לפני כולם הרשות מתכננת לצמצם את מספר הבחינות לרשיון יועץ השקעות ולהכפיל את האגרה ליועצי השקעות בבנקים

ההצעה הנ"ל אושרה אתמול ע"י מליאת רשות ניירות ערך ומוצגת באתר להערות הציבור עד יום 10.5.09. הרפורמה המוצעת כוללת שינויים בתחום בחינות הרישוי ובתחום ההתמחות, שמטרתם העיקרית העלאת הרמה המקצועית של בעלי הרישיון ויחד עם זאת ייעול ופישוט הליכי הרישוי. בנוסף, כוללת ההצעה שינויים באגרות ובמנגנון האגרות המוטלות על מבקשי ובעלי רישיון. מוביל את השינויים הנ"ל ברשות לניירות ערך מר דודו לביא שהינו מנהל מחלקת ההשקעות.

טיוטא להערות הציבור

חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, קובע את התנאים למתן רישיון ליועץ השקעות, משווק השקעות ומנהל תיקי השקעות. סעיפים 7(א)( 4) ו-( 5) ו- 8(א)( 4) ו-( 5) לחוק קובעים את חובת העמידה של יחידים מבקשי רשיון בבחינות מקצועיות ובהשלמת התמחות. תקנות הסדרת  העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (בקשה לרישיון, בחינות, התמחות ואגרות), תשנ"ז 1997- (להלן- התקנות), מפרטות דרישות אלה.

להלן מוצעים שינויים בתקנות הן בתחום בחינות הרישוי והן בתחום ההתמחות, שמטרתם העיקרית העלאת הרמה המקצועית של בעלי הרישיון ויחד עם זאת ייעול ופישוט הליכי הרישוי. מהלך זה הינו המשכו של תהליך שהחל בשנת 2006 , עת תוקנו התקנות ומתכונת הבחינות והעילות למתן פטור שונו. הניסיון שנצבר מאז התיקון לימד כי ישנו צורך בתיקון נוסף על מנת לקבוע תהליך הכשרה מתאים, מקצועי ואחיד לכלל מבקשי הרישיון.
בנוסף, מוצעים שינויים באגרות ובמנגנון האגרות המוטלות על מבקשי ובעלי רישיון, בין היתר מוצע לקבוע אגרות דיפרנציאליות על בעלי הרישיון.

להלן פירוט השינויים המוצעים בתקנות:

א. בחינות -

1. הבחינות ונושאיהן:

א. מספר בחינות הרישוי- לפי המצב כיום כל בעלי הרישיון נדרשים לעבור שלוש בחינות יסוד בכלכלה, חשבונאות וסטטיסטיקה ומימון ובנוסף את בחינה מקצועית א` ובחינה בדיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית. המבקש רישיון לניהול  תיקים מחויב לעבור בנוסף לכל הבחינות האמורות, את בחינה מקצועית ב`.

בחינות היסוד כשמן כן הן, הן כוללות נושאים בסיסיים בתחומים השונים (מקביל לבחינות מבוא באוניברסיטה בנושאים אלה) ואילו הבחינה בדיני ניירות ערך ואתיקה והבחינות המקצועיות ממוקדות לתחום העיסוק. במסגרת הרפורמה מוצע לבטל את הדרישה לשלוש בחינות היסוד, ולשלב בתוך הבחינות המקצועיות נושאים רלוונטיים מתוך בחינות היסוד המהווים אבני יסוד של המקצוע. מהלך זה נעשה על מנת למקד את הבחינות לנושאים שמהווים את ליבת הפרקטיקה של המקצוע, הנדרשים לשם העיסוק עצמו וכן על מנת לפשט ולייעל את הליכי הרישוי, על ידי צמצום מספר בחינות הרישוי.

ב. נושאי הבחינות - נכון להיום נושאי הבחינה קבועים בתוספות לתקנות וכל שינוי בנושאי הבחינה מצריך מהלך ארוך ומסורבל של תיקון תקנות. מאחר ושוק ההון הינו דינאמי וחלים בו שינויים רבים תוך תקופות זמן קצרות, המצב הנוכחי אינו מאפשר לרשות להתאים את נושאי הבחינות לשינויים הרבים שחלים בו. מוצע על כן לקבוע בתוספת נושאים כלליים לבחינה, כאשר פירוט נושאי הבחינות ייקבע על ידי יושב ראש הרשות ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות. עוד מוצע לקבוע כי כל שינוי או עדכון של פירוט נושאי הבחינה ייעשה לפחות שישה חודשים לפני מועד הבחינות.

ג. הוראות מעבר - על מנת שלא לפגוע במבקשי רשיון הנמצאים כבר בעיצומו של תהליך ההכשרה, מוצע לקבוע הוראת מעבר לתקופה בת 12 חודשים ובמסגרתה תינתן אפשרות למועמדים אשר נבחנו בבחינות היסוד או קיבלו פטור מהן להיבחן בבחינות מקצועית א` ו-ב` בנוסחן ערב יום התחילה, היינו הם לא יידרשו להבחן שוב לגבי חומר שכבר נבחנו לגביו. בתקופה זו יוכלו גם מי שעברו רק חלק מבחינות היסוד להשלים את יתר בחינות היסוד ולהבחן בבחינות המקצועיות כאמור לעיל.

ד. הוראת מעבר נוספת - החל משנת 2006 הבחינה בדיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית היא בחינת חובה לכלל מבקשי הרשיון. בעבר, טרם תיקון התקנות בשנת 2006 , התקנות אפשרו קבלת פטור מהחלק העוסק בדיני ניירות ערך. עקב טעות, בעת תיקון התקנות לא נקבעה תקופת מעבר שלאחריה יתבטל הפטור לגבי מי שקיבלו על סמך התקנות בנוסחן הקודם. לפיכך, מוצע כעת לקבוע תקופת מעבר בת 12 חודשים בה יוכלו מחזיקי הפטור כאמור לקבל רישיון על סמך הפטור. לאחר אותה תקופה הפטור יתבטל ומי שיבקש רשיון יחויב לעבור מחדש את הבחינה כולה.

2. פטור מבחינות:

כיום ניתנים פטורים מבחינות היסוד על סמך תארים אקדמאיים בחשבונאות, כלכלה, מינהל עסקים, ביטוח או בבנקאות. כפועל יוצא מביטול בחינות היסוד לא יהיה עוד צורך במנגנון מתן הפטורים כאמור, לפיכך מוצע לבטל את תקנה 14 לתקנות הבחינות בהתאם.

3. משמעת בבחינות:

על פי המצב הקיים, התקנות מאפשרות לרשות לפסול בחינה של נבחן שפגע במשמעת רק אם קודם לכן הוזהר על ידי המפקח בעת הבחינה. כתוצאה מכך לא ניתן לפסול בחינה כאשר דבר הפגיעה נודע בדיעבד (לדוגמא, נבחן שהעתיק מחברו והדבר התברר רק בבדיקת המבחן). לפיכך, מוצע לתקן את התקנה כך שאזהרה על ידי מפקח או הפסקת הבחינה לא יהוו תנאי לפסילת הבחינה. יצוין כי בכל מקרה ניתנת לנבחן זכות שימוע טרם קבלת ההחלטה על ידי הרשות.

4. מתן אפשרות לגשת בו זמנית לכל הבחינות:

כיום עמידה בבחינות היסוד היא תנאי מקדמי להבחנות ביתר הבחינות. לאור ההצעה לבטל את בחינות היסוד כמפורט לעיל, אין מניעה כי מבקשי רישיון ייגשו לבחינות הנדרשות באותו מועד, ובכך יחסך מהם זמן המתנה למועדים הבאים.

ב. התמחות-

1. משך ההתמחות:

על פי המצב הקיים בעל רישיון יועץ השקעות או משווק השקעות המבקש לקבל רישיון מנהל תיקים חייב בתקופת התמחות מלאה של 9 חודשים. מוצע לקבוע כי יועץ השקעות או משווק השקעות המבקשים רישיון מנהל תיקים יידרשו לתקופת התמחות נוספת של 6 חודשים בלבד, וזאת לאור הניסיון המקצועי שצברו בתחומם, המצדיק את קיצור תקופת ההתמחות הנוספת (יצוין כי בעבר היה קיים בחוק פטור מלא מתקופת התמחות לבעל רישיון יועץ השקעות שעסק במשך שלוש שנים במקצוע, פטור זה בוטל בתיקון מס` 8 לחוק).

2. מועד עריכת ההתמחות:

על פי המצב הקיים מבקש רישיון רשאי להירשם כמתמחה רק לאחר שעבר את בחינות היסוד. עם ביטול בחינות היסוד, מוצע כי ניתן יהיה להתחיל בהתמחות רק לאחר מעבר של בחינה מקצועית א` והבחינה בדיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית. הדרישה כי מתמחה יעבור בחינות אלה בטרם יתחיל בהתמחות נועדה להעניק לו כלים עימם יוכל להפיק את המיטב בעת ביצוע ההתמחות. התוצאה היא שמבקש רישיון בייעוץ השקעות יוכל להתחיל בהתמחותו לאחר מעבר כל הבחינות הנדרשות, ואילו מבקש רשיון ניהול תיקים יוכל להתחיל את התמחותו גם ללא מעבר של בחינה מקצועית ב`.

3. כשירות מאמן:

א. על פי המצב הקיים רשאי להיות מאמן מי שהוא בעל רישיון שעסק במקצוע בישראל במשך חמש שנים לפחות. על מנת שמתמחים יזכו להכשרה נאותה מוצע להקשיח את התנאים לאימון ולקבוע שבעל רישיון יוכל לשמש כמאמן רק אם עיסוקו העיקרי בישראל בשלוש השנים מתוך השש שקדמו לאימון, ובמועד האימון עצמו הוא במקצוע. הדרישה כי המאמן עוסק בפועל במקצוע במועד האימון נועדה להביא לכך שיוכל להכשיר את המתמחה כיאות.

ב. בנוסף, על מנת לשמור על רמת המקצועיות, התמחות נאותה ומניעת ניגוד עניינים, לא תאושר התמחות בה המאמן הוא בן משפחתו של המתמחה או כפוף אליו. לגבי התנאי האחרון, הרשות אף הבהירה עמדתה זו בחוזר משנת 2002 והוראות דומות קיימות לגבי התמחויות בעריכת דין ובשמאות מקרקעין. בנוסף מוצע להעניק לרשות סמכות לסרב לאשר אדם כמאמן או לבטל את האישור לאימון שניתן לו, לאור ניסיון העבר בו נתגלו מקרים של התמחות בלתי נאותה.

4. ניוד מתמחים:

על פי המצב הקיים לכל מתמחה יש מאמן אחד, וקיימת אפשרות מעשית להחלפת מאמן במהלך תקופת ההתמחות. לאור העובדה כי בבנקים ובחלק מחברות ניהול תיקים, ישנן מחלקות שונות העוסקות בפעילות שונות ועל מנת שמתמחה יוכל להתנסות ולרכוש מומחיות במהלך ההתמחות בתחומים רבים ומגוונים ככל האפשר, מוצע לקבוע כי בכפוף לקבלת אישור הרשות, מתמחה בייעוץ או שיווק השקעות יוכל להחליף עד שלושה מאמנים במהלך ההתמחות ומתמחה בניהול תיקים יוכל להחליף עד ארבעה מאמנים כאמור. החלפת מאמנים בתדירות גבוהה יותר עשויה לפגוע ברצינות ההתמחות.

ג. אגרות

1. אגרה שנתית

נכון להיום מוטלת אגרה שנתית זהה על כל היחידים בעלי הרישיון (אגרה בסך 698 ₪), כן .₪ מוטלת אגרה זהה על כלל התאגידים בעלי הרישיון`אגרה בסך 4,197 באמצעות התיקון אנו מבקשים –

א. לקבוע אגרות דיפרנציאליות בדומה לאגרות המוטלות על הגורמים האחרים המפוקחים על ידי הרשות.

ב. לתקן עיוות הקיים כבר שנים, בסכומי האגרות הנמוכים המוטלים על בעלי רשיון.

סכומים אלה אינם עומדים בסטנדרט הקבוע ביחס לסכומי האגרות המוטלים על התאגידים האחרים המפוקחים או המוסדרים על ידי הרשות (היינו, התאגידים ומנהלי קרנות הנאמנות).

לאור האמור מוצע –

לגבי יחידים:

יחידים המועסקים במסגרת חברה בעלת רשיון ימשיכו לשלם אגרה שנתית כפי שהם משלמים היום (אגרה בסך 698 ₪), ואולם יועצי השקעות עצמאיים וכן יועצי השקעות העובדים בתאגידים הבנקאיים יידרשו לשלם אגרה בסכום כפול, וזאת לאור העובדה כי לגביהם אין מתקבלת אגרה נוספת מהתאגיד ולפיכך אגרה זו היא האגרה היחידה המשתלמת עבורם, כאשר התשומות הנדרשות על הפיקוח עליהם דומה לתשומות הנדרשות לפיקוח על התאגידים.

לגבי תאגידים העוסקים בייעוץ השקעות או שיווק השקעות:

כיום ישנה אגרה קבועה לכל התאגידים, בסכום של 4,197 ₪. מוצע כי התאגידים ישלמו אגרה לפי מספר בעלי רשיון ₪ המועסקים אצלם: 5,000 ₪ אגרה על כל בעל רשיון, אך לא פחות מסכום של 10,000 .(₪ (היינו, חברה המעסיקה בעל רשיון אחד תחויב באגרה בסך של 10,000

לגבי חברות ניהול תיקים:

מוצע כי האגרה השנתית לא תעמוד על סכום קבוע לכל החברות, כקבוע כיום, אלא תיגבה אגרה דיפרנציאלית לפי שווי הנכסים המנוהל של החברה. מוצע כי מנגנון קביעת האגרה השנתית לחברות, תקבע לפי שווי הנכסים המנוהל שלהן, על פי ארבע מדרגות במודל שיורי. היתרון של שיטה זו היא ברציפות של גובה האגרות המשולמות על ידי החברות השונות, ללא קפיצות מהותיות בהיקף האגרה המשולמת על ידי חברות המנהלות נכסים בשווי שונה. כמפורט להלן:

דרגה א` – עבור עד 50 מליון ש"ח הראשונים של שווי הנכסים המנוהל: אגרה קבועה .₪ בסך 10,000

דרגה ב` – עבור כל שקל נוסף מעל 50 מליון ₪ ועד 500 מליון ש"ח: החלק ה- 1/10000 משווי נכסים זה.

דרגה ג` – עבור כל שקל מעל 500 מליון ש"ח עד 5000 מליון ש"ח: החלק ה- 1/15000 משווי נכסים זה.

דרגה ד` – עבור כל שקל מעל 5000 מליון ש"ח: החלק ה- 1/20000 משווי נכסים זה.

2. אגרות חדשות:

מוצע להטיל אגרות על עניינים לגביהם היום לא מוטלת אגרה כלל:

א. אישור קיום רישיון- מוצע להטיל אגרה סמלית במקרים בהם אבד הרישיון או הושמד.

ב. אגרת רישום מאוחר לבחינה- מוצע לקבוע אגרת רישום הגבוהה פי 3 מהאגרה הרגילה שתוטל על מי שמבקש להירשם לבחינה לאחר תום המועד הקבוע לכך לפי התקנות. על מנת לאפשר לנבחן להיבחן ברישום מאוחר יש צורך בהיערכות  מיוחדת מצד הרשות, דבר המצריך משאבים רבים הן כוח אדם והן כספיים, פתיחת כיתות נוספות ועלויות נוספות ועל כן העלות הגבוהה לרישום במועד זה. הסדר דומה קיים לגבי רישום מאוחר לבחינה הפסיכומטרית.

3. אגרת שינוי רישיון:

מוצע לצמצם את ההקלה הקיימת כיום ביחס למבקש לשנות את הרישיון שבידו, כך שמי שמבקש לעבור מרישיון משווק לרישיון יועץ או להיפך ימשיך ליהנות מהקלה של תשלום אגרת מופחתת, בעוד שבעל רישיון ייעוץ או שיווק המבקש רישיון ניהול תיקים, יידרש לשלם אגרה מלאה וזאת לאור המשאבים הכרוכים בבחינת הבקשה כאמור.

4. אגרת חידוש רישיון:

על פי המצב הקיים מי שרישיונו הותלה ומבקש לחדשו אינו משלם אגרה לרשות, על אף שנדרשת בדיקה של עמידתו בתנאי הרישיון, דבר הגוזל מהרשות עבודה וזמן. מוצע כי על מבקש כאמור תוטל מחצית האגרה המוטלת על מי שמבקש רישיון לראשונה,

5. אגרת בקשת רישיון לפי סעיף 8א לחוק:

מוצע לקבוע אגרה גבוהה יותר ביחס ליחיד שמבקש פטור מבחינות או התמחות מטעמים מיוחדים לפי סעיף 8א לחוק. בקשות לפי הסעיף האמור מטיבן מורכבות יחסית ודורשות בחינה ובדיקות שונות (לדוגמא- בקשת רישיון על סמך רישיון וותק מקצועי במדינה אחרת).

6. אגרת ערר על תוצאות בחינה:

מוצע להעלות את גובה האגרה המשולמת כיום בגין הגשת ערר מסכום של 420 ₪ לסכום של 620 ₪ לאור הטיפול הכרוך בבקשה כאמור, הכולל בדרך כלל שמיעת ערעור באופן פרונטאלי על ידי בוחן מקצועי. יובהר כי מוצע להשאיר על כנו את ההסדר לפיו במקרים בהם כתוצאה מהערר, עובר הנבחן את הבחינה תוחזר לו אגרת הערר.

הערות ניתן להעביר עד ליום 10 במאי 2009
אשת קשר: עו"ד שרה קנדלר - [email protected]

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש ממאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.