יניב בר
30/01/2020
המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש דצמבר 2019 בכ-0.26% (לעומת החודש הקודם), שיעור עלייה דומה לקצב החודשי הממוצע אשתקד. רכיבי המדד המשולב שתמכו בעלייתו בחודש דצמבר, הם: הפדיון בענפי המסחר, שיעור המשרות הפנויות ויבוא מוצרי צריכה, שרשם עלייה חדה יחסית, בין היתר, על רקע הקדמת רכישות כלי רכב על חשבון 2020 משיקולי מיסוי (כך לפי בנק ישראל).
בחינה של הנתונים הרבעוניים מעלה כי חלה האצה קלה בקצב הצמיחה של המדד המשולב ברביע הרביעי של 2019 לעומת הרביע הקודם. עם זאת, קצב הגידול השנתי של המדד המשולב (רביע מול רביע מקביל בשנה הקודמת) עמד ברביע הרביעי של 2019 על כ-3.2%, לאחר צמיחה של כ-3.4% וכ-3.5% בשני הרביעים הקודמים. בהקשר זה, נציין כי קצב הצמיחה (השנתי) של המדד המשולב מצוי במגמת ירידה מתמשכת מסוף שנת 2016, וסביבתו הנוכחית היא הנמוכה ביותר מאז 2012 ונמוכה גם בהשוואה לממוצע מתחילת 2011 (כ-4%). כלומר, נתוני המדד המשולב מצביעים על המשך התרחבות הפעילות הכלכלית במשק, תוך האטה בקצב.
כפי שבנק ישראל ציין בהודעתו, נתוני המדד המשולב משקפים את התכנסות סביבת הצמיחה הנוכחית לכיוון פוטנציאל הצמיחה של המשק, שמושפע, בין היתר, מקצבי הגידול של פריון העבודה וכוח העבודה במשק, ונאמד על-ידי בנק ישראל וגופים בינלאומיים אחרים בקצב שנתי של כ- 3%, שמשמעותו כ-1% לנפש. כפי שניתן לראות בתרשים, נתוני העבר (מתחילת 2010) מצביעים על מתאם חיובי גבוה יחסית (כ-86%) בין שיעורי הצמיחה (השנתיים) של המדד המשולב לבין שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי. בהקשר זה, יש לציין שמתחילת 2015 המתאם בין שתי הסדרות נחלש, ייתכן שעל רקע גלי הרכישות של כלי רכב שהחלו בתקופה זו, ובאים לידי ביטוי בנתוני המדד המשולב אך לא משתקפים באותו אופן בנתוני התוצר. יחד עם זאת, נראה כי התפתחות המגמה של קצב צמיחת (שנתי) התוצר כמו גם זו של המדד המשולב, מצביעות על התמתנות החל מסוף שנת 2016. על כן, ולאור הימשכות מגמה זו בנתוני המדד המשולב, ייתכן שנתוני החשבונאות הלאומית לרביע הרביעי של 2019, שעתידים להתפרסם במהלך החודש הבא, יצביעו על מגמה דומה.
לסיכום, נתוני המדד המשולב מציגים סביבת צמיחה דומה לזו שעולה מנתוני החשבונאות הלאומית, אשר הינה מתונה יותר ביחס לשנים קודמות. במבט קדימה, אנו מעריכים כי סביבת צמיחה זו צפויה להישמר, וייתכן שאף להתמתן, גם בשנים הבאות (2020-2021), להוציא השפעתם של פרויקטים גדולים ונקודתיים (בעיקר אינטל וחברות הגז הטבעי) שצפויים "למשוך" כלפי מעלה באופן זמני את קצב הצמיחה בשנים אלה.
סקר החברות של בנק ישראל לרביע הרביעי של 2019 מצביע על המשך התרחבות הפעילות העסקית
סקר החברות של בנק ישראל מצביע על המשך התרחבות בפעילות הסקטור העסקי ברביע הרביעי של 2019, בקצב דומה לזה של הרביע הקודם. בהקשר זה, יש להדגיש כי מדובר בסקר שמתבסס על דיווחים איכותיים ולא כמותיים, של חברות מענפים נבחרים בסקטור העסקי.
מאזני הנטו, שהם אחוז החברות שדווחו על עלייה בפעילות פחות אחוז החברות שדווחו על ירידה, היו חיוביים במרבית הענפים והצביעו על התרחבות בפעילות. מנגד, מאזן הנטו בענף התעשייה נותר בתחום השלילי זה רביע רביעי ברציפות.
במבט כולל, המגמות בסקר החברות משקפות את השונות בהרכב הצמיחה הנוכחי במשק המקומי עם צמיחה מהירה ויציבה יחסית בענפי השירותים, מגמה חיובית בענף הבינוי, שיפור בפעילות המסחר, אך מנגד חולשה בתעשייה. באשר למגבלות על הפעילות, יש לציין שחלה עלייה במידת חומרה של מגבלת המחסור בעובדים מקצועיים בענפי המסחר והשירותים, אולם בענפי התעשייה נרשמה ירידה. במקביל, הקלה מסוימת נרשמה במגבלת הביקוש מחו"ל בענפי התעשייה, אשר תואמת את העלייה המתונה שדווחה בהזמנות ליצוא. מנגד, בענפי השירותים חלה החמרה מסוימת במגבלה זו, אשר הינה עקבית עם ההתמתנות הקלה בקצב הצמיחה של יצוא השירותים בחודשים האחרונים.
לסיכום, נתוני סקר החברות מצביעים על המשך התרחבות הפעילות העסקית במשק המקומי במהלך 2019, בדומה לנתוני המדד המשולב, אך בקצב מעט נמוך מזה של 2018. במבט קדימה, הציפיות במרבית הענפים הן להמשך התרחבות בפעילות גם ברביע הראשון של 2020.
העודף בתנועות ההון (נטו) הנכנסות למשק נשמר כפי הנראה גם ב-2019, התפתחות אשר תומכת בעוצמתו של השקל
בחודשים ינואר-נובמבר 2019 היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים (FDI) הסתכם בכ-13 מיליארד דולר , כך על-פי נתוני בנק ישראל. לאור זאת, הערכתנו להיקף ההשקעות הישירות הנכנסות למשק בשנת 2019 כולה, על בסיס הנתון שהוצג, נאמדת ביותר מכ-14 מיליארד דולר.
בהמשך לאמור לעיל, כי היקף זה צפוי להתברר בהמשך כגבוה יותר, זאת לאחר קליטת מלוא הנתונים של היקף הפעילות הנרחב של מכירת חברות הזנק (סטארט-אפ) מקומיות (אקזיט) לחברות זרות בשנת 2019. לפי נתוני חברת IVC לשנה כולה, היקף ההשקעות בלט לחיוב בהשוואה לשנים קודמות (בעיקר בתחומי הטכנולוגיה), כולל 2017-2018 שהיו שנות שיא (ראה/י תרשים). בסך הכול, רכיב ההשקעות הישירות הנכנסות נטו (תנועות נכנסות פחות יוצאות) הסתכם כפי הנראה בעודף משמעותי בשנת 2019, זאת בהמשך לעודף בשנים קודמות, אם כי, במידה מעט מתונה יותר.
באשר להשקעות הפיננסיות, נציין כי שנת 2019, אשר התאפיינה בעליות שערים במרבית שוקי ההון בעולם המפותח, הסתכמה כפי הנראה ביציאה נטו של השקעות פיננסיות מישראל (היקף גדול יותר של תנועות יוצאות מאשר נכנסות), זאת בהמשך למגמה בשנתיים האחרונות. כפי שאפשר לראות בתרשים המצורף, היקף ההשקעות הפיננסיות של ישראלים בחו"ל (תנועות יוצאות) רשם עלייה קלה בשנת 2019, לפי האומדן השנתי, ובמקביל, נראה כי נרשמה עלייה גם בהיקף ההשקעות הנכנסות של תושבי חוץ ב-2019.
לסיכום, נתוני תנועות ההון לחודשים ינואר-נובמבר 2019, מצביעים על עודף כולל בתנועות ההון הנכנסות לישראל נטו (ישירות ופיננסיות), אך מעט נמוכה מזו של השנים 2017-2018. התפתחות זו, לצד עליית העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים בשנת 2019 ל-3.7% תוצר, והערכתנו לכך שעודף זה אף ימשיך ויעלה בשנים 2020-2021, בין היתר, הודות לצמיחה מהירה ביצוא השירותים של המשק ותחילתו של יצוא גז טבעי בהיקף מתון, מהווים גורמים אשר תומכים בעוצמתו של השקל גם בחודשים הבאים. התפתחות זו, צפויה להמשיך ולהכביד על יצוא הסחורות של ישראל (בדגש על ענפים שאינם עתירי טכנולוגיה), וכן תומכת בהמשך סביבה מתונה של אינפלציה ושל ריבית, זאת במקביל להתערבותו המתמשכת של בנק ישראל בשוק המט"ח.
