הכלכלנית הראשית >> צמיחת המשק הישראלי בשנת 2020 עומדת על 3.0 אחוזים

עיקרים

 

 

תחזית הקונצנזוס הינו תהליך העוסק בתחומי מאקרו-כלכלה מגוונים: צמיחת התוצר, שוק העבודה, ריבית ואינפלציה, שערי חליפין ושוק ההון. לצורך גיבוש התחזית נעשה שימוש בחוכמת ההמונים ככלי אפקטיבי להתמודדות עם אתגרי תהליך החיזוי. בתהליך, המורכב משלושה שלבים, נשאלים מומחים בתחום המאקרו-כלכלה הן מהמגזר הציבורי והן מהמגזר העסקי.

שלושת שלבי התהליך:

 

 

מסמך זה מציג את תוצאות הסבב הראשון לשנת 2020 המבוססות על תשובותיהם של המומחים לשאלון ועל הדיון שהתקיים בתחילת פברואר.

 

צמיחת התוצר:

תחזית הקונצנזוס לצמיחת התוצר בשנת 2020 הינה  3% (חשוב לציין כי חלק מהתשובות התקבלו טרם דיווחים על וירוס הקורונה). זוהי תחזית זהה לתחזית הצמיחה של הסבב הקודם עבור שנת 2020. למעט רכיב ההשקעות והצריכה הציבורית, צופים המומחים ששאר הרכיבים (היצוא, והצריכה הפרטית) יתמכו בצמיחת התוצר המומחים שענו על הסקר סבורים כי בשנתיים הקרובות קיים הסיכון להאטה בצמיחה כתוצאה ממיצוי ההיצע בשוק העבודה וקושי בגיוס עובדים מתאימים, סימני התמתנות בענפי ההייטק בארה"ב והצורך בקונסולידציה פיסקאלית.

 

 

חלק מהמומחים צופה התמתנות בצריכה הפרטית הנובעת מירידה בביקושים המקומיים כתוצאה מקונסולידציה פיסקאלית, גידול באינפלציה והתמתנות הגידול בשכר. עם זאת, נראה כי מרביתם מאמינים כי בהיעדר זעזוע משמעותי, הצריכה הפרטית תמשיך להתרחב. 

הכלכלנים מציינים כי ייצוא השירותים הישראלי ממשיך להפגין חוזקה הודות לענף ההייטק ומעודד את  הצמיחה בתוצר, אך חלקם טענו כי הקצב הנוכחי גבוה מדי בכדי להיות בר קיימא. לעומת זאת, קיימת הסכמה לגבי כך שיצוא הסחורות (למעט יצוא גז) ימשיך להיחלש כתוצאה מהשינויים המבניים במשק הישראלי והגלובלי, השקל החזק ועלות העבודה הגבוהה. עם זאת, תחילת יצוא הגז ממאגר לוויתן יתרום ליצוא הסחורות ולצמיחה במשק בשנים הקרובות, כמו גם עודף החשבון השוטף שיתמוך בייסוף השקל. לעומת זאת, הפורום חוזה חולשה בהשקעות בנכסים קבועים בשנה הקרובה, לאור סיום חלק ההשקעות בתשתיות הגז.

 

בנושא נגיף הקורונה, סבורים המומחים כי בתרחיש המרכזי, אין צפי לשינוי דרמטי של הייצוא בעקבות התפשטות המגפה, זאת בשל העובדה שחלק מהייצוא הישראלי לסין הינו ייצוא שירותים שיעדיו הינם חברות מו"פ סיניות שיושבות בארץ. אף על פי כן, יש חשש להאטה בייבוא מסין בעקבות הנגיף הנובעת בין השאר מכך שסין הינה חלק משמעותי בשרשרת הערך העולמית. כלומר, עלולה להיווצר פגיעה משמעותית בסחר העולמי שתשפיע גם על המשק הישראלי, ואף יתכן והמשק הישראלי יושפע לטובה כתוצאה מגידול בביקושים לתוצרת ישראלית.

בצד הפיסקאלי נטען כי הגרעון המבני של המשק הינו גבוה, בהתחשב בעובדה שההכנסות ממיסים צמחו בשיעור מתון וההוצאה הציבורית גדלה. חלק מהמומחים ציינו כי במידה והגירעון יוביל לעליה ביחס החוב תוצר בשנתיים הקרובות, חברות דירוג האשראי יתקשו שלא להגיב. עם זאת, המומחים מעריכים כי הסיטואציה הפוליטית הנוכחית מונעת צעדי התכנסות לצמצום הגרעון, אך מעריכים כי הצעדים יתאפשרו אחרי הרכבת הממשלה. בנוסף חלק מהמומחים צופים שצעדי צמצום הגרעון יובילו לעלייה מסוימת במדד מחירי הצרכן וכתוצאה מכך להאטת התרחבות הצריכה הפרטית. עם זאת, בשלב זה, המומחים מעריכים כי השפעת הגרעון על שוק ההון צפויה להיות שולית.

 

שוק העבודה:

על פי הערכות המומחים, שוק העבודה הישראלי נמצא כיום בתעסוקה מלאה, ובשיעורי אבטלה נמוכים היסטורית, עם ביקוש גבוה לעובדים מצד הפירמות בענפי המשק השונים. בהמשך לסבב הקודם, רוב המומחים צופים התמתנות בקצב גידול התעסוקה ועליה מתונה בשיעורי ההאבטלה ב-2020 (איור 2), כאשר הגורמים הבולטים לכך הם קושי בגיוס עובדים בעלי כישורים מתאימים ולחצי שכר הנובעים מכך. בהמשך לדיונים בסבב הקודם, אחוז גדול יותר של משיבים צופה ירידה מתונה בשיעור ההשתתפות בשנה הקרובה שנובעת בירידה בהשתתפות בכוח העבודה של גברים צעירים, בפרט במגזר החרדי. כמו כן, ההתפתחויות בשער החליפין עשויות גם הן להשפיע על הביקוש לעבודה במגזר העסקי. לעומת הסבב הקודם, פורום הקונצנזוס צופה עלייה מתונה יותר בשכר וביצירת משרות חדשות.

 

 

הביקוש העולמי לשירותי הייטק יציב ובפרט הביקוש לטכנולוגיות מתחום הסייבר בה ישראל הינה מובילה עולמית ולכן היתרון היחסי מסייע לה. על אף זאת, קיים פוטנציאל גדול עדיין בצד היצע העבודה והמשך התפתחות הענף תלויה בכוח אדם משכיל ומיומן.

 

שערי חליפין: 

על רקע הריבית הנמוכה בעולם וצמצום פערי הריבית מישראל, התחזית היא להמשך ייסוף השקל לעומת סל המטבעות (איור 3). תחילת ייצוא הגז בהיקף משמעותי, עודף בחשבון השוטף וכניסה של הון זר לישראל תומכים בתחזית האמורה, אך לא קיים קונצנזוס לגבי הנושא. גם כלכלנים שלא צופים המשך ייסוף מאמינים כי השקל יישאר חזק.

 

אינפלציה

על פי התחזיות, האינפלציה לשנת 2020 תעמוד סביב 1% (איור 9). לדעת משתתפי הפורום, האינפלציה תלויה בהיקף העלאת המסים ובמדיניות הפיסקאלית של הממשלה. לעומת זאת, צמצום פערי הריביות בין ישראל והעולם והמשך ייסוף השקל צפויים למתן את קצב האינפלציה .

איור 4: התפלגות המומחים להתפתחות בשער החליפין

 

סיכונים - גלובלי 

מומחים רבים צופים כי האטה מבנית בכלכלת סין המשולבת בשרשראות הערך בעולם תשפיע לשלילה על הסחר העולמי, כאשר מנגד ההתפתחויות חיוביות בהסכמי הסחר בין ארה"ב וסין עשויים לתמוך בהתאוששות בתוצר העולמי. מומחים רבים עדכנו את תחזיותיהם מהסבב הקודם וטענו כי הסכם הברקזיט הנוכחי מפחית את הסיכון  שחזו לכלכלה העולמית. 

 

מקומי 

המומחים שענו על הסקר צופים כי קיימת אי וודאות באשר לצעדים שיינקטו לאחר הבחירות בכדי להתמודד עם חריגת הגירעון מהיעד. לטענת חלק מהמשתתפים, סיכון נוסף קשור למינוף במערכת הבנקאית ומחירי הנכסים המנופחים. בנוסף, מספר מומחים מצביעים על מיצוי שוק העבודה, ובפרט חוששים מהאטה במגזר ההי- טק הנובעת מהתמתנות מסוימת במגזר השירותים בארה"ב.