תעודות סל על "מדד תל דיב 20" האם באמת יש צורך לסכן את מעות הלקוח- בכדי להבטיח תזרים מזומנים על בסיס קבוע?

הצד האפל של הטיפול במשבר עד כה, מתבטא בפיחות הריבית. פיחות הגורם לביטול משכורתם של אלפי גמלאים וכמותם החוסכים. פלח אוכלוסיה זו- מסתמך על הריבית הבנקאית שניתנת על חסכונותיו, לשם מחיה.

כידוע כיום רוב התשואה על הפיקדונות אפסית או כמעט אפסית. כמותן, ריבית אגרות החוב הממשלתיות לטווח הקצר בישראל, כך גם בשאר שווקי המערב *, שואפות ל1%.

מקור הבעיה כמובן טמון במחיר הכסף הנקבע על ידי הבנקים המרכזיים. יעד "אפס אחוז ריבית" שלפני שנים היה נדמה כחלום, הפך למציאות קיימת בזמננו.  

הכאב שנגרם משום הריביות הנמוכות מגיע בראש ובראשונה בכדי להציל את ענף הבנקאות. מתוך כך למנוע אסון כל עולמי כלכלי.

יש להניח שהמשחק הדמוקרטי; יזמן לבסוף מעט היגיון אל המערכת. הדרך להרגעת השווקים ומתוך כך להזרים הון לתאגידים רווחים, ימצאו ללא פגיעה באזרח הפשוט. למרות הבקשה לחילוץ העוסקים בהון הפיננסי והאשראי הספקולטיבי.

ניתוח המספרים הפשוטים מראה: במערב מספר החוסכים רב יותר על גומעי הסיכון והמינוף.
בבריטניה למשל, בשנת הנצת המשבר (2007) היו פחות מ10 מיליון מלווי משכנתאות כנגד ליותר מ140 מיליון חוסכים.
ודאי שגובה החוב היה רב יותר מגובהו של החיסכון, אך דוגמה זו באה ללמדנו על הפונציאל לשינוי פוליטי, שיוצרת היום המערכת הכלכלית.

עם הירידה במדד למחירים לצרכן, נראה כי הריבית שקלית למרות נמיכות קומתה הינה עסק משתלם. אך יש בעיה מובנית בלחיות על בסיס המדדים לצפי לאינפלציה. השוני המהיר בין צפי לצפי, אינו יכול להיות בר השוואה לריבית קבועה שמתומחרת בהגינות.

עד כמה יש בכוחה של ריבית נמוכה או אפסית לעזור?

ההעדפה בהווה, כאמור, היא להצלת מגה- בנקים על ידי הגדלת בסיס הכסף ושימוש בכספי מסים. בד בבד עם בניית רגולציה משופרת. לא נותר אלא להמתין ולקוות שדרך זו תוכל להובילנו אל מחוץ למשבר. למרות הקריאות האמיצות לאחרונה; לעמוד בפני כשלונות האשראי ובנייה של מערכת הלוואות יציבה יותר על חורבות הקודמת.

רובה של מדיניות ה"אפס אחוז ריבית" כמעט ומיותרת. בנקים הלווים בריביות נמוכות- ממחזרים את אותו ההון אל אגרות ממשל- בכדי לנצל את המצב לרווח קל. הממשל מנצל את הכסף שגייס בכדי להבטיח עוד הלוואות לבנק. וחוזר חלילה.

היכן זה מותיר את המלווים הנחוצים להכנסה?

מניות

• אם נמנעה האופציה לרכישת אגרות מדינה לטווח הקצר, יש וההזדמניות מחכות בטווח הארוך.  הם מצידן מזוהות עם הירידה באינפלציה ועלייה בכוח הצרכני.

• הירידה הפתאומית בהכנסה מן הריבית- יכולה להתמתן עם בניית תוכנית למשיכה קבועה של אחוז קטן מן ההון והפקדה על בסיס זמן קצר יותר.

• עליך להשתתף במשחק. היועצים צריך לאצור עוז ולהמליץ על חברה גדולה במשק מבטיחה עמידות בפני המשבר ותוך כך גם חלוקת דיבידנד שישמש כתחליף לריבית. בעת ההחלפה יש לבצע הנחות בנוגע למטבע מקור ההכנסה. שינויים בריבית בין מטבע למטבע; יש בכוחם להשפיע יותר על התזרים מזומנים שבידיך, לעומת שינויים בהון החברה שרכשת.

ברכישת מטבע זר יש יתרונות המכסים על השוני בהשקעה, אך היא מסתירה גם השפעויות חבויות יותר. כמו כן היא מונעת את היתרון לצמיחת ההון האישי בד בבד עם העלייה בכוח הצרכן.

אג"ח

למחפשי ההכנסה- אג"ח הוא שוק חמקמק במיוחד. רוב הכלכלנים כיום סבורים (ומסיבה טובה) שהריבית הנמוכה על האג"ח הממשלתי והקונצרני לטווח ארוך היא ברת חלוף.
 בישראל ובעולם יחפשו הממשלות לממן את ההשקעה הציבורית הגבוהה על ידי אגרות. מעשה שיביא להורדת הביקוש והמחיר. כמו כן עם העלייה בצפי לאינפלציה תגרום לאטרקטיביות של אג"חים לרדת.

מאידך, במידה והאופרציה של הבנקים המרכזיים תנחל תבוסה, במונחים ריאליים, זהו בסיס טוב להתחלה.

דרך המלך של שתי דעות אלו תצביע על תשואה נמוכה באגרות- כל עוד משקיעים יעדיפו את הביטחון של המדינה.  האינפלציה, אם תגיע, תבוא אך ורק עם הסימנים הברורים ליציאה מהמיתון. אלו לבנתיים מתמהמהים.

החיפוש אחר הדיבידנד

האם באמת יש צורך לסכן את מעות הלקוח- בכדי להבטיח תזרים מזומנים על בסיס קבוע?

כנראה שכן.

אך יש לשים את הדגש בבחירת אג"ח או מניות כמו תעודות סל, שניתן למכור אותן במהרה במקרה של אבחנה באותות אזהרה.

הכנסה קבועה מדיבידנד אינה מושרשת עדיין בשוק. תשואות מדיבידנד גבוהות יותר, מן הסיכון שרוב החברות המחלקות אותן יחדלו מכך באווירה הכלכלית הנוכחית.

השפל הגדול 

אם לשפוט על פי המשבר הגדול של שנות השלושים; חברות חותכות את הדיבידנד שלהם כמוצא האחרון מבין כמה אמצעים. זאת בכדי לשמר את מוראל המשקיעים כל עוד הן פעילות. מהשיא של 1927 עד התחתית- מחירי הדבידנד באמריקה נפלו ב 47%, לעומת נפילות של 67% ברווחים והתרסקות של 81% במדד הS&P (במחירים ריאלים).

השקעת דיבידנד בישראל- מכה שורשים?

תל דיב 20 בפוקוס

החודש התבשרנו על כך שממבחר מדדי המניות של ת"א- הראשון שהחזיר הפסידיו מתחילת המשבר הוא מדד התל דיב.  המדד כולל את 20 המניות בעלות הדירוג הגבוה בתשואת הדיבידנד ואשר נכללו במדד ת"א 100.

תשואות המדד

מתחילת השנה תשואת המדד עומדת על 97% (נכון ל10 ליוני). תשואותו שנה לאחור היא 10.2%.

צורות השקעה

המדד מיוצג נאמנה על ידי חמשת חברות לתעודת סל בישראל (ראה טבלה).  כאשר יש מגוון בתשואות התעודות משום נזילות המסחר הפנימי של התעודה. לכן בעת הרכישה יש לבדוק את השווי ההוגן של התעודה. קניה חפוזה יכולה לעלות בהפסדים של יותר מאחוז ערך ההשקעה. 
מדיניות דיבידנד

תשואות נכונות ל 14.6.09

לסיכום

אנו אט נכנסים אל עולם כלכלי מעט שונה מהעולם אותו למדנו להכיר. האם הריביות על הון יהפכו נמוכות כאשר המיתון ימתן גם את הצורך באשראי? או משום גרעונות לאומים, רווחים פחותים והגדלת החסכונות- תביא לצמצום הכסף בשוק ועימו העליה בריבית?

אין לדעת.

אך כל המתקרב לגיל הפרישה או מתכנן לפרוש בעשורים הקרובים, זה צריך לעניין אותו.

*אם נתעלם מן המסחר הפנימי של האג"ח

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.