סחורות האם אנו בפתחו של ראלי במחירי הסחורות או שיש להתאזר במעט סבלנות?

לעיתים הדבר היחיד שצריך לעשות בכדי להצליח בשוק ההון, הוא לחשוב מחוץ לקופסא. אין זה פשוט כלל וכלל; להמר כנגד תודעת רבים ולהתעלם מן השיח התקשורתי. אך לרוב נקודת המפנה ותחילתו של השינוי מתרחשים כאשר התנאים הבסיסים אינם קבילים יותר לתיאור שוק ההון. בלב צמתים אלו טמון הרווח האמיתי; כאשר לפתע חלה תפנית בתנועת המחירים- ממש מתחת לרחש ההמונים.

איך שגלגל מסתובב

עד לאחרונה מגזר הסחורות היה פופולארי לאין שיעור, ודאי לנוכח הפריחה במגזר ענף קרנות הגידור וההתפתחות הטכנולוגית שחלה על ידי רכישת חוזים עתידיים. זאת בתורה הביאה את בשורת ההשקעה אל ביתו של כל משקיע. מגוון ההשקעה האדיר, ההגנה מפני אינפלציה והתמודדות עם חולשת הדולר האמריקאי- הביאה את מדד הC.R.B (מדד סחורות) לתמורה ותשואה דולרית שנתית של 24% לתקופה של שבע שנים. הדאו ג`ונס באותה תקופה היה אחראי על תשואה דולרית של 0.6%.

למן המשבר, מדדי הסחורות סבלו מן הירידה המשמעותית ביותר בחמישה העשורים האחרונים. הסיבות הן מגוונות. אחת ההחלטות שנלקחו בידי הבנקים האירופאים והאמריקאים- בעקבות התמוטטות בנק ההשקעות "ליהמן ברודרס" היא להגביל את אשראי המינוף לקרנות גידור העוסקות בתחומי הסחורות. בד בבד, רוב סוחרי השוק פעלו בכדי להפוך את חשבונם לנזיל יותר, אחרים היו פשוט חייבים לכסות על הפסדם במגזרים אחרים.

בפער זמנים של חמישה חודשים; מחירי השינוע העולמי ירדו ב95% (!). בחודשי יוני 2008 בכדי לשלח 170,00 טון של ברזל, פחם , חיטה או תירס- על פני האוקינוס היה עליך לשלם 234 אלף דולר; בנובמבר המחיר היה כבר כמעט אפסי, כאשר העולם הקיף עצמו בתרחישי אימה. בהערכה גסה, בתקופה זו נמחק מן העולם הון של 30 טריליון דולר.

מה הדיאגנוזה של דר` קופר על המצב?

דר` קופר אינו אחר מן מתכת הנחושת, או אם להיות מדויק יותר; מחירה של הנחושת. כלכלנים בכירים מיחסים לנחושת יכולות נבואיות ממש, על סטטיסטיקת הצמיחה הכוללת ברבעונים הקרובים. זאת בתורה נקבעת בזכות גובה מחיר המתכת הרכה. כל תעשיה באשר היא- נזקקת לנחושת (והרבה ממנה). לבנתים*, מתכת זו הניבה תשואות דולריות של יותר ממחצית ערכה כ55%, ממן תחתיות ינואר; העליה החד רבעונית הגבוהה ביותר מזה 3 שנים. לעומת זאת מחיר הנחושת בעקבות תמריצי הממשלה הסינית עלה בשנגחי ב% 15 יותר, הבדל משמעותי שיגרום ליבוא המתכת לשוב להפך רווחי, ממחצבים מעבר לגבולות הרפובליקה.

וכצפוי: היבוא של נחושת לגבולות סין צמח ב71% לעומת סוף השנה שעברה. משרד התשתיות הסיני זוכר בודאי; כיצד אשתקד היה עליו לרכוש נחושת במחיר מופקע ולבטח החל באגירתו. הערכות מדברות על רכישה ממשלתית מתוזמנת של 300 אלף טון של נחושת שיכולות לצמוח עד ל 1.2 מיליון טון.

מדינות מתפתחות, בעלות מאזן תולדה חיובי, מזהות את הצורך להמשך ההשקעה בתשתיות. את רצונו של האזרח לא ניתן להשתיק (ואין זה משנה איזו מערכת כלכלית נבנתה- בכדי לנצלו ולשמר את מצבו הקיים). מדדי סחורות, משום נזילותם, הינם מטיבעם בעלי רגישות יתר להתפתחויות עולמיות בטווח הקרוב. אך כרגע עם להסתמך על דעתם של בעלי המחצבים; הם מקווים כי הפעולות בסין יחזיקו את מחירי הסחורה הרכה עד לצמיחה המחודשת של 2010.

גם לאוסטרלים ולקנדים יש דעה בענין

קנדה -המשקיע הנחן בזכרון ארוך זוכר לבטח את פסיכולגית ההיפר אינפלציה שאחזה במשק טרם המשבר, כאשר הדולר נחלש אל מול כל מטבעות עולם.

מאז יולי הדולר הקנדי איבד *20% מערכו אל מול הדולר. ירידה זו מסמלת בעיקר  את הירידה בביקוש לאנרגיה בכלל ונפט בפרט. על זאת יש להוסיף כי הבנק הקנדי הוסיף שמן למדורה כאשר הוריד את ריביות הבנק לתחתית היסטורית של 0.5%. 

לאחרונה הפטרו- דולר הקנדי עושה קמבאק.  בשל הקיצוץ המתוכנן באספקת הנפט של קרטל אופ"ק ואחר הצהרות של נגיד הבנק הקנדי על התרת הרבית בערכה העכשווי, למרות הבקשה להנמיכה אף יותר. המבקש למצוא סמנים להתחזקות קרבה של מגזר הסחורות יכול לשם מבטחו באותה ההתחזקות.

עליית מחירי הסחורות בעשור האחרון תרמה רבות לצמיחה הכלכלית של יבשת אוסטרליה. מחצבי אוסטרליה הם בין הגדולים בעולם לברזל, עפרה ופחם. התמוטטות המטבע אל מול הדולר ל60 סנט, היווה עוד סימן לכך שהמחזור הגדול של מחירי הסחורות- למעשה תם. בנוסף להיחלשות המטבע, הבורסה האוסטרית נחלשה ב55% מאז שיאה- מוחקת הון של 900 מיליארד דולר, כמעט כערכו השנתי של התל"ג האוסטרי.

בהווה* הדולר האוסטרלי בשיא של 12 שבועות אל מול הדולר כאשר התיאבון הספקולטיבי לסחורות צמח.

האם ההתאוששות תוכל להמשיך לצעוד קדימה?

למרות ההתאוששות בחודש פברואר: שוק הנדל"ן בעולם המערב בפרט בארה"ב- חלש מיסודו. הסנטימנט האירופאי גם כן לא השתנה ואין לדעת לאן נוטה פני היבשת. למרות קריאות השמחה לנוכח העלייה של 1.8% בהזמנות ממפעלים בארה"ב, זו עדיין ההתחזקות הראשונה מזה 7 חודשים, כאשר ההזמנות בינואר היו נמוכות פי חצי מהצפי.

התקווה אותה תולה שאר העולם בסין מוגזמת לטעמי, עם כל הכבוד למעצמה האדירה שבפתח. בנוסף השאלה שצריכה להישאל האם סין משתמשת בכל הנחושת אותה היא רוכשת או שהיא אוגרת אותה לחינם. אסור לשכוח כי 300,000 טון נחושת זה רק 2% מן התפוקה העולמית.

למרות הרצון העז לקפוץ לבריכה, נצטרך להתאזר בסבלנות עד הרבעון הבא. כך נוכל להבחין אם התאוששות מגזר הסחורות נבנית על יסודות כלכלים גרידא או זוהי עוד ספוקלציה רגעית של שוק ואולי זה שניהם....

סחורות- קרנות נאמנות אל מול תעודות סל 

ההשקעה בסחורות נעשית על בסיס חוזים עתידיים. משום כך ענף זה מאופיין בנזילות ומינוף גבוה. לנוכח נתונים אלו ההשוואה בין צמד אפיקי ההשקעה הופכת מעניינת אף יותר. האם מנהלי קרנות הנאמנות ידעו לסגל את התכונות המתאימות למשקיע סחורות ולנכס את אופי ההשקעה לטובתם? או שמא דווקא ניהול ללא מגע יד אדם, אשר אינו מתפתה למנף את השקעתו- כדרך הניהול בתעודות הסל-עדיף במקרה זה? הבה נביט בטבלאות: