חלום קריר ובלונדיני בסקנדינביה

בבחירות הלפני האחרונות, בקמפיין של יושב ראש מפלגת העבודה דאז עמיר פרץ  הסלוגן הזכור מכל היא "שכר מינימום של 1000$". מפלגת העבודה בזמנים ההם הרכיבה את מצעה על ההיבט בכלכלי, בטענה כי כמפלגה סוציאלית-דמוקרטית היא תומכת בהגדלת התקציב והעמקת הגרעון המסחרי.  תחת זאת היא דורשת להעשיר את רווחת השכבות החלשות, אשר לרוב אינן נהנות מן הפריחה הכלכלית שאיפיינה את המשק באותן שנים. המודל לחיקוי של אותה הצעה היה מודל הכלכלה השוודית אשר דמתה למנהיגי המפלגה כחלום רחוק, קריר ומתוק.

כלכלת שוודיה מוגדרת בויקיפדיה כך:

"כלכלת שבדיה היא כלכלה סוציאל דמוקרטית בדומה ליתר ארצות סקנדינביה; נורבגיה, דנמרק ופינלנד. כלכלה זו מבוססת על שילוב בין מיסים גבוהים, מדיניות רווחה נדיבה, איגודים מקצועיים חזקים, מעורבות עובדים בניהול (בשבדיה 1/3 מהדירקטוריון בכל חברה עם יותר 100 הם נציגי האיגוד המקצועי) בעלות ציבורית של חלק גדול מהמשק המתחלקת בין הממשלה הביטוח הלאומי השבדי וקרנות הפנסיה הציבוריות, תחרות חופשית בשוק הסחורות והשירותים העסקיים ומינימום קרטלים ומונופולים."

אכן חלום רחוק. אך דבר אינו מושלם ושמירה על תעסוקה מלאה לעד תגרום לאינפלציה, בניסיון נואש לשמור על שכר העובדים. לכן בדומה לישראל, רק 6 שנים אחרי; גם לשבדיה היה משבר בנקים לאומי עם מדד מחירים גואה. שבדיה פתרה את המשבר על ידי הלאמה מסיבית של רוב הענף הפיננסי ומיונם  לבנקים "רעים" ובנקים "טובים". את הבנקים הטובים המשיכה להפעיל על בסיס יומי ואת הרעים הקפיאה עד להשבת הבטחון הצרכני. מאז שיטה זו מכונת כ"שיטה השבדית".

לסוציו-רומנטים שביננו, נדמה כי שבדיה אכן מצאה את נוסחת הקסם: עם הומגני, מטבע חזק, אבטלה נמוכה ופירמות בעלי שם עולמי נרדף לאיכות. אך האם בכלי עבר, תוכל שבדיה למשבר המתרגש על גבולה הדרומי כאשר הינו דוהר ממרכז אירופה?

כרגע ישנה הסכמה כמעט נדירה, על כך שהגל השלישי של המשבר מקורו  במזרח אירופה. היתר נזילות שאיפינה את השנים האחרונות בכלכלה הגלובלית, אפשרה צמיחה מהירה במזרח אירופה, אולי מהירה מדי. כל קבלן ישראלי אשר שב לתל אביב יוכל להלין באוזניכם על סיומה של תקופה נהדרת בשם "תפוס כפי יכולתך". אך הבעיה אינה תמה בקבלנים ובלווים שאין באפשרותם להשיב הלוואתם; נחשו מי מימן את אותם קבלנים ולווים?

אם עניתם: "בנקים מזרח אירופים בבעלות מערב אירופית", מגיע לכם שתי נקודות. החובות שהבנקים אגרו ברומניה, בולגריה וצ`כיה; עוד רגע אורזים מזוודה ועוברים לאיטליה, אוסטריה ושבדיה.

קשה לבוא בטענות כלפי שבדיה, שלמרות המסורת השמרנית שלה- ביקשה לקחת חלק במשחק האשראי האירופי ולגזור עמלות שמנות במגזר הפיננסי. עתה רק ניתן לקוות שהתרחיש של בנקים המסרבים להלוות דווקא כאשר צריכים אותם יותר מכל, לא יחזור על עצמו כמות שהתרחש בארה"ב.

שבדיה עם עברה המפואר בהלאמת בנקים, ניתן לסבור, לא תרגיש שלא בנוח כאשר תגיע עת ההלאמות. יותר מכך, אף ניתן להמר שנחזה ב"שיטה השבדית" לפתרון בעיות כלכליות תשוב עוד בשנה הקרובה. אם המצב אכן יאפשר כך.

תעודת הסל קסם סקנדינביה

מנהל התעודה: קסם.  קסם הינה חברה מבית אקסלנס נשואה, קסם הגיע עד היום להנפקה של 100 תעודות שונות והיא נחשבת כחברה הבולטת לתעודות סל בישראל.

דיבידנד: מחולק 100% דיבידנד מידי רבעון.

מדד התעודה: תעודת הסל עוקבת אחר מדד OMXS30 הכולל את 30 המניות של החברות הסקנדינביות הסחירות ביותר בבורסת שטוקהולם

בניתוח מדד תעודת הסל; ניתן להבין עד כמה השוק הפיננסי חדר לשורשי הכלכלה השבדית. כלכלה שעד לא מכבר הורכבה ברובה מתעשייה כבדה, סחורות, טכנולוגית תקשורת ותעשיית הרכב. ברשימת עשרת הפירמות המרכיבות את רובו של המדד, נמצאות לא פחות מארבע חברות בנקאות ופיננסים. סכומם הכולל מסך התעודה הינו 23.5%. מכאן שעל רוכש התעודה לדעת כי באשר רכש מהונו החסוך את ה"קסם הסקנדינבי", רכש גם ברבע מהונו; חלק מן החובות המזרח אירופים.
 

אחזקות עיקריות של תעודת הסל :

הנתונים לקוחים מוויקפדיה, אתרי הבית של חברות הבנק, דוח מודי- חברה לדירוג פירמות ואתר הבית של מפלגת העבודה.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.