מפלצת האם האינפלציה היא מפלצת אימתנית?

לכל אורכה של ההיסטוריה הכלכלית המודרנית התנהל קרב ענקים. תומכי האינפלציה אל מול מתנגדיה, חובביה אל מול סולדיה. היום יותר מאי פעם; חילוקי הדעות מתעצמים ומשתלטים על השיח הכלכלי. איזו קבוצה תהא ידה על העליונה בתום עידן המשבר הנוכחי?

כלכלן דגול איבחן כבר בעבר הלא רחוק: "סיבה אחת, אחת בלבד, מכריעה את התהליכים המתנהלים לאיטם בכלכלת המסחר. תהליכים הקובעים, גם אם לא נייחל לזאת, את מהלך חיינו ואף הלך מחשבתנו. הגורם הוא חוסר התיאום המוחלט בין מערכות אשראי המתבססות במשק לבין המערכת היזמית. המערכת הראשונה הרי מבוססת על אופיו הא-רציונאלי של המשקיע, בעוד שהשניה מתבססת על אופיו הראציונאלי של בעל ההון.* "

לא ניתן להתעלם מנכונותה הבסיסית של אמירה זו. לכן אם חוסר הסינכרון המוזכר הוא אם כל חטאת; ישנו הצורך להשתלט מלאכותית על מערכת האשראי ותוך כך להבטיח עידנים של צמיחה כלכלית. זאת בתורה תלווה באבטלה מינימאלית ובריאות חברתית.

לו היה זה קל כל כך.

מחשבה זו היא אם הדעה אשר סוברת שעליית מחירים הינה תופעת לוואי, ברת חלוף, בדרך להגשמת עתיד טוב יותר. אז כיצד מתופעה משנית, הפכה לה האינפלציה לאיום ממשי? איום המאיים לכלות כל פעילות כלכלית העומדת בדרכו?

ובכן, בחפשנו אחרי שביל הזהב שבין אחוז תעסוקה גבוהה לרמת מחירים סבירה - נדמה כי יצרנו את האפקט ההפוך. כלומר נעים אנו כמטוטלת ממצב דיפלציוני של חסך באשראי; אל מצב אינפלציוני שמונע מאובדן ערכו של הכסף.
בכדי להבטיח את הצמיחה הקבועה שתכריע את התפתחות המערכות החברתיות (חסכון קיבוצי, פנסיה ורווחה), אנו ממוטטים עלינו את מגדל הקלפים הכלכלי.

המשבר ותופעותיו שולל מאיתנו להמשיך לטמון את הראש בתוך החול.

רובה של הצמיחה המערבית בעשור האחרון, היתה תוצאה של עליית מחירי הנכסים, קרי הון. עליה שתפקידה למסך את התחיבויות העצומות של החברה אל מול אזרחיה. התחיבויות עצומות מדי בכדי שלבסוף תתגשמנה. מאידך אנו עדים היום לניסיונות אמיצים להשיב את הגלגל על כנו, כלומר לחזור אל מסלול הצמיחה. הניסיונות לא יחדלו עד אשר יצלחו בניפוח המחירים מחדש. או במילים אחרות: רטרופלציה.

"אפשר לרמות חלק מן העם כל הזמן ואפשר לרמות את העם כולו חלק מן הזמן. בסוף הדרך לא ניתן לרמות את כל העם כל הזמן."     

אברהם לינקולן ( 1809-1865)

הבעיה העיקרית עם שיטה הניפוח, טמונה בכך שזה נהפך קשה יותר ומורכב יותר מפעם לפעם.
 עד כה קובעי המדיניות הכלכלית יכלו לעודד שוק אשראי מפותח (מדיניות מוניטארית מרחיבה), למן הרגע שהגלאים העדינים הבחינו בירידת מחירי נכסים. מבלי משים של הקהל הרחב, אינפלציה בגניבה (Creeping Inflation), עזרה למעסיקים במשק להתגבר על הפסדים.
דא עקא, האנשים אט מפנימים את חוקי המשחק בו הם משתתפים ועוד בניגוד לרצונם. הפעם הם מוכנים ואף יודעים לחזות את תוצאותיו.
הצפי לאינפלציה במשק אדיר והחלשותו של האג"ח הממשלתי הן הצמוד והן השקלי מעידים כמגדלור את הצפוי לבאות. האגרת הראשונה הפכה לכמעט לא רלוונטית כאשר תרחישי הדפלציה של אשתקד, נראה כי לא ישובו. השניה צמודת המדד, תבטיח למעשה אך ורק את כח הקניה של רוכשיה ולמעשה מעניקות תשואה ריאלית שלילית לאורך הזמן.

אינפלציה בשוק הביקוש

אך לדידי כאן הבעיה רק החלה. ההשקפה החברתית מגנה מכול את עיקרי האינפלציה. כאשר לקביעתם היא בתורה מעודדת שינוי בטעמי האוכלוסיה הצורכת. כלומר, מתוך תפקידה כמוזילה ופורעת חובות היא מסדרת מחדש את חלוקת ההכנסות במשק. החלוקה מעיקרה נערכת בצורה בלתי שיוויונית ומשנה את הביקוש משווקי המוצרים הבסיסיים אל שוק מוצרי המותרות. תופעה שבסופה תגרום גם לאבטלה.

אינפלציה בשוק ההיצע

מפה המצב רק מחמיר. שוק ההון משמש כמקור העיקרי לאשראי חוץ-בנקאי לחברות במשק. אם המצב ידרדר ברז האשראי עוד עלול להיסגר.  הצפיות לאינפלציה יהיו כה ברורות, עד שכל רכישת אגרת קונצרנית תגיע עם דרישה לריבית גבוהה מאוד. גבוהה מדי, בכדי שהחברות הקטנות במשק אלו שבאמת צריכות את המימון יוכלו לעמוד בה בתנאים הסטנדרטים.
בנוסף הצפי לאינפלציה מזרים הון אדיר אל שוק הסחורות. אלה בתורם מאיצות את דיווחי ההפסדים של החברות הפרטיות שלא אחזו במלאי נאות. מצב הדומה להתרחשויות בשנת 2007, עת הדיווחים הראשונים על הפסדי התפעול של חברות במערב.
ניחשתם נכון, אחרי התרחיש הנ"ל תנחת שוב במחוזותינו הדיפלציה. בעל כורחה.

דרכים להתמודדות מפני האינפלציה

• כאמור- ניתן לנקוט בשיטה הבנאלית ולהצמיד את כל חסכונותיך למדד המחירים לצרכן. החלטה זו אוצרת בתוכה גם סיכון רב לכאשר תגיעה עונת עליות הריבית.

• ישנן עוד דרכים, מעט פחות שגרתיות, להתמודד עם מצב הפכפך זה. ניתן לרכוש זהב לתפקיד מטבע הזר בתוך תיק ההשקעות. סחורות בכלל הופכים בשנים האחרונות- כמגן מצוין מפני תהליכים כפויים במשק הכלכלי.

• יש לרכוש אגרות חוב של חברות גדולות במשק אשר עלית הצפי לאינפלציה לא תזיק מדי למצבן.

• בסיטואציה הקבועה הייתי מתפתה לומר שכדאי לרכוש תעודות סל של שווקים מתעוררים. אך מצב של אינפלצית קיצון שניתן וישוב כהרף עין למצב קיפאון יכול להחשב כמסוכן מדי לטווח הבינוני.

* קיינס: התאוריה הכללית של תעסוקה, רבית וכסף . התרגום הוא תרגום חופשי של מחבר המאמר.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.