"אחד הטרנדים החמים בתעשיית ה-ETF הוא תעודות סל על שווקים מתעוררים באסיה"

"אחד הטרנדים החמים בתעשיית ה-ETF הוא תעודות על שווקים מתעוררים באסיה - כמו סין, דרום קוריאה וטייוואן. הסיבה לכך היא תחזית של המשקיעים שמדינות אלה יתאוששו מהר יותר משווקים מפותחים וממדינות מתעוררות באזורים אחרים", כך טוענת דברה פור, ראש מחלקת המחקר בתחום ה-ETF בבנק ההשקעות העולמי ברקליס, המחזיק בחברת ה-ETF הגדולה בעולם.

ETF (Exchange Traded Fund) הוא מכשיר מתחום תעודות הסל שאינו קיים עדיין בישראל. מדובר בתעודת סל, אך בניגוד למקובל בשוק המקומי זוהי תעודת סל המנוהלת בידי מנהל השקעות. פור מתארחת בישראל לרגל הכנס "סדר עולמי חדש", שעורכת היום חברת די.סי.פייננס.  ב-1997 - השנה שבה החלה פור להיות מעורבת בתעשיית ה-ETF - היו בארה"ב 21 ETF בהיקף כולל של 8.2 מיליארד דולר. חלפו 12 שנה, ובסוף הרבעון הראשון של 2009 תעשיית ה-ETF העולמית כוללת 1,653 תעודות בהיקף כולל של 633 מיליארד דולר.

פור נכנסה לרשימת 100 הנשים המשפיעות בתחום הפיננסים באירופה לפי דירוג העיתון "Financial News".

חוץ מסין, קוריאה וטייוואן, אילו עוד מגמות את מזהה בשוק?

"בעקבות המשבר המשקיעים מאוד אוהבים עכשיו מכשירי Fixed Income (הכנסה קבועה), ואנחנו צופים שזה יימשך. גם תחומי הסחורות והאנרגיה הנקייה ממשיכים לצבור פופולריות, במיוחד מאז שברק אובמה נבחר לנשיאות ארה"ב. תופעה נוספת שצוברת תאוצה היא קרנות נאמנות שעוסקות רק בהשקעה ב-ETF. למעשה הקרנות האלו אורזות את התעודות בעבור המשקיעים".

הכסף לא הולך לאיבוד

פור הגיעה לברקליס ממורגן סטנלי ביום שבו קרס בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. הבנק נרכש בידי ברקליס בסופו של דבר. לדבריה, המשבר שהוסלם באותה תקופה דווקא היטיב במידה מסוימת עם התעשייה.

הנתונים שפור תציג בכנס מראים כי בעוד תעשיית קרנות הנאמנות באירופה סבלה ב-2008 מתזרים שלילי של 495 מיליארד דולר, לתעשיית ה-ETF האירופית זרמו 76 מיליארד דולר. אמנם מאז סוף 2007 היקף ה-ETF בעולם התכווץ בכ-160 מיליארד דולר, אבל זה לא היה עקב בריחת נכסים, אלא בגלל ירידות בשווקים שכיווצו את היקף הנכסים המנוהל.

פור בוחרת להשתמש באירופה להדגמה, שכן לדבריה בעוד בארה"ב חלק גדול מהמשקיעים בתעשייה הם משקיעים פרטיים, שהחששות מהמשבר גרמו להם להעביר כספים לבנק ואפילו אל "מתחת לבלטות" רק כדי שלא להיחשף לשוקי ההון, באירופה התמונה מייצגת יותר, שכן שם רוב המשקיעים הם מוסדיים.

"אחרי קריסת ליהמן ברדרס, מי שהחזיק בקרנות הנאמנות של הבנק גילה כי לא בטוח שיקבל את כספו חזרה, והוא צריך לדבר עם רואי החשבון ולחכות שיספרו לו כמה הוא צפוי לקבל. בתחום ה-ETF זה לא יכול לקרות. גם כשמוסד פיננסי קורס - הכסף מופקד אצל נאמן ולא הולך לאיבוד", אומרת פור.

תרומה נוספת של המשבר לתעשייה היתה לדבריה התנודתיות הגבוהה בשווקים. "אם ב-53 השנים האחרונות היו 17 ימים שבהן התנודה במדד 500 S&P היתה יותר מ-5% מעלה או מטה, ב-2008 לבדה היו 18 ימים כאלו. בעוד בקרנות נאמנות המשקיעים מוגבלים למסחר רק בסופו של יום, ב-ETF אפשר לסחור במהלך יום המסחר עצמו, מה שאיפשר למשקיעים להתמודד ביעילות גדולה יותר עם התנודות", היא אומרת.

לא מכים את השוק

בארה"ב נקראות תעודות הסל המוכרות לנו בגרסה הישראלית ETN או ETP. מדובר בתעודות שאינן מנוהלות. זהו שוק שברמה העולמית היקפו מצומצם יותר ומגיע לכ-70 מיליארד דולר.

פור אומרת כי פרופיל הסיכון של שוק זה, בדומה לשוק הישראלי, הוא גבוה יותר - מכיוון שאין בו נאמן לכסף, לדבריה, בתרחיש קשה של נפילת מוסד פיננסי (דבר שאינו צפוי בישראל) המשקיע עלול לאבד את כספו.

את אומרת שבמהלך המשבר הזרימה לשוק ה-ETF היתה חיובית ומולה עמדה בריחה מתחום קרנות הנאמנות. המגמה עשויה להתהפך עם היציאה מהמשבר, לא?

"איני חושבת שזה יקרה. סביר אמנם שמשקיעים יחזרו להשקיע בקרנות נאמנות, אבל הכסף ימשיך לזרום גם ל-ETF, שכן המכשיר נהנה מההבנה ההולכת וגדלה שקרנות נאמנות ומנהלי השקעות אינם יכולים להכות את המדדים. מחקר שנערך באחרונה מראה כי 71% ממנהלי ההשקעות לא עקפו את המדדים בחמש השנים האחרונות, ולכן נמשיך לדעתי לראות תזרים חיובי בנוסף לגידול הצפוי בהיקף הנכסים בתעשייה כשישובו העליות.

"גם העובדה שדמי הניהול בתעשייה נמוכים יותר מאשר בתעשיית קרנות הנאמנות צפויה לפעול לטובת ה-ETF. על פי מחקר שערכנו, דמי הניהול השנתיים ב-ETF הם 0.31% בממוצע, בעוד בתעשיית קרנות הנאמנות הם נעים בין 0.4% ל-1.56% בשנה".

מהם לדעתך הפרמטרים החשובים בבחירת ETF?

"מובן שהפרמטר החשוב ביותר הוא המדד שאחריו רוצים לעקוב. ואולם לפעמים יש כמה ETF של חברות שונות על אותו המדד, ואז הבחירה צריכה לעשות לפי פרמטרים נוספים, שהחשובים שבהם הם המס על המכשיר, המטבע הרצוי להשקעה ודמי הניהול".

בשבועות האחרונים ניכרים בשווקים סימני אופטימיות בנוגע למשבר. מתי את צופה שהכלכלה האמריקאית תצא מהמשבר?

"קשה לדעת, ואיני חושבת שלמישהו יש את התשובה לכך. כולם מחכים כעת לתוצאות מבחני הלחץ של הבנקים כדי לראות מה קורה, אבל אין ספק שייקח זמן עד שנראה את התוצאות של חבילות התמרוץ של הממשל".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר דה מרקר. לאתר לחץ כאן.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.