היחלשות הדולר בשנים האחרונות נותנת אותותיה גם בשוק הדיור. על פי מחקר של בנק ישראל, בשנתיים האחרונות היה בחוזי שכר הדירה מעבר ממחירים הנקובים בדולרים למחירים בשקלים. בעבר ננקבו המחירים בדולרים בכ-90% מחוזי שכר הדירה, לעומת כ-15% כיום.
כתוצאה מהמעבר לחוזים שקליים "אחראי" כיום הדולר ל-48% מסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בטווח של עד חודש) לעומת 90% בעבר. עם זאת, למרות ירידת התמסורת והמעבר לחוזים שקליים, הדולר הוא עדיין הגורם הדומיננטי המסביר את תנודות סעיף הדיור בטווח הקצר.
מדידת עלות שירותי הדיור
מדד הדיור הוא מהגדולים שבסעיפי התצרוכת במדד המחירים לצרכן – משקלו עומד על כ-21 אחוזים. בסעיף הדיור שלושה רכיבים: שירותי הדיור בבעלות הדיירים (77 אחוזים), שכר הדירה (19.5 אחוזים) והוצאות הדיור האחרות (3.5 אחוזים). בעבר היה נהוג למדוד את מחיריהם של שירותי הדיור בבעלות הדיירים באמצעות מחירי הדירות. בעקבות המלצות של ועדת מומחים ושל קרן המטבע הבין-לאומית, שונתה שיטת המדידה כך שהיא מבטאת את עלות שירותי הדיור, לא את מחיר ההון: מאז 1999 נמדד סעיף זה באמצעות מחירי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים. לכן, מזה עשור מרביתו המכרעת של סעיף הדיור מודדת למעשה את השינויים בשכר הדירה.
שכ"ד: מדולרים לשקלים
בגלל האינפלציה הגבוהה של שנות השמונים החלו לנקוב את מחיריהם של מוצרים שונים בשוק המקומי בדולרים. בשוק הדיור נשמר נוהג זה במשך שנים גם לאחר שהאינפלציה ירדה. כתוצאה מכך, שינויים בשער החליפין התבטאו בתנודות בסדרי גודל דומים במחירים השקליים של הדיור, לפחות ככל שהמחיר הנקוב בדולרים היה קשיח. בשנתיים האחרונות, עם היחלשותו של הדולר, הנוהג לנקוב מחיר דולרי הולך ונעלם, ובחוזים חדשים המחיר ננקב לרוב בשקלים. כאמור, עד 2007 כ-90 אחוזים מחוזי שכר הדירה ננקבו במחיר דולרי, ואילו כיום עומד שיעור זה על פחות מ-15 אחוזים. מהמחקר שערך בנק ישראל עולה, כי עד 2007 היה קשר ההדוק בין שער הדולר למחירי הדיור, ואילו עם המעבר לחוזים שקליים ניכרה התנתקות מסוימת של קשר זה.
הדולר – עדיין הגורם הדומיננטי בתנודות בטווח הקצר
למרות המעבר לחוזים שקליים, בחינת הנתונים מעלה כי הדולר היה, ולמרבה ההפתעה גם נותר, הגורם הדומיננטי המסביר את תנודות סעיף הדיור בטווח הקצר. אינדיקציה לכך ניתן לקבל מהמיתאם שבין סעיף הדיור לשער הדולר. בשנים 2006-2005 מתאם זה אמנם ירד מעט, אך זאת בתקופה שלפני המעבר לחוזים שקליים, החל מ-2007 הוא שב לעלות, וכיום רמתו דומה לזו של תחילת תקופת המדגם, בשנת 2001.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





