מיטב דש >> הקרנות האקטיביות המסורתיות גייסו כ-4.02 מיליארד ב-2019

סיכום שנת 2019:

הקרנות האקטיביות המסורתיות גייסו כ-4.02 מיליארד ₪, הקרנות הפסיביות גייסו כ-2.755 מיליארד ₪.

הקרנות הכספיות גייסו:כ-7.125 מיליארד ₪.

בסה"כ תעשיית קרנות הנאמנות גייסה כ-13.9 מיליארד ₪.

התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות + קרנות סל) רשמה גיוסים השנה של כ-2.755 מיליארד ₪, כאשר הקרנות המחקות גייסו סכום גבוה של כ-9.36 מיליארד ₪  ואילו קרנות הסל רשמו פדיון גדול, של כ-6.605 מיליארד ₪.

הקטגוריה האקטיבית שגייסה הכי הרבה ב-2019 – קרנות אג"ח כללי – הייתה גם זו שרשמה את יציאת הכספים הגדולה ביותר ב- 2018.

 

חודש דצמבר 2019:

הקרנות האקטיביות המסורתיות גייסו כ-740 מיליון ₪, הקרנות הפסיביות פדו כ- 1.94 מיליארד ₪ (המחקות גייסו כ-0.88 מיליארד ₪ וקרנות הסל פדו 2.82 מיליארד ₪),  הקרנות הכספיות פדו כ-385 מיליון ₪, ובסה"כ תעשיית קרנות הנאמנות פדתה כ-1.58 מיליארד ₪.

 

 

התעשייה האקטיבית בחתך של מדיניות:

• קרנות מנוהלות אג"ח כללי: שומרות חודש שלישי ברציפות על ראשות טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות, עם גיוס של כ-665 מיליון ₪.
• קרנות אג"ח מדינה ממשיכות במומנטום החיובי גם החודש, אך יורדות משמעותית בקצב הגיוסים לסכום הנאמד בכ-55 מיליון ₪.
• קרנות אג"ח חברות: מגייסות חודש שני ברציפות סכום של כ-30 מיליון ₪.
• קרנות מנוהלות מנייתיות (כולל הגמישות): מסיימות את דצמבר בגיוס קל של כ-20 מיליון ₪.

שנת 2019 הייתה היפוכה של שנת 2018:

שנת 2019 הסתמנה כאחת השנים הטובות ביותר שנרשמו בשוק ההון, לבטח בעשור האחרון, זאת לאחר שנפתחה בינואר בעליות שערים ניכרות מאוד בכל אפיקי ההשקעה: מניות, איגרות חוב קונצרניות, איגרות חוב ממשלתיות, הן בעולם והן בישראל . המגמה החיובית נמשכה עד סוף השנה, כאשר היא נתמכה בשינוי שחל -  מהעלאת ריבית בארה"ב שאפיינה את שנת 2018, למגמה של הורדת ריבית השנה. שנת 2019 הסתיימה בעליות שערים חדות בשוקי המניות ובמגמה חיובית חזקה מאוד גם באיגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות בישראל. בעולם: מדד S&P500 עלה בחדות ב-28.9%, מדד הנאסד"ק רשם זינוק של כ-35.25%, ה-DAX הגרמני עלה ב-25.5%, והניקיי היפני רשם עלייה מתונה יותר של כ-18.2%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בסיכום חצי שנתי תשואות חיוביות של כ-15%, וכ-21.3% בהתאמה. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 סיכמו שנה טובה עם תשואה חיובית גבוהה של עד 8.25%, וגם בשוק האג"ח הממשלתי המקומי, מדד ממשלתי כללי רשם מתחילת השנה זינוק של 9.1%. אפיק ההשקעה היחיד שנפגע היה הדולר שנחלש ב-7.8% מול השקל.  בניגוד לשנת 2018 שבה נרשמו ירידות שערים חדות במדדי המניות והאג"ח המרכזיים בארץ ובעולם, כאשר חודש דצמבר חתם את שנת 2018 בטון צורם של מפולת בשווקים. בעקבות זאת, הרבעון הראשון של 2019 נפתח בפדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות. אך בהמשך השנה, נרשמה התאוששות שנבעה מעליות השערים הניכרות במדדים השונים עם רצף גיוסים שנמשך עד סופה והביא להשפעה חיובית על תעשיית קרנות הנאמנות שנכסיה גדלו ביותר ב-46 מיליארד ₪, או בשיעור של כ-15%. ועם זאת, הגידול הזה, נבע בעיקרו מעליית ערך הנכסים שמחזיקות הקרנות, והרבה פחות מזרימת כסף אליהן. בתוך כך, התעשייה האקטיבית גדלה בשיעור של 12.7%. בנוסף היה הבדל ניכר בתוך התעשייה הפסיבית – בין הקרנות המחקות שגדלו בשיעור של 52.6% לבין קרנות הסל שגדלו  רק ב-8.5%.       

ברמת הקטגוריות בתוך התעשייה, הרי שהיו רק שתי קטגוריות שהצליחו לגייס כספים הן בתעשייה האקטיבית והן בתעשייה הפסיבית: קטגוריית חברות שגייסה סה"כ כ-5.575 מיליארד ₪, וקטגוריית מניות בישראל שגייסה כ-5.3 מיליארד ₪. בכל אחת משאר הקטגוריות, המגמה הייתה מעורבת כאשר בולטת לרעה דווקא קטגוריית הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרק הקרנות המחקות הצליחו לגייס בה כ-2.35 מיליארד ₪, בעוד שמכל שאר סוגי הקרנות יצאו כספים ניכרים שהעבירו אותה בסיכום ליציאת כספים בסך של כ-8.015 מיליארד ₪, למרות התשואות הגבוהות מאוד של הקרנות בקטגוריה זו.

במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה, דהיינו: קרנות מסורתיות אקטיביות, קרנות נאמנות פסיביות: מחקות וקרנות סל, וכן הקטגוריה של קרנות כספיות, שנת 2019 נסגרה בגיוסים ניכרים של כ-13.9 מיליארד ₪.

נתון זה משקף כניסה של כ-7.125 מיליארד ₪ לקרנות הכספיות, וגיוסים בסך של כ-6.775 מיליארד ₪ לקרנות המסורתיות. סכום זה (של 6.775 מיליארד ₪) מבטא גיוס של כ-4.02 מיליארד ₪ בקרנות האקטיביות-המנוהלות וגיוס בסכום של כ-2.755 מיליארד ₪ לקרנות הפסיביות, תוך הבדל ניכר בין הקרנות המחקות שגייסו כ-9.36 מיליארד ₪ לבין קרנות הסל שרשמו פדיון גדול בסכום של כ-6.605 מיליארד ₪.

לשם השוואה: בשנת 2018 יצא מתעשיית הקרנות המסורתיות האקטיבית סכום גדול מאוד של 21.7 מיליארד ₪, ואילו הקרנות הפסיביות נהנו מכניסת כספים של 3.8 מיליארד ₪, כך שהתעשייה המסורתית (אקטיבית ופסיבית – שמנתה רק קרנות מחקות, ללא קרנות סל שלא היו קיימות לפני תיקון 28) פדתה 17.9 מיליארד ₪, והקרנות הכספיות גייסו 6.4 מיליארד ₪, כך שסך תנועת הכספים בתעשיית הקרנות הסתכמה בזרימה שלילית של 11.5 מיליארד ₪.

ברמת התעשייה האקטיבית ובחתך של קטגוריות השקעה:

הקטגוריה המגייסת ביותר בשנת 2019, איך לא, הייתה הקטגוריה של קרנות אג"ח כללי שהייתה הקטגוריה הפודה ביותר בשנת 2018 (פדתה בין 14 ל- 15 מיליארד ₪), רושמות מהפך השנה עם גיוסים הנאמדים בסכום של כ-3.815 מיליארד ₪. זאת, לאחר שחודש ינואר 19 נפתח בהמשך ישיר לשנת 2018 הגרועה עם פדיון גדול של כ-800 מיליון ₪. אך, בעקבות התיקון האגרסיבי כלפי מעלה במדדי המניות ובשוקי האג"ח שנרשם בחודש ינואר, החל מחודש פברואר הקטגוריה החלה במסע הגיוסים ולא נעצרה עד סוף השנה, (להוציא את חודש אוגוסט שבו נרשם פדיון מזערי). בסיכום שנתי קרנות אג"ח כללי כבשו את ראשות טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות.

קרנות אג"ח מדינה שרשמו גיוסים נאים והייתה הקטגוריה האקטיבית המגייסת ביותר בשנה שעברה, פתחו את שנת 2019 בפדיון (כ-350 מיליון ₪ בחודשיים הראשונים). התיקון בשווקים לא פסח גם עליהן והחל מחודש מרץ הן עברו לגיוסים שנמשכו עד לסוף שנת 2019. בסיכום שנתי קרנות אג"ח מדינה מגייסות כ-3.255 מיליארד ₪, תוך שהן מנהלות "קרב" על ראשות טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות מול קרנות אג"ח כללי.

קרנות אג"ח קונצרני מסיימות שנה פושרת מבחינתן כאשר הן רושמות גיוסים הנאמדים בכ-470 מיליון ₪ בלבד, גיוס נמוך ביחס לזינוק שרשמו מדדי התל-בונד והאג"ח השונים, כאשר המסה הגדולה של הגיוסים זרמו לקרנות הפסיביות בהובלת הקרנות המחקות אשר עוקבים אחרי מדדי האג"ח.

לעומת זאת, הקרנות השקליות רשמו מתחילת השנה פדיון גדול מאוד של כ-1.4 מיליארד ₪, כאשר כל הפדיונות התרחשו עד חודש יולי והחל מחודש אוגוסט הן התייצבו.

למרות ששנת 2019 התאפיינה בעליות שערים חדות מאוד במדדי המניות הגלובליים, וגם כאן בת"א, הקרנות המנייתיות האקטיביות רשמו עד חודש אוגוסט פדיונות גבוהים של כ-1.24 מיליארד ₪, כאשר העליות החדות בשווקים באו לידי ביטוי רק בחודשים ספטמבר עד דצמבר, אך גם כאן לא נרשמו גיוסים גבוהים מידי, שנאמדו בסך הכול ב-375 מיליון ₪. כך שבסיכום שנתי הקרנות המנייתיות (ישראל + חו"ל + קרנות גמישות) מסיימות שנה עגומה עם פדיון של כ-865 מיליון ₪.

קרנות אג"ח חו"ל רשמו מתחילת השנה פדיונות גבוהים הנאמדים בכ-975 מיליון ₪. זאת, בשל היחלשות הדולר אל מול השקל.

ברמת התעשייה הפסיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו עם 80.5 מיליארד ₪ (יותר מ-60% מהתעשייה הפסיבית כולה) סיימו את שנת 2019 בפדיונות גדולים, הנאמדים בסכום של כ-2.975 מיליארד ₪. כאשר הקרנות המחקות רשמו דווקא גיוסים גדולים של כ-4.2 מיליארד ₪, ואילו קרנות הסל סיכמו את השנה בפדיונות ניכרים של כ-7.175 מיליארד ₪. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של יעד ההשקעה, היה פער עצום בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שגייסו כ-3.945 מיליארד ₪ לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות גדולים של כ-6.92 מיליארד ₪.

ועוד ברמת התעשייה הפסיבית, קטגוריית אג"ח חברות הייתה הבולטת מכולן לאחר שהושפעה מאוד לחיוב מהזינוק במדדי האג"ח הקונצרני, סיימה את השנה עם גיוס ניכר של כ-5.105 מיליארד ₪. קרנות אג"ח מדינה שנהנו גם הן מעליות השערים החדות במדדי האג"ח הממשלתיות, סיכמו את שנת 2019 בגיוסים הנאמדים בכ-955 מיליון ₪. לבסוף קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) רשמה גיוסים של כ-50 מיליון ₪ בלבד, כאשר המשקיעים מעדיפים באופן מובהק להשקיע בקטגוריה זו בקרנות האקטיביות.         

ולבסוף – תעשיית הקרנות הכספיות. רושמות סגירה חזקה של השנה: עם גיוס של 7.12 מיליארד ₪, רובו לקרנות הכספיות הדולריות דווקא.

נכון ל-31.12.19, יום שלישי, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על  352.6 מיליארד ₪. נתון זה מתפלג באופן הבא:    
תעשייה אקטיבית: 218.4 מיליארד ₪, מהם 188.7 מיליארד ₪ בקרנות מסורתיות, ו-29.7 מיליארד ₪ בקרנות כספיות. 
תעשייה פסיבית: 134.2 מיליארד ₪, מהם 93.3 מיליארד ₪ בקרנות סל ו-40.9 בקרנות מחקות

סוגי הקרנות	12/2018	12/2019	באחוזים	תוספת ערך במיליארדי ₪
מנוהלות	193.8	218.4	12.7%	24.6
מחקות	26.8	40.9	52.6%	14.1
קרנות סל	86.0	93.3	8.5%	7.3
סה"כ התעשייה:	306.6	352.6	15.0%	46.0

 

חלק מהשינויים בסה"כ של הנכסים נובעים, כמובן, מעליית ערך .

     *כל הנתונים נכון ל-31.12.19, יום שלישי (כולל).

     -אין קרנות פסיביות בקטגוריה

 

**בשנת 2019 חלה הרפורמה בתעודת הסל (תיקון 28) אשר הביאה לשינויים דרמטיים ותזוזות בתעשיית קרנות הנאמנות, כאשר תעודות הסל  נמחקו לגמרי והפכו לקרנות סל, כמו כן, היו גם תעודות סל שהפכו לקרנות נאמנות מחקות, וגם להיפך – קרנות מחקות שהפכו לקרנות סל, תעודות פיקדון (סל) שהתמזגו לתוך קרנות כספיות, ותעודות סל אסטרטגיות שהפכו לקרנות נאמנות אקטיביות אסטרטגיות. השינויים הנ"ל גרמו למפץ בתעשייה, בכך שהקרנות המסורתיות כבר לא מתחלקות רק לקרנות מנוהלות ומחקות, אלא לקרנות אקטיביות שמורכבות מהקרנות המנוהלות ולקרנות פסיביות שמורכבות מהקרנות המחקות וקרנות הסל יחד.