בשבוע האחרון המשיכה הטלטלה בשוק האג"ח הקונצרני כאשר אגרות חוב רבות הפסידו מערכן עשרות אחוזים. בגרף הבא ניתן לראות את נתוני "שערי ריבית" (נכון לתאריך 6.11) לעקומות התשואות של אגרות החוב צמודות המדד בדירוגי אשראי שונים. העקום התחתון (בצבע אדום) מייצג את הריבית הנגזרת מאגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד מסוג "גליל" לנקודות זמן עתידיות. עקום זה עולה בשיפוע מתון ככל שאורך החיים של האג"ח נמשך מרמה של כ 4% לטווח הזמן הקצר ועד לרמה של 5% לטווח הארוך. העקום העליון (בצבע תכלת) מייצג ריביות המתאימות לאיגרות חוב המדורגות בדירוג A מינוס (A-) . חשוב לציין שאיגרות חוב בדירוג A- נחשבות לסולידיות עבור קופות הגמל והפנסיה בהיותן נחשבות ב"דירוג השקעה".
הריביות הנגזרות מאיגרות חוב בדירוג A- נעות בין 16% לטווח הזמן הקצר ועד יותר מ20% לטווחי הזמן הארוכים.
המשמעות היא, שפרמיות הסיכון לאגרות חוב אלה, עם משך חיים ממוצע (מח"מ) של כ 3 שנים עולה על 16% לשנה!! ובתוספת הצמדה למדד!! (פרמית הסיכון נמדדת כהפרש בין פרמית האג"ח המדורג לבין פרמית האג"ח הממשלתי).
זהו שיא היסטורי בישראל, אשר כמותו לא ראינו אפילו במשברים קודמים. לשם השוואה, נציין כי בעיתות רגיעה בשוק ההון עמדו פרמיות הסיכון על 2% עד 5% בארץ ועל 1% עד 2% בארה"ב.
חשוב להבהיר, כי פרמיות הסיכון עלו ללא הצדקה כלכלית כפי שיוסבר בהמשך ולכן הן אטרקטיביות ומהוות הזדמנות השקעה.

הגרף הבא, מציג הדינאמיקה וההשתנות של פרמיות הסיכון בחודשים האחרונים החל מאוגוסט ועד לנובמבר 2008. ניתן לראות את העליה החדה בפרמית הסיכון של אגרות חוב המדורגות A- מ 7% ל 16% בתוך 3 חודשים בלבד. גם לשינויים כאלה בתוך פרק זמן כה קצר אין תקדים.

להערכתנו, אין הצדקה כלכלית לגידול העצום בפרמיות הסיכון אשר היו נמוכות אפילו במונחים היסטוריים בחציה הראשון של שנת 2007. בחציה השני של 2007 עלו אמנם פרמיות הסיכון אך הייתה זו עליה סבירה.
השינוי הנוכחי מצביע על תופעה חריגה בשוק שנובעת מטעמים לא בהכרח רציונליים. חלק מהנפילות במחירי אגרות החוב נובעים מפאיקה בקרב הציבור וחשש מקריסה של חברות.
למען הצדק ההיסטורי נציין כי על סמך סטטיסטיקה רבת שנים מארה"ב המראה כי הסיכוי שחברה המדורגת בדרוג A תפשוט את הרגל עומד על פחות מ 1% בלבד! במשבר הכלכלי הקודם בארה"ב אשר התרחש ב 1989 - 1991 לא פשטה את הרגל אפילו חברה אחת בדירוג A. אז נכון שישראל אינה ארה"ב וכי הדרוג בארץ שונה, אבל גם אם ניקח בחשבון את המשבר החריף ונניח ש 10% מהחברות יפשטו את הרגל לחלוטין, עדיין נקבל תשואה חיובית וגבוהה בתיק השקעה המורכב מאגרות חוב.
עוד נציין, כי גם בפשיטת רגל של חברות, ההחזר על האג"ח באופן ממוצע עומד על כ 50% , כלומר שהאג"ח אינו נמחק. למשל - בפשיטת הרגל של חברת חפציבה קיבלו המשקיעים למעלה מ 80%.
לסיכום
את הדגש בבניית תיק האג"ח יש לתת לנושא פיזור הסיכונים, באופן שהתיק יהיה מורכב ממספר חברות מענפים שונים, עיסוקים שונים וטריטוריות פעילות שונות. בנוסף, יש לבחון לעומק כל חברה וחברה ובדגש על יכולת החברה לפרוע את חובותיה כאשר אלו יגיעו לפירעון.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





