדם שאפשר. אנחנו כנראה לא נהיה לפני שהדברים קורים, אבל אנחנו בהחלט חייבים להיות שם.
בהשקעות לא מפוקחות בנדל”ן, בזירות סוחר, באופציות הבינאריות, גם בביטקוין, בכל אחד מהתחומים האלה. בבסיס אנחנו בסביבת ריבית נמוכה שגורמת למשקיעים לתיאבון מוגזם לסיכון. אנשים חושבים שכל אחד אחר מרוויח וגם הם רוצים להשתתף בחגיגה.”
בוא נדבר רגע על הביטקוין
“לגבי הביטקוין, אני אומר שני דברים – זה הסיכון הכי גדול, ואולי גם הפוטנציאל הכי גדול.
יש הרי בלוקצ’יין, שזה הטכנולוגיה. היא תהיה ותישאר, ואין איתה שום בעיה, ואני בעדה.
לגבי המטבעות הדיגיטליים, והביטקוין בראשם, אין לי שום דבר נגדם. אבל לא ברור מה הכלכלה שעומדת מאחורי זה. לא ברור מנגנון המחירים. זה נראה מחיר בועתי, כי יש לזה את כל הסממנים. קונים כי זה עולה, כי מישהו אחר קונה. יש גם הבדל בין המטבעות. אז הסיכון הוא שאנשים לא מבינים למה הם קונים, ואתה לא מבין את הכלכלה שמאחורי זה.
הסיכון השני מגיע למשל מפרסומת שאומרת – 'אם אתה רוצה השקעה בטוחה, בוא תשקיע בביטקוין, אל תשית ליבך לבנקאים הפחדנים'. הרי ככל שמתעוררים גופים, שאומרים לך בוא תשקיע, ושאין מאחוריהם שום דבר, הרי זה איננו אלא מוטציה של האופציות הבינאריות. אתה שם את הכסף, ולא תראה אותו אחר־כך, אז אותי כרגולטור זה מטריד.
בוא נניח שאנחנו חושבים שזה הדבר הכי טוב שקיים. הרי אם יבואו 2־3 חברות כאלה, שיגנבו את הכסף, זה יהרוג את כל התעשייה הזו, כי אנשים יפחדו מזה. ולכן אני רוצה לחשוב על זה.”
לגבי חברות שמשקיעות במטבעות דיגיטליים. זה משהו שאולי דווקא יכול היה לקדם את הבורסה. כי אולי במקומות אחרים אוסרים על זה, וכאן אפשר היה להתיר את זה, ואז תתפתח פה תעשייה גדולה. גם הנאסד”ק קם על כלכלת אינטרנט שבזמנו היתה בועה. בועות זה חלק מהחיים
“אמון הציבור זה נשמת אפו של שוק ההון. אתה יכול לאבד את אמון הציבור בקלות. על זה אמר מרק קרני (נגיד הבנק המרכזי הבריטי – מ.מ., א.א.), ש’אמון הציבור בא ברגל, ועוזב בפרארי’. אתה בקלות יכול לאבד את אמון הציבור. זה מה שמטריד אותי.
אני אומר כרגולטור, בואו נחשוב על מסגרת רגולטורית ייעודית שנכונה למכשירים האלה. ניקח את “משאבי טבע” שהם אמרו שהם עומדים להשקיע בחברה קנדית שעוסקת בכריית מטבע. הם עלו באלפי אחוזים. אני שואל האם הגילוי היה מספיק? זו חברה שמניותיה נסחרות, אם היה מסתבר שאין שם שום דבר, הרי היו שואלים איפה היינו. לכן הוצאנו הוראה לציבור, וביקשנו לבדוק מה נכון. כרגע חסר מבוגר אחראי בתחום הזה. בישראל ובכל העולם. אנחנו מנסים לתת לזה מסגרת נכונה. גם העוסקים בזה יגידו לך שהם רוצים רגולציה כדי שירגישו ביטחון. לכן אני לא בא למנוע. אני רוצה למצוא את המסגרת המתאימה לסוג הזה של הפעילות.
לגבי ICO (הכוונה להנפקות מטבעות דיגיטליים, Initial Currency Offer – מ.מ., א.א.) גם כאן, הקמנו ועדה, שתנסה ליצור איזושהי ודאות. יש מספר פרמטרים שאם נפלת לתוכם אתה נחשב נייר ערך, כל הרגולציה של ניירות ערך חלה עליך. יהיו פרמטרים שאם אתה עומד בהם, אתה לא נייר ערך, ולכן פטור. מקרים אחרים, נבחן אותם בהתאם למקרה. זה המצב היום, עוד לפני שעשינו משהו.
לעתיד, אנחנו אומרים בוא נשקול מה קורה אם אתה נייר ערך, והרגולציה הנוכחית, לא מתאימה למטבעות דיגיטליים, בוא ניצור מסגרת רגולטורית מתאימה לזה. זה אחד האתגרים הכי גדולים שיש היום.
בקיצור, אני לא נגד ההתפתחויות הרגולטוריות, אבל צריך מסגרת מתאימה. צריך מבוגר אחראי.”
אם שואלים אותך, מה היתרון ומה החיסרון של שוק ההון המקומי?
“החיסרון זה הגודל. גם העובדה שיצאנו ממדד השווקים המתעוררים, פגעה בנו. אנחנו מנסים לשנות את זה, אבל לא הצלחנו. היתרונות, הם הפוטנציאל. הפוטנציאל הוא עצום. יש כאן חברות טכנולוגיה שהופכות להיות משמעותיות בעולם.
אתה רואה בורסות משמעותיות במזרח ובמערב, שרוצות לבוא לישראל, יש כאן מעין האב יזמי טכנולוגי. אנחנו מרחיבים את הרישום הכפול, גם להונג־קונג, לסינגפור, ולטוקיו, כי חברות מקומיות הולכות לשם.
אם מוסיפים לזה את שוק האג”ח. יש כאן שוק שיכול להיות גדול הרבה יותר. שוק האג”ח כאן הוא מעולה, שקוף, נסחר בבורסה. ניתן לגייס כאן במחירים שלא ניתן לגייס במקומות אחרים בעולם.
היתרונות האלה מעניינים לא רק אותנו, אלא גם משקיעים מחו”ל. זה יכול להפוך אותנו להרבה יותר.
זה מתקשר למבנה של הבורסה. כל עוד המבנה לא משתנה, אי אפשר לעשות שיתופי פעולה. אתה לא יכול לעשות שיתוף פעולה עם מישהו כשאתה לא יכול לחלק את הרווחים שלך. וחברי הבורסה חוששים לתחרות שלהם.”
נעבור אליך, אז למה בעצם אתה עוזב? יש התרוממות בשוק ההון, יש התחלה של פריחה, ואם תישאר עוד חצי שנה תסגור את כל הפינות, אז למה לעזוב דווקא עכשיו
“צריך לדעת מתי לעזוב. הרשות היום בשיאה, נכונו לה עוד שיאים חדשים. יש היום יותר מאי פעם הכרה שיש רגולטור בישראל, שהרשות כאן בכדי להגן על המשקיעים. ההכרה הזו מגיעה גם מצד הציבור, שרואה שיש מי ששומר עליו, ושאנחנו לא עושים הנחה לאף אחד. מצד החברות יש הכרה שיש רגולטור קשוב, ושמי שבסדר לא מפריעים לו.
אני מאוד אוהב את הרשות. יש כאן אנשים מדהימים. זה גוף חרוץ, ערכי, משרתי ציבור אמיתיים. אנשים מצויינים ומצטיינים, עם המון אכפתיות למה שקורה.
תמיד יהיה מה לעשות, צריך לדעת מתי לעזוב. עצוב לי שאני עוזב, אבל זו החלטה נכונה.”
אם אתה רוצה כותרת לכהונה שלך, מה הדבר שאתה רוצה שיזכרו אותך בגינו? מנינו לא מעט דברים, מה מהם הוא גולת הכותרת מבחינתך
“אמרו לי, שקודמי בנו בניין, כזה או בניין אחר. וכששאלו אותי מה אני הייתי רוצה לעשות, אני הייתי רוצה לבנות הרבה בניינים. אנחנו בנינו שכונה חדשה, מודרנית בשוק ההון. עם בורסה הרבה יותר טובה. לא הייתי רוצה שיזכרו אותי רק בגלל דנקנר ואלוביץ’, אלא בשל הבניינים שהקמתי בשוק ההון.”
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המופיעות במייל זה מועברים במסגרת תכתובת כללית, ואין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של נמען במייל זה, אין לראות בהם הצעה כלשהי, שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל נמען למייל זה – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע המופיע במייל זה, עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות במייל זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי בדברים נשוא מייל זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. משה מימון לא יהא אחראי בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש באמור במייל זה, אם יגרמו.
%20(null)%20Dreamstime.com.jpg?tr=w-350,h-200,fo-auto "Photo (null) (null) Dreamstime.com")
