תעודות סל וקרנות נאמנות אג"ח חו"ל במשבר

משבר כלכלי אמיתי מתרחש לנגד עיננו ונדמה כי רק למתי מעט הפתרונים. למרות שכתבתי על כך בעבר אשמח לחזור ולסדר את האנדרלמודסיה שהתקשורת נוטה ליצור ברגעי לחץ ופאניקה.

אתחיל עם כמה הגדרות:

• אינפלציה-המונח אינפלציה מתאר מצב שבו כמות הכסף בשוק גבוהה מן הדרישה שלו דה-פקטו.
• דיפלציה- המונח דיפלציה מתייחס למצב שבו הביקוש לכסף גבוה מן ההיצע.

שני התרחישים מופיעים במשק ללא הפסק, כאשר ערכו של הכסף אינו קבוע. עם זאת תופעת הדיפלציה נדירה יותר, בעולם בו הכסף לא מוצמד לערך פיזי מסוים (זהב, כסף, מלח וכו`). טענה זו מוכחת  על ידי חישוביי האינפלציה של הבנקים המרכזיים; בבחינת ערכו של הדולר שירד בהדרגה מנכסיו מאז 1913 בשיעור של 96%.

הפעם האחרונה בה התרחשה דיפלציה משמעותית עולמית היתה ב1929 , אך להשוות את המשבר ההוא  לימינו, זהה לניסיון להשוות בין כיסאות לשולחנות, כשאז ההצמדה של הדולר לזהב יצרה אינטרקציה דינמית בין שני המטבעות וגרמה ליכולת לשלוט על האשראי בשוק.

כח קנייה: להבנת משמעות המשבר היום, נחוץ גם ההסבר על משמעותו של המונח "כח קנייה"-
כסף הוא כלי לרכישת סחורות וטובין; כח קנייה משמעותו המילולית היא היכולת שיש לכסף לרכוש את אותה הסחורה.  ככל שכח קנייתך גבוה יותר כך ייטב מצבך כצרכן במשק. אין זה עניין של כמות אלא דווקא של איכות, רוצה לומר- אין חשיבות למספר השטרות בכיסך, אלא כמה טובין יכול השטר המסוים שבכיסך לרכוש.

איבוד כח קנייה ידוע יותר כאינפלציה. אינפלציה הינה מס סמוי שמטילה הממשלה (או האוצר או הבנק המרכזי; תלוי במקום ובתקופה בה אתה נמצא) במחשכים, בעודך עסוק בטלאות היום. אם וכאשר היה מוטל מס  של 96%  על הצרכנים, אני מבטיח שכולנו היינו מטפסים על הבריקדה הראשונה, בכדי למחות  ולזעוק.

זהו תסמינו הראשון של המשבר; מדיניות מוניטרית-במימדים מיתולוגים יצרה גישה מוגברת לאשראי ולצבירת חובות. מטבעות העולם שוויתרו על הצמדה באשר היא לערך מוחשי, הניעו בועת אשראי שבחרה להתגלגל לכל הכיוונים : נדל"ן, סחורות, מניות ואג"ח. פרט להשקעה בשוק העבודה.

חסכון: אדם מייצר וצורך כאשר יצר יותר משצרך, יש לו הזכות להשאיר את עודף הייצור. ערך זה נקרא צבירת הון וחסכון. כסף נשמר, בכדי שביום מן הימים תוכל להפוך אותו בשנית לייצור בכדי שתוכל שוב לצרוך. כמו כן יש גבולות הן לצריכה והן לחסכון של האדם כפרט.

כסף מולווה מן מאגר החסכון או כך לפחות הוא אמור במערכת שפויה. מכאן שגם האשראי צריך להיות מוגבל, אך בעולם הנשלט על ידי בנקים מרכזיים שכח אמונתם טמון בעודף אשראי, המונח חסכון הפך למושג ארכאי. במערכת מתוקנת כאשר האשראי מגיע מן החסכון-חסכון הופך יקר המציאות.
רביות גבוהות מעודדות את החוסכים לא לצרוך אלא לחסוך ודרך חסכון יקר זה, חלה לה ההשקעה במשק מצד גורם שלישי. היום המשולש המפורסם של לווה, מלווה ובנק התהפך;  אשראי הולך וצומח עם ירידה עולמית של ריביות בנקאיות.

בעולם המערבי בניגוד לסין, החסכון בשיא שלילי והחובות כבר שכחו מתי עצרו לאחרונה. כיצד זה ייתכן?

 זהו אינו מצב טבעי ,אלא מעשה ידי אדם ולדאבוננו מצב זה מורה על מעבר של הון מההמונים
(צרכנים) ליחידים (לוקחי האשראי). בשל כך הטענה על דקדנס מערבי- מקבלת משנה תוקף.

התוכנית האחרונה של הבנק המרכזי מדווחת על 800 מיליארד דולר שיוזרמו לשוק בכדי להפשיר את קפאון האשראי. במציאות של ריבית נמוכה ההמולה מתרכזת באגף האגח"ים, לשם ההון המוזרם יגיע
בראש ולראשונה ולו מחמת התיאבון הגדול של החברות לגלגל את חובן דרך הלוואות הציבור.

הם שיקבעו באיזה דרך נבחר עתה, בעולם בו הכסף הינו תחת הוראה וציווי ולא תחת הצמדה- חוב וצבירתו היא המציאות שבה אנו חיים. האדם או החברה שיוכלו לתעל את אותו החוב לטובתם, יצלחו את השנים הקרובות בשגשוג.

אג"ח קונצרני בחו"ל בקרנות נאמנות ובתעודות סל

ההשוואה בין אפיקי ההשקעה השונים באג"ח מתבקשת; במבט כולל  ניתן לראות כי כמו בשאר ההשוואות שערכנו,  תשואות קרנות הנאמנות טובות יותר בשל רוחב וגיוונו של הענף.

נתחיל את הסקירה עם קרנות הנאמנות:

תעודות סל:

ענף האג"ח חו"ל ישנם 3 תעודות סל מבית קסם תעודות סל הבנויות אך ורק מאג"ח קונצרני:

• תעודת סל אג"ח Aקסם בונד - תעודת הסל הכוללת בתוכה 20 אג"חים המדורגים ברמת A ומעלה, דוגמת ליהמן ברדרס , בית ההשקעות שפשט את הרגל לאחרונה, ובכל זאת התעודה הניבה תשואה שלילית של9.4%  **. תשואה לגיטימית בהתחשב בענף ועברו מתחילת השנה.

• קסם HIGH BOND - תעודת הסל עוקבת אחר מדד iBoxx $ Liquid High Yield הכולל עד 50 אג"ח נזילות, בעלות תשואה גבוהה ומדורגות בדירוג אשראי ע"י אחת מחברות דירוג האשראי Fitch, S&P או Moodys בדירוג בינלאומי של +BB ומטה. תשואת התעודה מתחילת השנה היא :28.3%-

• קסם בונד 5-10 יורו- צמודה למדד הIBOXEUR הכולל 20 אג"ח נזילות, בעלות בינונית גבוהה ומדורגות בדירוג אשראי ע"י אחת מחברות דירוג האשראי Fitch, S&P או Moodys בדירוג בינלאומי של A עד A-. תשואת המדד שחשפתו היא לאירו מתחילת השנה  הינה:22%-

לסיכום:

דיפלציית ערכים מתרחשת זה עתה; בתגובה הבנקים העולמיים הבטיחו להגדיל את בסיס הכסף ב125% וזהו רק קצה הקרחון. ברגע שמאמצי האשראי ישאו פרי וישקיטו את המולת הדיפלציה שמסביב, נוכל
נוכל להרגיש כולנו את קשיי התרחבות כמות הכסף בשוק כהשפעת לוואי.

בקצב הנוכחי סיבוב אשראי חדש צפוי להסתנן תחת נתוני המאקרו בסוף 2009 רק בשביל
להזכיר שהכלכלה העולמית נותרה חיית בר שאינה ברת שליטה ויש כי עתה היא כבר שייכת לבעלי החברות והתאגידים שהוזכרו בסקירה.

מצב זה יחזיר בהדרגה את היכולת של בעלי החברות להשיב את החובות שלוו דרך האג"ח ולעלות את ערכן.

**כל התשואות נכונות ל26 לנובמבר 2008

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.