נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

להכות את המדד, סיבוב שני - קרנות נאמנות נגד תעודות סל

קרנות נאמנות נגד תעודות סל- מי מהשתיים מסוגלת להתמודד טוב יותר עם הירידות בשווקים? רוי רגב, יו"ר קסם תעודות סל : "הסיבה לתשואות החסר של הניהול האקטיבי בתקופות של ירידות היא בדיוק אותה הסיבה לתשואות החסר בעליות - לאף אחד אין יכולת חיזוי של ביצועי השוק." ליאור כגן, מנכ"ל מבט תעודות סל :"...עדיף פשוט להיצמד למדדים ולוותר על הניסיון למצוא את מנהלי ההשקעות הספורים שמכים אותם?" אבל האם אלה אכן מנהלים ספורים?

 

 
תעודות סל תעודות סל
 

שרית מנחם
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
04/12/2008

לפני ארבע שנים הסתכלו סביבם אנשי קרנות הנאמנות בישראל וגילו מתחרה חדש ונמרץ: ענף תעודות הסל. במשך שנים היו הקרנות שחקניות יחידות בחיסכון קצר הטווח וישבו לבדן על בור השומן, והנה באו תעודות הסל ואיימו לערער את שלוותן.

לאורך זמן, אמרו אנשי תעודות הסל למשקיעים, רוב מנהלי הקרנות לא מצליחים להכות את המדדים שהם מתחרים עמם. ואם למנהלים יש קושי להכות מדדים, ולכם יש קושי לבחור את המנהלים שיודעים לעשות זאת, אולי עדיף פשוט להיצמד למדדים עצמם. המשקיעים אהבו את הרעיון.

תעודות הסל איפשרו להם ליהנות ישירות מהפריחה הגדולה של 2003-אמצע 2007. הן הציעו מעקב מלא אחר מדדי מניות ואג"ח, בשקיפות גבוהה, נזילות - ודמי ניהול נמוכים. המשקיעים נהרו בהמוניהם, ואנשי הקרנות ראו בעיניים כלות איך 36 מיליארדי שקלים נודדים לענף המתחרה (ולכ-300 תעודות).

אבל מה שהיה איננו עוד. הגאות נגמרה, התנאים השתנו, ועכשיו נפתחת מחדש החזית שבין קרנות הנאמנות לתעודות הסל. עד עכשיו, אומרים מנהלי קרנות הנאמנות, הצליחו תעודות הסל כי לא קשה להצליח כאשר המדדים שועטים קדימה. אבל בתקופות של ירידות בשווקים גובר דווקא יתרונן של קרנות הנאמנות, המציעות ניהול אקטיבי, על פי התנאים המוניטריים והכלכליים בשוק. ההוכחה? הן בשוק המקומי והן בעולם יש קרנות שמצליחות להכות את המדדים, בעיקר מדדי אג"חים, הדורשים ניהול מוקפד יותר.

בצד השני דוחים את הטענה בשתי ידיים. "מחקרים רבים, חלקם נוהלו עשרות שנים, מלמדים שגם בתקופות של ירידות בשווקים מנהלי ההשקעות לא מצליחים להכות את המדד", אומר רוי רגב, יו"ר קסם ומי שחתום על התפתחות ענף תעודות הסל בארץ. "והסיבה לתשואות החסר של הניהול האקטיבי בתקופות של ירידות היא בדיוק אותה הסיבה לתשואות החסר בעליות - לאף אחד אין יכולת חיזוי של ביצועי השוק. אם למישהו היתה תובנה אמיתית איך להכות את השוק במצבים שונים, הוא לא היה מנהל השקעות, אלא מיליונר שמנהל את הכסף שלו רק בשביל עצמו".

ליאור כגן, מנכ"ל מבט תעודות סל, מנסה לגלות קצת הבנה לפני שהוא מנחית קרדום על הטיעון של מנהלי הקרנות. "מנהלי הקרנות מנסים להילחם בתופעה ובצדק. הם מתמודדים עם שוק צומח שהוכיח את עצמו ארבע שנים. אלא שגם בסערה הנוכחית תעודות הסל ממשיכות לספק את תשואת המדד, והניהול האקטיבי מתקשה להגיע לאותן תוצאות, לא כל שכן לתשואה עודפת. היכולת להכות את המדד לא משתנה בעליות או בירידות, ומחקרים בכל העולם מוכיחים שככל שטווח ההשקעה ארוך יותר, כך יורד שיעור המנהלים שמצליחים להכות את המדדים. אז האם לא עדיף פשוט להיצמד למדדים ולוותר על הניסיון למצוא את מנהלי ההשקעות הספורים שמכים אותם?"

אבל האם אלה אכן מנהלים ספורים?

בחינה של השוק המקומי מלמדת שבטווח הקצר גם "ספורים" הוא מונח יחסי. יש מנהלי קרנות המצליחים להכות את המדדים, ויש כאלה שהקרנות שבניהולם מציגות ביצועי חסר מול מדד היחס. בשנה החולפת (נכון ל-21 בנובמבר) השיג מדד תל אביב 25 תשואה שלילית של 49.61%. באותה תקופה השיגו 15 קרנות באותה הקטגוריה תשואות שליליות בטווח של 44.41% 59.28%. תשעה מנהלים מבין ה-15 (60%) השיגו תשואה טובה יותר משהשיג המדד.

באותה תקופה השיג מדד תל אביב 75 תשואה שלילית של 66%. הקרנות באותה קטגוריה רשמו תשואות שליליות של 60%-70.15% - וששה מנהלים מבין ה 11 (54%) שנדגמו הצליחו להשיג בעזרת ניהול נכון תשואה עודפת על המדדים. במדד הנדל"ן התמונה טובה יותר - יותר מ-70% ממנהלי הקרנות מצליחים להכות את המדדים.

אבל השאלה היא אכן מה קורה בטווח הארוך. האם גם לאורך זמן נשמרת ההצלחה היחסית של מנהלי הקרנות? והרי אין שום ערובה שהמשבר יסתיים בקרוב. תשובה אחת סיפקה באוגוסט השנה מחלקת המחקר של חברת דירוג האשראי העולמית S&P.

המחלקה בדקה את ביצועי קרנות הנאמנות בקנדה לעומת המדדים, בתקופה הדובית של תחילת העשור. המדגם נעשה במשך 29 חודשים, מאוגוסט 2000 ועד דצמבר 2002, תקופה שהאנליסטים של S&P מתארים כ"אחת הארוכות והקשות ביותר בשוק המניות הקנדי מאז 1929, ולא רק בו אלא בכל העולם", כאשר מדדי המניות המובילים בקנדה איבדו כשליש מערכם.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון דצמבר של מגזין TheMarker


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x