קרנות מחקות את תעודות הסל

שני בתי השקעות מתוך השלישייה המובילה בענף הפיננסים, פסגות ודש, הצטרפו בשבוע שעבר לכלל פיננסים ולמגדל שוקי הון והשיקו מוצרים השייכים לענף החדש בשוק ההון - ענף הקרנות המחקות.

המשבר הפיננסי הוביל לחוסר אמון בין רבים מהמשקיעים לתעשיית שוק ההון. לאחר שנים ארוכות שבהן גבו דמי ניהול נאים, מנהלי ההשקעות לא החזירו את ההשקעה: הם לא חזו את המשבר, לא נערכו אליו בהתאם ומחקו מיליארדי שקלים מכספי לקוחותיהם. מי שספגו מכת אש משמעותית היו מנהלי קרנות הנאמנות. מחקרים רבים מוכיחים כי הרוב המכריע של קרנות הנאמנות אינן מכות את המדדים. בראש המקטרגים נמצאים מנהלי תעודות הסל, הטוענים כבר שנים כי השיטה שכחלק ממנה מנהלי השקעות בוחרים באופן אקטיווי מניות ואג"ח נכשלה.

המסר הזה הופנם עוד לפני המשבר. בחמש השנים האחרונות זרמו 40 מיליארד שקל לתעשיית תעודות הסל - שליש מהיקף הנכסים המנוהלים בתעשיית קרנות הנאמנות הוותיקה.

המגמה התעצמה במיוחד בסוף 2008. על רקע הפדיונות בתעשיית הקרנות, תעודות הסל - המכונות טייס אוטומטי בסלנג של שוק ההון מכיוון שהן נצמדות בהרכב השקעותיהן למדד כזה או אחר באופן פסיווי - שמרו על יציבות.

בחודש האחרון קם לתעודות הסל מתחרה, גם הוא טייס אוטומטי אך כזה ששייך לתעשיית הקרנות - הקרנות המחקות. התקנות שמאפשרות את השקתן של קרנות אלה הושקו כבר בינואר 2008, אך האירועים בשווקים עיכבו את כניסתן.

בעולם מדובר במוצר ותיק, והוא פופולרי יותר מתעודות הסל בחלק מהשווקים. מתוך שוק בהיקף של 1.4 טריליון דולר של מוצרי אינדקס בארה"ב, 1.39 טריליון דולר מושקעים בקרנות מחקות. בהתחשב בכך ובהצלחתן של תעודות הסל בישראל, אין פלא שקרנות הנאמנות המקומיות שכחו את הסיסמאות שעליהן חזרו כל השנים בדבר ניהול איכותי ובחירה קפדנית ומושכלת של ניירות ערך.

הדמיון בין תעודות הסל לקרנות המחקות רב - מדובר במוצר שהמשקיע בו מחליט כי הוא רוצה להיצמד למדד שאחריו עוקבת התעודה או הקרן - אבל מנהלי כל אחת מהתעשיות היריבות ששים להסביר את היתרון במוצר שלהם.

מנהלי הקרנות טוענים שהכסף שתחת ניהולם בטוח יותר מזה שמושקע בתעודות. "הכסף שמושקע בקרנות המחקות נמצא בנאמנות, לעומת מעמד של אג"ח קונצרנית בתעודות הסל", אומר גיא חכמי, מנכ"ל קרנות הנאמנות של כלל פיננסים. "כמו כל חברה אחרת שמציעה אג"ח - ייתכן שהחברה תעמוד בהחזר הכסף למשקיעים, אבל יש אפשרות שזה לא יקרה".

רונן טורם, מנכ"ל מגדל שוקי הון ומנהל קרנות הנאמנות שלה, אומר ש"חברות הדירוג מתחילות לבחון את תעודות הסל, כשהקריטריונים העיקריים הם זהות המנפיק והיכולות הפיננסיות שלו. זה הגיוני, כי מדובר באג"ח לכל דבר ועניין. לתעודות הסל יש צורך בכרית ביטחון גדולה מספיק ובהרחבת ההון העצמי, צעדים שהרגולטור מקדם בימים אלה".

בחוזר שפירסמה רשות ניירות ערך כשיזמה את פיתוח הקרנות היא הזהירה: "תעודות הסל נתפשות לעתים קרובות בתודעת המשקיעים כתחליף לקרן נאמנות. עם זאת, ברשות ערים לכך שהן עלולות ללקות בכשל תפעולי, עד כדי חדלות פירעון. לא ברור עד כמה ציבור הרוכשים ער לכך, למרות הגילוי הניתן לסכנות אלה בתשקיף".

עד היום לא התקרבה תעשיית תעודות הסל הישראלית למקרה של חדלות פירעון. לעומת זאת, כשקרס ליהמן ברדרס הוא לא עמד בהתחייבויותיו למחזיקי תעודות הסל שלו.

מנהלי התעודות משיבים: "מי שאומר שתעודה היא כמו אג"ח קונצרניות, חוטא לאמת. אין סיבה שתעודה לא תשלם למשקיעים: גם אם מתרחשת טעות תפעולית או מעילה, לחברות יש הון עצמי שמהווה כרית ביטחון ונאמן שבודק את הנכסים על בסיס יומי. גם הרגולציה ההדוקה מעניקה ביטחון למשקיעים.

"ההוכחה הטובה ביותר לביטחון של המשקיעים בנו היא נתח לא מבוטל של משקיעים מוסדיים. אף קרן פנסיה לא היתה קונה תעודת סל אם היא היתה חושבת שיש סיכוי שהיא לא תראה את הכסף".

הבדלים בסחירות ובדמי הניהול

הן תעודות הסל והן הקרנות המחקות נצמדות למדד כלשהו - אך הן אינן מתחייבות להחזיק בנכסיהן בדיוק לפי הרכב המדד. נכון להיום, הרוב המוחלט של נכסי הקרנות המחקות מושקעים במדד שאחריו הן עוקבות. בתעודות הסל מדובר בשיעור נמוך יותר (כתלות בתעודה). בעוד בקרנות הנאמנות קיימת התחייבות לשיעור הנכסים המושקעים במדד הרלוונטי, בתעודות הסל קיימת התחייבות לעמוד ככל הניתן ביחסי האחזקות הנדרשים.

תעודות הסל היו עד לאחרונה קופסה שחורה שהיקף נכסיה אינו ידוע. נכון להיום הן מפרסמות את הנכסים שבהם הן משקיעות אחת לרבעון. הקרנות מפרסמות את הרכב נכסיהן אחת לחודש.

יתרון נוסף שמנהלי הקרנות מדגישים הוא היכולת לרכוש את יחידות הקרן על פי ה-NAV (Net Asset Value) - ערך הנכסים שמרכיבים אותן. בכך יש יתרון דווקא לרוכשים בסכומים קטנים, שאינם נאלצים להתמקח על המחיר בשוק מול קונים גדולים יותר. בתעודות הסל המצב שונה, וגוף גדול הרוכש תעודות סל בהיקף גבוה יכול להשיג מחיר טוב יותר על התעודה. מבחינה זו הקרנות עדיפות עבור הצרכנים הקטנים.

"אנשים רגישים לדמי הניהול בקרנות הנאמנות, אבל יכולים בקלות לשלם 0.5% מעל ה-NAV כשהם רוכשים תעודת סל", אומר חכמי. "זוהי הפסיכולוגיה של התמחור שפועלת לטובת התעודות, וכדאי למשקיעים לשים לב לכך". "בקרנות הנאמנות אין תלות בסכום העסקה - אדם שקונה ב-100 אלף שקל וב-30 מיליון שקל מקבל אותו המחיר".

בענף התעודות מכירים את הטענה, ומסבירים ש"שוק התעודות פעיל, והפרשי הקנייה והמכירה מצומצמים. לקוח שקונה ומוכר עושה זאת סביב השער התיאורטי במחירי השוק. כיום גם מקבלים הנחות בקנייה, ונוצרים מצבים שבהם אנשים קונים תעודות מתחת לשער התיאורטי".

בענף תעודות הסל מבקשים להציף את החסרונות של השקעה בקרנות המחקות. אחת הבעיות היא הסחירות - בניגוד לאפשרות לסחור בתעודות סל לכל אורך יום המסחר, בקרנות המחקות ניתן לסחור פעם אחת וביום בלבד. "הסיבה שמוסדיים לא קונים קרנות נאמנות בכלל היא כי הן לא סחירות מספיק", אומרים בתעשיית תעודות הסל.

הצד השני של המטבע הוא שהקרנות המחקות הנסחרות אחת ליום אינן סובלות מהתנודתיות כמו תעודות הסל. בחינת השווי של תעודות סל מקבילות לאורך יום המסחר מראה כי הפרשי המחירים ביניהן מגיעים עד ל-0.4% - ובימים תנודתיים במיוחד אף יותר מכך.

הקרנות המחקות המנייתיות של מגדל גם מוצעות ללא דמי ניהול. בכלל מציעים כעת את הקרנות המחקות הפופולריות ללא דמי ניהול, אך גובים דמי ניהול של 0.4% בחלק מהקרנות המחקות, ובדש מציעים דמי ניהול שבין 0.5% ל-0.8% על הקרנות המחקות שיושקו בקרוב.

נראה כי ההשקה של קרנות מחקות ללא דמי ניהול מצליחה להדאיג את מנהלי התעודות: "באפס דמי ניהול אפשר למכור גם מוצר נחות. כסף שנכנס למוצרי מדדים ילך לכיוון של אפס דמי ניהול. אם באמת תתפתח נישה חדשה שמוצרי מדדים מוכרים באפס דמי ניהול זה יכול לפגוע בשוק, אבל מדובר בעניין זמני, כי מהר מאוד הדבר יפגע בדו"חות הכספיים".

"ניצחנו את הכספיות, וננצח את המחקות"

בתעודות הסל לא נשארים אדישים להתעוררות בשוק מוצרי האינדקס, אך מקווים לצאת מהמאבק הזה כשידם על העליונה: "הקרנות המחקות בעצם אומרות, ניסינו להילחם בכם אבל אנחנו מרימים ידיים - הקרנות האקטיוויות לא מנצחות", אומר בכיר בענף. תעשיית התעודות צמחה בקצב היסטרי בחמש השנים האחרונות, ומובן שזה בא על חשבון נתח השוק של קרנות הנאמנות.

"בקרנות מחפשים דרך אפקטיווית להתחרות בנו כבר הרבה זמן, כשברור לכולם שהמתכונת הישנה של קרנות נעלמת והולכת. ניהול אקטיווי מאבד גובה בשנים האחרונות. הניסיון הראשון להילחם בתעודות הסל היה באמצעות הקרנות הכספיות, מוצר שלא קיים בענף התעודות מכיוון שאין מדד שניתן לעקוב אחריו. הקרנות הצליחו לגייס עשרות מיליארדים של שקלים באפיק הזה, אך בסופו של דבר יצאו מופסדות מכיוון שהן נאלצו לספוג הוצאות לא מעטות ולא גבו דמי ניהול.

"עכשיו הקרנות מציעות מוצר מדדי - הקרנות המחקות. גם בקרנות הנאמנות מבינים שהשקעה במדדים תופסת מקום גדל והולך בהקצאת הנכסים של המשקיעים. זו תחרות לגיטימית, ולשכנע את הציבור להשקיע במדדים זה נכון. בשורה התחתונה הקרנות לא מתחייבות לתשואת המדד".

ימים יגידו מה יהיה המוצר המדדי המועדף על הצרכן הישראלי. התעוררות שוק המדדים וכניסה של שחקנים חדשים נראית כיום כצעד חיובי קדימה, שבו המשקיעים ירוויחו בכל מקרה כתוצאה מהשקיפות הרבה יותר שתידרש מהמנפיקים ובזכות התחרות בענף.

*מוצרי אינדקס

מכשירים פיננסיים שמאפשרים להשקיע במדדי השוק במקום בניירות ערך ספציפיים

*משקיעים מוסדיים

ארגון או מוסד בעל מקורות כספיים ניכרים, הקונה ומוכר ניירות ערך בכמויות גדולות. קרנות פנסיה, חברות ביטוח או בנקים הם בין המשקיעים המוסדיים הבולטים

*קרנות כספיות

קרנות המשקיעות בניירות ערך סחירים ובפיקדונות לטווחים קצרים של עד 90 יום. רמת הסיכון בהן דומה לזו של פק"מ אך בריבית שנתית גבוהה יותר

רשות ניירות ערך: יש לנו תוכנית לפתרון בעיית הסחירות

>> בחברות שמעפעילות את הקרנות המחקות מודעים לכך שקימת בעיית סחירות: העובדה שניתן לסחור בקרנות אלה פעם אחת ביום.

מנכ"ל מגדל שוקי הון רונן טורם: "כיום קופות גמל לא יכולות לרכוש קרנות, ואני מקווה שזה ייפתר בקרוב - עובדים על זה בימים אלה במשרד האוצר. אני מדבר עם הרבה משקיעים מוסדיים והסחירות היומית דווקא לא מעניינת אותם במיוחד. הם מקבלים החלטות אסטרטגיות ולא על בסיס שעתי. אבל עבור אלה שזה חשוב להם, התחילו מגעים כבר לפני כמה חודשים בין הבורסה לרשות להפיכת קרנות האינדקס ל-ETF, מה שיאפשר מסחר גם במשך היום. הרגולטורים אומרים שהמהלך יושלם עד סוף השנה".

ברשות ניירות ערך מאשרים כי קיימת תוכנית כזו, אך לא מתחייבים לגבי מועד השלמתה: "הרשות והבורסה מפתחות ובוחנות באופן שוטף מכשירים פיננסיים, וכשיגובש מכשיר חדש תצא הודעה בנושא".

בקרוב יעלה באתר פאנדר אגף קרנות מחקות- אגף המאגד את החדשות השוטפות הנוגעות לפעילותן של הקרנות הנ"ל בנוסף לתשואתן ואופי פעילותן.

  מבחר קרנות נאמנות מחקות בישראל:

הכתבה פורסמה לראשונה באתר דה מרקר

 הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.