אני מתכוונת לבחון את גבולות הפיקוח שלנו בתחום הזה ואבדוק האם יש צורך לעצב אותם מחדש

להלן עיקרי דבריה של יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, בכנס שוק ההון של העיתון הכלכלה גלובס:

"אתמול הוא השקיע במניות, אג"ח וקרנות נאמנות וסל, והיום הוא משקיע גם בקרנות גידור, בקרנות פרייבט-אקווטי, ובנכסים דיגיטליים.

אני רוצה לומר כאן לראשונה, אני מתכוונת לבחון את גבולות הפיקוח שלנו בתחום הזה ואבדוק האם יש צורך לעצב אותם מחדש".

 

"היום ארצה לדבר על הישן והחדש, על העבר והעתיד. על תפקידנו בהווה כדי להיערך לשוק ההון של המחר. תפקיד הרגולטור הוא תמיד מורכב. המשמעות של טובת המשקיע באופן מסורתי היא חתירה למינימום של הסיכונים ה"מוראליים" הכרוכים בהשקעות והסדרה מועילה של ענפי הפעילות בו. בעיני, טובת המשקיע היא גם להעניק לו את הערך האופטימאלי הגלום בשוק ההון. המתח שבין מתן הגנה הרמטית למשקיע לבין פתיחת השוק ולקיחת סיכונים מלווה אותנו מידי יום.

 

לדוגמא, האם הקרקע יציבה לכניסת פעילות של מכשירים פיננסיים בדמות סטארקצ'רים סחירים למשקיעים בשוק ההון הציבורי האם הערך עולה על הסיכונים? בעניין זה, החלטתי שבשלב הנוכחי ובתנאי השוק הקיימים, העלות גדולה מהתועלת ולכן בתקופה הקרובה, לא נאפשר הצעת סטרקצ'רים למשקיעים בשוק ההון הציבורי.

 

בנקודת הזמן הזו, אחד האתגרים המשמעותיים שהחלטתי לקדם הוא העברת שוק ההון הישראלי מהאלף השני לאלף השלישי. זו משימת-ענק שהצבתי לעצמי ולרשות. מדובר על מהלך כולל, שמקיף כל מימד רלבנטי:

 

בממד הטכנולוגי – אנחנו פועלים לאפשר את שילוב הטכנולוגיה שמקיפה אותנו מכל עבר בכל סוגי השירותים הניתנים בשוק ההון. אני מקדמת את הנושא הזה, לא בגלל שזה טרנדי, לא בגלל שכולם מדברים ומתעסקים ב"חדשנות"; ולא בגלל ש"פינטק" זו מילה שמתגלגלת יפה על הלשון. אנחנו חייבים לעסוק בנושאים האלה כיוון שהעולם של היום שונה ב-180 מעלות מהעולם בו חיינו רק לפני כמה שנים.

בהיבטים שונים של הפעילות בשוק ההון המצב כיום הוא שהשוק והמשקיעים מצוידים במוצרים ובטכנולוגיות, שאם נקביל אותם למכוניות מירוץ, אז כיום המדינה מספקת להם רק כבישי כורכר רגולטוריים. ולשם דוגמא אתייחס לחוק הייעוץ, שחייב לעבור שינוי כדי להתאים אותו לעולם של היום, ולכן יזמתי את קידומו של חוק הייעוץ הכללי. חוק הייעוץ נחקק בשנת 1995. לא ניתן היה כמובן לנחש בשנת 1995 שיהיו חברות או טכנולוגיות שיאפשרו למשקיעים לקבל בלחיצת כפתור, בזמן אמת, ניתוחים ממוחשבים ועיבודים שונים בנוגע למצבה של חברה בהתבסס על אלפי מקורות שונים. חוק הייעוץ התייחס לייעוץ ההשקעות "הקלאסי" כפי שהיה נהוג.

 

כיום שירותים כאלה זמינים לכל דורש. באופן אבסורדי, בארץ שירותים אלה אינם חוקיים, רק עד שנתקן את החוק. תיקון חוק הייעוץ שפרסמנו לאחרונה, יסיר את החסמים האלה ויאפשר מתן ייעוץ השקעות כללי, גם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, שיבוסס על מתן מידע לציבור הרחב באמצעות רשת האינטרנט על גבי פלטפורמות מבוססות פינטק. בדרך זו ננגיש את שוק ההון למשקיעים באופן שאינו אפשרי כיום.

 

נושא נוסף בהיבט הטכנולוגי הוא נושא האכיפה -  

כפי שראיתם לאחרונה, לצערי הרב, נתקלנו במספר פרשות של שימוש במידע פנים בחברות מובילות – מבלי להתייחס לפרשה ספציפית, אומר שזה מאכזב אותי מאד שאנשים מנוסים, מנצלים את הפוזיציה שלהם בכדי לעשות רווח אישי על חשבון הציבור. אני יכולה רק לומר שאנחנו ממשיכים להשקיע משאבים באימוץ הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ופועלים להתקדם בקצב מואץ כדי להמשיך לאתר הונאות שעושות שימוש באמצעים חדשניים ומתקדמים. בהתאם לכך, אנחנו  ערים למתרחש גם ברשתות החברתיות וברשת האינטרנט ככלל.

בממד הפרסונלי - איך ניתן להכין את שוק ההון הישראלי לקראת בואם של משקיעי דור ה-Z ? הדור שכולל את אלה שנולדו לקראת שנת 2000. הדור שנולד עם הסמארטפון ביד; חסרי הסבלנות; המחוברים תמיד; ששיתוף המידע והרשתות החברתיות הם חלק בלתי נפרד מחייהם ואף מזהותם. זהו גם דור שמתאפיין ברמה יוצאת דופן של מודעות חברתית וסביבתית.

 

השלמת חוק הייעוץ הכללי יחד עם המלצות צוות הברוקראז', שאנו מקדמים יחד עם רשות התחרות והפיקוח על הבנקים צפויים להסיר את החסמים, ולהגביר את התחרות בין הבנקים לבין בתי השקעות המספקים שירותי ברוקראז' ובין גורמים חדשים נוספים שיכנסו לשוק. בנוסף, אנו נתמרץ ברוקרים שיאפשרו את השירות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ויפתח את השוק לכניסת טכנולוגיות שיאפשרו מסחר בניירות ערך ביתר קלות. כבר בשלב זה, אנחנו רואים התעניינות מצד מספר גופים בינלאומיים ואני מקווה שאף נראה אותם כאן בישראל.

בממד הגאוגרפי - אף אחד כבר לא שבוי של הרגולציה הישראלית או של מוצרי ההשקעה הישראלים. אנחנו רואים יותר התעניינות וגם כניסה בפועל של מספר גופי השקעה בינלאומיים לישראל ואני מברכת על כך. אנחנו בוחנים מהי הדרך הטובה ביותר כדי להקל על כניסת גופים בינלאומיים זרים.

 

בתוך כך, אני פועלת לחבר את ישראל ההייטקיסטית והטכנולוגית לשוק ההון בישראל ולא רק לשווקי ההון בחו"ל. אני מבינה שאחד האתגרים שלי הוא להתמודד עם ערוצי המימון האלטרנטיביים האטרקטיביים בעת הזו, שמציע השוק הפרטי לחברות ההיי טק ובכלל לחברות. ערוצי המימון הפרטי מחליפים מימון בשוק ההון הציבורי, וזאת בנוסף להסטה גוברת והולכת של כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור הישראלי להשקעות לא סחירות, ולהשקעות מחוץ לישראל.  בין מכלול הצעדים שאנו מקדמים, לפני כשבוע הקמתי וועדה מייעצת לרשות שתפעל לחיבור תחום ההיי טק לשוק ההון. בוועדה חברים אנשים מתעשיית ההיי טק שמכירים את התעשייה מלפני ולפנים וכן את שוק ההון על מגוון הערוצים שקיימים בו. ובין הנושאים שנמצאים על סדר יומה של הוועדה המייעצת האתגר שציינתי – איך ליצור ערוצי מימון אטרקטיביים לחברות טכנולוגיה בשוק ההון הציבורי.

 

בממד הגיוון - איך לחשוף בפני המשקיעים הישראלים מוצרים חדשים ומגוונים וגם לספק להם את ההגנה הנאותה הנדרשת להם ? המשקיעים של היום מתוחכמים יותר. הם נוהרים לעבר השקעות אלטרנטיביות והשקעות לא סחירות. אנו ברשות יכולים להתעלם ולהמשיך להתמקד במוצרים הקלאסיים של אתמול. אם המשקיע השתנה ובתוך כך, שינה את העדפותיו וכיום משקיע באופן דיגיטאלי מגוון, גם הפיקוח שלנו צריך להתמקד בזירות אלו. אתמול הוא השקיע במניות, אג"ח וקרנות נאמנות וסל, והיום הוא משקיע גם בקרנות גידור, בקרנות פרייבט-אקווטי, ובנכסים דיגיטליים. אני רוצה לומר כאן לראשונה, אני מתכוונת לבחון את גבולות הפיקוח שלנו בתחום הזה ואבדוק האם יש צורך לעצב אותם מחדש.

 

יש שיר של אלון אוליארצ'יק שנקרא "בחור אנלוגי בעולם דיגיטילי". אני לא מוכנה שהרשות תהיה "בחור פרימיטיבי בעולם ... שכולו חשמל". לא במשמרת שלי. ההיפך, אני מתכוונת להיות תחנת הכוח שתחשמל את השוק ותאפשר את המעבר שלו לאלף השלישי.