בלעדי לפאנדר רן שחם: "לדעתי רובן של הקרנות נאמנות יעברו השנה את המדדים!"

המדדים בבורסת ת"א נצבעו בירוק, הבשורות הכלכליות היו חיוביות וסימנו על המשך מגמת הצמיחה, לפחות במשק המקומי. למרות זאת התעקשנו לשאול את רן שחם, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם, מספר שאלות, בכדי לתהות אם יש אמת מוצקה מאחורי השמחה.

האם המשבר באמת מאחורינו?

רן,היום רובו המוחלט של העולם מבקש לשים את המשבר הזה מאחוריו. אך הרשה לי מעט להקשות ולתהות אם זה לא מוקדם מדי?

שאלתך מורכבת ובנויה משני חלקים. אנו באלטשולר שחם צופים, כי הצמיחה, לפחות בעתיד הקרוב, עשויה לאכזב מעט מאת המצפים לה. מתוך כך, הריבית האפסית תשאר עימנו עוד זמן מה. שוק האג"ח בתורו, ממשיך בזהירותו ומודע היטב לסכנות בהמשך הדרך. מתוך זהירות זו הוא מסיק כי הצפי להתפרצות אינפלציונית עדיין נמוך. לי לא נותר אלא להסכים עימו.

וכיצד תסביר את האנומליה בשוק האג"ח שמתמחר צמיחה חלשה במערב בשנים הבאות, בעוד שוק המניות מתמחר יציאה מהירה מהמיתון וחזרה לצמיחה איתנה?

היום, העולם העיסקי אחרי דיאטה רצינית. במשבר האחרון כולם צמצמו את ההוצאות, שכר, אנשים, ציוד, מה שניתן היה לדחות- דחו. אני יכול לדווח לך זאת ממקור ראשון. בעקבות ההתייעלות הזו, השורה העליונה - שורת ההכנסות - השתפרה משמעותית. השורה התחתונה -  שורת ההוצאות הצטמצמה, ותוצאות אלו תומכות במחירי המניות (על בסיס מכפילי הרווח). מצדו השני של המתרס, הריבית עדיין מאוד נמוכה, ובמשך יותר משנה הלקוחות של הבנק לא מקבלים תמורה על הכנסותיהם. אי אפשר להתעלם מכך שמצב זה דוחף אותם חזרה אל שוק ההון ולעלות את מחירי המניות, בטח שאת מחירי האג"ח הקונצרני.  האם המשקיע באפיק המנייתי מודע היטב לסכנה? האם צלקות המשבר כבר הגלידו? אינני יודע.

האם מדבריך, אני יכול להסיק שאנחנו בדרך לתיקון?

אינני מבקש לצאת עכשיו בפרדקציות של מספרים, אבל הריבית מדרבנת ואנשים נכנסים לשוק אולי לא מהסיבות הנכונות. ברור שמבחינת מיקרו ישנן עדיין הזדמנויות שאפשר למצוא, אבל צריך לברור אותן בזהירות. חוץ מזה, אני חושב שלא צריך להיות כל הזמן בפוזיצייה מלאה, קרן מניות של 50%, לא צריכה להיות תמיד 50% בשוק המניות.

הקדמת והזכרת את ראייתך לגבי האינפלציה או יותר נכון האי-אינפלציה. למרות החששות הכבדים במשק, מה גורם לך להיות בטוח בהחלטתך?

בכדי לענות על שאלה זו אנו צריכים לשאול עצמנו בתחילה מהי אינפלציה? עליית מחירים עקב ביקושים. תזכר בדיאטה שהזכרתי ממקודם, המצב כרגע עוד רחוק מגל של התעצמות הביקושים, בכדי לעלות את המחירים עד אשר יצאו מכלל שליטה.

כשאני מסתכל באפיקי המידע הרשמיים ביותר, בדוחות הפדרל ריזרב (FED)  אני מבחין כי האשראי הפרטי ממשיך לרדת. מהן ההשלכות של כיווץ אשראי כמנוע של צמיחה?

כל מה שאתה מזכיר הוא חלק ברור מסימנים שהשמחה מעט מוקדמת. אני שוב אומר, צריך להיות עירניים ולהבין שיש להיזהר מהסכנות אשר עדיין עורבות. הבנקים נכוו עמוקות במשבר האחרון וייקח זמן עד אשר הם יאזרו אומץ מחדש להתחיל להלוות לאזרח.

בבלגיה מפחדים מאחמינג'ד?

היום אחרי המשבר, גוברים הקולות על מות הפיזור, כל מחירי האפיקים, פרט לחסרי הסיכוי צללו. מה דעתך?

אני מסכים שכל משבר עולמי ישפיע עלינו, אך לא כל משבר מקומי ישפיע על העולם. קח לדוגמא את המתיחות בשנים האחרונות עם איראן. אני לא לגמרי בטוח שהשוק הבלגי יפגע מדי, אם המתיחות ביננו לבינם, תגבר. יש סיכוי שארה"ב תסבול מעט, כי יש לה דבר או שניים במתיחות אבל השוק שלה ימשיך לתפקד.

בישראל לדאבוני, עדיין יש סיכונים פוליטיים ועוד לא הגענו לנחלה. לא ייתכן שבהולנד 80% מערכו של תיק המשקיע מפוזר ברחבי תבל, ופה בישראל, אדם מושקע מבלית בחירה בשוק העבודה בישראל ושוק המגורים, אך גם כל חסכונותיו מושקעים בחברות ישראליות.

יש חברות בינלאומיות לא פחות טובות מחברות מקבילות בישראל. הרי פרט לפיזור הסיכון החשוב בפני עצמו, ישנו גם אפקט הרווח. אני אקח לדוגמא חברת תקשורת מפורסמת בישראל, שנחשבת לפאר היצירה העיסקית, זה לא מונע ממנה להגיע לרוויה בשוק הלקוחות שלה. אם נשווה אותה ל"צ'יינה מובייל" חברה זו, מדי רבעון מוסיפה מנויים כמעט כמספר המנויים הכוללים בישראל.

אם תוסיף לכך שחברות אלו בעברן, הראו עמידות למשבר וזעזוע, זהו עוד סעיף שפירמות מקומיות מתקשות להתהדר בו. אז נכון שקל יותר לקרוא תדפיסים בעברית, אבל מי שמתעצל, מחמיץ תחום השקעה אדיר. לסיום, אם נבחן את שנת 2002, נבין שתאוריה זו הוכיחה עצמה. במשק המקומי היה משבר קשה, אך העולם המשיך לחיות. מי שידע דאז לפזר את תיקו כראוי נשאר עם החלק הארי של הונו.

לאחרונה עלייה בתחזיות המכירה של התאגיד ההודי טאטא, צלחה אף לגרום לעלייה בוול סטריט בניו יורק. האם נמצא הפתרון שהמערב פילל לו? מעמד הביניים הסיני וההודי יוכל לאסוף את מושכות הצמיחה העולמית, או שמא אלו תקוות שווא?

לא לחינם קוראים לאזורים אלו "העולם החדש". אני זוכר את המלל האינסופי לגביי נתב"ג 2000. בסין כל שבוע בונים לך חמישה כאלה. המעבר מן הכפר אל העיר מכריח את האזרח להעלות את רמת החיים. בנוסף, כדאי לחשוב על העניין מספרית, כל ההיווצרות העכשווית של מעמד הבניים, היא בסדר גודל של כל אוכ' ארה"ב. זהו  תהליך והוא מתרחש בעוד אנו שחים, ואף יש בכוחו לסחוב את העולם קדימה. אנו בהחלט מאמינים באותו התהליך ובהתאם לכך גם משקיעים בארצות אלו במניות ואג"ח מדינה עם ריבית גבוהה כמו ברזיל.

יש המשווים את המצב הקיים בלקיחת האחראיות הממשלתית ליציאה מן המשבר בארה"ב לצעדים הדומים שננקטו ביפאן. האם לדעתך למערב מחכים עתה שני עשורים של ירידות מחירים?

לא. זהו אינו המצב. היפאנים היו בטוחים שהכל יהיה בסדר והם ימשיכו את המשבר ובעתיד הכל יפתר מעצמו. כאשר הם החלו לפעול היה מעט מאוחר מדי. למעשה, עד לאחרונה היו עדיין בנקים ביפן עם חובות ממשבר שהיה לפני 20 שנה. ארה"ב פעלו כנגד המשבר בכל הכוח ובמינימום זמן. לומר כי הוא מאחורינו, באמירה זו יהיה מעט מן התמימות, אפילו בתיאוריה אי אפשר לזנוח משבר כל כך מהר. גם אם הצמיחה תהיה בהתחלה מאכזבת, בטווח הארוך נוכל לחזור לחיי כלכלה תקינים.

כלכלה ירוקה ואיכות סביבה

בלוגו של אלטושלר שחם בכל פעילות מגוון ירוק. מהיכן מגיעה החיבה הזו לאקטיביזם סביבתי?  מקורה הוא בבסיסו הרווח או כחלק משילוב של אתיקה ועסקים ?

היום כבר יודעים שהשפעות הרסניות של תהליכי פיתוח וצמיחה כלכליים, צפויות להוביל לשינויים מרחיקי לכת בשווקים העולמים. מאידך, בית ההשקעות שלנו מטרתו הראשונית היא להרוויח כסף ללקוחותיו. לפעמים אתיקה, יושר ורצון טוב פוגשים גם את ההיבט העיסקי. כמו שאתה יודע, יש לנו קרן ירוקה ואנחנו בטוחים שהיא תהפןך למובילה בתחומה בגדר המחקר פיננסי בכלכלה ירוקה.  בנוסף אנו מנהלים בארגון את החממה הירוקה.  בראשית שנת 2007 רכשנו באלטשולר - שחם, בשיתוף עם משקיעים פרטיים, את חממת "ל.נ. טכנולוגיות". החממה  פועלת כחלק מתכנית החממות של המדען הראשי במשרד המסחר, התעשייה והתעסוקה. החממה מטפחת חברות הזנק בשלבם הראשוני שלב הניסוי והפיתוח. כדאי להבין שגם פה הפוטנציאל העסקי אדיר והוא נועד לתת מסגרת אשראי למיזמים בעלי חדשנות טכנולוגית.

מסר חשוב ליועצים

אחרי מספר חודשים חתמתם על הסכם עם שירז השקעות (20%-25% מהקבוצה). מה הניע את העסקה?

 
אנחנו סבורים שהתקופה הנוכחית בשלה לחיזוק הארגון והעצמתו, בין אם ע"י מיזוגים, או ע"י רכישות.  כשאני מביט מהצד אני יודע שישנם מנהלי השקעות מצוינים במשק, שסובלים מהרגולציה הגבוהה בשוק. איך הם יכולים לתפקד כשהם צריכים להתעסק במה אסור או מותר להם בגדר תפקידם לאורך כל המסחר. אני מציע להם כר נוח לעבודה מקצועית בתוך בית השקעות גדול יותר. אנו נהיה אחראים עבורם לחלקים הרגולאטורים והבירוקרטים, להם נותר רק להוכיח את מקצועיותם. 

הפאניקה והבריחה מקופות הגמל בעיצומו של המשבר גרמה לעמיתי הקופות לאבד קרוב ל- 5 מיליארד שקלים. המחוקק מנסה למנוע חזרה של אותו התרחיש ומחוקק כיום את החוק הצ'יליאני, שבו החשיפה למוצרים בעלי סיכון בשוק ההון תחושב על בסיס גיל. מה דעתך על שינוי זה?

כל החוק מיסודו הוא מוטעה. אתה לא יכול לבטל את מרכיב שיקול הדעת של בעל הפנסיה או קופת הגמל בתוך המשוואה של החסכון הנכון לאדם החוסך.  מי קבע שאדם בגיל 65 לא צריך להיות חשוף למניות? אולי ההפך הוא הנכון? קופת גמל הרי פטורה ממס, לסרב להשקיע בה במניות בשל בסיס חוקי הוא שיקול מוטעה.

אז מה הפתרון?

חינוך! האנשים מעדיפים להתעלם מהדבר החשוב ביותר בחייהם. שכל אחד ישאל עצמו, היכן הפנסיה שלך? מי מנהל אותו? מהם דמי הניהול?

כשאני שואל שאלות אלו את הלקוחות הם עונים לי: בבנק! צריך לשבת עם כל אחד להסביר שיכיר את הנושא ולא ידחיק אותו.

מדוע כשאנשים רוכשי מקרר הם מבצעים סקר שוק של שלושה חודשים, אבל לרכוש קרן פנסיה או גמל שקובעת להם כיצד שני העשורים האחרונים של חייהם יראו, הם מבצעים כלאחר יד?

פתאום בלבו של משבר, אדם בגיל העמידה, מגלה שהוא חשוף ל30% מניות בחסכון שלו. מה הדבר הראשון שהוא עושה בעת הפאניקה? מעביר את מלוא הסכום לקופת גמל כספית. אנו בחברה פתחנו קרנות שקליות בכדי לאפשר לאותו אדם שבערבות הזמן יבין את טעותו, לפחות יוכל עדין להנות מן ההטבה במס ולחזור למסלול הכללי.

המקום להתפתח באפיקים הללו עדיין רחב. ישנו הבדל דרמטי בדמי הניהול, בתשואות, ביכולות הניהול מבין פירמה לפירמה. וזה פחות התפקיד שלי כמו שהוא שלכם. עליכם להתמקד בנושאים אלו ולהציף אותם.

השיח בקרנות הנאמנות סובב סביב הכניסה של קרנות הסל, מהי דעתך?

אני לעד יאמין בניהול אקטיבי. לדעתי רובן של הקרנות נאמנות יעברו השנה את המדדים, מסיבה פשוטה יותר ממה שאתה חושב. מנהלי הקרנות למדו את אופי המסחר שמתווה השקעה מרוכזת בתעודות סל. היום התעודות גורמות להון עתק להפוך מושקע במדדי היחס. מתוך כך, מניות שנכנסות למדד או יוצאות ממנו, מחירן ניתן לחיזוי (בצורה קרדינאלית). סוחרי הקרנות (ובכלל) עומדים בחזית וסוחרים כנגד אותן חברות ומרוויחים בצורה נאה מהעיוות הזה. ראו הוזהרתם.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.