משה מימון
23/01/2019
רועי קדוש בן 40, שחקן די ותיק בשוק ההון. במקור מעפולה, והיום מתגורר בקדימה. את התואר הראשון עשה באוניברסיטה העברית, לימודי כלכלה וסינית, למרות שלדבריו לא נשאר לו הרבה מהשפה הסינית, אבל אז למד סינית כי החלום היה למכור זוג גרבים לכל סיני. את התואר השני עשה במכללה למנהל בהתמחות במימון. | את הזמן הפנוי שלו הוא מעביר באימונים פונקציונאליים, אימוני כוח (רואים) וטיולים. הוא אב ל־3 ילדים ונשוי באושר לעדי. | את הקריירה שלו התחיל כסוחר מט”ח בחברת טריידספוט, חברת בת של איזי-פורקס. בדצמבר 2005 עבר לסולומון שוקי הון, ממש לפני הרכישה של פריזמה, בפריזמה ניהל את הבקאופיס של הגמל וההשתלמות ולאחר התמחות עבר לנהל את הגמל וההשתלמות, של פריזמה בצוות ההשקעות של הבית, עד לקריסה של פריזמה בעקבות נפילת קרנות ההשתלמות אחרי המשבר של 2008.
הוא מספר שמה שעיצב אותו כמנהל השקעות היה כשניהל את הבקאופיס בפריזמה, היה לו גליון אקסל, על הפוזיציה של הנגזרים, ובוקר אחד הוא מגיע לעבודה, ובודק את הנתון, ובגלל שהיתה כמות מספרים כל־כך גדולה (עקב כתיבת אופציות גדולה שנעשתה ע”י מנהל ההשקעות וכתוצאה מירידות בשווקים, נוצרו הפסדים בפוזיציות), המספרים אז הופיעו בסימן “#”, ורק אחרי שהגדיל את התא, ראה את ההפסד. ככה הוא עוצב כמנהל השקעות. | אחרי הנפילה של פריזמה, עבר לאקסלנס שם ניהל את צוות האג”ח. מינואר 2017 עבר לתפקיד סמנכ”ל השקעות, ומנהל השקעות ראשי של הכשרה.
תם לא מנהלים גמל והשתלמות, אין כוונה לפתח מוצרים כאלה?
“אנחנו מנהלים רק פוליסות חסכון. יש תוכניות להיכנס בעתיד גם לתחומי הגמל וההשתלמות, אבל נכון להיום אין את המוצרים האלה בהכשרה.”
ניהול פוליסות חסכון, הוא באופיו הסתכלות לטווח בינוני/ארוך
“אחד הדברים שלדעתי פוגע בחסכון ארוך טווח זה תחרות מלכת היופי החודשית, כל מי שטוב בשנה האחרונה, או מתחילת השנה. זה משמש בעיקר ככלי גיוס/שימור, וככלי ניגוח במתחרים. זה קצת פוגע באופי המוצר, שהוא באופיו טווח ארוך.”
אי אפשר לפרסם תשואות רק פעם בשנה
“נכון, פרסום תשואה הוא כלי מדידה חשוב, אבל צריך לזכור שלא תמיד הוא חזות הכל. זה נכון שצריך לתת לאנשים כלי להעריך את הביצועים של מנהלי ההשקעות שלהם אבל צריך לתת משקל גם לרמות הסיכון שנלקחו כדי להשיא תוצאות אלו. נכון שגם אני מסתכל על הביצועים של המתחרים שלי בכל חודש ב־1061486.jpg, אבל בכל זאת, הסתכלות חודשית חוטאת לאופי המוצר. אפשר כפשרה לפרסם תשואות פעם ברבעון. זה איזון ראוי בין הרצון לפרסם, ולעקוב, לבין התחרות החודשית הזו. פרסום חודשי מייצר טעם לפגם צריך לזכור שזה מוצר שונה מקרנות נאמנות.”
אתה אבל רואה תזזיתיות של המשקיעים בעקבות הפרסומים החודשיים?
“כמעט ולא. הציבור התבגר. כבר לא ממהר להוציא את הכסף מהאפיקים השונים, גם כותרות בחדשות על ירידה של 10% בטבע כבר לא מלחיצות כפי שהיו בעבר.”
אז בעצם, פרסום התשואות, אולי מפריע למנהלים, אבל לא מתורגם לשינויים בכניסה ויציאה של כסף
“הלקוחות מסתכלים לטווח קצת יותר ארוך. ל־3 ול־5 שנים. הלקוחות יודעים, שמי שהיה מנהל טוב, לא בהכרח ינהל טוב גם בעתיד, ומי שלא טוב היום, לא בהכרח יהיה גרוע גם בעתיד.”
רועי קדוש, צילום עמי ארליך
אם כבר מדברים על תשואות, בוא נדבר על 2018, איך אתם מתמודדים עם התנודתיות?
“2018, הייתה שנה בהחלט תנודתית, והיא אף השנה התנודתית ביותר מאז 2008. וזאת למרות משברים רבים שהיו בדרך כגון: משבר החובות ביוון, התפוצצות פרשת שחיתות בפטרובראס שהובילה למשבר בשווקי המניות באמריקה הלטינית, חשש לקריסה של דויטשה בנק (קבוצת הבנקאות הגדולה בגרמניה), ירידת מחיר הנפט משער של 140$ לחבית למחיר של 40$ לחבית תוך קצת יותר משנה ועוד. התנודתיות היתה בכל האפיקים, במניות, באגרות חוב, ובאפיק הממשלתי. אין כמעט אפיק שהיה חף מתנודתיות ומירידות.
באוקטובר נמחקו מרבית התשואות שהושגו בשנת 2018. השנה הזאת לטעמי מראה מי מנהל את ההשקעות בצורה טובה. בסופו של דבר ניהול השקעות זה ניהול סיכונים. לקנות אפל זה קל לכולם, אבל כשמשהו קורה לחברה, השאלה עם כמה היית, וכמה נתפסת.
להערכתי 2018 זה פתח לבאות, אני צופה שגם 2019 תהייה זהה מבחינת התנודתיות. הציבור צריך להתרגל לתשואה חד ספרתית, שתגיע עם תנודתיות גבוהה. ולא בטוח שכולם יוכלו לעמוד בזה.”
להבדיל למשל מקרנות נאמנות, הספינה לא זזה מהר, איך בכל זאת מנהלים את זה, איך מגיבים לשינויים בשוק?
“אנחנו דווקא מנווטים במהירות כשיש שינויים. יש לנו בהכשרה יתרון לקוטן. אני גוף קטן, שמנהל בסך הכל נכסים בהיקף של 14 מיליארד שקל. מתוך זה תחת הניהול שלנו יש 6 מיליארד שקל. אנחנו יותר דינמיים ויותר מהירים. אין לנו את ההיקפים שיש לגופים אחרים, ולכן זה מייצר לנו יתרון, כי בשוק המקומי קשה לפעול בהיקפים גדולים, השוק בישראל סובל ממחזורים נמוכים, שכל הזמן מידלדלים, ממחיקה גדולה של חברות שריכזו בעבר מחזורי מסחר גדולים. אם ב־2006 מחזורי המסחר היו כ־2.1 מיליארד שקל, ב־2016 מחזורי המסחר ירדו לכ־1.2 מיליארד שקל.
בשנים האחרונות יש גידול בהיקפים של חברות הביטוח הגדולות. אם זה פנסיה חובה, הגדלת שכר המינימום, כל אלה מגדילים את ההיקפים שמנהלות חברות הביטוח, וזה מקטין את היכולת שלהן לפעול בשוק המקומי.”
איזה שינויים בכל זאת עשיתם בתיקים שלכם?
“באוקטובר החזרנו קצת כסף לשוק, אבל שינויים רבים לא ביצענו. עיקר העבודה מתבצעת יותר בחלק הלא סחיר מאשר בחלק הסחיר, ביצענו כמה השקעות בקרנות השקעה, ואנו משקיעי עוגן במספר קרנות.”
זה בלי קשר למצב בשווקים
“נכון, אלו תהליכים שהתבצעו במהלך 2018, והגיעו לסיום לקראת סוף השנה. חברות ביטוח מעוניינות לייצר קרן דגל. אני משקיע בקרנות האלה, בין אם אצל הראל ובין אם אצל הפניקס. אני יכול להיות משקיע עוגן בקרנות כאלה. יש לנו עוד פעילויות ריאליות. אני גם מודע למגבלת הגודל שלי, ולכן אני כן יכול להיות המספר הנוסף, הגוף שפונים אליו כמעין ‘Plug Number’ לסגירת הגיוס.”
איך אתם בודקים את ההשקעות עצמן?
“בדיקה משפטית וחשבונאית אנחנו מבצעים על־ידי משרדי עורכי דין ורואי חשבון חיצוניים. אם אני צריך גוף מקצועי, אני נעזר לפי הצורך. יש לי עכשיו השקעה, שאני לא יודע לתקף את המוצר מבחינה הנדסית, אז אני נעזר בבדיקה חיצונית הנדסית.”
לקראת 2019, מה לדעתך יהיה הכיוון בשווקים?
“אני חושב שאחרי עשור של עליות, כשכל תיקון הוביל למהלך עליות נוסף, המשקיעים יצטרכו להתרגל לתשואות חד ספרתיות, ולתנודתיות גבוהה. לא בטוח שכל המשקיעים יוכלו לעמוד בזה. רואים את זה כבר עכשיו. התשואות יורדות, והתנודתיות עולה. זו המציאות שאנחנו נמצאים בה בעולם ההשקעות. התנודתיות כאן בשביל להישאר, וצריך להבין את זה, יהיה קשה לתזמן את השוק.
אני אומר למי שצריך את הכסף בזמן הקרוב, קח את הכסף. אל תחכה, בשביל התשואה שאולי תעשה, זה לא שווה את הסיכון, שקיים כיום בשוק.”
אתם לא מסתכלים קצת אחרת על השקעות בעקבות השנה הזו? לא מגדילים רכיבי עוגן, אולי מגדילים Fixed Income?
“מה שכן עשינו, זה לתת משקל גדול יותר לנזילות. הגדלנו את רכיב הנזילות בתיקים. המטרה היא לנסות ולפזר עוד השקעות, בין אם דרך הלוואות או דרך קרנות השקעה, כדי להקטין סיכון. נדל”ן יש לנו בתיקים, בעיקר בזכות המומחיות של קבוצת אלעזרא. אלה גורמים מאזנים, בתקופות של תנודתיות. יש תמיד מה לעשות.
השקענו במספר פרויקטים של תשתית, כגון: אנרגיה, והתפלת מים. יש הרבה היגיון שכסף מוסדי יכנס לתשתיות, כמובן שאת ההשקעה בתשתיות רואים גם אצל המוסדיים האחרים. שמנו לזה דגש מיוחד השנה, וכאמור הצלחנו לבצע שתי השקעות השנה.”
רועי קדוש, צילום עמי ארליך
איך אתם בפיזור ישראל מול חו”ל?
“בערך 50־60% לטובת חו”ל. חשיפת שקל דולר, אנחנו סביב 18%. אנחנו מגדרים, אבל הגדלנו חשיפה לדולר גם בגלל שעלויות הגידור הן כ־3%. עליית הריבית בארץ, לדעתי לעת הנוכחית לא מסמלת שינוי כיוון, זה יותר סמלי להעלות מ־0.1% ל־0.25%. עדין אין אינפלציה יציבה בארץ בטח ובטח לא באמצע היעד אלא יותר בתחתית היעד, קשה לראות את הריבית בארץ עולה, מעבר לאירוע נקודתי כפי שקרה כעת. נכון להיום אני לא רואה אינפלציה מבנית בארץ, אולי רק דרך מחירי המזון.
לגבי ארה”ב הריבית תמשיך לעלות, אך פחות ממה שחשבו, בעקבות הנאום המתון של פאול שאמר שארה”ב היא לא לבד במשחק, ושהוא לא יכול להמשיך להעלות ריביות, אם שאר נתוני המאקרו בעולם לא תומכים בכך. בארה”ב העלאת הריבית הגיעה כדי לקרר את הכלכלה וליצור ריבית ריאלית חיובית, הצפי להעלאת ריבית בדצמבר הוא עובדה די מוגמרת [הראיון נערך לפני מועד החלטת הריבית בארה”ב – מ.מ.].”
מה זה אומר על טווח ההשקעה מבחינת מח”מ באגרות החוב? לכמה זמן אתם נמצאים?
“אנחנו באזור מח”מ של 4.5. יש לנו הטייה קצת לצמודים, כי בכל זאת עשויה להיווצר אינפלציה ביעד התחתון של בנק ישראל בגלל עליות המחירים והתייקרות המים והחשמל.”
אני מציין במאמר מוסגר, שהראיון עם רועי נערך עוד לפני שנודע כל ההתייקרויות הנוכחי במשק, וכשכמעט לא היו ניצנים לכך.(מ.מ)
מה לגבי חשיפה מחוץ לישראל?
“אנחנו מעדיפים בעיקר את ארה”ב. אנחנו בחשיפת חסר לשוק המניות באירופה, באירופה ההטרוגניות מתחילה לשחק תפקיד. בעיית הפליטים חידדה את הפערים בין המדיניות. באיטליה הלאומנות הרימה ראש. מרקל חטפה קיתונות זעם על הכנסת הפליטים.
בנוסף, כשמדברים על חדשנות, אם אני מבקש ממך להגיד לי שם של חברה אירופאית שהיא סמל לחדשנות, זה לא קופץ לראש. בארה”ב כשמדברים על חברות חדשניות טכנולוגית, קופצות כמה חברות. אפילו בסין אתה יכול למצוא חברות חדשניות. יש באירופה איגודים מקצועיים חזקים מאוד שמונעים התפתחות, בנוסף יש הטרוגניות גדולה מאוד בגוש. יש את גרמניה וצרפת מצד אחד, ומצד שני יש את איטליה, יוון, פורטוגל וספרד, מדינות עם תרבות עבודה בעייתית יותר. אנחנו בחשיפת חסר לאירופה, בינתיים זה הוכיח את עצמו.”
אתה חושש מאיטליה?
“איטליה היא הכלכלה השלישית בגודלה בגוש האירופאי, האם אני חושב שהיא מקור לאירוע שיהיו לו אדוות מעבר לגוש האירופי? קשה לי לראות, אלא אם תהיה קריסה של הממשל או של ענף הבנקאות. מעבר לזה הדברים יפתרו בתוך הגוש. אני יותר חושש למשל מסין, ומשווקים מתפתחים, מאשר מארה”ב.
מה דעתך על שווקים מתעוררים אתם מושקעים שם?
“התחזקות הדולר העולמית, בעיקר בגלל הריבית, לא עוזרת לשווקים המתעוררים. סין כבר לא צומחת בקצב של פעם. להודו, שמסומנת כיעד הבא, ייקח עוד שנים, כי יש לה עוד הרבה בעיות מבניות שצריך לשפר. רוסיה מאכזבת. ברזיל נגועה בשחיתות, וזאת למרות הבחירות האחרונות. זה אומר שבאמת מבין כל האלטרנטיבות, ארה”ב נראית כיום המקום המעניין להשקיע.
ההשקעה שלנו בשווקים מתעוררים נעשית בעיקר דרך מדדים, אין לי אפשרות לבצע שם stock Picking. מבין השווקים המתעוררים שאנחנו בכל זאת שם, אנחנו דרך המדד המוביל בסין, לא בברזיל, לא ברוסיה. בנוסף, אנחנו גם קצת בדרום קוריאה, יחד עם טייוואן, ויפן. מבחינת חשיפה ישירה, אנחנו בסמסונג, אוהבים את המובילות הטכנולוגית שלה.”
בוא נדבר על עולם הפוליסות חסכון, על Best Invest, מתי השקתם את המוצר?
“זה היה לפני זמני, אבל הוא הושק ב־2008. מבחינת הרגולציה, רק חברות ביטוח רשאיות לשווק פוליסות חסכון, זה מוצר נזיל, לא נעול כמו קרן השתלמות. הכשרה היא החברה היחידה שמשווקת את מוצר Best Invest, שמאפשר חשיפה לבתי ההשקעות אלטשולר-שחם, ילין-לפידות, מיטב־דש, פסגות ואקסלנס-קסם כעוקב מדד.”
מה היקף הנכס שאתם מנהלים במוצר?
“באם ב־2012 המוצר ניהל כ־200 מיליון שקל בסך הכל, היום אנחנו עם 8 מיליארד שקל, ומינואר 2017 אני יכול להגיד שאנחנו עומד על קצב גיוס של מעל 250 מיליון שקל כל חודש, כך שלמעשה הכפלנו את התיק משנת 2017. בשנה שעברה גייסנו 3.5 מיליארד שקל, ואנחנו מקווים ש־2018 תסתיים בגיוס של למעלה מ־3 מיליארד שקל.”
במקביל לפוליסות של בתי ההשקעות, אתם מנהלים אצלכם פוליסת חסכון, אתה בעצם מתחרה בכולם
“נכון מאוד. לכל בית השקעות יש איפיון אחר. ולכל בית השקעות יש יתרונות שלאחר אין. כמובן שצריך לזכור שלכל בית השקעות יש את התקופות שלו ואין ביצועי העבר בהכרח משליכים על העתיד.
לבתי ההשקעות הגדולים יש יתרון לגודל, הם נחשפים ל־Deal Flow, שאני בתור הכשרה לא נחשף אליו. יש עסקאות גדולות ומורכבות שמגייסות קודם כסף ממשקיע גדול כמו חברות הביטוח ולכן זה לא מגיע אליי, לא קשור לידע, אלא בעיקר בגלל גודל ההשקעה הנדרש.”
יש גידול בקצב ההפקדות לפוליסות חסכון?
“יש מנעד, אבל זה נע סביב ה־250 מיליון שקל בכל חודש. זה עדין מוצר שנמכר דרך סוכנים. המוצר שלנו נמצא אצל כל הסוכנים.”
אז מה יש לך בכל זאת להגיד על החוסך הישראלי?
“החוסך הישראלי התבגר. לא מוציאים כסף אם לא חייבים. בוחרים מנהלי השקעות על סמך תשואות לטווח ארוך 3-5 שנים. כך שבסך הכל המצב לא כזה נורא, יש עדין מה לשפר. לאנשים יש עדין חוסר בסיסי בידע פיננסי, ובהתמצאות במושגים הפיננסיים הבסיסיים, ולכן הם לא תמיד מתנהלים נכון מבחינה פיננסית. צריך קצת להתרגל לתנודתיות שאנחנו חווים, ולהבין את המשמעויות הנגזרות מכך בטווח הקצר.”
