מגזין FUNDER >>  השקעות: שי אנגל, ועודד שטרנברג, בעלים ומנכ"לים משותפים בבית ההשקעות פרופאונד, על תצורת ניהול ההשקעות שלהם, על המכשירים השונים, ועל תהליכי ההשקעה

 

שי אנגל ועודד שטרנברג הבעלים והמנכ”לים המשותפים של בית ההשקעות פרופאונד, מכירים עוד מתקופת הצבא. בעבר היו שניהם בכירים בתמיר פישמן, וב־2005 החליטו לצאת לדרך עצמאית ולהקים את בית ההשקעות.

 

עד היום הפעילות של פרופאונד נעשתה קצת מתחת לראדאר, למרות משך הזמן שבית ההשקעות קיים, ולמרות כ־2 מיליארד שקל הון תחת ניהול. שי אנגל הוא מנהל ההשקעות הראשי, ועודד שטרנברג אחראי על השיווק ועל קשרי הלקוחות. שניהם בשוק ההון הם כבר מ־97’.

 

עודד גר במושב אביחיל, משם הוא מגיע במקור. נשוי פלוס שלושה ילדים. בשעות הפנאי עוסק בכל סוגי הספורט, שחיה, ריצה, ומתרגל 3 פעמים בשבוע יוגה. שי במקור מקרית טבעון, וכיום גר בצפון תל אביב. נשוי פלוס שלושה ילדים. בשעות הפנאי גם עוסק בספורט. שי חובב יינות מושבע, ואוהב לנסוע לטייל. בית ההשקעות עדין ממוקם במבנה מרשים שעבר שימור, מול מבנה הבורסה הישן, ליד רחוב אחד העם.

 

 

בואו נתחיל בלספר על בית ההשקעות ועל הפעילות שלכם

 

“אנחנו מנהלים השקעות ללקוחות פרטיים עתירי הון, וגופים מוסדיים. כיום בית ההשקעות מונה כ־15 אנשים, ביניהם מנהלים בעלי וותק וניסיון של מעל 20 שנים בשוק ההון.”

 

איזה סוגי פעילויות יש לכם כאן?

 

“אנחנו מנהלי השקעות, כשהדגש הוא התמחות של כל מנהל בתחום ליבה שלו. אנחנו רוצים להביא לשולחן של הלקוחות, את המנהלים הטובים בעולם בתחומם, שינהלו ללקוחות את ההשקעות.”

 

איך זה מתבטא למשל בפעילות גלובלית?

 

“אנחנו עובדים כבר שנים עם גופים מובילים בארה”ב ואירופה, הלקוחות פותחים חשבונות בארצות הברית, או בשווייץ נניח לשם הדוגמא. הכסף מנוהל שם באמצעות שיתוף פעולה הדוק בינינו לבין הגופים המקצועיים שם.”

 

למה צריך לפתוח חשבון בחו”ל? למה אי אפשר לעשות את זה מהארץ?

 

“זה מתחיל בניהול סיכונים גיאוגרפי. לא כל הכסף נמצא ביבשת אחת. יש לזה ערך גדול מבחינת הלקוחות שלנו. יש לזה גם ערך פסיכולוגי, כי בנקודות קיצון, כשמתעורר חשש, אז פועלים בעיתוי הכי פחות נוח. אם ניזכר כמה כסף יצא מהארץ כאשר היה משבר כלכלי מקומי, כשהדולר היה סביב 5 שקלים, הכסף יצא כי היה חשש בארץ, אג”ח ממשלתי היה ב־12%. הלקוחות קנו דולרים ב־4.9 והוציאו את הכסף. לקוח שנערך מראש, היה אדיש לסיכון הזה.”

 

בסדר, עכשיו מה היתרון בישיבה בחו”ל, על פני הניהול בארץ?

 

“אנחנו יושבים על פלטפורמה של מנהלי השקעות בשווייץ ובניו־יורק. אנחנו מבצעים ללקוח את האלוקציה של הנכסים. הצוות שיושב כאן, לא מבצע, בחלק הגלובלי, את בחירת המניה הספציפית, אלא מבצע תוך התייעצות עם הצוותים של גופי ההשקעה בחו”ל והישענות על מחלקות המחקר שלהם.

 

אחרי שביצענו את האלוקציה, מתחברים לפלטפורמה למשל של מורגן סטנלי, בחלק של ארה”ב. ייתכן מצב בו יתחברו לחשבון הלקוח מספר מנהלי השקעות מתמחים שונים. אחד או שניים בתחום

ה־Fixed Income, ובהתאם לגודל התיק גם כמה בתחום המניות, על פי ההתמחויות – Small Cap, Large Cap, Value, Growth וכיו”ב. על מנהלי ההשקעות הספציפיים יש בקרה ופיקוח, על־ידי מחלקת המחקר של מורגן סטנלי. הבחינה נעשית באופן שוטף.”

 

 

זה לא מייצר עלויות גבוהות בניהול?

 

“הגדלים שם עצומים, ומנהלי ההשקעות שעובדים על הפלטפורמה של מורגן סטנלי, עובדים בדמי ניהול נמוכים. אנחנו בעצם מגיעים למנהלים הטובים בעולם, מבלי לייקר ללקוח את התיק. על הדרך יש גם יתרונות לגודל. זה בא לידי ביטוי ביכולת להגיע להנפקות, לקבל את מחירי האג”ח הנוחים שהגופים האלה מקבלים, ומגיעים ללקוח שלנו. אנחנו בשיתוף פעולה רב שנים עם צוות אמריקאי שיושב במורגן סטנלי. הפתרון שלנו בעצם מאפשר ללקוח המקומי פתרון כמו שהאמריקאי או האירופאי מקבל.”

 

זה מייצר מינימום לגודל תיק

 

“כן, אני לא יכול לאפשר שימוש בפלטפורמה כזו ללא מינימום, שהוא מינימום לא נמוך (כמיליון דולר), ולא מתאים לכל אחד.”

 

איך ההשקעה מתבצעת בפועל, לכם אין מעורבות בניהול ההשקעות, איך מתבצע הפיקוח למשל?

 

“ההשקעה ברמת ה־Picking של המניה הבודדת או האיגרת הבודדת, מתבצעת בפועל על־ידי מנהלי השקעות מומחים בתחומם. אם זה מנהל השקעות למניות, שזה מה שהוא עושה במשך 40 שנה וייתכן שהוא מעולם לא ניהל תיק אג”ח, וההפך. הבקרה נעשית במורגן סטנלי למשל, על מנהלי ההשקעות האלה. המערכת מאוד משומנת ויורדת לרזולוציה מאוד עמוקה.

 

המערכת שלהם, קובעת את המחיר ללקוח שמנהל ההשקעות גובה, ואת תצורת העבודה. הסינון, והמעקב ברבדים רבים, קח דוגמא נוספת, לפעמים מורגן סטנלי יעצור מנהל השקעות, כי הוא גדל הרבה מאוד בהיקף הנכסים או אם למשל דמות בכירה בחברה עזבה.”

 

מה קורה לגבי השקעות בארץ?

 

“יש לנו צוות של אנליסטים ומנהלי השקעות, שזה מה שהם עושים במשך שנים רבות. זו הבריכה הטבעית שלנו, אנחנו מסקרים את החברות הישראליות, ועושים בחירה של הנייר הספציפי לניירות בארץ, אבל הם לא עובדים על ניירות ערך בחו”ל.

 

צריך להדגיש. המחקר שלנו הוא מחקר מרכזי, המכשיר עצמו יכול להשתנות לפי צרכי הלקוח הרלבנטי. את הנייר אפשר לקנות דרך ניהול תיקים, או בקרן נאמנות.”

 

יש לכם קרנות נאמנות כבר הרבה זמן

 

“עד עכשיו, קרנות הנאמנות נועדו בעיקר כדי לשרת את הניהול תיקים. קרן מנייתית, וקרן אג”חית שנועדו לסייע בניהול תיקים. לא ביצענו מאמצי שיווק חיצוניים.”

 

למה צריך בכלל קרנות נאמנות?

 

“רוב התיק שלנו הוא תיק אחזקות ישירות. באפיק האג”ח לדוגמא, לפני עשר שנים, לא היתה סיבה לקרנות. אבל לאחר משבר הסאב פריים, עולם האג”ח השתנה. בחלק הולך וגדל של אג”חים יש פדיונות חלקיים, זה פוגע בתשואה. יש גם שיקול של עלויות, כי פדיון, בתיק שהוא לא גדול, משפיע מבחינת עלויות, וגם מבחינת תכנון מס, לכן אנחנו מכניסים את האג”חים האלה לקרן.”

 

איך מתבצעת העבודה מול הלקוחות?

 

“יש אצלנו פונקציה שנקראת Account Manager, שהוא מנהל השקעות בכיר, עם רישיון, שהוא עומד בקשר מול הלקוח. הוא נותן ללקוח את כל הייעוץ שהלקוח זקוק לו, כולל פיזור גיאוגרפי, כולל המלצה על המכשירים השונים, אם זה השקעות אלטרנטיביות, או השקעה דרך IRA, או קרן גידור. ה־Account Manager הוא זה שקובע איך ייראה תיק הנכסים של הלקוח.

 

הקהל שלנו הוא קהל שצבר מספיק הון, החשיבה היא חשיבה הרבה יותר ארוכה, לפעמים דור אחד או אפילו שניים קדימה. לא כל הכסף מגיע אלינו, אבל רואים שאחרי כמה שנים, יותר ויותר מסך נכסי הלקוח מצטברים אצלנו. יש לנו המון פתרונות מקצועיים, אנחנו מדברים את השפה, יש לנו המון זמן ללקוחות. היחס בין לקוחות, לאנשי המקצוע מאפשר לנו לתת ללקוח את היחס הרלבנטי והפתרונות המיטביים.”

 

 

אתם גם עובדים ב־IRA?

 

“זה מתחיל הפוך. הלקוח מגיע אלינו, ובהסתמך על הנתונים של הלקוח, אנחנו מבצעים את האלוקציה של הנכסים, וגם קובעים את תמהיל המכשירים השונים, שדרכם יבוצעו ההשקעות. זה אומר שאנחנו בעצם אלה שמפנים את הלקוח לפתוח חשבון IRA באחד מגופי הגמל או הביטוח, כשאנחנו מנהלים את ההשקעות בחשבון הזה. ה־IRA גם פותר את בעיית מס ירושה בארה”ב כי החשבון של ה־IRA הוא החשבון של חברת הביטוח.”

 

אתם מתכננים להשיק עוד קרנות?

 

“אנחנו קיבלנו החלטה להנגיש את הידע והיכולות שלנו לציבור הרחב וליועצים. עד סוף השנה אנחנו מתכוונים להשיק עוד קרנות, התמהיל עדיין לא סגור, אבל הכוונה להשלים למטריה שיועצים רוצים לפעול בה. קרן אג”ח כללית, 80/20 וגמישה. הכיוון הוא להביא את כל הידע לתוך הקרנות האלה. צריך להקים תשתית שתנגיש ותשווק את היכולת שלנו בקרנות.”

 

קצת פספסתם את המומנטום של גופי ההוסטינג

 

“אנחנו גוף קצת שונה מגופי ההוסטינג האחרים. לא הקמנו מלכתחילה חברת קרנות. אנחנו לא חדשים בשוק, הביצועים שלנו לא מהיום. נכון שיש הבדל בין עולם ניהול התיקים, לעולם הקרנות. בניהול תיקים, גיוס הנכסים יותר איטי, אבל זה כסף יציב הרבה יותר. יש אצלנו לקוחות שאנחנו מנהלים להם כסף כבר שנים רבות, כולל משברים, עליות ירידות.”

 

איזה עוד פעילויות יש אצלכם?

 

“אנחנו מוכרים בשוק בתור האב לפעילות השקעה. אם אתה רואה צורך במוצר, ויש לך התמחות, אז אתה מקים את המוצר, ולכן הקמנו בסוף שנה שעברה קרן גידור.

 

פעילות נוספת היא נדל”ן. כשאין לך מומחיות אז אתה בוחן את התחום לעומק, ובוחר שותפים שיביאו ערך מוסף וישלימו אותך. אחרי שזיהינו כסף חכם שהולך להשקעות לא חכמות, עם המון סיכון. חיפשנו לזה פתרון, ולפני חמש שנים, הקמנו קרן בשותפות עם מומחה נדל”ן מעבר לים. לקרן יש פילוסופיית השקעות סדורה, בעיקר לא הלכנו על מינוף. חיפשנו נכסים שאפשר לעשות להם השבחה של השוכר באיזשהו אופן. שמחים מאוד שהביצועים של הקרן יפים. בחרנו את השותפים הנכונים לפעילות הזו. המשקיעים שלנו מסתכלים לטווח ארוך, זה מאפשר ניהול מושכל של הכסף.

 

לפעילות בארץ חברנו לאינטר ישראל, אחד הגופים הגדולים בארץ לניהול של נדל”ן מסחרי, יחד עם עוד שותף הקמנו שתי קרנות. הם עוסקים בחיפוש, זיהוי, משא ומתן ורכישת הנכס, ואחרי התהליך הזה, אנחנו מקימים קרן להשקעה. זה מאפשר לנו להציע ללקוחות עוד מוצר על מדף המוצרים שלנו.

 

בסופו של דבר אתה רואה לקוחות, עם מגוון רחב של פתרונות, חלקם שלנו, וחלקם של אחרים.”

 

כמה לקוחות יש אצלכם?

 

“יש לנו כמה מאות לקוחות. אצלנו מנהלי השקעות לא מדברים עם מאות לקוחות. אצלנו הם מדברים עם עשרות בודדות של לקוחות.

 

ניתן לראות בעולם שככל שאתה רוצה מוצר יותר סטנדרטי, הולכים לדיגיטל. לא מדברים כבר עם הלקוחות. ככל שאתה רוצה מוצר מורכב יותר, ככל שיש היבטים רבים יותר לכסות, אתה צריך את הידע והמומחיות, והיכולת לראות את התמונה ההוליסטית של הלקוח.”

 

בואו תנו לי תובנות על השווקים, מה הכיוון? איפה אתם חשופים יותר, או פחות? נתחיל מהשוק המקומי

 

“ברמה העקרונית, ברוב החברות שאנחנו מסקרים, המחירים לא זולים. אנחנו כל הזמן מקיימים אצלנו בוועדת השקעות דיון בלתי פוסק על רמות המחירים והמכפילים של החברות השונות. אתה רואה חברה במכפיל גבוה, שאני רגיל לראות אותה במכפיל נמוך הרבה יותר. ככלל אצבע אנחנו אוהבים לקנות חברות שבהן, המכפיל מחולק בצמיחה נמוך מאחד, לא אוהבים חברות שהמכפיל שלהן, גבוה מהצמיחה שלהן. להוציא חברות ששם תזרים המזומנים הוא יציב וקבוע, ואז המכפיל קרוב להתנהג כמו אג”ח.

 

אנחנו מסתכלים על החברות האלה ביומיום, ובוחנים אותם, ומסתכלים עליהם, יש חברות שאנחנו מכירים מיום ההנפקה שלהן בבורסה. אם אני רגיל לראות חברה כזו במכפיל 12, והיא עכשיו נסחרת במכפיל 14, זה מעלה שאלה. ואנחנו כל הזמן דנים בזה. אבל, כשהחברה היתה במכפיל 12, הריביות לא היו הריביות שהן היום. היום הריביות נמוכות, זה גוזר שיעורי היוון יותר אגרסיביים, או מכפילים גבוהים יותר. זה פחות או יותר לגבי סביבת ההשקעות המקומית.”

 

 

זה אומר שמבחינתך שוק ההון המקומי מתומחר באופן מלא?

 

“לא בהכרח. אחד הדברים שאנחנו משקיעים הרבה מאוד מאמצים והערכות, זה ניסיון לזהות ווקטורים. אם חברה יושבת על וקטור חיובי. הווקטור יותר חזק מכל מחיר. המכפיל הוא לא חזות הכל. קודם כל צריך להסתכל על הביזנס. לכן, גם אצלי אין דבר כזה שוק. ההסתכלות שלי על ההשקעות היא שלכל חברה יש עולם משלה, היכן היא נמצאת במחזור העסקים, על איזה וקטור היא רוכבת וכיו”ב.

 

השוק הוא משוכלל. בסוף, המחיר צריך להיות ב־Fair Value, לא בדיסקאונט עמוק, ולא במחיר גבוה מדי. כל החוכמה זה לזהות לאן הולך הביזנס.”

 

תן לי דוגמא לווקטורים שאתם מזהים על שוק ההון המקומי

 

“אחד הווקטורים הבולטים הוא בריאות, יחד עם עולם ירוק יותר, מוצרים בריאים יותר, מודעות גבוהה יותר. אנרגיה ירוקה. כשפורטים את זה לפרוטות, תראה את סודהסטרים ופרוטארום. שתי החברות האלה, רכבו על הווקטור הזה. על פרוטארום, יכולת במשך שלוש שנים להסתכל, ולהגיד שהיא יקרה. היא לא הפסיקה להיות יקרה, אבל הווקטור היה חזק יותר ממחיר המניה. סודה זה אותו סיפור. גם היא כל הזמן היתה יקרה, אבל גם כאן הווקטור חזק מכל דבר אחר.

 

אתה יכול לראות עכשיו את האנרגיה הירוקה. הווקטור של האנרגיה הירוקה צומח באופן מאוד עוצמתי ולמרות זאת, נמצא עדיין בראשית דרכו. אין לי ספק (וזה כבר הוכיח את עצמו) שהחברות בתחום הנ”ל, כדוגמת אנלייט, אנרג’יקס ועוד, יפגינו ביצועים עסקיים עודפים בהרבה לעומת חברות הפועלות בתחומים פחות צומחים.”

 

לכל זה צריך גם יכולות ניהול

 

“זה תמיד נכון. אבל אם יש ווקטור שלילי, ומגיע מנהל מוכשר שמנסה להפוך את הביזנס, זה לא קורה. תראה מה קורה בקסטרו, אין ספק שיש שם מנהלים מוכשרים, שיודעים לנהל. הווקטור הולך לרעתם, אין מה לעשות.

 

לכן אני לא מסתכל על שוק. לא דין קסטרו כדין אנרג’יקס. לא דין בנקים, כדין מגזר מימון חוץ בנקאי. אנחנו בוחנים את החברות בעצמן, כל חברה היא עולם בפני עצמו. כמובן שצריך לדעת לנהל טוב את הביזנס.

 

מעבר לעולם ירוק ובריא, אנחנו מזהים גם את המימון החוץ בנקאי כווקטור מעניין בארץ.”

 

איזה עוד ווקטורים אתם מזהים?

 

“אפשר לראות את האחזקות שלנו בקרנות, דרך FUNDER. הפילוסופיה שלנו מגיעה לידי ביטוי באחזקות שלנו.

 

קח לדוגמא מגמות דמוגרפיות, ואיך הן משפיעות. באירופה האוכלוסיה מזדקנת. המדינות מצטמצמות, הצמיחה היא שלילית. בישראל הצמיחה היא חיובית, והמדינה גדלה. כשהצמיחה חיובית, והגידול באוכלוסייה חיובי, זה דורש השקעות עצומות בתשתיות. עיר הבה”דים בנגב, מפעל אינטל בקריית גת, נמלים חדשים, נמל תעופה בינלאומי חדש שיקום, וכמובן נדל”ן למגורים. כל הפרויקטים האלה משפיעים לחיוב בחברות שעוסקות בתחום הזה. בין אם אלה החברות הגדולות, ואפילו החברות הקטנות יותר, שעליהן צריך להסתכל ולבחון לעומק, כי כאן יש השפעה יותר גדולה ליכולות הניהול. הווקטור הולך לכיוון הזה.”

 

 

מה עם העולם?

 

“אנחנו מאוד נזהרים מהשווקים המתעוררים. ברמה העקרונית.”

 

אבל גם שווקים מתעוררים, אין דין ברזיל כדין גיאורגיה

 

“נכון, אבל באלוקציה אנחנו מאוד נזהרים. האלוקציה תהיה צנועה. ה־Money Manager, שמשקיע בשווקים מתעוררים, יכול לבחור את התמהיל בתוך השווקים השונים, מה להעדיף והיכן להיות בחשיפת חסר, בחלק הזה של השווקים המתעוררים. אנחנו היום בחשיפת חסר לכיוון הזה באופן כללי בתיקים.”

 

מה עם ארה”ב? אירופה?

 

“ארצות הברית חד משמעית יותר מעניינת מאירופה. אמנם, צריך להדביק לכל הסיפור הזה את רמות המחירים, אבל התהליך הכלכלי באירופה נראה פחות טוב מבארצות הברית. בארצות הברית יש פוליטיקה, והורדות ידים, לגבי מלחמת הסחר. באירופה הכלכלה הריאלית חווה קשיים שהם תולדה של האיחוד האירופי, שהוא לא טבעי.

 

האיחוד הזה לא פשוט, אין קשר בין המדינות, אין שפה או מנטליות דומה. בארצות הברית זה התקבע ברמה הפדרלית שנים רבות. שם לפחות השפה היא אותה שפה. מה מאחד את היווני והגרמני? תכניס אותם יחד לאותה כלכלה, ייקח כמה דורות עד שזה יווצר.

 

מעבר לזה, האוכלוסייה באירופה מזדקנת ומצטמצמת. זה משפיע על כל ענפי הכלכלה. למה קונים נדל”ן? כי מצפים לעליית ערך. איך תהיה עליית ערך? אם תהיה עלייה ביקושים. איך תהיה עלייה בביקושים? צמיחה של האוכלוסייה. לא תהיה צמיחה של האוכלוסייה, זה ישפיע על כל הענפים האלה. לכן אני חושב שבאירופה יש גם בעיות מבניות, וגם בעיות בתהליכים הכלכליים שהיבשת עוברת. לכן אנחנו זהירים באחזקות באירופה. זה לא אומר שאנחנו לא נמצאים שם בכלל. כמו שאמרתי, אנחנו בוחנים את החברות עצמן, זה לא אומר שאם הכלכלה לא טובה, אז נסטלה או חברות אחרות למשל לא טובות. כאשר להזכיר אנחנו עושים את האלוקציה, ולא את ה־stock picking, אבל במשקל הכללי, אנחנו נותנים לארצות הברית יותר משקל מלאירופה.

 

בארצות הברית זה עולם ומלואו. יש המון דברים והמון עומק בארה”ב מעבר ל־S&P500. שם אנחנו מתרכזים יותר ב־value, ופחות בצמיחה.”