משה מימון, עורך FUNDER
02/02/2020
מה הסיפור של וירוס הקורונה?
משקיעים רבים קצת מבולבלים ביחס לוירוס הקורונה. חלק מהמשקיעים מיחסים את השפעת הוירוס, לחששות שהשווקים הפגינו בתקופת הוירוס הקודמת, ששמו היה פחות מצודד - SARS. אכן הוירוס אז השפיע רבות על העולם, אולם כפי שתראו בתמונה להלן, שנלקחה מסקירה של קרדיט סוויס, האם החשש לא קצת מוגזם?
נתחיל מזה שלדעתי, לגמרי כן, החשש מוגזם. המספרים לא כאלה גבוהים, ולא נראה שיש כאן מחלה בלתי נשלטת. סביר להניח שכפי שה-SARS הגיע ונעלם, כך גם הקורונה תישאר בדמות הבירה הצהובה.
אגב, תקישו בגוגל corona, לא תקבלו את הבירה, אלא את הוירוס. די הגיוני סך הכל.
אז בכל זאת, השווקים יורדים, ממה החשש?
סיבה 1 - השווקים היו זקוקים לתיקון
נתחיל מהפשוט. השווקים בשיא, וכל מי שנמצא ולא נמצא בשוק, כל הזמן מקבל הודעות, כתבות ופרשנויות על מתי יתחיל התיקון, והאם זה יהיה תיקון או מפולת? עד כמה יכול השוק השורי הזה להימשך ועוד ועוד. ימים על ימים רבים של פרשנויות, שבעצם משדרות לכל המשקיעים, תפסו את הסיבה הראשונה שיש בשוק, ותתחילו להתממש. כי השוק צריך תיקון, ותיקון צריך סיבה, ואם אין סיבה נראית באופק, אז תמצאו סיבה. וזה בדיוק מה שהקורונה סיפקה לשווקים, סיבה לרדת.
אחרי שמלחמת הסחר עם סין נראית תחומה, הברקזיט נסגר, ושער הריבית של הפד בארה"ב כנראה שלא יעלה בטווח הנראה לעין (ואולי אפילו ירד), לשווקים לא היתה באמת סיבה נראית לעין לתיקונים. אז הם מצאו סיבה כזו - coronavirus. כל שנותר עכשיו לשאול הוא האם זה תיקון, או מהלך ירידה, את זה השווקים והמשקיעים ידעו בימים הקרובים. על פניו נראה תיקון, אבל זה לגמרי לא בטוח.
סיבה 2 - הסביבה כל הזמן משתנה
אם כבר תיקון, אז אפשר להשוות את וירוס הקורונה למשבר אחר ה-SARS.
כפי שניתן לראות, ה-SARS היה דרמטי הרבה יותר, ולפי ארגון הבריאות העולמי, שיעור התמונה מנדבקי ה-SARS היה כמעט 10%, בעוד זה של הקורונה הוא 2%. כך שכפי הנראה ה-SARS היה גרוע יותר, אולם תגובת השווקים, אז היתה מינורית הרבה יותר. למה?
נתחיל מזה שהמקום של סין בכלכלה העולמית השתנה דרמטית מאז 2003, התקופה בה התרחש משבר ה-SARS. חלקה של סין בתוצר, ובצמיחה העולמית גדול ומשפיע מאוד, לפי גיא בית אור, מפסגות, כיום סין אחראית על כ-50% מהביקוש העולמי לסחורות תעשייתיות ולא פחות חשוב, היא באופן מעשי מנוע הצמיחה המרכזי ביותר של הכלכלה הגלובלית במהלך השנים האחרונות – בעוד שכלכלת סין מהווה כ-13% מהתוצר העולמי, היא אחראית לכ-35% מהצמיחה העולמית וזו עוד רק ההשפעה הישירה.
די אם נזכיר כי חלקה של סין בתיירות העולמית הוכפל פי 4 בשנים האלה. ב-2003 הוא עמד על בערך 4%, כיום הוא עומד על 19%, ללמדך על מעמד הביניים הצומח בסין.
חלקה של סין משמעותי, ולכן פגיעה בכלכלה שלה תהיה משמעותית. נוסיף זאת לעובדה שכלכלהת סין נמצאת במסלול האטה של כמה שנים, מ-6.9 ב-2017 לצפי של 5.9 השנה. הקורונה, לא יוסיף נחת למי שבונה על צמיחה מסין.
סיבה 3 - תיבות התהודה בעולם גדולות יותר
כפי שראינו זאת בדרמה שהתרחשה בדצמבר 2018, הסביבה הכלכלית נעה מהר יותר, כי החדשות מהודהדות מהר יותר ובכל העולם, בזכות הרשתות החברתיות שמהדהדות את החדשות ומגיעות גם למי שלא תמיד נמצא וחשוף לדיווחי החדשות. החשש מהקורונה, מגיע לא רק למשקיעים, אלא בראש ובראשונה למי שמתכנן את צעדיו והתנהגותו, ומשם מהודהד לשווקים באמצעות המערכות החברתיות.
לאור זאת, הציבור, וגם המשקיעים נמצאים בחשש. האם החשש מוצדק? סביר שלא, אבל בתור שחקנים בשוק ההון, אנחנו בדרך כלל לא שואלים את עצמנו עד כמה השוק צודק או לא, אלא בדרך כלל, מנסים להבין האם יש חשש, ואם זה המצב, אז איך פועלים בתוך מנעד האפשרויות ההגיוני.
משקיעים רבים קצת מבולבלים ביחס לוירוס הקורונה. חלק מהמשקיעים מיחסים את השפעת הוירוס, לחששות שהשווקים הפגינו בתקופת הוירוס הקודמת, ששמו היה פחות מצודד - SARS. אכן הוירוס אז השפיע רבות על העולם, אולם כפי שתראו בתמונה להלן, שנלקחה מסקירה של קרדיט סוויס, האם החשש לא קצת מוגזם?
נתחיל מזה שלדעתי, לגמרי כן, החשש מוגזם. המספרים לא כאלה גבוהים, ולא נראה שיש כאן מחלה בלתי נשלטת. סביר להניח שכפי שה-SARS הגיע ונעלם, כך גם הקורונה תישאר בדמות הבירה הצהובה.
אגב, תקישו בגוגל corona, לא תקבלו את הבירה, אלא את הוירוס. די הגיוני סך הכל.
אז בכל זאת, השווקים יורדים, ממה החשש?
סיבה 1 - השווקים היו זקוקים לתיקון
נתחיל מהפשוט. השווקים בשיא, וכל מי שנמצא ולא נמצא בשוק, כל הזמן מקבל הודעות, כתבות ופרשנויות על מתי יתחיל התיקון, והאם זה יהיה תיקון או מפולת? עד כמה יכול השוק השורי הזה להימשך ועוד ועוד. ימים על ימים רבים של פרשנויות, שבעצם משדרות לכל המשקיעים, תפסו את הסיבה הראשונה שיש בשוק, ותתחילו להתממש. כי השוק צריך תיקון, ותיקון צריך סיבה, ואם אין סיבה נראית באופק, אז תמצאו סיבה. וזה בדיוק מה שהקורונה סיפקה לשווקים, סיבה לרדת.
אחרי שמלחמת הסחר עם סין נראית תחומה, הברקזיט נסגר, ושער הריבית של הפד בארה"ב כנראה שלא יעלה בטווח הנראה לעין (ואולי אפילו ירד), לשווקים לא היתה באמת סיבה נראית לעין לתיקונים. אז הם מצאו סיבה כזו - coronavirus. כל שנותר עכשיו לשאול הוא האם זה תיקון, או מהלך ירידה, את זה השווקים והמשקיעים ידעו בימים הקרובים. על פניו נראה תיקון, אבל זה לגמרי לא בטוח.
סיבה 2 - הסביבה כל הזמן משתנה
אם כבר תיקון, אז אפשר להשוות את וירוס הקורונה למשבר אחר ה-SARS.
כפי שניתן לראות, ה-SARS היה דרמטי הרבה יותר, ולפי ארגון הבריאות העולמי, שיעור התמונה מנדבקי ה-SARS היה כמעט 10%, בעוד זה של הקורונה הוא 2%. כך שכפי הנראה ה-SARS היה גרוע יותר, אולם תגובת השווקים, אז היתה מינורית הרבה יותר. למה?
נתחיל מזה שהמקום של סין בכלכלה העולמית השתנה דרמטית מאז 2003, התקופה בה התרחש משבר ה-SARS. חלקה של סין בתוצר, ובצמיחה העולמית גדול ומשפיע מאוד, לפי גיא בית אור, מפסגות, כיום סין אחראית על כ-50% מהביקוש העולמי לסחורות תעשייתיות ולא פחות חשוב, היא באופן מעשי מנוע הצמיחה המרכזי ביותר של הכלכלה הגלובלית במהלך השנים האחרונות – בעוד שכלכלת סין מהווה כ-13% מהתוצר העולמי, היא אחראית לכ-35% מהצמיחה העולמית וזו עוד רק ההשפעה הישירה.
די אם נזכיר כי חלקה של סין בתיירות העולמית הוכפל פי 4 בשנים האלה. ב-2003 הוא עמד על בערך 4%, כיום הוא עומד על 19%, ללמדך על מעמד הביניים הצומח בסין.
חלקה של סין משמעותי, ולכן פגיעה בכלכלה שלה תהיה משמעותית. נוסיף זאת לעובדה שכלכלהת סין נמצאת במסלול האטה של כמה שנים, מ-6.9 ב-2017 לצפי של 5.9 השנה. הקורונה, לא יוסיף נחת למי שבונה על צמיחה מסין.
סיבה 3 - תיבות התהודה בעולם גדולות יותר
כפי שראינו זאת בדרמה שהתרחשה בדצמבר 2018, הסביבה הכלכלית נעה מהר יותר, כי החדשות מהודהדות מהר יותר ובכל העולם, בזכות הרשתות החברתיות שמהדהדות את החדשות ומגיעות גם למי שלא תמיד נמצא וחשוף לדיווחי החדשות. החשש מהקורונה, מגיע לא רק למשקיעים, אלא בראש ובראשונה למי שמתכנן את צעדיו והתנהגותו, ומשם מהודהד לשווקים באמצעות המערכות החברתיות.
לאור זאת, הציבור, וגם המשקיעים נמצאים בחשש. האם החשש מוצדק? סביר שלא, אבל בתור שחקנים בשוק ההון, אנחנו בדרך כלל לא שואלים את עצמנו עד כמה השוק צודק או לא, אלא בדרך כלל, מנסים להבין האם יש חשש, ואם זה המצב, אז איך פועלים בתוך מנעד האפשרויות ההגיוני.
