מאת: משה מימון ואודי אלוני | צילום: ניצן בר
31/03/2019
שר החינוך נפתלי בנט, כמי שגם כיהן כשר הכלכלה, מציג משנה ימנית כלכלית סדורה, שדוגלת בשוק חופשי עד כמה שאפשר, צמצום משמעותי של הרגולציה, הגנה על סקטור ההייטק, צמצום כוח ועדי העובדים, עידוד תחרות, סיוע ועידוד לפריפריה ועוד, ועוד
שר החינוך נפתלי בנט, מגיע מעולם ההייטק, כיום הוא אמנם מכהן כשר החינוך, אולם זכורה לו גם כהונה כשר כלכלה. לקראת הבחירות, נפגשנו איתו לשיחה, גם על חינוך, אבל בעיקר על כלכלה, על דיור, על שוק ההון, ועל משפט ורגולציה.
בוא נתחיל מהתפיסה הכלכלית שלכם
“התפיסה של הימין החדש, היא ימין כלכלי מובהק, שזה אומר דבר ראשון הגברת התחרות בכל האמצעים. דבר שני זה ריסון הקבוצות המאוגדות. יש מקום לייצוג עובדים, אבל אין מקום לתת להם עוצמה מוגזמת, שיכולה לבלום ולעכב את הכלכלה. דבר שלישי זה טיפול במונופולים וקרטלים.
המצע שלנו מדבר על פתיחה לתחרות של מונופולים וקרטלים מכוח חוק (חשמל, רכבות, דואר, שדות תעופה, נמלים). בנוסף, אנחנו מדברים על צמצום השביתה בשירותים חיוניים, נחייב בוררות חובה בסכסוכי עבודה שעובדי השירותים האלה צד להם. בנוסף, אנחנו נצמצם את יכולת הכפייה של ארגוני עובדים ונציג דרישה לרוב מוחלט לשם יציגות, במקום דרישת השליש שקיימת כיום.”
מה עם היבטים חברתיים?
“בהיבט הכלכלי-חברתי, אנחנו מעוניינים להעניק שוויון הזדמנויות לכל אחד. לכל ילד בישראל. דווקא כאנשי כלכלה חופשית, אנחנו חושבים שכל אחד, ובעיקר ילדים צריכים לקבל הזדמנות הוגנת. אני לא מדבר על תוצאה שווה, אבל הזדמנות הוגנת צריך לאפשר, לרבות טיפול ודאגה לאלה שלא צריך לדאוג לעצמם. את זה אנחנו עושים דרך מערכת החינוך.
אנחנו הוכחנו את הדברים האלה. אנחנו באים עם קבלות של עשייה. בתחום פירוק המונופולים והקרטלים, אני לבד כשר כלכלה פירקתי את מונופול המלט, נשר, שהיה קיים בערך 90 שנה, ואף אחד לא העז להתעסק איתם.”
עכשיו שר הכלכלה הנוכחי הטיל היטל היצף של 0.25%
“אני לא רוצה להתבטא ולהביע עמדה ספציפית לגבי ההיטל הספציפי הזה, כי אני לא בקיא. אני יכול להגיד שנטייתי הכללית לגבי היטלי היצף היא שלילית. אני לא פוסל על הסף, במצב באמת קיצוני שנועד לרסק שוק, כדי לחזור ולבוא כמונופול. אני לא פוסל זאת. אבל אני יכול להגיד מה כן עשיתי. כשר כלכלה, בתקופתי, לא היטלנו אף היטל היצף. גרמתי לממונה על ההיטלים להיות מובטל. בכל תקופתי כשר כלכלה, לא היטלתי היטל היצף אחד. יתירה מזאת, אני הפקעתי את הסמכות על היטל ההיצף מהממונה, והעברתי אלי, כשר כלכלה. העליתי את הרף להטלת היטל היצף, כי את הדברים האלה צריך לעשות בזהירות.”
שוק ההון לא מוזכר במצע שלכם
“להבנתי יש לא מעט פגמים בשוק ההון הישראלי. אחד, שוק ההון לא נוח לחברות ישראליות להירשם למסחר. היטלנו עוד ועוד רגולציה, וחסמים, וזו אווילות קיצונית. אם תיק האוצר יהיה בידינו נהפוך את שוק ההון המקומי לאטרקטיבי, בעיקר לחברות היי־טק, שיש להם יותר חופש בחירה להנפקות, ולהירשם למסחר במקומות אחרים.
דבר שני, יש כאן עיוות בזה שמצד אחד, יש כאן הר של כסף של ישראלים שמחפשים אפיקי השקעה – בקרנות הפנסיה, בקופות הגמל, בכל הגופים המוסדיים, ומצד שני מדינת ישראל היא במקרה אומת הסטארט־אפ, אבל רוב ההשקעות של אומת הסטארט־אפ, מגיעות מחו”ל. זאת אומרת שצריך לייצר צינור שמתווך בין הכסף שמחפש השקעה, לבין השקעות אטרקטיביות, עם החזרים גבוהים, כמובן בסיכון גבוה, וחייבים להזכיר את זה. אבל, צריך לאפשר תנועה בדבר הזה, שהיום היא מינימלית. אני לא הייתי מחוקק את זה כחובה, אני לא מאמין בזה, אבל הייתי מנסה לאפשר זאת ביתר קלות. גם על־ידי הסרת חסמים, וגם על־ידי הפיכת הבורסה המקומית לאטרקטיבית יותר.”
כשר חינוך יוצא לך גם לעסוק בתחומים האלה?
“אני יכול להגיד שכשר חינוך, למרות שזה לא תחום המשרד שלי, עלו אלי לרגל, לאור העובדה שאני השר היחיד, וחבר הכנסת היחיד, שיזם והקים וניהל חברת הייטק, אני מעין כתובת לחברות הייטק, ובגלל שאיילת שקד, היא יושבת ראש ועדת השרים לענייני חקיקה, הרבה פעמים מגיעים אלי, כמעין כותל.
צריך לתת צל”ש לממשלת ישראל, שאת ההייטק הישראלי עוד לא קלקלנו. ואני, ואיילת שקד, אנחנו חומת המגן, או כיפת הברזל של ההייטק הישראלי. כל אנשי ההייטק יודעים, שכשמרחף ממעל איזשהו איום מטופש חדש של חבר כנסת פופוליסט, או של שר אוצר שרוצה לשים ידו כדי לגזור רווח בטווח קצר, אבל שעשוי לפגוע בטווח ארוך בהייטק, אנחנו הראשונים ליירט.
לפני בערך שנה, היתה כתבה, שהולכים למסות את האופציות לעובדים. הגיעו אלי מבול פניות של אנשים שאני מכיר מעולם ההייטק, לי אין אינטרס, אני כבר לא עובד בהייטק. מיד נכנסתי לפעולה, תוך שעתיים, דיברתי עם שר האוצר, שלא הכיר את זה, דיברתי עם ראש הממשלה, שזועזע מזה, ומיד הרגנו את היזמה הזו. צריך לאתרג את ההייטק. הדבר המרכזי שממשלת ישראל צריכה לעשות בקשר עם שוק ההייטק זה לא להרוס.
הדבר השני, שצריך כן להתייחס אליו בהקשר של הייטק, כי מדובר בצורך משמעותי, הוא נושא כח האדם. הסקטור הזה משווע לאנשים טובים, למהנדסים. פה חוללתי את השינוי הגדול ביותר ב־30 השנים האחרונות, בשני מישורים. במישור יצירת עתודה מדעית לישראל, דרך פרויקט 5 יחידות מתמטיקה, והכפלה של מספר מסיימי 5 יחידות מתמטיקה, תוך 4 שנים, זה אחרי שהיינו בדעיכה של עשור, והיה נראה שישראל אבודה, דובר על זה באינספור כתבות.
הדבר השני, הוא בהשכלה הגבוהה. אני לא חיכיתי שאותם צעירים שהיום הם בכיתה י’, יסיימו י”ב, יתגייסו לצבא, יסיימו תאילנד, ילמדו 4 שנים, ואז ישתחררו למעגל העבודה בעוד 10 שנים. אני יצאתי בתוכנית חירום להגברת כמות המהנדסים, והצלחנו להזניק את כמות המהנדסים, ב-3,000 מהנדסים. במקביל גם הצלחנו להקטין לראשונה את מספר הסטודנטים שהולכים ללמוד משפטים, גם כן ב-3,000.”
למה, ואיך?
“למה? כי צריך מהנדסים, ולא באמת צריך עוד עורכי דין. אני לא נגד מי שהולך ללמוד משפטים, אבל אני לא מתכוון לעודד את זה. מה עשיתי זה לשנות את מערך התמריצים של המוסדות להשכלה גבוהה. זה די פשוט, הורדתי את הסכום שאוניברסיטה מקבלת לסטודנט למשפטים, והגדלתי את הסכום שמקבל המוסד בגין סטודנט להנדסה. עד כדי כך פשוט. גרף המשפטים, לראשונה לא רק ירד, אלא ממש צנח.”
אין כאן התערבות במנגנון השוק? תן לאנשים להחליט מה הם רוצים ללמוד
“זה נכון שלכאורה, השוק אמור היה להקרין על מה אנשים הולכים ללמוד. אני עדין לא פיצחתי את זה עד הסוף. אני לא יודע להסביר למה אנשים עדין הולכים ללמוד משפטים, כשגם אני הלכתי ללמוד משפטים. אחד הדברים שעשיתי כשר כלכלה, היה לפרסם משכורות חציוניות וממוצעות כמהנדס. זה לא עזר. אבל בעת חירום, במצב של מחסור משמעותי, אתה גם שובר מוסכמות.
דבר נוסף, הות”ת, ומערכת התמריצים של ות”ת-מל”ג, היא לא שוק חופשי, היא מערכת מתוכננת. זו עובדה. ככזו, היא עיוותה את התמריצים. העלות, של אוניברסיטה ללמד משפטים היא מאוד נמוכה. העלות ללמד הנדסה, היא עלות יותר גבוהה, וכשאתה מקבל אותו תגמול בגין כל סטודנט, יותר כדאי לאוניברסיטה לשווק בכוח ולמשוך את הסטודנטים למשפטים. כך שאפשר לומר שתיקנתי עיוות שוק. כך או כך, התוצאה מבורכת, יש יותר מהנדסים, ופחות עורכי דין.”
אם כבר מדברים על הייטק, אתה חושב שצריך לעודד חברות להגיע לכאן, דוגמת אינטל, ולתמרץ אותם עם מענקי מס
“התשובה היא תלוי. בגדול, מה שמתחרה בהיצע המאוד מוגבל של המהנדסים שלנו, בעולם הסטארטאפים, ממש לא צריך לתת שקל. אם מחר אמאזון רוצים כאן מרכז מו”פ, אינטל רוצים מרכז פיתוח, הם מוזמנים להגיע בשמחה, ולא צריך לתת להם שום הטבות. אנחנו היום אטרקציה מספיק גדולה בזכות עצמנו. אין סיבה, לתת הטבות לגופים כאלה, אחר-כך זה גם מעלה את המשכורות למצב בלתי אפשרי. צריך לתת לשוק החופשי לעבוד.
יש לזה חריג, וזה מה שקשור במפעלי ייצור, שנותנים פרנסה לעובדי ייצור, בעיקר, ובפריפריה. כלומר, שני תנאים הכרחיים – שהתחום הוא לא מחקר ופיתוח, אלא ייצור, והדבר השני זה פריפריאלי, ואז אני מאוד בעד. בעיקר, דרך הטבות מס. כמו באינטל. את עיסקת אינטל לפני 5 שנים עשיתי כשר כלכלה. נתתי להם, אז 5% מס. האמת, גם באפס מס זה כדאי. נורא פשוט, יש להם בחירה. הם יכולים להקים את המפעל באירלנד, ואז אנחנו נגבה עשרים אחוז מס, על אפס הכנסות, כי הם לא יהיו פה. או שנקבל מפעל בקרית גת, שייצר מקומות עבודה, שייצר אקוסיסטם של כל מה שקשור במפעל כזה, ונמסה את העובדים, ואת המפעל עצמו. לכן בתחום המיסוי על חברות, אנחנו חייבים להיות עם ראש כלכלי קר, והראש הכלכלי הקר אומר, שהיכן שיש אפשרויות בחירה, אנחנו צריכים להיות אטרקטיביים. היכן שאין אפשרויות בחירה, אפשר להתנהל לפי פרמטרים סטנדרטיים.”
היכולת של הממשלה לדעת איזה מפעל צריך לקבל הטבה כזו או אחרת, מוגבלת, אולי צריך להוריד מס חברות, באופן כללי, כמו באירלנד, ואז אין בעיה
“בכל מה שקשור למשחק עם הכנסות המדינה, אנחנו מכירים את עקומת לאפר, אנחנו יודעים שהעקומה מתהפכת, אבל אנחנו לא יודעים בדיוק מה הנקודה הזו. המגמה בתחום מס חברות, צריכה להיות הורדת מס חברות ככל האפשר. אני כן חושב, ומקובל עלי, הכוונה ממשלתית מסוימת בתחום הפריפריה. אני לא חושב שהשוק החופשי צריך להיות נטול מגבלות, בהחלט אפשר להכווין, דרך מערכת המס, למפעלים בפריפריה, במקומות שאנחנו חייבים לייצר עבודה, כי יש ערך לאומי בפריפריה חזקה.”
למה רק מפעלים בפריפריה? למה לא משרדים?
“אני מסכים. הפרמטרים בחוק עידוד השקעות הון, הם קצת מיושנים. יש בהם היגיון מסוים, החוק עוסק במפעלים מוטי ייצוא, כי בהגדרה למפעלים מוטי יצוא, יש בחירה לעבור לחו”ל, כי השוק שלהם הוא בחו”ל, להבדיל ממפעלים שנמצאים בארץ.
לו הייתי עורך מחדש, ויתכן שבממשלה הבאה אזכה לעשות את זה, היבט הייצור, יהיה היבט מסוים, אבל בוודאי לא ההיבט היחיד. ההיבט הפריפריאלי הוא יהיה ההיבט הדומיננטי, כולל בהיבטים שהם לא ייצוא.”
איך עוד אפשר לתמוך בפריפריה
“צריך לומר לזכות ממשלות ישראל, שבכל הקשור לבאר שבע, הפעולות טובות. באר שבע מתפתחת להיות מטרופולין נוסף בישראל. בצפון זה עדין לא קרה, ויש כאן ערך לאומי לטיפול בצפון. צריך תוכנית לאומית, מבוססת יתרונות יחסיים. למשל, אם הדרום זה סייבר, בצפון הייתי הולך על התחום הביולוגיה ומדעי החיים, כתחום ליבה, ולעשות היתוך עם תחום המזון, והחקלאות. זה צריך להיות רב מימדי, ובמכה אחת, כדי לייצר אקוסיסטם.
צריך לזכור שהתערבות ממשלתית בישראל, לפעמים כן עובדת. כך למשל, הזנקת עולם ההייטק, החלה ביזמה ממשלתית. זה מדהים. צריך לזכור, שאפילו כשעשו את ההייטק, עשו את זה בהתערבות היברידית. שילוב של הממשלה, אבל הגוף המבצע היה היזמה הפרטית, זו אחת הדוגמאות הנדירות למהלך ממשלתי שהצליח.”
איזה עוד רפורמות אתם מתכננים?
“אחד הדברים שמייחדים את איילת שקד ואותי, ואת מפלגת הימין החדש בכלל, זה שאנחנו רפורמטורים. ההתמחות שלנו זה לבוא למצב נתון שנראה אבוד או בדעיכה ולשנות אותו מן היסוד. ממצב של אקטיביזם שיפוטי, למצב של תחילת הדרך לריסון שיפוטי. ממצב של דעיכה ב־5 יחידות מתמטיקה, למצב של זינוק ב־5 יחידות מתמטיקה. ממצב מדיני של שחרור מחבלים, למצב של הפסקת שחרור מחבלים.
למה אנחנו טובים בזה? כי אנחנו לא דופקים חשבון לאף אחד. אני לא חייב כלום לאף אחד. אני ברוך השם מסודר, איילת שקד מסודרת, באתי לשם שמיים לפוליטיקה. לא חייבים כלום לאף אחד. שקד, באה למערכת המשפט, שכל מי שהעז לגעת במערכת המשפט שילם מחיר. ליעקוב נאמן פתחו תיק, חיים רמון הורשע, רפול, רובי ריבלין, דניאל פרידמן לא הצליח. היחידה ב־40 שנה, שהתחילה את תהליך השינוי, זאת שקד.”
בוא נדבר על הרפורמות שאתם מתכננים בעולם המשפט
“בשלב הראשון, שקד הצליחה להשלים מינוי 330 שופטים, ועוד שישה שופטי בית המשפט העליון.
בתמצית, שתי בעיות היסוד שמשתקות את המדינה. הראשונה, בג”צ כשהוא פועל כבית דין חוקתי, הוא אנומליה במדינת ישראל. שיטת מינוי השופטים בישראל, שבה שופטי העליון ממנים שופטים, אין לה אח ורע בעולם.
בכל העולם, בכל הקשור לבית משפט חוקתי, שעוסק בנושאים ערכיים, שחורגים מתחום המשפט, הבחירה של השופטים, היא על־ידי נבחרי ציבור, ולא על־ידי שופטים. בארה”ב הנשיא מציג מועמד, והסנט מאשר. בגרמניה, הבית העליון והתחתון מאשרים מועמדים לעליון. כך זה בכל העולם. רק אצלנו שופטים למעשה יושבים על זכות הוטו בועדה למינוי שופטים, כי כדי למנות שופט עליון צריך שבעה קולות תומכים מתוך תשעת חברי הוועדה, כך שאפקטיבית יש להם זכות וטו, על מועמדים לעליון.
לכן, בשלב הבא אנחנו מדברים על ביטול הועדה למינוי שופטים, בכל הקשור למינוי שופטי בית המשפט העליון. ביטול מוחלט ואימוץ המודל האמריקאי. שרת המשפטים תציג מועמד, הוא יעבור שימוע ציבורי, ויאושר בממשלה, ואחר כך בכנסת.
הדבר הנוסף הוא מוסד הייעוץ המשפטי. היועצים המשפטיים הפכו להיות מעין אינסטנציה עליונה לשר. השר מגיע למשרדו, הוא מעוניין לקדם מדיניות כלשהי, והיועץ המשפטי אומר לו כן או לא. זה לא אמור לעבוד ככה. יועץ משפטי, צריך לסייע לשר לקדם את המדיניות שלו. היועץ המשפטי, צריך להפעיל את הכלים המשפטיים, כדי לסייע לממש מדיניות.
מה שאנחנו רוצים לעשות זה שני דברים מהותיים:
האחד – כאשר יש איתגור של מדיניות השר בבג”צ, ולגבי המדיניות הזו, יש מחלוקת בין השר לבין היועץ המשפטי של המשרד שלו, השר יוכל לייצג את עצמו, או להביא עורך דין שייצג את עמדתו, ולא להיות כפוף ליועץ משפטי שחלוק עליו. את השר אפשר להחליף אם המדיניות שלו לא מוצאת חן בעיני הציבור.”
זה בהתאם למה שאמר שופט העליון שטיין, בפסק דין שפורסם לאחרונה
“נכון, רק שזה היה בדעת מיעוט. אנחנו מתכוונים להכניס את זה בחקיקה.
הדבר הנוסף הוא, מתן אפשרות גבוהה יותר לשר למנות את היועץ המשפטי. נעבור ממודל של מכרז, למודל של ועדת איתור, כשלשר יש משקל מכריע בוועדת האיתור. זה דבר דרמטי. אני יכול להגיד שעברתי, שלושה יועצים משפטיים, ולא תמיד היה קל לעבוד איתם.
אני אספר לך סיפור, שקרה כשהייתי שר כלכלה. התקיים דיון בבית הדין לעבודה, על נושא חופש ההתאגדות. זה היה לאור פסק דין פלאפון, שאיפשר להסתדרות להיכנס בצורה מאוד דורסנית לחברות, וקשר את ידי המעסיק, בכלל מלדבר עם העובדים, ולהציע להם חלופות, בצורה מאוד דרקונית. לדעתי אפילו מוגזמת. זה אותגר בבית הדין, ואני רציתי להגיד שאני מתנגד לעודף הכח הזה, ושצריך לאזן את זה. היועץ המשפטי של המשרד הביע עמדה הפוכה. אני סברתי שהוא אמור להציג את העמדה שלי בכל מקרה. הוא אמר שהוא לא מוכן. דרשתי דיון מיוחד אצל היועץ המשפטי לממשלה, באותה תקופה זה היה יהודה ויינשטיין. הוא כינס ישיבה בצאלח הדין, עשרים משפטנים בחדר, ואני מציג את עמדתי, הם מציגים את עמדתם. הוא אמר שהוא יחשוב על זה, ואחרי יומיים הוא אמר שהוא החליט שהעמדה שלי לא תוצג. זה דבר הזוי. אני שר הכלכלה, המדיניות שלי צריכה להכריע.”
מה לגבי התערבות בג”צ?
“בג”צ צריך להתערב רק במקרים של עריצות הרוב, מול מיעוט. בדריסה של זכויות אדם. במצב כזה, אני כסמן ימני אהיה הראשון להגיד שאם יש דריסת זכויות של המיעוט, בג”צ לא צריך להתערב. אבל בג”צ לא צריך לפסול חוק של תקציב דו שנתי. זה לא עניינו. הוא נועד להגן על המיעוט.”
בהקשר של רפורמות, בוא נדבר על מונופולים וקרטלים
“היה כאן בארץ מונופול של תנובה ועוד כמה חברות בתחום הגבינה הצהובה. אני עושה את הקניות בבית ביום שישי. גבינה צהובה 200 גר’ עלתה בערך 30 שקל לחבילה. לא היה יבוא. היה קרטל, וזה לא היה הגיוני בכלל. אני החלטתי לפתוח את התחום ליבוא. בסופו של דבר זה הגיע מפולין, דרך מותג עלמה. אתם לא מבינים איזה לחצים הופעלו עלי. בשבוע שעבר קניתי חבילת גבינה צהובה ב־18 שקלים, אגב של תנובה, כי זה יצר לחץ מחירים גם עליהם. אני מחויב לציבור.”
מה עם בעיית הדיור, מה דעתך על תוכנית מחיר למשתכן?
“אני חושב ששבענו פתרונות קסם. יש כאן פתרון גדול, ופתרון משני. הפתרון הגדול, הוא שבירת מונופול מנהל מקרקעי ישראל, ושיווק מאוד אגרסיבי של קרקעות המדינה. וכן לתת לקבלנים להרוויח, שיהיו בריאים, זה שוק חופשי. אני לא מנסה לתכנן את המערכת הזו, ולא חושב שכל עניין ההגרלות האלה עוזרות איכשהו. צריך לעשות את זה חכם.
הדבר השני, נושק לעולם הפוליטי, אבל אי אפשר לחמוק מזה. רוב הקרקעות הפנויות, ועתודות הקרקע, הן לא באזור המרכז, אלא הם באזור הפריפריה. אנשים, פחות מוכנים להגיע לפריפריה, במקביל יש עתודה, סודית, של 100 א’ יחידות דיור, במרחב שבין ראש העין לאריאל. זה המשך כביש 5 גלילות, הכפר הירוק, מורשה, קסם, אריאל. מדובר על 7 דקות ממורשה. שם אפשר להקים מטרופולין נוסף. אנחנו נפעל לשחרר את טבעת החנק שם.”
מה עם העצמאים?
“יש לנו אמירה בכל הקשור לעצמאים ולבעלי עסקים קטנים, לרבות דמי אבטלה לעצמאים, הכרה מלאה בהוצאות רכב לעצמאים, ימי מחלה וגמלת-אבל לעצמאים, שהיום הם המופלים לרעה ביחס לשכירים. אנחנו מדברים גם על הקלה על רישוי העסקים, אנחנו רוצים לייצר מסלול להקמת עסקים חדשים עם רגולציה מקלה, לתקופה של 5 שנים, במסלול רישוי מואץ, פטור ממס ורגולציה מינימאלית.”
מה עם חינוך פיננסי
“אנחנו התחלנו להכניס לבתי הספר חינוך פיננסי. צריך להגביר את זה. ילדי ישראל צריכים לדעת לנהל תקציב, לדעת מה זה ריבית, וריבית דריבית, ואיך להתנהל נכון פיננסית.”
יש מצב שתיקח את תיק האוצר, אם יציעו לך אותו
“שקד ואני מדברים הרבה פעמים על האפשרות לקחת את תיק האוצר. אנחנו אומרים שאם נקבל את תיק האוצר, אנחנו באים לזה בראש של קדנציה אחרונה. כאילו שאין אחרי זה קריירה פוליטית. אני מאמין, שדווקא באופן פרדוקסלי, אם אני לא אהיה פופולרי, ואעשה רק את מה שנכון, בסוף זה גם יתגמל אותי. יתכן שאני טועה. המציאות למען האמת לא מלמדת את זה. הנושא הכלכלי, מאוד בוער בעצמות שלנו. ימין כלכלי אמיתי. ותפקיד המחץ בהקשר הזה זה שר האוצר.”
