ראש הממשלה ושר האוצר מרחיבים את חבילת הצעדים לשמירה על יציבות המשק: היקף הצעדים עד כה להתמודדות המשק עם משבר הקורונה עומד על 80 מיליארד שקל

נגיד בנק ישראל >> חבילת הצעדים הפיסקליים שפורסמה הערב, נועדה לאפשר למשק לצלוח את תקופת המשבר תוך פגיעה כלכלית מינימלית

 

 
אמיר ירון צילום בנק ישראלאמיר ירון צילום בנק ישראל
 

עומר רגב
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
31/03/2020

התוכנית כוללת סיוע בגובה 40.7 מיליארד שקל למגזר העסקי, חיזוק מערכת הבריאות ומענים אזרחיים להתמודדות עם הנגיף ב-11 מיליארד שקל, הרחבת רשת הביטחון הסוציאלית והקלות למשקי הבית בגובה 20.6 מיליארד שקל ותוכניות הפחתת רגולציה. בנוסף, הוקצה סכום של 7.7 מיליארד שקל להאצת המשק. סך הסיוע הממשלתי מתחילת המשבר יעמוד על 80 מיליארד שקל.

במטרה לסייע לאזרחי ישראל שנפגעו מהתפרצות נגיף הקורונה, גיבש משרד האוצר תוכנית סיוע כלכלית למשך החודשיים הקרובים. התוכנית נועדה לתת מענה למשבר הקורונה בארבעה רבדים: המענה הבריאותי והאזרחי שנועד לספק למערכת הרפואית את הכלים להתמודדות ישירה עם הנגיף והשפעותיו; הרחבת רשת הביטחון הסוציאלית במטרה לתת מענה לשכירים, לעצמאים ולפרילנסרים בחודשיים הקרובים; תמיכה בעסקים במטרה לאפשר להם לצלוח את המשבר; תוכנית האצה והשקעה במנועי הצמיחה שנועדה לספק את התמיכה להתאוששות מהירה מהמשבר ביום שאחרי.

תוכנית זו מהווה הרחבה משמעותית לתוכנית שהציג לראשונה שר האוצר בהיקף 10 מיליארד שקל, שכללה 2 מיליארד שקל למערכת הבריאות וצרכים אזרחיים, כמו גם הרחבת הקרן להעמדת הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים בסך 8 מיליארד שקל. התכנית נחלקת ל-47.5 מיליארד שקל תקציב, מענקים וקצבאות ו-32.5 מיליארד שקל באשראי ובמענה תזרימי.

 

הגדלת המענה הבריאותי והאזרחי בגובה 11 מיליארד שקל

 

  • רכישת ציוד נדרש לביצוע של 20 מיליון בדיקות עד סוף השנה.
  • רכישת מכונות הנשמה, מסכות, ציוד מגן וציוד רפואי נוסף נדרש.
  • הגדלת מלאי התרופות.
  • תוספת כוח אדם רפואי.
  • השמת חולים וחוזרים מחו"ל בבתי מלון.
  • בניית מתחמי בידוד בבתי החולים.
  • הוספת מיטות אשפוז לחולי קורונה.
  • תגבור מערך המעבדות ופעילות מד"א.
  • גיבוש תכנית למניעת היחשפות לקורונה לאוכלוסיות בסיכון בין היתר תוך יצירת תשתית של מערך הזנה לקשישים ותמיכה באוכלוסיות רווחה נוספות.
  • הפעלת מוקדים לפניות הציבור.
  • הסברה.

 

צעדים אלו מתווספים ל-2 מיליארד שקל שכבר הוקצו לצורכי מערכת הבריאות ומענים אזרחיים. סה"כ- 11 מיליארד שקל.


הרחבת רשת הביטחון הסוציאלית והקלות למשקי הבית בגובה 20.6 מיליארד שקל

 

  • מענק לבני 67 ומעלה שעבודתם הופסקה בעקבות המשבר: מענק של עד 4000 שקל לכל זכאי בנוסף לקצבת הזקנה בחודשים מרץ אפריל.
  • מענק לעצמאים: שני מענקים חודשיים של עד 6,000 שקל בחודש הזה, ועד 8,000 שקל בחודש הבא, לעצמאים מגיל 28 ומעלה שיעמדו בקריטריונים הרלבנטיים לפי ההכנסה החייבת מהעסק ושל משק הבית. המענק ישולם על ידי רשות המסים. עלות המענקים- 3 מיליארד שקל.
  • תוכנית הכשרות: על מנת לאפשר לאנשים שנפלטו משוק העבודה לחזור אליו באופן מהיר ואיכותי, ועל מנת להעלות את הפריון של המשק הישראלי, יוגדלו מספר ההכשרות המקצועיות בסיוע המדינה. עלות המהלך - 200 מיליון שקל.
  • פתיחת מסלול מיוחד בקרן להלוואות בערבות מדינה המיועד לעמותות חברתיות בעלות מחזור של עד 4 מיליון שקל, הפועלות בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה, במסגרתו יינתנו הלוואות בערבות מדינה.
  • קיצור תקופת האכשרה לדמי אבטלה: משך הזמן הדרוש לקבל דמי אבטלה יקוצר מ-12 חודשי תעסוקה ל-6 חודשים בלבד.
  • מתן דמי אבטלה לעובדים שיצאו לחל"ת. סה"כ סבסוד השכר לעובדים בגין היציאה לחופשה ללא תשלום- 14 מיליארד שקל.
  • הארכת הזכאות לדמי אבטלה עד ל-30 באפריל: על מנת לתת מענה סוציאלי לאוכלוסייה, הוחלט להאריך את תקופת הזכאות לדמי אבטלה עד 30.4, לכל מפוטר הזכאי לדמי אבטלה שזכאותו מסתיימת בתקופה שמיום 1.3 ועד ליום 30.4.
  • מגזר שלישי: קרן סיוע לארגוני המגזר השלישי הנתמכים על ידי המדינה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב בגובה 200 מיליון שקל לטובת סיוע על שמירת רצף פעילות ושימור התשתית הארגונית.
  • סיוע תזרימי למשקי בית - דחיית תשלום אגרות ממשלתיות והקדמת תשלומי מענק עבודה (מס הכנסה שלילי), הניתנים לעובדים העומדים במבחני הכנסה.

 

סיוע לעסקים בגובה 40.7 מיליארד שקל

 

  • מענק לעסקים בגובה 6 מיליארד שקל.
  • הפחתה חדה בארנונה לעסקים בשיעור שנתי של 25%: הפחתה ממוקדת בענפים שנפגעו, במסגרתה העסקים ייהנו משלושה חודשים ארנונה חינם (מרץ-מאי). ההפחתה תמומן על ידי הממשלה והשלטון המקומי. עלות הצעד - 2.7 מיליארד שקל.
  • החזר מקדמות מס: בגין פברואר- מרץ (ישולם בשני מהלכים), בעלות של כ- 3 מיליארד שקל.
  • פתרונות מימון לעסקים גדולים: בין היתר מוצע להקים קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים שתאפשר לעסקים שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא בין 400 מיליון שקל ל-1.2 מיליארד שקל, להגיש בקשה לקבלת הלוואה של עד 8% מהמחזור השנתי שלהם. עלות הצעד- 7 מיליארד שקל.
  • הקמת קרנות השקעה משותפות לממשלה ולגופים המוסדיים המיועדות שיסייעו לחברות הישראליות למימון פעילותן.
  • הרחבת הסיוע באמצעות קרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים - הרחבת הזכאות לעסקים בינוניים פלוס עם מחזור הכנסות שנתי בהיקף של עד 400 מיליון שקל, הקטנת הביטחונות של בעל העסק ל-5% בלבד שיוכלו להקל על הקושי התזרימי של העסק, ושיפור תנאי הריבית.
  • מסלולי סיוע לעסקים לרבות התאמות להנחיות משרד הבריאות בדגש על עסקים קטנים ובינוניים (כגון מעבר למכירות מקוונות), ותמיכה של משרד הכלכלה והתעשייה למגזר העסקי – סיוע למגזר העסקי, בדגש על עידוד השקעות, יצוא ותמיכה בעסקים קטנים ובינוניים דרך מערך ייעוץ מסובסד. עלות הצעד- 500 מיליון שקל.
  • חבילה להפחתת רגולציה - במטרה לוודא רציפות הפעילות העסקית וכן להקל על עסקים באמצעות הפחתת רגולציות לא הכרחיות, יוארכו באופן אוטומטי רישיונות והיתרים, יידחו הוצאות בלתי הכרחיות בגין רגולציה ותבוצע עצירה של רגולציות חדשות המטילות עלות על המגזר העסקי.
  • סיוע תזרימי בהיקף של 9 מיליארד שקל (דחיות תשלומי מע"מ, ארנונה, חשמל ומים, אגרות ממשלתיות, הקדמת תשלומים לספקי הממשלה הקטנים והבינוניים).

 

צעדים אלו מתווספים לצעדים הבאים:

  • קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה בסך 8 מיליארד שקל (שהסיוע במסגרתה הורחב בתכנית).
  • דחיית דיווחים ותשלומים למע"מ, ארכה בהגשת דוחות שנתיים למס הכנסה, הקלות בדרישה למסמכים והצגת חשבוניות.

תכניות להמרצת משק בגובה 7.7 מיליארד שקל

  • פתרונות מימון להייטק - מתן מענה תזרימי לחברות הייטק קטנות ובינוניות. עלות המהלך 1.5 מיליארד שקל.
  • שיפור שירות לאזרח באמצעות דיגיטציה בסכום של 300 מיליון שקל לרבות למידה מקוונת.
  • האצת פרויקטים בתשתיות - קידום מהיר של שדרוגי תשתית לנוכח חלון הזמן שנוצר מהגבלת הפעילות המשקית בסכום של 1.1 מיליארד שקל, בין היתר יבוצעו פרוייקטי אחזקה חדשים בתחום התחבורה באופן מיידי.
  • הקצאת סכום נוסף של 4.8 מיליארד שקל לטובת האצת המשק.

 

שר האוצר, משה כחלון: "נגיף הקורונה הביא למשבר הכלכלי הגדול ביותר שידעה המדינה מיום היווסדה. זהו משבר ריאלי עמוק שעלול להיות גם מתמשך. משרד האוצר בהובלתי הציג היום תוכנית סיוע רחבה ומקיפה שנועדה לתת מענה לשכירים, לעצמאים, לפרילנסרים, לציבור העובדים מעל גיל 67 ולעסקים קטנים, בינוניים וגדולים. זהו משבר כלכלי שנוגע לכל משק בית ומשפחה בישראל. תפקידנו ליצור מענה משמעותי ורחב עד כמה שניתן לנזקי המשבר ולשם כך נועדה תוכנית זו".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "בהנחיית ראש הממשלה ושר האוצר, גיבש משרד האוצר תוכנית סיוע להתמודדות עם משבר הקורונה. התוכנית נועדה לתת רשת ביטחון לשכירים, לעצמאים, לבני 67 ומעלה ולמגזר השלישי, תמיכה וסיוע לעסקים במתווה של תזרים ומענקים והקצאת משאבים נוספים לצורך האצת המשק ודאגה ליום שאחרי. ברור שידרשו צעדי סיוע נוספים וכי זו אינה התוכנית האחרונה. אנו נהיה ערים וקשובים למועסקים ולעסקים במטרה לבצע את השינויים המדרשים ולתת מענה תוך כדי תנועה. אני רוצה להודות לחברי הנהלת האוצר, החשב הכללי, רוני חזקיהו, הממונה על התקציבים, שאול מרידור, מנהל רשות המסים, ערן יעקב, הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, הממונה על השכר, קובי בר נתן, והיועץ המשפטי אסי מסינג, שעבדו ללא לאות לילות כימים כדי להוציא את התוכנית הזו לפועל. תודה נוספת למ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רונן פרץ, על הסיוע בגיבוש חבילת הצעדים. אנו כולנו תקווה שהמשבר יחלוף במהירה ושהמשק יחזור לעבודה סדירה בהקדם".

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "ההתמודדות עם נגיף הקורונה מציבה בפני המערכת הכלכלית אתגר מורכב מאין כמוהו. קיימת חשיבות עליונה שהמגזר הפרטי בישראל יצלח את האירוע, כך שהמשק יתאושש במהרה, וישוב לפעילות מלאה, מיד עם סיומו. אני שמח על כך שבשילוב כוחות הצלחנו להעמיד תוכנית סיוע כלכלית הנותנת פתרונות משמעותיים למגוון רחב מאוד של עסקים ואנשים ואפעל על מנת להמשיך ולסייע למשק לחזור כמה שיותר מהר למתווה של צמיחה, כפי שהיה עד כה."

הממונה על התקציבים, שאול מרידור: "לצד המשבר הבריאותי נקלע המשק הישראלי לאחד מהמשברים הכלכליים החריפים ביותר שידענו הן בגלל ההגבלות המקומיות והן בגלל האטת הפעילות הגלובלית. בזמנים מאתגרים אלו מתחדדת עוד יותר המחויבות שלנו בממשלה לפעול באחריות כדי לייצר כמה שיותר ודאות ואמון במשק הישראלי. התכנית שאנחנו מציגים כיום נועדה לספק את צורכי מערכת הבריאות ובמקביל להעניק את כל הכלים בידי העובדים, היזמים והמעסיקים על מנת שיצלחו את התקופה המאתגרת הקרובה וישיבו את המשק לצמיחה שאפיינה אותו בשנים האחרונות. לצורך כך אנחנו מחויבים לעשות כל מה שנדרש מאיתנו כממשלה על מנת לסייע להם בכך."

מנהל רשות המסים, ערן יעקב: "ההשלכות הכלכליות של התפשטות נגיף הקורונה מציבות בפני המשק, הממשלה ובכלל זה משרד האוצר ורשות המסים, אתגרים לא פשוטים המחייבים אותנו לעשות כל מאמץ לאפשר המשכיות עסקית למגזר העסקי, תוך דגש על העסקים הקטנים, המוצאים עצמם במאבק קיומי. רשות המסים פעלה מהיום הראשון למשבר להקל על תזרים המזומנים של העסקים,  במתן אורכות בתשלום ודווח וזירוז החזרים וכן בפישוט הליכים ומענה בערוצים דיגיטליים.  בתוך כך,  אנו נערכים ליישום הצעדים בתחום המס בתוכנית הסיוע ונעשה כל שביכולתנו בכדי להקדים ולשלם את המענק לעצמאים שיעמדו בקריטריונים, בהליך פשוט ומהיר, כך שהכסף יכנס לחשבונות הבנק שלהם תוך ימים ספורים מהגשת הבקשה."

הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג: התפרצות נגיף הקורונה הובילה למשבר בריאותי וכלכלי בעולם ובכלל כך גם בישראל. הנזק הכלכלי בישראל צפוי לעמוד על כ-5 נקודות אחוז תוצר בהנחה שההסגר החלקי יימשך 5 שבועות, ואף לנזק גבוה מכך בתרחישים בהם תחול החמרה נוספת בצמיחה העולמית או בהתארכות המגבלות בישראל. התכנית הכלכלית שמוצגת היום נותנת מענה חשוב והכרחי בעת הזו. כך, ניתן מענה המבטיח רשתות בטחון סוציאליות למשקי הבית וסיוע של מענקים ונזילות לעסקים שנועדו לתמוך ביכולתם לחזור לפעול ולהגדיל את היקף ההעסקה בתום תקופת ההסגר. התוכנית הכלכלית גם כוללת הגדלת ההשקעה בתשתיות וכלים נוספים המיועדים להגדיל את קצב הצמיחה העתידי. נמשיך לעקוב אחר מצב המשק באופן שוטף ולעשות את הצעדים  הנדרשים כדי לתמוך בכלכלה הישראלית.״

הממונה על השכר, קובי בר נתן: "תכנית הסיוע מתמודדת עם סוגיות כלכליות וערכיות רבות המשפיעות על המשק כתוצאה מהמשבר הבריאותי והכלכלי. הצורך לתת פתרונות לכמה שיותר עובדים ומעסיקים תוך יצירת איזון ככל הניתן בין האוכלוסיות השונות ובין הסקטורים השונים עומד לנגד עינינו תמיד, ובייחוד בתקופה מאתגרת זו."

 

נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון: "חבילת הצעדים הפיסקליים שפורסמה הערב, וגובשה תוך שיתוף פעולה מלא של צוותי משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה ובנק ישראל, נועדה לאפשר למשק לצלוח את תקופת המשבר תוך פגיעה כלכלית מינימלית ככל שניתן בציבור השכירים והעצמאים ויצירת תנאים להתאוששות המגזר העסקי כאשר המגבלות הבריאותיות יאפשרו זאת; היא חשובה מכמה היבטים: ראשית היא נותנת מענה לסוגיות הכלכליות השונות שעל הפרק: תמיכה בצרכים הנוכחיים של משקי הבית, סיוע לשרידות המגזר העסקי כדי לצמצם את הנזקים תחת המגבלות, ויצירת התנאים להזנקת הפעילות במשק "ליום שאחרי" כשזה יגיע עלינו לטובה.

התמיכה בשרידות העסקים בעת הנוכחית חשובה שכן מידת ההתאוששות ויכולת העסקים לקלוט חזרה את מרבית העובדים בתקופה שאחרי ההגבלות על הפעילות המשקית, תיקבע רבות ממידת השמירה על הרציפות הכלכלית הנוכחית. שנית, התכנית מפחיתה את אי-הודאות לתקופת הזמן הקרובה.

המשק, ובעיקר המגזר העסקי, זקוקים כעת לוודאות הכלכלית המירבית שיכולה הממשלה לספק לו, והתכנית שפורסמה הערב מקלה על המשך הפעילות הכלכלית תחת המגבלות הנגזרות מצרכי מערכת הבריאות. ושלישית, גודל התכנית עד כה מותיר גם מרחב פעולה תקציבי עתידי במידה וזה יידרש, שכן אנו עדיין מצויים בעיצומן של ההתפתחויות הבריאותיות והכלכליות. הקצאת המשאבים המלווה את התכנית נדרשת בימים אלו, גם במחיר של הגדלת הגרעון. זה מה שעושות ממשלות בכל העולם, ובהיקפים עצומים - וזו העת לעשות זאת גם כאן.

כנגיד בנק ישראל, כמי שקרא לריסון תקציבי בתקופה שלפני המשבר, אני תומך באופן מלא בצעדים הללו. לשמחתי, המצב המאקרו-כלכלי הטוב יחסית בו נכנסנו אל המשבר עומד לזכות המשק ומאפשר זאת. אדגיש כי אנו חייבים למקד את הסיוע הכלכלי ככל שניתן באלו שנפגעו ישירות מהמשבר. עלינו לסייע למי שפוטר או יצא לחל"ת והכנסתו נפגעה כתוצאה מכך ובמי שהעסק שלו נסגר כתוצאה מהמגבלות והשלכותיהן. המיקוד הזה יאפשר למקסם את התועלת מהקצאת המשאבים.

אני סמוך ובטוח שמשרד האוצר הפעיל את הכלים החיוניים לעשות זאת. בנק ישראל נקט זה מכבר במגוון צעדים משמעותיים בתחומי המדיניות שבאחריותנו – הזרמנו מיליארדים רבים של נזילות לשווקים כדי להוריד את הריביות לעסקים ולמשקי הבית, פעלנו בשוק המט"ח כדי למתן את התנודתיות העזה בשער החליפין. ונקטנו בצעדים רבים מול מערכת הבנקאות כדי לאפשר לה להמשיך ולהציע אשראי, ולפרוס הלוואות לעסקים ומשקי הבית שזקוקים לכך. היכולת שלנו לנקוט בכל הצעדים האלו היא תוצאה של המדיניות האחראית שננקטה לאורך השנים בשמירה על יציבות המערכת הבנקאית, והרמה הגבוהה של יתרות המט"ח של בנק ישראל.

השילוב בין התכנית הפיסקלית החדשה שהוצגה היום והפעולות שבנק ישראל נוקט בהן מייצר השפעה שהיא גדולה מכל רכיב בנפרד, ויגביר את יכולתם של משקי הבית והעסקים לעבור בהצלחה את תקופת המשבר ולהחזיר את המשק לפעילות. אני חוזר ומדגיש שנעשה כל מה שבידנו על מנת להחזיר את הביטחון והיציבות הכלכלית למשקי הבית ולעסקים בישראל. אני סמוך ובטוח שבכוחות משותפים נצלח את המשבר בשלום ונחזיר את המשק למסלול של צמיחה. אני מבקש להודות לידידי שר האוצר על העבודה המשותפת שלנו ושיתוף הפעולה ההדוק, מאז כניסתי לתפקיד ובפרט בשבועות האחרונים. משה, אני מאחל לך הצלחה בכל אשר תפנה.

x