רועי פולניצר, יו"ר לשכת האקטוארים בישראל >> "הגיע הזמן להסדיר את תחום איזון המשאבים בישראל"

"בחודשים האחרונים קבלה לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) תלונות רבות אודות אקטוארים מומחים מטעם בתי משפט לענייני משפחה ברחבי הארץ אשר גרמו לטענת המלינים לנזקים כספיים באמצעות עריכת חישובים אקטואריים שגויים". כך טוען האקטואר רועי פולניצר, יו"ר ומנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל. לדבריו, קיים "הבדל דרמטי" בין חוות דעת אקטואריות הנערכות על ידי אקטוארים מוסמכי הלשכה לבין חוות דעת של כאלה שאינם מוסמכים על ידה.

חוות דעת אקטואריות לעניין איזון משאבים בין בני זוג הולכות ותופסות מקום של כבוד בהליכי גירושין בין בני זוג בישראל, בעקבות סעיף 5 לחוק יחסי ממון, לפיו זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית משוויים של הנכסים והזכויות שנצברו מיום הנישואין ועד יום הפירוד. כן נקבע, כי באין הסכמה אחרת בין בני הזוג ייערך איזון המשאבים בזכויות הצדדים באמצעות חוות הדעת האקטוארית. למרות זאת, בישראל עדיין אין חוקים ותקנות הקובעים את מעמדם של אקטוארים המתמנים מטעם בתי משפט ובתי דין. לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל מנסה לעמוד בפרץ, אולם בהיעדר כללים ברורים המגדירים מי יכול להתמנות כאקטואר מטעם בית משפט ומי לא, הרי שגם היא אינה מצליחה למנוע את שטף חוות דעת אקטואריות ההזויות הנערכות על ידי אנשים שבינם לבין אקטואריה אין דבר וחצי דבר.

"התפתחה לה אופנה שלילית בישראל לפיה, בית המשפט ממנה אקטואר מטעמו לערוך חוות דעת לעניין איזון משאבים. לאחר שאותו אקטואר מגיש את חוות דעתו לבית המשפט כל אחד מהצדדים הולך לאקטואר אחר שינסח לו שאלות הבהרה או ש'יעביר ויש' על חוות הדעת של האקטואר. הואיל ו"אקטואר לאקטואר זאב", או אז האקטואר שלא מונה על ידי בית המשפט מלאה את הלקוח בסיפורים כיצד חוות דעתו של האקטואר מטעם בית המשפט מלאה בטעויות, ואילו אותו אקטואר היה משתמש בשיטות מדידה אחרות, הרי שהסכום שעל אותו צד היה לשלם לצורך איזון המשאבים היה קטן בהרבה. למעשה האקטואר החיצוני 'מחמם' או 'מדליק' את הלקוח 'על פארש', כאשר הוא יודע שאילו הוא היה בנעליו של אותו אקטואר מטעם בית המשפט, כמעט בוודאות שהוא היה בוחר באותן שיטות מדידה ובאותם אומדנים, אז לשם מה?".

עם תחילת השנה העברית החדשה ולקראת סיום השנה האזרחית 2017, דורש פולניצר להגדיר את האקטואר המתמנה מטעם בית משפט כמקצוע, בדיוק כמו רואה חשבון, שמאי, עורך דין או מנהל תיקי השקעות. הוא גם מתרעם על עמיתיו המקומיים לתחום איזון המשאבים, שפועלים ללא מתודולוגיה מסודרת ובכך "מוציאים לפרקטיקנים האחרים ולמקצוע בכלל שם של רע". לדבריו, הוא "מנסה לקחת את העבודה מאוד ברצינות", ואומר שלא יהיה מוכן לתת חוות דעת נגד אקטואר אחר, במצב שבו הוא סבור כי היה פועל באותן הטכניקות אילו הוא היה מתמנה על ידי בית המשפט.

לפני כחצי שנה מינה פולניצר וועדה של הלשכה בראשות פרופ' רמי יוסף מאוניברסיטת בן גוריון שתגבש קווים מנחים לאקטוארים המתמנים על ידי בתי משפט/בתי דין לעריכת חוות דעת איזון משאבים בין בני זוג עקב הליך גירושין. בוועדה חברים מספר אקטוארים המתמנים מעת לעת על ידי בתי משפט ובתי דין כאקטוארים וכלכלנים מוסמכים. הדנה התכנסה כבר מספר פעמים ודנה בנושאים של תנאי כשירות, אתיקה וקביעת סטנדרטים מקצועיים לאקטוארים המתמנים על ידי בתי משפט. תנאי הכשירות שגובשו כוללים דרישות להשכלה אקדמית מסוימת, והסמכה ייעודית של הלשכה. הנושאים האתיים שגובשו כוללים כללי התנהגות מקצועית, ניגוד עניינים, גילוי נאות ועוד.

בתחומי הסטנדרטים המקצועיים הוועדה קבעה שיטות לאיזון זכויות הפנסיוניות, זכויות סוציאליות, רכבים, חשבונות בנק, שווי של עסקים, תגמול הוני ונכסי קריירה כסכום חד פעמי מחושב למועד הקרע.

הוועדה הגישה את מסקנות הביניים לעיון הנהלת הלשכה, כאשר המלצותיה תפורסמנה לקראת סוף השנה האזרחית 2017 "המסמך הסופי ישלח לכל שופט/ת בבית משפט לענייני משפחה בישראל, לכל דיין בבית דין רבני וללשכת עורכי הדין בישראל להפצה ללשכה המרכזית ולכל הלשכות במחוזות השונים".

לדברי פולניצר, הנושא החשוב ביותר להסדרה הוא הטכניקה של איזון המשאבים. "צריך להתכנס לטכניקה אחת. וועדת יוסף ייצרה אמות מידה פיננסיות (בנצ'מרק) וסכמות של פעולה. בלי זה אין השוואתיות, ולכן וועדת יוסף ייצרה בישראל בנצ'מרק לתחום איזון המשאבים", מדגיש פולניצר.

פולניצר מסביר כי מבנצ'מרק אפשר לסטות, אבל אז צריך להסביר למה. "האקטואר יהיה חייב להסביר כל סטייה ולקשור אותה לעניין הנידון ולמצב בשוק, ומכיוון שוועדת יוסף כותבת נוסחאות לשיערוך, הרי שלא ישאר לאקטואר בעתיד הרבה שיקול דעת".

פולניצר מוסיף: "במועד פרסום חוות הדעת צריך לבדוק אם ההנחות שעליהן היא מבוססת הן סבירות או לא. אפשר להניח הנחות סבירות על העתיד, ולבחון מתודולוגיה מסודרת ורציפה".

לדברי פולניצר, "שיערוך זכויות פנסיוניות בקופות צוברות זכויות בנוי מגמלאות מהוונות, משיעור היוון ומטבלת תמותה. ההיוון האקטוארי בא לידי ביטוי בכך שהאקטואר לא מתעסק עם גדלי מימון אלא עם קצבאות חיים וערכי קומוטציה שהם פונקציות של שיעור ההיוון וטבלת התמותה. המספרים שמופעים במודל הסימולציה, כמו למשל המשכורת הקובעת למועד הקרע ואחוז הפנסיה שנצבר למועד הקובע צריכים להתקבל מהגוף המשלם (למשל מנהלת הגמלאות במשרד ממשלתי, מת"ש בצבא או מקרן הפנסיה הוותיקה), ולא להתבסס על ההערכה הטובה ביותר של האקטואר. יש נוסחה ברורה לחישוב השווי האקטוארי הנוכחי, וצריך לבקש מהאקטואר להסביר על פיה כיצד הוא קבע את שווי הזכות הפנסיונית בקופה צוברת זכויות. אותו דבר עשינו לזכויות פנסיוניות בקופות צוברות כספים".

"על פי מסקנות הביניים של הוועדה על האקטואר לבצע שתי חלופות בלבד: איזון בסכום חד פעמי ואיזון במועד גמילת הזכויות לפי החוק החדש, כאשר הכל צריך להתבצע במונחי נטו ומחושב למועד הקרע. כל יתר השיטות שאנו יפות אולי למאמר אקדמי אבל אין להם מקום בפרקטיקה".

"לגבי חשבונות עו"ש על האקטואר לבקש מסמך מהבנק על היתרות נכון למועד הקרע המדוייק. הוא הדין לגבי הלוואות, משכנתאות, פקדונות, חסכונות, תיק מנוהל. לגבי כרטיסי האשראי, המלצת הוועדה היא שהאקטואר לא יכנס לנושא זה כי הוא 'לא יצא ממנו'. צד אחד יגיד שקנה דברים הביתה והשני יגיד שזה לטובתו האישית- האקטואר לא יצא מזה. לדעת הוועדה על האקטואר לכתוב רק את היתרות נכון למועד הקרע ושהצדדים יריבו בבית המשפט"

מקובל לאזן משכורות שהופקדו בחשבון בן/בת הזוג לאחר מועד הקרע בגין עבודתם בחודש הקרע, מה דעתה של וועדת יוסף בנידון?

"דעתה של וועדת יוסף שלא מאזנים משכורות, הואיל ואיזון משאבים אינו כולל איזון משכר עבודה. תיכנס לפסיקות של בית המשפט העליון ולפסיקות של בתי משפט למשפחה ותראה שם פירוט של מה מאזנים ומה לא. אחד הדברים שלא מאזנים הוא משכורות, אלא אם היה משהו חריג מאוד. על האקטואר המתמנה להבין שבאיזון משאבים 'עושים לפי מה שהוחלט שעושים ולא לפי מה שנכון לעשות'. אותו דבר אתה יכול להעיר לגבי חוות דעת בנזיקין בתגמולי המל"ל (המוסד לביטוח לאומי). למשל, בנכות כללית עובדים עם לוחות תמותה משנת 1983. אז זה נכון לעשות? אקדמית לא, אבל אלו הן תקנות המל"ל וכך עושים, ואם תגיע אליי דרישה לחשב קצבאות מל"ל, היא תחושב לפי התקנות".

"על האקטואר לבקש מהצדדים להמציא לו רישיון רכב עם הפרטים הבאים: סוג הרכב, דגם הרכב, תיבת הילוכים אוטומטית/ידנית, איזה יד, מועד עלייה לכביש, נפח מנוע וקילומטראז' למועד הקרע, כאשר חישוב שווי הרכב יעשה לפי מחירון לוי יצחק".

אמרת שבנוגע לזכויות פנסיוניות דעת הוועדה שיש בסכום חד פעמי במונחי נטו, האם כוונת וועדת יוסף לניכוי מס בגין "משיכה שלא כדין"?

"בנושא הפנסיוני אין אירוע מס אם מושכים כסף במועד הגמילה ואז מחשבים לפי תיקון 190. אם עושים באיזון חד פעמי זה כבר נתון להחלטת הצדדים בלבד, ואז הצדדים יחליטו מהיכן מביאים כסף בכדי לתת לצד השני. במידה ואין כסף נזיל אז בד"כ מתקיים סוג של משא ומתן בין עורכי הדין על עלות הון ללקיחת הלוואה לצורך הקיזוז, אבל זה לא שייך כלל לעבודת מומחה באיזון משאבים".

"לגבי כתבי אופציות לעובדים, מניות,SAR  במניות, RSU, יחידות פאנטום ואופציות מבוססות ביצועים, השווי של יחידת התגמול ההוני אילו הייתה ממומשת במועד הקרע. השווי של סך התגמול ההוני הינו מכפלה של כמות יחידות התגמול ההוני בשווי ליחידת תגמול הוני. לדעת וועדת יוסף הכמות הראויה הינה כמות יחידת התגמול ההוני שהבשילו במועד הקרע והשווי ליחידת תגמול הוני הינו השווי הפנימי של אותה יחידת תגמול הוני אילו הייתה ממומשת במועד הקרע."

"ככה יצא. המושג "שווי פנימי" (INTRINSIC VALUE) לקוח מעולם האופציות ופירושו השווי הגבוה מבין אפס לבין ההפרש שבין שווי נכס הבסיס של יחידת התגמול ההוני למועד הקרע ותוספת המימוש הנקובה בחוזה".

"לגבי ימי מחלה וחופשה, התשובה היא שההנזלה תלויה במעסיק, יש מעסיקים שלא מאפשרים לפדות ימי חופשה לפני פרישה ו/או לפני סיום יחסי עובד מעביד ויש מעסיקם שגם לא מאפשרים לפדות חופשה בשווי כסף אלא רק בלקיחתם בפועל. בכל מקרה על האקטואר לכתוב לבית המשפט את שוויים וזה נתון להחלטת בית המשפט. אם מגיע למשל מענק יובל במועד הקרע מחשבים ומוסיפים".

מה דעתה של וועדת יוסף לגבי שיעור ההיוון הראוי להיוון זכויות פנסיוניות בקופות צוברות זכויות כמו למשל פנסיה תקציבית או פנסיה מקרן פנסיה וותיקה?

"לגבי היוון של קצבה בקרן פנסיה וותיקה, פוליסת ביטוח חיים ישנה, פנסיה תקציבית, פנסיה מוקדמת ופנסיית גישור עד לשינוי החלטת בית המשפט העליון בנושא זה - ריבית ההיוון הראויה הינה ריבית ריאלית שנתית של 3%"

"ריבית ריאלית שנתית בשיעור של 3% נגזרת מראייה הוליסטית של המשק הישראלי, כאשר זוהי למעשה הריבית שבה משתמשים בהיוונים שונים. זוהי הריבית שבה משתמש המוסד לביטוח לאומי להיוון קצבאות, זוהי הריבית המקובלת בבתי המשפט לעניין נזיקין וזוהי הריבית המשמשת את החשב הכללי להיוון פנסיות תקציביות. למעשה מאז 1975 שוררת בישראל "הלכת זאדה" לפיה, המערכת הכלכלית והמשפטית בישראל בכללותה מחשבת פיצויים עתידיים או גמלאות עתידיות לפי ריבית ריאלית שנתית של 3%"

"אתה צודק "שווי פנימי" אכן מצטט מזה שנתיים כל שבוע 4 וקטורים של ריביות חסרי סיכון סיכון בישראל (RFׂ): שקלי, צמוד, דולר ויורו למח"מים של עד 25 שנה (בטווחי זמן של שלושה חודשים) ומטריצת מרווחי אשראי בישראל ל- 24 דירוגי אשראי ולמח"מים של עד 25 שנה (בטווחי זמן של שלושה חודשים). לכאורה בת הזוג יכולה לקבל את חלקה בקצבה החודשית בגיל הפרישה שנצברה בשיתוף נטו, אבל האיזון בסכום חד פעמי מבקש מהאקטואר להוון את הקצבה. כל המודל שאומר שצריך לבדוק מה היה קורה אם בת הזוג תהוון ותשקיע הוא לא בהכרח נכון כי יש לה דרך עדיפה שהיא להישאר עם חלקה בקצבה שנצברה בשיתוף. אם היא מהוונת על מנת לקבל כסף נזיל הרי שהיא צריכה לשלם פרמיית נזילות. ברור שהשימוש בשיעור היוון אחיד הוא תמיד שרירותי. מורה בת 60 ומורה בת 40 שמבוטחות בפנסיה תקציבית מתגרשות, לאחד צריך לעשות היוון על 4 שנים ולשניה על 24 שנים, ה- mark to market זה לא אותו שיעור היוון. כלומר בגישת ה- mark to market מדובר על היוון פרטני לכל תביעה, שזה כאוס מוחלט. לכן וועדת יוסף בדעה שחייב להיות שיעור היוון קבוע, נכון שיש וקטור ריביות וכדומה אבל בכל זאת. בואו נחשוב בצורה מעשית, אתה רואה את בית המשפט לוקח את וקטור הריביות ופוסק ריבית ריאלית שנתית של 0.20%- כי זה היוון ל- 4 שנים וכשזה היוון ל- 30 שנה פוסק שהריבית הריאלית השנתית היא 1.38%? וועדת יוסף לא סבורה שזה הגיוני. לדעת הוועדה חייב להיות שיעור היוון קבוע, נכון שיש וקטור ריביות וכדומה אבל עדייןף דעתה כי שיעור היוון אחיד הוא הפתרון הנכון. אתה שואל אותי מה זה אחיד? 3% ריאלי לשנה? לדעתי כל זמן שלא ישנו אותו זהו שיעור ההיוון הראוי להיוון זכויות פנסיוניות בקופות צוברות זכויות. אולי היה מקום לעדכן אותה במעט אבל אפילו קרנות הפנסיה החדשות וביטוחי המנהלים מהוונים בריבית תחשיבית ריאלית שנתית לאחר דמי ניהול של 3.48%, לצורך עיתוד והיוון. זהו האומד שלהם לשיעור התשואה של הנכסים או שיעור התשואה שהושגה בפועל."

"שאלה טובה. הוועדה בדעה כי כל הסכומים שנאמדו למועד הקרע, קרי, סכומי עבר ישוערכו ממועד הקרע למועד עריכת חוות הדעת, לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. הווה אומר על האקטואר להיכנס לאתר אגף החשב הכללי –ולקחת את הריבית השנתית הצמודה האחרונה שהייתה ידועה במועד הקרע. על הריבית הצמודה שנלקחה על האקטואר להוסיף את ההצמדה למדד בהתאם ליחס שבין מדד המחירים לצרכן הכללי האחרון הידוע במועד עריכת חוות הדעת, לבין מדד הבסיס, הלא הוא מדד המחירים לצרכן הכללי האחרון הידוע במועד הקרע".