משקיע, אל תשאל אם, שאל מתי?

" היחס של הכלכלן לאינפלציה היא כמו היחס של סופר הנובל ליחסי מין, הוא נגעל, אך חייב הוא לשמור על קשר נאמן למציאות" 

אין נושא אשר זכה ליותר מחקרים אמפירים, תחת המטריה הכלכלית, כמו השינוי בכמות הכסף בשוק - לעומת השינוי ברמות המחירים. למיטב ידיעתי אין (עדין) מחקר המעיד על שינוי בכמות הכסף ושינוי מנוגד ברמת המחירים, ולהיפך. התנועה של כמות הכסף בשוק עם תנועה מקבילה ברמת מחירים - מתודעת היטב באיזכורים רבים לאורכה של ההיסטוריה, בשלל מדינות ובמספר מערכות מוניטאריות שונות.

קשה מאוד, עד בלתי אפשרי להפר את הקישור זה. מאידך, הקשר הסטטיסטי , אינו עוזר בהבנה של השפעות התהליך של הגדלת בסיס הכסף עצמו. כאן גם טמון המדון הכלכלי הנוכחי. לגבי עלייה של מוצרים בטווח הבינוני ארוך, אין כמעט מי שיבקש ליטעון אחרת. ובכל זאת, כיצד תראה הכלכלה בשעת עליית המחירים הינה עדיין בגדר חידה בלתי פתורה. האם הביקושים ישובו כמות טרם המשבר? האם הבנקים המרכזיים יוכלו לכמות הנזילות ששחרו בעת המשבר לשווקים? ומה יהיו ההשלכות הפוליטיות במערב לנוכח אחוזי אבטלה גואים?

המהירות בה הציבור מבחין במתרחש ומחיש צעדיו בכדי להיפתר מן המזומן שבידו, נמדד מכבר על ידי הכלכלן זוכה פרס הנובל המנוח- פרופ' מילטון פרידמן. פרידמן וחבריו למחקר הכלכלי מדדו את הזמן שבו השוק מסתגל לעלייה באמצעי התשלום והגיעו למסקנות הללו: 

• האפקט במחירי האג"ח והמניות מגיע לאחר מספר חודשים.
• שיא ההתרחבות הכלכלית מגיע כלאחר בין 18 ל 30 חודשים- מתחילת הגדלת בסיס הכסף.
• הגדילה בבסיס הכסף מגיעה לבסוף אל מדד הנמחירים לצרכן לאחר כבכין 30 ל48 חודשים.

או במילותיו המפורסמות של פרידמן לגבי ההשפעות הסוחפות של הגדלת בסיס הכסף: " זה גדול, מעומעם ברובו, אבל אנו בטוחים שניתן להבחין בו".

את המשקיעים לטווח הקצר- בעיות הממשל, מעניינות עד לגבול מסוים, הם מעדיפים את הדרך ולא את המטרה. מתוך כך ישנה תכונה רבה, עקב מחירי ההון שממשיכים לעלות לנוכח ההגנה מפני אינפלציה עתידית. מחיר חבית הנפט חצה מכבר את 80$ והסחורות החקלאיות ממשיכות בטיפוסן מעלה.

קרנות הנאמנות, בהגדרה, אינן מתפקדות כהגנה אל מול אינפלציה כתפקיד המסורתי של ענף זה (ראה ראיון עם רן שחם בעיתון פאנדר). תפקידן הוא מסחר אקטיבי, של פוזיצית שורט ולונג אל מול המסחר היומי שמתקיים בענף הרחב והגלובאלי. מתוקף כך ההבחנה וההבדלה בין הקרנות השונות בענף זה מקבל משנה תוקף. הבה נבחן את קטגוריית הסחורות בתחום קרנות הנאמנות(ראה טבלה).

השוני החד בין התשואות נובע בחלקו מן עיקרי הפעולה ואופניי ההשקעה של הקרנות השונות. למעשה ישנן שתי קרנות סחורות "קלאסיות", המתמחות במסחר של סחורות ורכישת מדדי סחורות, הן סימודן סחורות וכלל חשיפה לסחורות . קרן אחת המתמחה בסחורה אחת בלבד, מיטב זהב ושתי קרנות המשקיעות בחברות אשר אמונות על קידוח ושיווק נפט: אקסלנס אנרגיה ואלומות- ספרינט הזהב השחור. האחרונות, עלו מתחילת השנה את מירב האחוזים, קרוב ל27%. מיטב סחורות הינה קרן המשקיעה את מירב הונה באג"ח מדינה (85%), השאר מושקע לרוב בסחורות על פי דעת מנהל הקרן.

*הנתונים נכונים לתאריך 27.10.09

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.