לשכת התעסוקה >> הנתונים מאחורי שוק העבודה בישראל

 

שירות התעסוקה מפרסם את הנתונים והמגמות העיקריים לשנת 2019 בשוק התעסוקה הישראלי. בשנה החולפת התייצבו בלשכות שירות התעסוקה ברחבי הארץ כ-161.6 אלף איש בממוצע בחודש, לעומת שנת 2018 שבה התייצבו כ-160.7 אלף איש בחודש. זו עלייה קלה בלבד, אולם היא מהווה שינוי מגמה, אחרי הירידה בשיעור דורשי העבודה שאפיינה את ישראל בעשור האחרון (ולמעשה מאמצע שנות האלפיים, פרט למשבר הכלכלי העולמי).

 

בשנים האחרונות חל שינוי בתמהיל דורשי העבודה בישראל: אם בעבר שיעור האנשים אשר סבלו מאבטלה ממושכת היה גבוה משיעור האנשים באבטלה זמנית, בשנים האחרונות התמונה התהפכה.

 

מגמות בקרב המתייצבים בשירות התעסוקה 2015 – 2019

 

שיעור דורשי העבודה מתוך כוח העבודה, אשר מבוסס על נתוני שירות התעסוקה (איור 1) היה בירידה משנת 2015 עד ליוני 2018, אז עמד על כ-3.8%. אולם, במחצית השנייה של שנת 2018 ירידה זו התמתנה, ובמהלך שנת 2019 המגמה התהפכה ומתחילה עלייה מתונה בשיעור דורשי העבודה.

 

דורשי אבטלה

 

בין השנים 2015—2016 הייתה ירידה במספר תובעי אבטלה מ-110 אלף דורשי עבודה לכ-91 אלף ב-2016. החל ממרץ 2017, אז שיעור תובעי אבטלה עמד על שיא שלילי 2.17% מסך כוח העבודה במשק, חלה עלייה עקבית בשיעור תובעי אבטלה אשר הגיע בחודש אוקטובר באוקטובר 2019, לרמה של 2.5% מסך כוח העבודה, לראשונה מאז מרס 2015. העלייה בשיעור דורשי העבודה אמנם מתונה, אך המשך המגמה תחייב תשומת לב מיוחדת.

 

בשנת 2019, 45% מסך תובעי האבטלה השתייכו לקבוצת הגילאים 35 – 44, 34% משתייכים לקבוצת הגילאים 18 -34 ורק 20% הם בני 55+.

 

דורשי הבטחת הכנסה

 

התוכנית "מעגלי תעסוקה" שמופעלת על ידי שירות התעסוקה, הוכתרה כהצלחה גדולה: התוכנית אשר עודדה תובעי הבטחת הכנסה להשתלב בשוק העבודה והובילה לירידה מתמדת בשיעור המתייצבים מאוכלוסייה זו, מתמתנת בשנים האחרונות. קצב הירידה התמתן בשנים 2018 ו-2019 – מירידה של 14-15% בדורשי קצבת הבטחת הכנסה בשנים 2016 ו-2017 לירידה מתונה של 11% ו-5% בשנים 2018 ו-2019 (בהתאמה), ככל הנראה בגלל קשיים מרובים איתם מתמודדים המתייצבים הנוכחיים.

 

בשורה התחתונה, בין השנים 2015 ל-2019 ירד מספר המתייצבים, דורשי קצבת הבטחת הכנסה, בכ-44%, מ-110 אלף בחודש ל-62 אלף מתייצבים בחודש. זהו שיעור של 1.47% מכוח העבודה ביחס ל-2.89% בינואר 2015. בהיעדר תכנית "מעגלי תעסוקה" שיעור האבטלה במשק היה גבוה ב1.5% אחוזים.

 

"מעגלי תעסוקה", הפועלת מאז 2014, משלבת אימונים, סדנאות, השתלמויות וליווי לשכתי ממוקד, ותורמת באופן מוכח לשילובם של דורשי קצבת הבטחת הכנסה בעבודה ומניעת הידרדרותם לעומק האבטלה: התוכנית הובילה לעלייה של 25% בשיעור התעסוקה בקרב משתתפיה, קפיצה של 200% בהכנסותיהם, וירידה של 27% בשיעור הזכאים לקצבת הבטחת הכנסה. תמהיל דורשי העבודה השתנה  גם הוא לאור ההצלחה של תכנית ההשמה "מעגלי תעסוקה", בעיקר בקרב עובדים בגילאי העבודה העיקריים (25-54). כעת, עובדים מבוגרים (55 ומעלה) מהווים את מרבית דורשי קצבת הבטחת הכנסה: שיעור התובעים בגילאי העבודה העיקריים (24-54) יורד ומגיע עד לשיעור של כ-46% מכלל תובעי הבטחת הכנסה. לעומת, שיעור העובדים בגילאי 55 ומעלה מגיע עד לשיעור של יותר מ-51% מכלל תובעי הבטחת הכנסה.

 

בחודשים האחרונים התרחבה התכנית מ-36 לשכות ל-66 לשכות הפרוסות ברחבי הארץ.

 

סיכום

 

בשנים האחרונות המצב התהפך. מאז החלה לפעול תכנית "מעגלי תעסוקה", חלה ירידה עקבית בשיעור דורשי העבודה בהבטחת הכנסה ועלייה מתונה, בעיקר בשנתיים האחרונות בשיעור דורשי העבודה, תובעי אבטלה. מספר דורשי קצבת אבטלה חצה ב-2019 את רף ה-100,000, והוא עולה על מספר דורשי קצבת הבטחת הכנסה שעומד כיום על כ-62 אלף בחודש.

 

 

עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2019 56,112 איש ואישה הושמו בעבודה באמצעות שירות התעסוקה ו כ-48,544 מהמתייצבים בשנת 2019 השתתפו בתוכניות והסתייעו בכלי תמיכה בהשמה.

 

חשוב לציין כי שיעור הבלתי מועסקים של הלמ"ס ושיעור דורשי העבודה בשירות התעסוקה מצביעים על מגמות זהות. אולם, נתוני שירות התעסוקה מציגים תמונה יציבה יותר בגלל סוג הנתונים שנאספים על ידי שירות התעסוקה – קרי נתונים מנהליים המבוססים על מספר דורשי העבודה המתייצבים בשירות התעסוקה, אשר הינם תנודתיים פחות, בהשוואה לנתוני הלמ"ס המבוססים על סקר כוח אדם, שמושפעים, מטבע הדברים מבעיות נפוצות שאנו מכירים בסקרים.

 

 

 

יותר מפוטרים ב-2019

 

בשנת 2019 פוטרו והתפטרו בכל חודש 20,800 ישראלים בממוצע. נתון זה מהווה עלייה של 3.75% לעומת שנת 2018, אז היה הממוצע החודשי20,300  מפוטרים ומתפטרים.

 

בבחינת אוכלוסיית המפוטרים בלבד, בשנת 2019 פוטרו 12,300 ישראלים בממוצע חודשי. זו עלייה קלה של 2% לעומת שנת 2018, אז מספר המפוטרים עמד על 12,100.

 

 

 

ירידה של 4% בסיכוייו של מובטל למצוא עבודה

 

במטרה לאמוד את ההסתברות של דורש העבודה בשירות התעסוקה למצוא עבודה, חישב שירות התעסוקה לראשונה את היחס שבין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה. יחס זה מהווה אומדן למספר המשרות הפוטנציאליות לכל דורש עבודה, שכן מחפש עבודה מועסק שהשתלב במשרה פנויה מפנה בעצמו משרה למחפשי העבודה האחרים, ובהנחה שמשרות אלה לא מתבטלות, היקף המשרות הפנויות בכל רגע נתון מהווה אומדן להיקף דורשי העבודה שניתן לקלוט בשוק העבודה.

 

מדד שירות התעסוקה לאומדן ההסתברות של דורש העבודה בשירות התעסוקה למצוא עבודה:

 

בשנת 2019 מספר המשרות הפנויות עמד על כ-97 אלף זאת לעומת כ-105 אלף בשנת 2018. בין ינואר 2015 לינואר 2018, טיפס הסיכוי למצוא עבודה ב-80%, מנתון של 35% ל-64%. לעומת זאת, החל מסוף שנת 2018 ישנה ירידה של 4% בסיכוי למצוא עבודה, מ-64% ל-60% בחודש נובמבר 2018. הגורם העיקרי לכך הינו מצד אחד עלייה בדורשי העבודה, ומצד שני ירידה במספר המשרות הפנויות.

 

תל אביב בראש הטבלה ובעלת הסיכוי הגבוה ביותר למצוא עבודה. שני המחוזות שהסיכוי בהם למציאת עבודה הוא הקשה ביותר הם הצפון והדרום, שם דורשי העבודה המחפשים מקום עבודה יתקשו לעשות זאת. הסיכוי למצוא עבודה באזור הדרום, בשנת 2019, עומד על כ-30% ובאזור הצפון הוא עומד על כ-28% - נתון זה מצביע על הצורך של רבים מדורשי העבודה בפריפריה לחפש עבודה במרכז הארץ והחשיבות הקיימת בחיבור תחבורתי בין הפריפריה למרכז.

 

 

הכלל לפיו יש יותר דורשי עבודה ממשרות פנויות חל בכל המחוזות, למעט מחוז תל אביב, שם המצב הפוך. מחוז המרכז הוא השני בקלות למציאת עבודה.

 

 

בפילוח לפי משלח יד, ההבדל הקטן ביותר בין מספר דורשי עבודה למשרות הפנויות בשנת 2019, נמצא בקרב אנשי המכירות והשירותים, שלהם הייתה אפשרות למצוא עבודה בקלות יותר.

 

לעומת זאת, ההבדל הגבוה ביותר בין מספר דורשי העבודה למשרות, היה בשני "קצוות", שישראלים הכי התקשו למצוא בהם עבודה: תחומים בלתי מקצועיים, ומשרות ניהול.