משפטנים: האם סגירת המרכז למימוש זכויות רפואיות פוגעת בציבור או דווקא מגוננת עליו?

לדברי עו"ד קראוס, כאשר נפגע תאונה או קורבן למחלה, מלווים על ידי גוף שאיננו משפטי, וזוכים לפיצויים מקפחים על ידי המוסד לביטוח הלאומי, הרי שהמרכזים אינם יכולים לייצג כאמור את הנפגע במסגרות משפטיות, דבר שעשוי לגרום לנזק בלתי הפיך לאותו נפגע.

בנוסף, טוען עו"ד גיל קראוס, במקרים לא מעטים, קיימת גם התלבטות טקטית האם להגיש ראשית את תביעת הנכות של הנפגע אל הביטוח הלאומי, או שמא לתבוע קודם כל את חברת הביטוח בבית משפט רגיל, שכן עשויה להיות משמעות לכך בקביעת מידת הנכות הרפואית. לעיתים עצם ההכרעה באיזה שביל ללכת (ובעניין זה אין למרכזים כל ידע) עשויה להיטיב עם הנפגע בעשרות אם לא במאות אלפי שקלים.

בין נימוקי לשכת עורכי הדין, בתובעה מבית המשפט לאסור על פעילותם של מרכזי הייעוץ, דוגמת המרכז למימוש זכויות רפואיות, היה שאין למרכזים הללו כל אינטרס להפנות את הלקוחות למסלול משפטי, ועל כן הם מרבים להפנות את לקוחותיהם אל הביטוח הלאומי, לשם הם רשאים להפנות תביעות ולהגיש טפסים. במקרים אחרים, מפנים המרכזים את הלקוחות לטיפול משפטי מקביל, וממשיכים לטפל בעניינם מול הביטוח הלאומי – אך הפיצול הזה עלול לפגוע קשות בלקוח, מפני שאין איש אחד הקובע את האסטרטגיה של התיק, ואשר מרכז את כל הראיות וחוות הדעת הרפואיות התומכות בטענותיו.

פעילות המרכז מנוגדת לחוק

בית המשפט קבע שהפעילות של המרכז למימוש זכויות רפואיות איננה חוקית מפני שאנשיו מעניקים ייעוץ שהינו במהותו משפטי, בלי סמכות לכך. לדברי עו"ד קראוס ייעוץ משפטי יוחד בחוק לעורכי דין, ואילו לאנשי המרכז אין כל הכשרה משפטית. על כן ראה בית המשפט בפעולות והשירותים שהמרכז מציע, לרבות מילוי טופס תביעה והגשתה למוסדות השונים, כחדירה למקצוע של עורכי הדין.

עו"ד קראוס מציין שהתביעות המוגשות למוסד לביטוח לאומי ולמשרד הבריאות מבוססות על חוקים, תקנות ופסיקה שמעודכנים מעת לעת ובהם מתעדכנים עורכי הדין שעבורם זו עבודה יומיומית. "הייעוץ במרכז למימוש זכויות מהווה במקרים רבים ייעוץ של איש מכירות, ואיננו שקול כלל לייעוץ משפטי" דברי עו"ד קראוס.

לטענת לבנת פורן משמעות הפסיקה אבסורדית

לטענת לבנת פורן, שצותתה לאחרונה בתקשורת, פסיקת השופט שפירא אינה פוגעת בעסקיה דווקא, אלא בשורה של תחומים שאליהם פונים האזרחים במטרה להשיג את המיטב בתחום השירותים הניתנים להם. "אם ללכת לפי ההיגיון בפסק הדין, רופאים לא יוכלו להכין בתום הטיפול חוות דעת בקשר לחולה, אלא רק באמצעות עורכי דין", צותתה פורן ב'הארץ' "עובדות סוציאליות לא יוכלו לסייע לחולים לקבל קצבת נכות או קצבת נפגע תאונת דרכים מהביטוח הלאומי מכיוון שמילוי טופס סטנדרטי ייחשב צעד משפטי המחייב שיקול דעת שרק עורך דין יכול לתת."

לדברי פורן, על פי רוח פסק הדין של המחוזי, כל נושא שבו מופיעה המלה "זכות" יצטרך להיות מטופל בהקשר משפטי. "לא ירחק היום שבו כדי לממש זכות מול משרד ממשלתי, כמו שירות התעסוקה או המכס, כמו גם מול העירייה ואפילו חברה קדישא, יצטרכו לפנות לעורך דין - או לעשות זאת לבד. לכן אני משוכנעת שבית המשפט העליון, שאליו החלטתי להגיש ערעור, יהפוך על פיה את החלטת המחוזי".

"מאות הפונים למרכזים למימוש זכויות נפגעים"

מתי עלולים להיפגע הפונים למרכזי המימוש?

לדברי עו"ד קראוס מדובר במאות מקרים שונים ומגוונים.
רק לשם הדוגמא, במקרים של תאונת דרכים במהלך העבודה, שבה זכאי הנפגע לתבוע פיצויי נכות הן מהמוסד לביטוח לאומי, והן מחברות הביטוח של כלי הרכב המעורבים בתאונה.
לדברי עו"ד קראוס דרגת הנכות של הנפגע, אשר תקבע את תגמולי הביטוח, תיקבע בשני אופנים אפשריים: אם נפגע התאונה יפנה ראשית אל הביטוח הלאומי, הנכות שתיקבע על ידי הוועדה הרפואית תהפוך למחייבת גם בהליך מול חברת הביטוח.

לחלופין, אם הנפגע יחליט לתבוע את חברת הביטוח, דרגת הנכות שלו תיקבע על ידי מומחה מטעם בית המשפט – ותחייב גם את הביטוח הלאומי.

לדברי עו"ד קראוס, ההפרשים בין דרגות הנכות הללו יכולים להיות משמעותיים ביותר. גם זמן הטיפול בתביעה עשוי להשתנות באופן קיצוני, ובמקום להיגרר לאורך חודשים ולעיתים שנים, עשויה סוגיית הנכות להיות מוכרעת בטווח זמן קצר הרבה יותר.

איזה מסלול עדיף? לדברי עו"ד גיל קראוס, כל מקרה לגופו ונסיבותיו הוא. בין היתר יש משמעות למהות הפגיעה וחומרתה, התחומים שבהם יש למנות מומחים ועוד מרכיבים חשובים נוספים שיש לשקול בכל מקרה ומקרה.

לדברי עו"ד קראוס, בכל תאונה קיימת חשיבות רבה מאד להשיג את אחוזי הנכות הגבוהים ביותר האפשריים, מפני שכל הפרש באחוזי הנכות עשויה להיות לו משמעות גדולה בכספים שיתקבלו הן מהמוסד לביטוח לאומי והן מחברת הביטוח, ולכן מומלץ מאד להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום.

"הבעיה במוסדות כמו המרכז למימוש זכויות רפואיות, היא שהאינטרס שלהם נוגד לעיתים את האינטרס של הלקוח" אומר עו"ד גיל קראוס. "במקרים בהם כדאי לנפגע להגיש קודם כל את תביעתו מול חברת הביטוח, יש צורך בעורך דין, ובמקרים שכאלה, הפניית הנפגע אל עורך דין עלולה לקפח את רווחיהן של חברות הייעוץ להשבת זכויות". על כן, לדבריו, מצא לנכון בית המשפט לשלול מהמרכז למימוש זכויות רפואיות בראשות לבנת פורן, ודומיו, את האפשרות לייצג נפגעים מול גופים שונים, לאחר תאונה.

בית המשפט הפך את החלטת הביטוח הלאומי

לרבים נראה כי ההיטפלות למרכז למימוש זכויות רפואיות, היא הטפלות לקטנות, עיסוק בשולי הדברים, ולמעשה כל מטרתה של סגירת המרכזים הללו היא להיטיב עם עורכי הדין שזו פרנסתם, ולפגוע בציבור הרחב. השאלה הנשאלת היא האם הערעורים על החלטות הועדות הרפואיות בביטוח הלאומי הם הליך נדיר, או שכיח במחוזותינו?

לדברי עו"ד קראוס קיימים מקרים רבים מהפסיקה, ומדובר באלפי תיקים לאורך השנים, שבהם ניתנו הכרעות לא צודקות של הביטוח לאומי, אשר בתי הדין לעבודה התערבו ודרשו לשנותן, ואף הפכו את ההכרעות על פיהן.

כך למשל קרה לא מזמן לתושבת אור יהודה, שלקתה במחלת הפיברומיאלגיה בעקבות תאונת דרכים אותה עברה. היא נבדקה על-ידי רופאי הועדה רפואית בביטוח לאומי בה לא ישב ריאומטולוג (רופא מומחה לבעיות פרקים).

האישה ערערה באמצעות עורך דין על תקינות ההליך בו נקבעה נכותה, ובית הדין קיבל את ערעורה וחייב את הביטוח הלאומי  לצרף ריאומטולוג לועדה.

מקרה נוסף, בו ניכר קיפוח משמעותי בהחלטת הביטוח הלאומי, ארע לתושב תל-אביב אשר נפגע בתאונת עבודה. לדברי עו"ד קראוס, הכיר המוסד לביטוח לאומי במספר פגיעות אותן ספג המבוטח ככאלה שנגרמו כתוצאה מתאונת העבודה, אך לא הכיר בפגיעה המשמעותית ביותר ממנה סבל האיש - באזור הצוואר.

הועדה הרפואית טענה בהחלטתה כי אין קשר בין הפגיעה בצוואר לבין תאונת העבודה. האיש פנה לעורך דין, אשר הגיש ערעור בשמו לבית הדין לעבודה, שם הורה השופט למוסד לביטוח לאומי, לבדוק שוב את החלטתו בשל חוסר סבירותה, וכתוצאה מכך, חזר הביטוח הלאומי מהחלטתו המקפחת והכיר בפגיעה הצווארית של התובע.

לדברי עו"ד גיל קראוס, אמנם הביטוח הלאומי הוא גוף ממשלתי, הממומן מכספי כולנו, אך לאורך השנים הוכיח המוסד שטובת המבוטחים לא עומדת תמיד לנגד עיניו, ובפעמים רבות קיימת מדיניות של קיפוח זכויות, מעין שיטת מצליח "מדובר במדיניות צינית הפוגעת באלפי נפגעים חסרי אונים, שאם לא ייעזרו בסיוע משפטי על מנת להילחם על זכויותיהם, הם עשויים לקבל תגמולים  נמוכים בהרבה מהמגיע להם" אומר עו"ד קראוס. "לצערי, השיטה הזו מצליחה פעמים רבות, מפני שלנדחים על ידי המוסד לביטוח לאומי אין את הכוחות להילחם נגד החלטות המוסד, ולשנותן".

העליון מחכה לפורן

המרכז למימוש זכויות רפואיות הוקם על ידי לבנת פורן, בעלת תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים, לפני 9 שנים. לשכת עורכי הדין נאבקה משפטית במרכז לאורך חמש שנים, וחרף החלטתו האחרונה של השופט שפירא, אשר קבע שפעילות המרכז איננה חוקית, הצעד לא מהווה סוף פסוק לפרשה. לאחרונה עיכב השופט שפירא בעצמו את ביצוע הצו, וזאת לבקשתה של לבנת פורן, והסוגיה צפויה להגיע בקרוב להכרעת בית המשפט העליון – אליו מתכוונת פורן לערער.

עו"ד גיל קראוס עוסק רבות בהתמודדות מול מוסדות רפואיים בתביעות של רשלנות רפואית וכן בניהול מאבקים מול חברות הביטוח, המוסד לביטוח לאומי וקופות החולים למתן זכויות למבוטחים.