עומר רגב
03/03/2020
לסעיף 2
נוכח העובדה כי ההוראות הקיימות היום לעניין הנחת הריבית בה יש להשתמש אינן מפורטות דיין, ולמעשה קובעות רק כי ההנחה תהיה על פי עקום הריביות חסרות הסיכון לתאריך הדיווח, מוצע לקבוע הנחיות מחייבות לאופן בו תחושב הנחת הריבית כאמור.
ראשית, מוצע לעגן בהוראה מחייבת את השיטה הנהוגה כיום, לפיה עקום הריביות חסרת הסיכון יהיה מבוסס על עקומי הריביות חסרות הסיכון המפורסמות על ידי החברה הזוכה במכרז רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לציטוט מחירים (למועד כתיבת דברים אלה - חברת "מרווח הוגן בע"מ"), וזאת עד לשנה ה-25 (כולל).
שנית, מוצע לקבוע בהוראה מחייבת את שיטת האמידה של עקום הריבית חסרת הסיכון (לפני פרמיית אי נזילות) לאחר השנה ה-25 (להלן: "שיטת אקסטרפולציה"), שהיא השנה האחרונה המתפרסמת על ידי מרווח הוגן בע"מ. כיום, ברמה הפרקטית חברות הביטוח עושות שימוש בשיטת אקסטרפולציה המבוססת על קיבוע ריבית הפורוורד בשנה ה-25 ולאחר מכן חילוץ שיעור ריבית ה-SPOT (שיטת Forward Spline). שיטה זו מעניקה משקל גבוה לשיעור ריבית הפורוורד השולי בשנה ה-25 בקביעת הריבית לגבי השנים המאוחרות יותר, לגביהן אין כיום תצפיות רלוונטיות בישראל. במסגרת טיוטה זו, מוצע לקבוע שיטת אקסטרפולציה מסוג Smith-Wilson, אשר מעניקה משקל נמוך יותר לשיעור ריבית הפורוורד השולי בשנה ה-25 ועושה שימוש ב-Ultimate Forward Rate (להלן: "UFR"). שיטה זו מביאה לרמה גבוהה יותר של יציבות בשיעור הריבית לטווחים ארוכים מאוד, היכן שלא קיים מידע שוק נצפה, לעומת השיטה הנוכחית (כפי שמומחש בתרשים המצורף להלן, המדגים את תנודתיות העקומים). בנוסף, שיטה זו אף תואמת את השיטה הנהוגה כיום במשטר כושר פירעון כלכלי בארץ ובאירופה, ואת הוראות התקינה הבינלאומית. [1]
יובהר, כי לעניין ה-UFR, ייעשה שימוש בשיעור ובנקודת זמן זהים לאלו המשמשים לצרכי משטר כושר פירעון כלכלי בחברות הביטוח. עם זאת, רכיב ה-VA (רכיב מתאם תנודתיות) שנעשה בו שימוש במשטר כושר פירעון כלכלי אינו רלוונטי לעניין אמידת עקום הריבית חסרת הסיכון הבסיסי. זאת, בשל תוספת פרמיית אי-נזילות המחושבת על פי הוראות החוזר המאוחד הקיימות.
לסעיף 5
מוצע כי חברת ביטוח תטפל בדוח הכספי לשנת 2019 בהשפעת השינוי האמור, כשינוי באומדן חשבונאי בדרך של "מכאן ולהבא", בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי מספר 8 (IAS). בהקשר זה, יודגש כי לא חל שינוי במדיניות הקיימת לפיה נעשה שימוש בעקום ריבית חסרת סיכון, אלא מדובר על שיפור במודל האקסטרפולציה של אותה ריבית בלבד.[2]
[1] עוד בנושא זה, ראוי לציין כי תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 17 (IFRS) קובע (סעיף ב82) כי בעת פיתוח עקום התשואה לתיק ההשוואה אין להתעלם מנתונים נצפים, אולם אם אין שוק פעיל, יש לפתח את הנתונים, וניתן לשים יותר משקל על אומדנים ארוכי טווח על פני תנודות בטווח הקצר:
"…the entity might place more weight on long-term estimates than on short-term fluctuations…"
בשלב זה, יש המצביעים על כך כי ההתאמות המתוארות לעיל ושימוש באקסטרפולציה האמורה גם מתאפשרים ותואמים לעקום הריבית לצורך התקן האמור. ראו למשל:
IFRS 17: Discount Rates, Milliman White Paper, March 2018.
[2] בנושא דומה, ראו גם סעיפים 65-66 לתקן דיווח כספי בינלאומי מספר 13 (IFRS) בדבר מדידת שווי הוגן.
