יניב בר
10/01/2019
בחודש דצמבר 2018 פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של 14.1 מיליארד ₪. מדובר בגירעון חודשי גבוה אשר אופייני לחודשי דצמבר, בהם קצב ההוצאה של משרדי הממשלה הינו גבוה יותר ביחס ליתר חודשי השנה, בין היתר, על רקע מימוש של הוצאות שנדחו מחודשים קודמים. עם זאת, יש לציין שהגירעון בדצמבר אשתקד היה נמוך ביחס לחודשי דצמבר בארבע השנים האחרונות (2014-2017), שהיה כ-18 מיליארד ₪ בממוצע (16-22 מיליארד ₪).
לנוכח הגירעון הקטן מן הרגיל בדצמבר 2018, הגירעון השנתי בתקציב המדינה בשנת 2018 הסתכם ב-38.9 מיליארד ₪ (אומדן ראשוני), שהם כ-2.9% תוצר לפי אומדני האוצר, גירעון גבוה משמעותית בהשוואה לשנים 2015-2017 (ראה/י תרשים). מדובר בגירעון דומה, אם כי, מעט גבוה ביחס ליעד הגירעון המתוכנן לשנה זו – 38.5 מיליארד ₪. זאת, על אף שכבר מחודש מרץ 2018 החלה להסתמן עלייה בגירעון התקציבי המצטבר של 2018 יחסית לממוצע התקופות המקבילות שבשנים האחרונות (2014-2017). יתר על כן, נתוני החודשים האחרונים הצביעו על צפי לחריגה משמעותית יותר מיעד הגירעון, חריגה אשר קוזזה לחלוטין בעקבות פעילות הממשלה בחודש דצמבר.
ביצוע התקציב בשנת 2018 התאפיין בהוצאות משרדי ממשלה אשר היו גבוהות מהתכנון המקורי. כך, חריגה של 5.7 מיליארד ₪ מהמתוכנן נרשמה בהוצאות המשרדים האזרחיים, זאת לצד חריגה של 1.4 מיליארד ₪ בהוצאות הביטחון. אולם מנגד, לא היו "הפתעות לטובה" בצד ההכנסות כפי שהיו בשנים האחרונות, כגון: הכנסות גבוהות מפעילות נדל"ן, מכירת חברות ישראליות לחו"ל (מובילאיי, כתר פלסטיק, תמר פטרוליום ועוד), "מבצע דיבידנד" ועוד. יתרה מזאת, ההכנות ממסים ירדו ב-0.9 מיליארד ₪. התפתחויות אלה, הובילו לגירעון הגבוה אשתקד. לסיכום, שנת 2018 הסתכמה בגירעון תקציבי גבוה ביחס לשנים האחרונות, אך כזה שעל פי דיווח החשכ"ל לא חרג מיעד הגירעון של 2.9% תוצר.
אנו מעריכים כי בשנת 2019, שהיא שנת בחירות, הגירעון התקציבי עשוי להסתכם ביותר מ-3% תוצר. חיזוק לכך התקבל מהתחזית המעודכנת שפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר (מיום 8.1.9), לפיה שנת 2019 עשויה להסתכם בגירעון של 3.5% תוצר. זאת, לאור ביצוע גבוה של צד הוצאות התקציב אשתקד, לצד התחייבויות שנטלה הממשלה להוצאות נוספות, כגון: הסכם עם קופות החולים, פרויקטים של תחבורה ציבורית בהיקף נרחב, עלייה בתשלומים לביטוח לאומי ועוד. בנוסף, צד ההכנסות עלול להיפגע מהכנסות בהיקף נמוך ממה שנחזה בעת הכנת התקציב, על רקע הורדת התחזית לשיעור הצמיחה. בנסיבות אלו, ועל רקע אופן מימון תכנית "מחיר למשתכן", צפוי שיחס החוב/תוצר של הממשלה, אותו הנגיד החדש סימן כמשתנה הפיסקלי המרכזי למעקב, לא ימשיך וירד בעת הקרובה.
התפתחויות אלה, עלולות להכביד על המצב הפיסקאלי של המשק המקומי, וייתכן מאוד שעל רקע התפתחויות אלו, לצד עליית מידת אי-הוודאות הפוליטית, ולו באופן זמני, העיתוי של שיפור בדירוג האשראי ו/או שיפור באופק דירוג האשראי של המשק ידחה למועד מאוחר יותר, ככל הנראה במחצית השנייה של 2020. על כן, לא מן הנמנע שלאחר הקמת ממשלה חדשה, בעקבות הבחירות לכנסת שמתוכננות לאפריל 2019, משרד האוצר ינקוט בצעדים לצורך הפחתת הגירעון, בהם העלאת מיסים, אשר ייתכן שימתנו את הגירעון במהלך השנה הקרובה, וככל הנראה ישפיעו יותר על 2020.
הוועדה המוניטארית הותירה את הריבית ברמה של 0.25%; המשך תהליך העלאות הריבית צפוי להיות איטי וזהיר
בישיבתה מה-7.1.19, שנוהלה לראשונה על-ידי הנגיד הנכנס, פרופ' אמיר ירון, החליטה הוועדה המוניטארית להותיר את ריבית בנק ישראל ללא שינוי ברמה של 0.25%. במבט לחודשים הבאים, צוין בהודעה כי "הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד". דהיינו, תהליך הצמצום המוניטארי בישראל, בראשות הנגיד הנוכחי, צפוי להיות סבלני וזהיר, המזכיר את גישת הפד עם המעבר למדיניות מוניטרית מצמצמת, תוך מתן דגש להתבססות האינפלציה במרכז היעד – שינוי בהשוואה לגישה בה נקט בנק ישראל עד כה.
הנימוקים שצוינו להחלטת הוועדה כללו, בין היתר, את התייצבותה של סביבת האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים (1%-3%) בעת האחרונה. זאת, על רקע הימצאותה של האינפלציה מעל הגבול התחתון של היעד בששת החודשים האחרונים, על אף שמדד נובמבר היה מעט נמוך מהצפוי, לצד תחזית חטיבת המחקר לאינפלציה של 1.3% בשנה הקרובה (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה). במקביל, ציפיות האינפלציה לטווחים הבינוניים קרובות למרכז היעד. בנוסף, להערכת הוועדה המוניטארית הפעילות הכלכלית ממשיכה להתרחב, תוך התכנסות לקצב הצמיחה הפוטנציאלי, אותו מעריך בנק ישראל בכ-3%, לאחר מספר שנים של צמיחה מהירה. עם זאת, בעת האחרונה ניכרת חולשה בכלכלה הגלובאלית, תוך התגברות של מידת חוסר הודאות. נראה כי הזהירות המלווה את ההודעה הינה, בין היתר, תוצאה של חוסר הוודאות סביב פעילות הכלכלה הגלובאלית והשפעותיו על כלכלת ישראל כמו גם בגישת הפד (כפי שבאה לידי ביטוי לאחרונה בדברי הנגיד האמריקאי בכנס האגודה האמריקאית לכלכלה, ה-AEA). על כן, בנק ישראל לא יהיה מעוניין לנקוט בצעדים אשר יסכנו את הפעילות הכלכלית במשק המקומי ו/או את יעד האינפלציה.
בדברי הנגיד בתדרוך העיתונאים שלווה להחלטת הריבית הדגיש הנגיד מספר פעמים כי תהליך צמצום ההרחבה המוניטארית יעשה באיטיות ובזהירות, זאת במטרה לבסס את האינפלציה בטווח הארוך בתוך מרכז היעד, תוך המשך תמיכה בפעילות הכלכלית. בהקשר זה, ציין הנגיד את תחזית הריבית של חטיבת המחקר, לפיה צפויה העלאה אחת במהלך 2019 (ברביע השלישי של השנה), עלייה נוספת ל-0.75% ברביע הראשון של 2020, וריבית של 1.25% בסוף 2020. עם זאת, הנגיד הדגיש כי אין תחזית זו משקפת את כוונות הוועדה ו/או הכוונה מצידה, כפי שאכן קרה בישיבה הקודמת בה הריבית הועלתה בניגוד לתחזיות חטיבת המחקר.
במבט כולל, אנו מעריכים כי תהליך הצמצום המוניטארי של בנק ישראל צפוי להימשך באיטיות רבה במהלך השנים הקרובות, וצפוי להיות מושפע מההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובכלל זה התפתחויות במחירי הנכסים. עם זאת, לא מן הנמנע ששנת 2019 תסתכם ביותר מאשר העלאת ריבית אחת, זאת לפני ההאטה בצמיחה העולמית שצפויה להתרחש ב-2020.
חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה והאינפלציה לשנת 2019
במקביל לפרסום החלטת הריבית של הוועדה המוניטארית פורסמה גם התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר של בנק ישראל, אשר כללה לראשונה התייחסות לשנת 2020.
כפי שניתן לראות בלוח המצורף, תחזית הצמיחה לשנת 2019 עודכנה כלפי מטה ב-0.2 נקודת אחוז ל-3.4%. עדכון זה, משקף את הערכות חטיבת המחקר שקצב הצמיחה המהיר שאפיין את המשק בשנים האחרונות הגיע למיצוי, בין היתר, על רקע קרבתו של שוק העבודה למצב של תעסוקה מלאה. הערכה זו, נבעה גם מפרסום נתוני החשבונאות הלאומית לשנת 2018, אשר היו נמוכים ממה שהוערך על-ידי חטיבת המחקר בתחזיות קודמות.
העדכון כלפי מטה נבע בעיקר מהערכה לצמיחה מתונה יותר של הביקושים המקומיים, שכן קצב צמיחת הצריכה הפרטית עודכן כלפי מטה יחסית בחדות ל-2.5% מ-3.5%, וכן ההשקעות בנכסים קבועים (ללא אניות ומטוסים) עודכנו כלפי מטה בחצי נקודת אחוז. מנגד, תחזית הצמיחה של היצוא נותרה ללא שינוי. באשר לשנת 2020, בחטיבת המחקר צופים צמיחה של 3.5%, על רקע האצה קלה בקצב הצמיחה של הצריכה הפרטית והיצוא, תוך ירידה בהשקעות בנכסים קבועים. יש לציין שלמרות העדכון כלפי מטה, תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל לשנת 2019 נותרה גבוהה יותר הן מהתחזית של בנק לאומי (וגם שונה בהרכבה – ראה/י הרחבה בנושא בסקירתנו מה-2.1.19) והן מהתחזית המעודכנת של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שעודכנה כלפי מטה ב-0.3 נקודת אחוז (מיולי 2018) ל-3.1%.
תחזית האינפלציה של חטיבת המחקר לשנת 2019 עודכנה כלפי מטה ל-1.3%, על רקע הירידה במחירי הנפט בחודשים האחרונים. לגבי 2020, בחטיבת המחקר צופים האצה באינפלציה ל-1.8%, זאת על רקע המשך עליות השכר ועלייה אפשרית במחירי תשומות אחרות, ועל אף המשך התרחבות התחרות במשק, התפתחות המסחר המקוון והפחתת יוקר המחייה על-ידי הממשלה, אשר הינם גורמים שצפויים להכביד על האינפלציה.
במבט כולל, למרות העדכונים כלפי מטה, התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר של בנק ישראל מצביעה על צפי להמשך התרחבות הפעילות הכלכלית בשנתיים הקרובות, בקצב אף גבוה יותר מזה של 2018 (אומדן מוקדם של 3.2%) אך קרוב מאד לקצב הצמיחה הפוטנציאלי. עם זאת, קיימים מספר סיכונים לתחזית אשר עלולים למתן את קצב הצמיחה, ובהם התגברות חוסר הוודאות בכלכלה הגלובאלית, כפי שהתבטא בתנודתיות בשווקים הפיננסיים בעת האחרונה. זאת, בין היתר, על רקע המשבר ביחסי המסחר בין ארה"ב לסין, שאלת הברקזיט – האם יתממש ובאיזה אופן?, סיכונים פוליטיים וכלכליים בחלק ממדינות אירופה ועוד. בנוסף, ייתכן כי ההתמתנות בקצב הצמיחה בישראל ב-2018 משקפת התמתנות בביקושים המקומיים אשר עלולה לבוא לידי ביטוי גם במהלך השנה, כך שייתכן שתחזית הצמיחה של חטיבת המחקר לשנת 2019 תתעדכן בהמשך כלפי מטה.
