אגרת חוב חברתית >> כלי אפקטיבי להזרמת הון חדש למגזר החברתי

אג"ח חברתי הוא פועל יוצא של שיתוף פעולה בין משקיעים, ארגונים חברתיים לבין רשויות הממשלה. הכלי הפיננסי החדש נותן מענה למשאבים בהם יש צורך חברתי כמו חינוך ובריאות על מנת להקל על הנטל הכלכלי והחברתי בבעיות אלו

פני החברה, המשק והכלכלה הישראלית עומדות שלל בעיות חברתיות, הזקוקות למימון על מנת לאפשר התמודדות ראויה עמן. הקושי באיתור מקורות תקציביים למימון הטיפול בבעיות החברתיות הולך וגובר, ולכך נדרשים פתרונות פיננסיים יצירתיים. אג”ח חברתי הוא ככלי פיננסי חדש שיכול לתת מענה לפתרון בעיות חברתיות. חני שטרית בך, סמנכ”לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה, הציגה לאחרונה את מכשיר האג”ח החברתי במסגרת מפגש “השיק של השוק”, מפגש בגובה העיניים על כלכלה ופיננסים שנערך ביוזמת הבורסה, בית ההשקעות IBI וארגון SUPERSONAS.

אג”ח חברתי הוא כלי חדשני שהולך וצובר תאוצה. עד היום הונפקו 74 אגרות חוב כאלה ב־18 מדינות בעולם, כולל בישראל. איגרות החוב מקדמות נושאים שונים של בריאות, חינוך, חברה ורווחה.

כיום זהו אמצעי השקעה המיועד לקרנות פילנטרופיות ולמשקיעים מתוחכמים, בדרך כלל כחלק מתקציב התרומות שלהם, שכן במידה והפרויקט לא מצליח לחסוך בעלויות למדינה, המשקיעים לא יקבלו את כספם חזרה וההלוואה תהפוך לתרומה. אולם השאיפה שבהמשך גם הציבור הרחב יוכל להשתתף ולהשקיע במכשיר מעניין זה. כך ניתן יהיה לממן יותר ויותר פרויקטים שיש בהם תועלת חברתית־כלכלית.

בוחרים התערבות חברתית רצויה. חשוב לבחור תוכנית שניתן לכמת ולמדוד את ההצלחה שלה. התוכנית מוצעת לרשות הרלבנטית, ולאחר השגת הסכמה יוצאת לדרך. התוצאות נמדדות בקפידה, ובמידה וישנה הצלחה לפי המדדים שנקבעו מראש, מקבלת התוכנית תגמול מהגוף הציבורי. התגמול משמש כבסיס להחזר ההלוואה למשקיעים.

שטרית-בך אמרה בכנס שלאחר שנחשפה לאגרות החוב החברתיות, היא שמה לעצמה למטרה שתוך מספר שנים נוכל להציע גם בבורסה בתל־אביב אג”ח חברתי כך ש”כל אחד ואחת יוכלו להשקיע בהשקעה בעלת ערך בתחום הקרוב לליבם.”

אירה פרידמן כאמור השתתפה גם היא בכנס. לאירה יש עבר של פעילות פיננסית חברתית, והיא כיהנה כראש מטה ההקמה של הבנק החברתי הראשון – אופק, אולם עזבה את צוות הניהול לפני ההשקה בפועל. כיום פרידמן היא סמנכ”לית Social Finance Israel, חברה לתועלת הציבור הפועלת לפיתוח סקטור ההשקעות החברתיות בארץ. לדבריה, אגרות החוב החברתיות מתבססות על ההבנה שטיפול יעיל בבעיה חברתית, חוסך כסף רב למשרדי הממשלה ולגופים ציבוריים שונים ומרובים. לדבריה, לאג”ח החברתי יש ארבע יתרונות ייחודיים:

דוגמא: אגרת חוב חברתית לצמצום פגעי סכרת סוג 2

ההוצאה הלאומית על הבריאות בישראל כחלק מהתוצר ביחס למדינות OECD היא נמוכה מהממוצע. אולם הנתון המדאיג הוא שרק 0.5% מתקציב הבריאות מיועד למניעת מחלות.

משרד הבריאות החליט לשים דגש בקשר עם צמצום התחלואה מסכרת סוג 2 בקרב טרום סוכרתיים. הסיבה המרכזית היא השינויים המהירים בתזונה ובאורח החיים המודרני, שגורמים לכך שסוכרת סוג 2 מהווה את אחת המחלות הקשות והשכיחות כיום בחברה. לפי נתוני משרד הבריאות, כ־500 אלף ישראלים חולים בסוכרת ומעל ל־400 אלף הם טרום סוכרתיים. שכיחות המחלה כפולה באוכלוסייה הערבית והאתיופית בישראל.

האיום על החברה שנובע מהמחלה די ברור. אדם שהופך להיות סוכרתי מסוג 2 גם נאלץ לפרוש משוק העבודה, ולעבור לעולם הקצבאות – נכות ומחלה מביטוח לאומי. בנוסף, גידול ניכר בעלויות הרפואיות שחל על קופות החולים שצריכות להתמודד עם הנפגעים מהמחלה.

לצורך הכתבה ראיינתי את עמנואל בוחבוט, מנהל תחום מחקר ופיתוח ב־Social Finance Israel, שנתן דוגמא על התהליך שעובר במסגרת פרויקט אגרת חוב חברתית שפועלת לצמצום תחלואה מסוכרת מסוג 2.

נתחיל בהיקף הגיוס. החברה הצליחה לגייס 19.4 מיליון שקלים ממשקיעים לטובת בניית מודל התערבות מוצלח ומוכח שיטפל ב־2,250 חולים פרה סוכרתיים בארץ. האג”ח החברתית מבטיח החזר משאבים מקופות החולים ומהמוסד לביטוח לאומי, הגופים שמוציאים את הכסף הרב ביותר על חולי סוכרת, יעבירו תשלום בחזרה למשקיעים במקרה של הצלחה מדודה ומוכחת במניעת או דחיה של המחלה למול קבוצת ביקורת. התשלום בגין הצלחות מבוסס על התועלת הכלכלית שנוצרת לגופים אלו כתוצאה מהמניעה. החיבור בין התועלות הכלכליות שנוצרות בנפרד לכל אחד מהגופים מאפשר למשתתפים בפרויקט ליהנות מתכנית התערבות עשירה ורחבה שביכולתה להביא לשינוי מהותי באורח חייהם.

אג”ח חברתי נותן פתרון כלכלי לבעיות בהן יש אוזלת יד אצל רשויות. הממשלה והמשקיעים מבינים את הפוטנציאל של האג”ח החברתי ולכן צפוי שעוד פרויקטים חברתיים ימומנו בזכות כלי הפיננסי זה. התוצאות של ההשקעה בפרויקטים אלו יביאו לצמצום הבעיות החברתיות ושיפור החיים של האוכלוסייה.