בנק הפועלים >> יצוא הגז צפוי לתרום לעודף בחשבון השוטף של ישראל, אם כי סדרי הגודל אינם כה גדולים

• האפשרות להסלמה ביטחונית קיימת, אבל היא פחות מוחשית מאיומי הפיגועים למשל, ולכן זה לא גורם לשינוי בהתנהגות הצרכנים. אנו מעריכים לכן כי האירוע לא יפגע במומנטום הצמיחה החיובי של המשק.
• השפעת מכירות המט“ח של המשקיעים המוסדיים על שער-החליפין גדולה יותר מזו של יצוא הגז הטבעי.
• שוק המק"מ מגלם צפי להפחתת ריבית אחת באמצע השנה, תרחיש שנראה סביר, תחת ההנחה שלחצי הייסוף יגברו בעקבות ההצטרפות של ישראל ל – WGBI.

כלכלה גלובלית

חיסול המנהיג הצבאי האיראני, קאסם סולימאני, הסיט את המיקוד של המשקיעים מהסכם הסחר המתגבש, לפחות באופן זמני. מחיר הנפט עלה ל-68.6$ לחבית מסוג ברנט. פרט לעלייה החדה במחירי הדלק בעולם, והעלייה במחיר הזהב, תגובות השווקים ביום שישי היו מתונות יחסית, כולל שערי החליפין של הדולר בעולם. מדדי המניות בארה"ב ירדו ביום שישי בשיעור של כ-0.8%, תנודה יומית לא חריגה. בהתאם לאפיזודות של risk off תשואות על אג"ח אמריקנית לעשר שנים ירדו מ-1.92% בתחילת השבוע האחרון ל-1.79% בסוף השבוע, זאת גם בהשפעת נתונים פחות טובים שפורסמו.

מה צפוי להשפיע בהמשך? בהנחה שלא יתפתח קונפליקט צבאי במזרח התיכון, אנו סבורים שהריבית הנמוכה בעולם, ההתפתחויות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, והבחירות לנשיאות בארה"ב ימשיכו להיות הגורמים הדומיננטיים בהשפעותיהם על השווקים. קיים סיכוי גבוה לחתימה על הפרק הראשון של הסכם הסחר בין ארה"ב לבין סין עוד החודש. טראמפ דואג לרצף של חדשות חיוביות, ששומרות על התמחור הפיננסי הגבוה בכל השווקים הפיננסיים. לאחר חתימת הפרק הראשון בהסכם עם סין החדשות הטובות יעברו לפרק השני בהסכם, ואם זה לא יספיק, יחזור הלחץ על הפד להפחית את הריבית.

נתונים פחות טובים התפרסמו השבוע בארה"ב. מדד מנהלי הרכש של ענף התעשייה (ISM)  ירד בחודש דצמבר לרמה נמוכה של 47.2 נקודות, לעומת רמה של 48.1 נקודות בחודש נובמבר. זהו החודש החמישי ברציפות שהמדד מצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית. ירידות נרשמו ברכיבי התעסוקה וההזמנות החדשות. מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד ירד בחודש דצמבר לרמה של 126.5 נקודות מ-126.8 נקודות (התחזיות המוקדמות היו לעלייה לרמה של 128.5 נקודות).

ירידה במדד מנהלי הרכש הגלובלי. מדד מנהלי הרכש הגלובלי ירד בחודש דצמבר לרמה של 50.1 נקודות מ-50.3 נקודות בנובמבר. המדד קרוב לרמה המבדילה בין התכווצות בפעילות להתרחבות. במדינות המפותחות נרשמה ירידה במדדים ולעומתן במדינות המתעוררות, ובייחוד באסיה נרשם שיפור.

שוק האג"ח מתמחר הסתברות של 66% להפחתת ריבית הפד עד סוף 2020 לרמה של 1.5% (עלייה קלה מהסתברות של כ-55% בשבוע שעבר). חברי הפד סבורים שתהליך הפחתות הריבית הסתיים, אבל השווקים מפרשים את החולשה בנתונים, ללחץ שצפוי הממשל להפעיל על הפד בכל זאת להפחית ריבית. כל עוד האינפלציה לא מרימה ראש, הסיכוי שהפד יפחית בכל זאת את הריבית פעם אחת הוא גבוה.

אירופה: מדדי מנהלי הרכש באירופה הצביעו על התכווצות חדה בפעילות התעשייתית בדצמבר. מדד מנהלי הרכש בגוש האירו ירד לרמה של 46.3 נקודות בחודש דצמבר, אחד-עשר חודשים ברציפות שהמדד נמצא מתחת לרמת ה-50 נקודות. כלומר, מצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית באזור. מדד מנהלי הרכש בגרמניה ירד לרמה של 43.7 נקודות – שנה ברציפות שהמדד מצביע על התכווצות בפעילות. גם בבריטניה נרשמה ירידה במדד לרמה של 47.5 נקודות – זהו החודש השמיני ברציפות שהמדד מתחת לרמת ה-50 נקודות.

סין: מדדי המניות העיקריים רשמו שבוע חמישי של עליות. הבנק המרכזי הפחית את שיעורי הנזילות המינימליים הנדרשים מהבנקים המסחריים, צעד שצפוי לעודד את האשראי. זאת הפעם השמינית שהבנק המרכזי בסין נוקט בצעד כזה מתחילת 2018. הסכם הסחר המתגבש עם ארה"ב תרם אף הוא לאופטימיות בשווקים. מדד מנהלי הרכש לענף התעשייה (Caixin) ירד ל-51.5 נקודות – רמה שעדיין מצביעה על התרחבות בפעילות התעשייה.

ישראל

הידיעה על חיסול סולימאני הגיעה ביום שישי, והשווקים בישראל טרם הגיבו לזה. בשוק המט"ח חל ביום שישי פיחות קל של 0.2% בשער השקל מול הדולר, לא נתון שאפשר ללמוד ממנו על חששות של השחקנים בשווקים. האפשרות להסלמה ביטחונית קיימת, אבל היא פחות מוחשית מאיומי הפיגועים למשל, ולכן זה לא גורם לשינוי בהתנהגות הצרכנים. אנו מעריכים לכן כי האירוע לא יפגע במומנטום הצמיחה החיובי של המשק.

הלמ"ס פרסמה אומדן מוקדם לחשבונות הלאומיים לשנת 2019. התוצר צמח על-פי האומדן בשיעור של 3.3%, שיעור דומה לצמיחה בשנה הקודמת, ותואם את התחזיות המוקדמות. הצמיחה הושפעה לחיוב מגידול חד של 9.0% ביצוא השירותים, ומנגד מירידה ביצוא הסחורות וקיפאון בהשקעות בנכסים קבועים. הצמיחה לנפש הסתכמה ב-1.3%, נתון הגבוה רק במקצת מהצמיחה הממוצעת במדיניות ה-OECD (1.1%) , ונמוך מהצמיחה בארה"ב (1.6%). הצמיחה בשלוש השנים האחרונות היא די יציבה ברמה ממוצעת של כ-3.5%, אנו מעריכים כי נתון זה מייצג את פוטנציאל הצמיחה של המשק, בהינתן התנאים הגלובליים הנוכחיים.

הגז הטבעי ממאגר לוויתן החל לזרום השבוע. למאגר לוויתן חוזים ליצוא גז טבעי לירדן ומצרים בהיקף של כ-BCM8 בשנה. היקפים אלו צפויים לגדול עם הזמן. יצוא הגז צפוי לתרום לעודף בחשבון השוטף של ישראל, אם כי סדרי הגודל אינם כה גדולים. סך היצוא צפוי לעמוד על כמיליארד וחצי דולר לשנה (בהתחלה), ויש לזכור ש-40% מהמאגר מוחזק בידי נובל אנרג'י שאינה חברה ישראלית. העודף בחשבון השוטף של ישראל צפוי לעמוד השנה על כ-15 מיליארד דולר, כך שלא מדובר בסכומים שמשנים את מאזן התשלומים של ישראל באופן מהותי.

השפעתם של המשקיעים המוסדיים על שער-החליפין גדולה יותר מזו של יצוא הגז הטבעי. העליות במחירי המניות בשנה החולפת הגדילה את עודף הנכסים מול התחייבויות במט"ח של המשק הישראלי. בד-בבד המשקיעים המוסדיים מוצאים עצמם עם שווי הולך וגדל של נכסים במט"ח. היקף מכירות המט"ח שלהם בנה האחרונה היה גבוה לאין שיעור מזה של השפעת יצוא הגז הטבעי.

בנק ישראל צפוי להמשיך להתמקד ברכישות מט"ח, והמתיחות הביטחונית מקטינה לדעתנו את הסיכוי שהריבית תפחת בחודשים הקרובים. שוק המק"מ מגלם צפי להפחתת ריבית אחת באמצע השנה, תרחיש שנראה סביר, תחת ההנחה שלחצי הייסוף יגברו בעקבות ההצטרפות של ישראל ל – WGBI.