דודי רזניק
ד"ר גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי | דודי רזניק, אסטרטג ריביות
23/03/2020
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוק הון, מעריכים בסקירתם השבועית כי "במבט קדימה, שנת 2020 צפויה להסתכם בעלייה חדה בשיעור האבטלה לכ-5% עד 7%, בממוצע שנתי, זאת בתלות במשך הזמן עד לחזרה לשגרה ומידת החומרה של צעדי הסגר. באופן נקודתי, בשיא ההשפעה השלילית של האירוע, שיעור האבטלה צפוי להיות גבוה במידה ניכרת מן הממוצע, ברמה דו-ספרתית, וזאת לפרק זמן מסוים. במהלך הרביע השני של השנה, בהנחה שיהיה רביע השיא של משבר הקורונה, שיעור האבטלה אף עשוי להיות גבוה ואולי אף להתקרב באופן זמני לשיעור דו ספרתי. העלייה הזמנית צפויה לנבוע מריבוי עובדים שהוצאו בעל כורחם לחופשה ללא תשלום, אך לא פוטרו, ואם התייצבות המצב וחזרה לשגרה, ישובו מן החופשה המאולצת. כך, במהלך הרביע השלישי של השנה, עם ראשית החזרה הצפויה של המשק לפעילות על-פי התרחיש המרכזי/אופטימי, שיעור האבטלה צפוי להתחיל לרדת מרמות השיא, אך אינו צפוי לחזור במהלך 2020 לרמתו ערב המשבר, אלא רק במהלך 2021. יש להדגיש כי ככל שהשלכות משבר הקורונה יתבררו כחמורות יותר, כך העלייה בשיעור האבטלה תהיה חדה יותר וממושכת יותר.
ביחס להשפעת נגיף הקורונה על מחירי הדיור ושכר הדירה מעריכים בפמן ורזניק "קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (בחוזים מתחדשים וחדשים), שעמד על 2.8% בחודשיים האחרונים, ירד ל-2.2%. להערכתנו, קצב העלייה השנתי של תת-סעיף זה עשוי להמשיך להתמתן בחודשים הקרובים לאור הירידה בכוח הקנייה של הציבור כתוצאה ממשבר נגיף הקורונה, התפתחות אשר צפויה למתן את קצב עליית המדד כולו, זאת לאור משקלו הגדול של תת-סעיף זה במדד (כ-17%). בטווח הארוך יותר, הקצב עשוי לעלות על רקע האטת קצב הבנייה וצפי לשיפור בכוח הקנייה של הציבור לאחר תום המשבר. במקביל, שיעור השינוי השנתי של מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס אשר לא נכלל במדד המחירים לצרכן) עלה לכ-4% לעומת כ-3% בחודשיים האחרונים. כאשר תהיה חזרה לשגרה, צפויה האצה מסוימת בקצב עליית מחירי הדיור, על רקע שינוי בהעדפות המשקיעים, בדומה ל-2009, זאת לצד האטה מסוימת בגמר הבנייה בישראל כתוצאה ממאמצי ההכלה של הווירוס".
ביחס לשוק האג"ח הממשלתי מעריכים בפמן ורזניק כי "אחזקת אג"ח בריבית משתנה נראית סבירה כרגע כתחליף למזומן. מרווחי התשואה בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב הפכו לחיוביים (למעט בטווח הקצר) והמשיכו להתרחב השבוע. זהו מצב חריג וזמני ונובע ככל הנראה ממצוקת נזילות חמורה בשוק הישראלי. ככל שמצוקה זו תטופל באמצעים שונים שבידי בנק ישראל.
על רקע הסבירות הגבוהה ליציבות בריבית בנק ישראל והציפייה להמשך העלייה בתלילות העקום מומלצת השקעה במח"מ קצר של עד 5 שנים. אנו חוזרים להמליץ על השקעה עודפת באפיק צמוד המדד על רקע ירידת ציפיות האינפלציה הקצרות לטריטוריה השלילית. האפיק השקלי מומלץ לאחזקה בעיקר על ידי סדרות לטווח 2 – 5 שנים".
לגבי שוק האג"ח הקונצרני מנציינים בפמן ורזניק כי "רמת המרווחים עלתה השבוע משמעותית לכל רוחבו של השוק. אנו ממליצים לנצל זאת בעיקר באיגרות חוב בדירוג גבוה בקבוצת AA ומעלה. מומלצת השקעה בסקטורים דפנסיביים כגון: בנקים, חברות מזון וכדומה. לחובבי סיכון גבוה בלבד נראה שאיגרות החוב של חברות הליסינג מעניינות ביחס סיכוי סיכון.
יש מקום לזהירות רבה במיוחד בכל הקשור לענפי משק ישראליים העלולים להיפגע בעקיפין מהשפעות ווירוס הקורונה ובהם: סקטור המסחר, סקטור התעשייה, סקטור התיירות וסקטור הבנייה. ככלל, עדיין לא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני.
ביחס לשוק המט"ח אומרים בפמן ורזניק כי "בנק ישראל צפוי להמשיך בשימוש בכלים מרחיבים כגון רכישת אג"ח ממשלתי (ואולי אף קונצרני) ומכרזי סוופ על פני הורדות ריבית.השקל רשם התחזקות מרשימה במחצית השנייה של השבוע ושוב חזר להיות אחד המטבעות החזקים בעולם למעט הדולר. בכך מחק מול הסל את כמעט כל מהלך הפיחות הזמני האחרון. כלומר, כאשר בעיות הנזילות טופלו, שער החליפין שב לנהוג בהתאם לכוחות המאקרו כלכליים הבסיסיים.
ביחס לסחר החוץ של ישראל מעריכים בפמן ורזניק כי "אנו צופים האטה משמעותית ביבוא הסחורות של ישראל במהלך 2020, זאת במקביל להתכווצות יצוא הסחורות, אשר עלולה להעמיק ככל שמשבר הקורונה יתארך".
בפמן ורזניק מתייחסים גם לצעדים הפיסקאליים הננקטים על ידי ממשלות בעולם: "המשבר הפיננסי העולמי היה שיעור טוב של שימוש נרחב בכלים התקציביים ולא נראה שתהיה דאגה, או ביקורת, לגבי עלייה זמנית בגירעון התקציבי ובחוב של ממשלות. חלק מן הממשלות כבר יצאו עם חבילות פיסקליות משמעותיות, אך מה שחשוב הוא לא מה המספר שהוכרז עליו, אלא האם ממשלות מוכנות להציע התחייבות פתוחה, זאת בכדי להעביר מסר ברור של נכונות לעשות את כל מה שצריך בכדי לשים תחתית לפעילות הכלכלית.
ישנם סימנים מעודדים, ובהתאם לכך הנשיא צרפת אמר ששום עסק לא יפשוט רגל והנשיא טראמפ חותר לחבילת סיוע בסך 1.3 טריליון דולר. צרפת ובריטניה הודיעו על ערבויות להלוואות לעסקים בשווי 12% ו -15% מהתמ"ג בהתאמה, עם רישום שהוא חוץ תקציבי, כהתחייבויות תלויות, ללא תרומה מידית להגדלת הגירעון. חלק ניכר מהתמיכה עשויה להיעשות בצורה של הלוואות או הזרקות הון כמו בעת מימוש התוכנית האמריקאית TARP בשנים 2008-2009, שבמסגרתה הממשל קיבל חזרה לבסוף את מרבית כספם. עם זאת, ישנם כמה חריגים בולטים שיש להם מרחב תקציבי קטן מאוד לתמרון כמו ביפן ובאיטליה שלהן רמות חוב גבוהות מאוד. אבל גם אם הממשלות יפעילו את כל הכלים, האם זה יצליח? הדאגה הגדולה יותר היא האם ממשלות יכולות לתת את הסיוע באופן יעיל בדיוק לכל המקומות בו הוא נדרש באופן מידי. ללא סיוע כזה, עסקים רבים, קטנים ובינוניים, יצליחו לשרוד רק כמה שבועות לפני שייקלעו לבעיות תזרים קריטיות ומכריעה".
