- התוצר של ענפים כמו בידור, תרבות, מסעדנות ותיירות יורד בחדות בתקופה הזו. בהנחה שהקורונה תהיה מאחורינו בעוד חודשיים, אז מדובר במיתון קצר טווח, ונראה התאוששות לאחריו, אם כי היא לא תפצה על הנזק הכלכלי של תקופת הסגר.
- השווקים הפיננסיים מזכירים את שיא המשבר ב-2008, אז כמו עכשיו המשקיעים מתמודדים עם משבר לא מוכר, הם מוכרים נכסי סיכון, והשווקים הפיננסיים הופכים ללא נזילים.
- הכנסות המדינה ממסים צפויות לרדת בחדות. אם הגירעון יגיע לרמה גבוהה של 5%, אנו עשויים לראות הפחתה בדירוג החוב של מדינת ישראל.
- השקל המשיך להיחלש בשבוע החולף, והמסחר אופיין בתנודתיות גדולה מאוד. הנזילות הנמוכה פועלת להמשך היחלשות השקל בטווח הקצר. שינוי המגמה יכול לבוא אם נראה את שוקי המניות בעולם חוזרים לעלות.
- בהנחה שהמשבר יימשך רק מספר חודשים, ובהנחה שמחיר הנפט נותר ברמתו, האינפלציה תעמוד על כ-0.6% בשנה הקרובה.
- רכישות האג"ח של בנק ישראל הן למעשה הרחבה כמותית. אנו מעריכים שהפחתת ריבית עדיין לא ירדה לחלוטין מהפרק. השווקים צופים שהפד יפחית את הריבית השבוע באחוז שלם. בנק ישראל עשוי להגיב להפחתה חדה כזו ולהפחית את הריבית לרמה של 0.1%.
גלובלי
קובעי המדיניות החליטו שהם מוכנים לשלם מחיר כלכלי גדול ובלבד שלא נראה את המחזות הקשים של איטליה במדינות נוספות. השיח השתנה, אף אחד לא חושב עוד שמדובר במכה קטנה בכנף, אלא במיתון של ממש, והשאלה היא מה אורכו. אין לאירוע כזה תקדים במאה השנים האחרונות, והניסיון מהשפעת הספרדית ודאי לא רלוונטי לימינו. המשקיעים מגיבים בריצה לנכסים בטוחים, ונכסים בטוחים בתרחיש כזה, זה להיות נזיל כמה שיותר. בשבוע האחרון השווקים הזכירו לרבים את המשבר הגדול ב-2008: תפיסת הסיכון משתנה בין לילה, מצוקת הנזילות עולה ומחירי הנכסים תנודתיים. בדרך עוד צפויים לנו הרבה נתונים כלכליים שליליים, אבל את נקודת התפנית צריך לחפש במספר ההדבקות.
מצב חירום עולמי - ארגון הבריאות העולמי הכריז על הקורונה כמגיפה כלל עולמית. מדינות אירופה, איטליה וספרד בפרט, נמצאות עתה במוקד ההתפשטות של הקורונה. עד כה (15 במרץ) דווח בעולם על כ-157,000 נדבקים ועל כ-5,800 מקרי מוות. מוקדי ההתפרצות החמורים ביותר מחוץ לסין הם: איטליה, דרום קוריאה, איראן וספרד עם 48,400 נדבקים במצטבר, חציים באיטליה. באיטליה ובספרד הכריזו על סגר כללי, בצרפת הודיעו על סגירה של מקומות הבילוי ובתי עסק שאינם חיוניים ובגרמניה הודיעו על צעדים מתונים יותר. מדינות נוספות באירופה מודיעות כעת על צעדים דומים. בארה"ב הכריז הנשיא טראמפ על מצב חירום שיאפשר לממשל האמריקני להעביר למדינות 50 מיליארד דולר לצורך התמודדות עם המשבר.
התפשטות נגיף הקורונה בעולם הביאה לירידות חדות בשוקי המניות ולעלייה חדה בתנודתיות בשווקים. מדד ה-VIX הגיע בשיא לרמה של 75 נקודות, רמה הדומה לזאת ששררה בשיא המשבר הגלובלי של 2008, והתמתן ביום שישי ל-58 נקודות. מדדי המניות בעולם רשמו בשבוע שעבר ירידות שערים חדות. בארה"ב הירידה המצטברת מאז אמצע פברואר עומדת על כ-20% ובאירופה ובישראל על 30%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה בשבוע האחרון תנודתיות ניכרת והמגמה של ירידה בתשואות התהפכה בסוף השבוע. לאחר הירידה החדה בתשואות עד לרמה של 0.35% באג"ח ארה"ב לעשר שנים, התשואות החלו לטפס ותשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עומדת כעת על 0.96%.
מחירי הנפט בירידה החדה ביותר מאז מלחמת המפרץ. בשבוע שעבר, לאחר שלא הושגו הסכמות בין ארגון אופ"ק לבין רוסיה לגבי צמצום הדרגתי של מכסות הייצור, נרשמה במחירי הנפט הירידה היומית החדה ביותר מאז מלחמת המפרץ ב-1991. בסיכום השבועי, מחיר חבית ברנט ירד לרמה של 33 דולר, והשלים ירידה של 43% מאז אמצע פברואר. ירידות מחירים אלה הגבירו את החששות מחדלות פירעון ואף מפשיטות רגל של חברות גדולות בתחום הפקת אנרגיה. גם במחירי סחורות אחרים נרשמו ירידות, ומדד הסחורות החקלאיות שלCBS ירד בחודש האחרון בכ-10%.
ממשלות ובנקים מרכזיים נוקטים צעדים מרחיבים לתמיכה בפעילות הכלכלית בעולם. בהמשך להפחתות הריבית החודש בשיעור של כחצי אחוז ע"י בנקים מרכזיים רבים ובהם, הפד, הבנק המרכזי של קנדה, אוסטרליה ונורבגיה, צפויות הפחתות נוספות בריבית ע"י בנקים מרכזיים נוספים ונקיטת צעדי חירום תקציביים על ידי הממשלות בעולם. בארה"ב הודיע הפד בשבוע שעבר על התחלת רכישות אג"ח ממשלתיות לכל תקופות הפדיון, זאת בנוסף להזרמה של מיליארדים לשוק הריפו שמתבצעת בחודש האחרון. כמו כן, שוק האג"ח כמו גם מרבית ההערכות, מצביעים על סיכוי גבוה להפחתת ריבית נוספת של הפד כבר השבוע באחוז שלם לרמה של 0.25%. ממשלות איטליה, גרמניה וספרד הודיעו על הגדלת ההוצאות בעיקר בתחום הבריאות, וכן על סיוע לחברות שנפגעו במיוחד מההאטה בפעילות על רקע נגיף הקורונה.
ישראל
כלכלנים אוהבים להסתמך על ניסיון העבר, ואם אפשר אז כמה שיותר קרוב כדי שיהיה עדיין רלוונטי. בפעם האחרונה שהעולם ניצב בפני אפידמיה בסדר גודל של הקורונה זה היה לפני יותר ממאה שנים. השפעת הספרדית גבתה אז מחיר כבד – 2.5% מאוכלוסיית העולם נספתה. ברור שלא ניתן לגזור מתקופה זו לימינו וקשה לכן לדבר על תחזיות כלכליות. אפשר לבנות תרחישים, ולהניח כמה זמן המשק יאלץ להיות מושבת, אבל גם כאן צריך להיות זהירים – הנזקים אינם לינאריים ביחס לזמן. השבתה של חודשיים לא יוצרת נזק כפול מזה של חודש, אלא הרבה יותר. חברות חלשות עלולות לא לשרוד את תקופת הביניים, והצריכה הפרטית נחלשת עם הזמן ועם הירידה בחסכונות. יש גם נקודות אור, הסינים הצליחו להשתלט על זה תוך מספר חודשים, והצעדים הננקטים כעת בעולם עשויים אפילו לקצר את התקופה הזו. בינתיים, התוצר של המשק מתכווץ. התוצר של ענפים כמו בידור, תרבות, מסעדנות ותיירות יורד בחדות בתקופה הזו. בהנחה שהקורונה תהיה מאחורינו בעוד חודשיים, אז מדובר במיתון קצר טווח, ונראה התאוששות לאחריו, אם כי היא לא תפצה על הנזק הכלכלי של תקופת הסגר.
השווקים הפיננסיים מזכירים את שיא המשבר ב-2008, אז כמו עכשיו המשקיעים מתמודדים עם משבר לא מוכר, הם מוכרים נכסי סיכון, והשווקים הפיננסיים הופכים ללא נזילים. תהליך הנזלת הנכסים משפיע בסופו של דבר גם על איגרות החוב הממשלתיות, שבימים כתיקונם נחשבות לנכס חסר סיכון. על רקע זה בנק ישראל בחר היום ללכת בעקבות בנקים מרכזיים אחרים והתחיל לרכוש אג"ח ממשלתיות.
לקראת עליה חדה בגירעון התקציבי. הכנסות המדינה ממסים צפויות לרדת בחדות, ואת התוצאות נראה תוך חודש-חודשיים. הממשלה כרגע מוגבלת ברמת ההוצאה בשל היעדר תקציב מדינה מאושר, אבל יתכן שהממשלה תמצא דרך לחוקק חוק שיעקוף את המגבלה בזמן חירום, או שלחילופין מצב החירום אולי יביא להקמת ממשלה. בכל מקרה, צד ההכנסות ממסים הוא הבעייתי יותר כרגע. אם הגירעון יגיע לרמה גבוהה של 5%, אנו עשויים לראות הפחתה בדירוג החוב של מדינת ישראל.
שוק המט"ח – הנזילות מטלטלת את השווקים. השקל המשיך להיחלש בשבוע החולף, והמסחר אופיין בתנודתיות גדולה מאוד. מתחילת חודש מרץ השקל פוחת ב-5% מו סל המטבעות האפקטיבי. כפי שהערכנו בסקירות הקודמות, ירידות שערים חדות בשוקי המניות גורמות למשקיעים המוסדיים לרכוש מט"ח. בנוסף, הנזילות במט"ח בשוק המקומי נמוכה וזה מעלה את הריבית על הדולר בישראל. הנזילות הנמוכה פועלת להמשך היחלשות השקל בטווח הקצר. שינוי המגמה יכול לבוא אם נראה את שוקי המניות בעולם חוזרים לעלות.
אינפלציה - מדידת האינפלציה הופכת לקשה יותר מכיוון שחלק מהשירותים לא קיים כרגע או קיים באופן חלקי בלבד (טיסות, מסעדות, מלונות, ספורט). אנו לא בטוחים איך הלמ"ס תאמוד את מחירי שירותים אלו וזה יוצר אי-וודאות גדולה לגבי התחזית. הירידה החדה במחירי הנפט מפחיתה את המדד בכ-0.3 נקודות אחוז, כשרוב ההשפעה היא במדד חודש אפריל. הפיחות החד בשער השקל מקזז מעט מהשפעת ירידת מחירי הנפט, אבל יש לזכור שהוא גם משפיע על מחירי מוצרים כמו נסיעות לחו"ל שאיננו יודעים כיצד ימדדו. גם באינפלציה אפשר לדבר יותר על תרחישים מאשר על תחזית. בהנחה אופטימית שהמשבר ייפתר תוך חודשיים, גם אם הלמ"ס תמדוד ירידות מחירים של שירותים כמו נופש והבראה וטיסות לחו"ל אלו יתקנו בשלב מאוחר יותר. גם מחירי הנפט עשויים לשוב לעלות אם יתברר שהמשבר הוא זמני. תחזית האינפלציה הגלומה בשווקים עתה היא נמוכה מאוד ועומדת על כ-0% לשנה קדימה. בתרחיש בו המשק נקלע למיתון, ההשפעה מחלחלת לכוח הקנייה של הצרכנים ואז אנו עשויים לראות השפעה על סעיפים נוספים כמו דיור לדוגמא. בתרחיש כזה, אנו עשויים להיות באינפלציה נמוכה כמו זו שהשווקים מגלמים עתה. תרחיש הבסיס שלנו הוא שמדובר במשבר של מספר חודשים, ובהנחה שמחיר הנפט נותר ברמתו, האינפלציה תעמוד על כ-0.6% בשנה הקרובה.
בנק ישראל מפעיל כלי של רכישות אג"ח. הבוקר הודיע בנק ישראל על רכישות אג"ח שהן למעשה הרחבה כמותית. הרכישות באות על רקע תחושה של מצוקת נזילות במערכת. התנודתיות במחירי איגרות החוב היא גבוהה, ומושפעת מאי-ודאות גבוהה שמתורגמת לגל מכירות של גופים מוסדיים. תשואת האיגרת לעשר שנים לדוגמה, ירדה לשפל של כ- 0.4% בתחילת החודש, ואז עלתה חזרה לאחוז. תנודתיות גבוהה אפיינה גם האיגרות לטווחים הקצרים, והיא בלטה אפילו יותר באיגרות הצמודות למדד. במצב זה בו עקום הריבית מושפע יותר מקשיי נזילות מאשר מהציפיות למדיניות המוניטרית העתידית, בנק ישראל סבור שהגדלת הנזילות היא כלי אפקטיבי שיוסיף מעט ודאות לשווקים. אנו מעריכים שהפחתת ריבית עדיין לא ירדה לחלוטין מהפרק. השווקים צופים שהפד יפחית את הריבית השבוע באחוז שלם. בנק ישראל עשוי להגיב להפחתה חדה כזו ולהפחית את הריבית לרמה של 0.1%.