כן, אז היה נתון צריכה מאכזב, אבל המשקיעים קיבלו את מה שמגיע להם (S&P500 ירד ב-3.2% בשני ימי המסחר האחרונים), אבל מפה ולרוץ להגיד "מימוש" ? זה פשוט קשקוש: לא מימוש ולא טשטוש, אם הבורסה לא הייתה יורדת זה היה שיבוש, בכל זאת, אנחנו לא במרוץ חימוש. מה עשיתם מזה ?
הבעיה אולי הייתה שוב שמדדי המניות ירדו לאט מידי, משכו את האכזבה מנתוני הצריכה על יומיים במקום לגמור עם זה ביום אחד, וסתם הלחיצו את כולם. התהליך גרר את כל ההשלכות הצפויות: האג"ח הממשלתיות עלו, הצמודות ירדו, הקונצרניות התרסקו, הסחורות נפלו, הפחד עלה (VIX קפץ ב-15%), הדולר והין התחזקו, האירו נחלש, הציפיות האינפלציוניות התמתנו, הצפי להעלאת ריבית נדחה. אבל, אתמול בצהרים כשהבינו שהגזימו, המשקיעים חזרו לעצמם ואת כל התהליך שכתבתי למעלה חזרו לעשות, רק הפוך... אזכיר כי להערכתי, ללא נתונים מאכזבים נוספים אין מקום לירידות חדות, וכל ירידה כזאת, אם תהיה, יכולה להיות הזדמנות להגדלת הסיכון.
סין רוצה לקנות משכנתאות אמריקאיות
"הבי לי את בנייך היגעים, העניים...שלחי אותם אלי, חסרי הבית וסחופי הסער את לפידי אשא לצד שער הזהב" כך נכתב המוטו האמריקאי על פסל החירות (מתוך שירה של המשוררת היהודיה אמה לזרוס יפה-1883). המוטו של סין היום הוא: "הבי לי את בנייך החרוצים, המשכילים...שלחי אותם אלי, משכנתאותיהם של מחוסרי הבית וסחופי הסער אני אעשה מהם זהב"
את הדברים אני כותב על רקע הודעתה של קרן ממשלתית סינית כי היא מעוניינת לרכוש את המשכנתאות הרעילות שנמצאות בבנקים האמריקאים בסכום של עד שני מיליארד דולר. זאת במסגרת התוכנית הממשלתית PPIP (התוכנית שהתחילה מטריליון דולר וצומצמה משמעותית לאור ההתאוששות) תוכנית שכוללת מתן הלוואה מסובסדת לרכישת נכסים מגובי משכנתאות ומתן כרית בטחון ממשלתית. למהלך יש שני היבטים מעניינים, הראשון הגדלת הסיכון שהסינים לוקחים בארה"ב והשני, ההערכה כי רכישה זאת מתבצעת כאלטרנטיבה לרכישת אג"ח אמריקאי ממשלתי.
לסין זה עולה פחות
השאלה האם יש יתרון לגודל מדינה או שמא חסרון, העסיקה כלכלנים זמן רב. מצד אחד למדינה קטנה יש יכולת לפעול בשוק מבלי כמעט להשפיע עליו ולמדינה גדולה יש כוח כן להשפיע, מה עדיף? לא היה ברור. הנתונים מצידם הראו שרק 2 מבין 10 המדינות הגדולות בעולם הן מפותחות (ארה"ב ויפן) וכל השאר אאלה בבלה בניהן: סין, הודו, רוסיה, אינדונזיה, פיליפינים, ברזיל, בנגלדש, ניגריה. ההסבר הוא כנראה שהן עניות למרות הגודל ולא בגללו. המעבר של כמה מהן בשנים האחרונות לכלכלת שוק חופשי הביאה לצמיחתן המהירה והראתה שהגודל הוא כנראה לא המכשול. ויותר מכך, סין לדוגמא מנצל לאחרונה שוב את גודלה ורוכשת סחורות במחירים נמוכים משמעותית ממחיריהם בשוק, מה שיוצר דרך אגב, עליית מחירים למדינות הקטנות שכוח המיקוח שלהן קטן. עסקה מעניינת שנעשתה לאחרונה היא עסקה עם מפיקת המתכות Fortescue Metal, בה קיבלה סין הנחה של 35% על מחיר הברזל בשוק. יתרון זה מייצב את סין כבעלת יתרון משמעותי כמקום הייצור של עולם, וגם לאחר שהשכר בה, סביר, יחל לעלות היא תוכל להמשיך להיות כזאת. הערכות אלה תומכות בהשקעה בסין.
ירידה חדה בהקשחת תנאי האשראי – הפאנק חזר לעיר
מה צריך משקיען? תשאלו את כולם: צריך ריבית נמוכה, מתן אשראי, ומחירים נמוכים וצריך כמובן גם "ביצים". עוד תמיכה ליציאת השווקים מהמשבר- האשראי חוזר לשווקים: סקר הבנקים של הפד מראה כי הקשחת תנאי האשראי בארה"ב, שהחלה עם תחילת המשבר והגיעה לשיא ברבעון השלישי של 2008, עת קרס ליהמן ברדרס, ממשיכה להירגע. בעוד ברבעון השלישי של 2008 67% מהבנקים הקשיחו את תנאי האשראי למחזיקים בכרטיסי אשראי, היום רק 35% עושים כך, באשראי למשכנתאות 74% הקשיחו אז לעומת 22% היום, לנדל"ן מסחרי מ-87% אז ל-46% היום ולחברות תעשייתיות וקמעונאיות מ-84% אז ל-32% היום. מה עוד צריך משקיען?
בואו נקווה שהצריכה הייתה נמוכה כי האמריקאים הלכו לקנות בתים
עדיין לא התאוששנו מנתוני הירידה בצריכה ובסנטימנט הצרכנים מסוף השבוע ויש לי תיאוריה, שאולי תשמע מופרכת, אבל משום מה נראית לי מאד אמיתית וקצת פחות אקדמאית: בעוד ההתאוששות החזירה את הצבע ללחיים של הצרכנים האמריקאים, הם רצו לקנות רכבים (המכירות החודשיות עלו מפברואר ב-15%) חזרו לקנות בתים ואז הרגישו קצת לא נעים להוציא באותו חודש גם על מוצרי ים המלח. אולי ורק אולי בחודש הבא הם כבר ישכחו מההוצאות הגדולות שהיו להם החודש ויחזרו למולים שלהם.
בפוקוס השבוע – הנדל"ן האמריקאי – שמעתם את הבום?
אמרתי לכם שהיה בום ! אתמול פורסם נתון הנדל"ן הראשון מתוך רצף פרסומי נדל"ן לשבועיים הקרובים, הוא סקר הקבלנים בארה"ב, שהצביע על עליה בפעילות הענף (עלה מ-17 נק' ל-18 נק', כצפוי), הערך הגבוה ביותר מתחילת השנה. העלייה מאותתת כי המשבר בנדל"ן האמריקאי, שהחל ב-2006, הגיע לקרקעית. למרות שערך מתחת ל-50 עדיין מצביע שרוב הנשאלים בסקר רואים את מצב שוק הנדל"ן "עלוב", אף אחד לא ציפה שביום אחד הוא יהפוך מסקטור בחורבן לסקטור בשגשוג. נזכיר שתמיכה משמעותית קיבל הסקטור מהקלות מיסים של הממשל לרוכשי בתים חדשים והקלת מחנק האשראי. בינתיים ממשיכים להקשות על ההתאוששות הם שיעורי האבטלה הגבוהים ועיקולי הבתים שחלק גדול מהם מגיעים למימוש רק עכשיו, לאחר שבעלי הבתים ואף הבנקים ניסו להימנע מהם. היום יתפרסמו נתוני התחלות הבניה ואישורי הבניה שהשוק מאד מתרגש מהם והם צפויים לעלות ולתמוך בעליות, אבל אני פחות מתרגש. אני לא מבין מה כולם מתלהבים מעוד כמה בתים שנבנו כשהמספר כל כך נמוך ובכלל, למה שמישהו יבנה היום אם יש הרבה שנמכרים בפחות ממחירי הבניה?
עוד איתותים על התאוששות סקטור התעשייה האמריקאי
זוכרים ששאלתי בפניה נרגשת לתעשיינים: למה אתם מגדילים את הייצור אם הצרכנים קונים פחות? אז קודם כל ממשיכים להתפרסם אינדיקטורים נוספים שמראים שהסקטור היצרני חוזר להתאושש, הפעם היה זה מדד האמפייר לתעשייה לחודש אוג', הוא סקר שנערך ע"י הפד של מדינת ניו-יורק לחברות תעשייתיות במדינה, ולא רק שהוא סוף סוף חזר לצד החיובי, בה הוא לא היה יותר משנה, הוא אף הפתיע שזינק מ-0.55- ל-12.08 נק'. אנחנו יודעים שסקטור הרכב מושך כיום את התעשייה למעלה, הרבה בזכות העידוד הממשלתי, אך מלבד הסבר זה יתכן שהיצרנים יודעים למה הם מייצרים. וכן, אני רומז שהם קיבלו הזמנות מענף הקמעונאות. היום יתפרסמו גם מדדי המחירים ליצרן בארה"ב שצפויים לרדת ב-0.3%. ואם אכן המחירים לייצרן ימשיכו לרדת, בעוד המחירים לצרכן נותרים במקומם (כפי שפורסם ביום שישי) היצרנים יוכלו לרשום רווחים גדולים מהצפוי ולמשוך את מדדי המניות לעליות נוספות.
הכותב הוא כלכלן כלל פיננסים

אמיר כנהוביץ


