רשות שוק ההון >> הוראות לניהול אשראי צרכני

הוראות לניהול אשראי צרכני

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4(א), 49(א) ו-50ג(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016 (להלן – "החוק" או "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים"), ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת אני מורה כדלקמן:

כללי

בשנים האחרונות התרחב היקף האשראי ככלל, וכן האשראי ליחידים ולמשקי הבית בפרט (להלן – "אשראי צרכני"), וזאת בין היתר על רקע הריבית הנמוכה, הגידול בצריכה הפרטית, הזמינות הגבוהה של האשראי, והתחרות הגוברת בין הגופים הנותנים אותו ובכלל זה נותני שירותים פיננסיים כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. להגדלת היצע האשראי והתחרות, יתרונות משמעותיים לציבור צרכני האשראי שעשויים לבוא לידי ביטוי, בין השאר, בהורדת עלות המוצר, שיפור איכות המוצר (למשל בשינוי מאפייני המוצר והגדלת מגוון המוצרים) והתאמתו ללקוח (למשל באמצעות חדשנות טכנולוגית), שיפור השירות (למשל בהגדלת הזמינות) ובהגדלת נגישות השירות לצרכנים רבים יותר.

בצד התועלת האמורה, מתעורר סיכון לקיומו של נטל חוב מופרז, שעלול להגיע לכדי פגיעה של ממש ברווחה של נוטל האשראי, במיוחד כשעסקינן באשראי צרכני הניטל על ידי משקי בית מוחלשים. לאור זאת ועל רקע שיח ציבורי ורגולטורי ער בארץ ובעולם, מוצע לקבוע הוראות צרכניות אשר יעגנו התנהלות מינימלית של הוגנות מול צרכני האשראי הצרכני למצער. אחד העקרונות המרכזיים של הוראות אלה הוא להבטיח שללקוח האשראי הצרכני ישווק ויועמד אשראי שמתאים לצרכיו וליכולת ההחזר שלו (להלן – "הוראות צרכניות").

מטרת חוזר זה להבטיח התנהלות תקינה ואחראית של מתן אשראי על ידי נותן שירותים פיננסיים בהתנהלותו מול לקוחות האשראי הצרכני. זאת, על ידי קביעת הוראות להבטחת תקינות הליך ניהול אשראי צרכני, הכולל שלושה שלבים מרכזיים – העמדת האשראי ותמחורו, ניהול האשראי על ידי בעל הרישיון, וגביית החוב. הוראות אלו ייקבעו בין השאר במסגרת תפקידי הדירקטוריון וההנהלה, במסגרת קביעת מדיניות העמדת האשראי הצרכני ושיווקו וכן בגביית החובות.

התנהלות תקינה ואחראית של בעל הרישיון מחזקת את אמון הציבור בפעילויות הפיננסיות המתבצעות על ידי בעל הרישיון ומקטינה את הסיכונים להם חשופים לקוחות האשראי הצרכני.

הוראות חוזר זה עולות בקנה אחד עם העקרונות העומדים בבסיס חקיקת חוק הפיקוח על שירותים פיננסים  ועם הוראות סעיף 3 לחוק האמור, הקובע כי המפקח בעת ביצוע תפקידו והפעלת סמכויותיו לפי החוק, יביא בחשבון, בין השאר, יצירת סביבה אמינה, בטוחה ויציבה למתן שירותים פיננסיים, קידום התחרות, שקיפות ונגישות המידע, וכן הגנה שמירה וקידום עניינם של הלקוחות של נותני השירותים. עיקרון אחרון זה בא על ביטויו גם בפרק ח' לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים העוסק בשמירה על ענייני לקוחות, בהוראות חוק אשראי הוגן, תשע"ג-1993, ובחוזר גילוי בחוזה הלוואה.

תיקון החוזר המאוחד

בחוזר המאוחד לעניין שירותים פיננסיים מוסדרים, בחלק 3 ('שמירה על ענייני לקוחות'), בפרק 1 ('כללי')  בסימן ד' ('הוראות בדבר חוזה למתן שירותים פיננסים'), יבואו סעיפים 93-100 ('הוראות לניהול אשראי צרכני') המצורפים כנספח לחוזר זה.

 

1. דברי הסבר

 

כללי -  

ביום 6 באוגוסט 2016 פורסם חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (להלן – "החוק" או "חוק הפיקוח על המוסדרים"). חוק זה מסדיר את שוק השירותים פיננסיים המוסדרים וממנה את הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – "הממונה") לשמש כמפקח על נותני שירותים פיננסיים.

מדובר בענף חשוב אשר לאסדרת פעילותו תועלת משקית רבה, אך למרות חשיבותו הענף כמעט שלא היה מוסדר ומפוקח. האסדרה שהייתה קיימת, הייתה חלקית בלבד ועסקה בעיקר בהיבטים של איסור הלבנת הון. לפיכך חוקק חוק הפיקוח על המוסדרים, שנועד בין היתר לשם יצירת סביבה אמינה, בטוחה ויציבה למתן שירותים פיננסיים, ולהטלת חובות פיקוח ואסדרה על השחקנים הפועלים בשוק האשראי החוץ-בנקאי, במטרה לוודא כי שחקנים אלה פועלים באופן סדור ויעיל. עוד נקבע כי על המפקח לקחת בחשבון בין היתר הגנה ושמירה על הלקוחות של נותני השירותים הפיננסיים וכן קידום עניינם.

לאור האמור, במסגרת האסדרה המתגבשת מכוח חוק הפיקוח על המוסדרים והרציונאליים העומדים בבסיסו, עולה צורך לתת דגש מיוחד להוראות בעניין ניהול אשראי תקין בנותני שירותים פיננסים אשר מעמידים אשראי צרכני, וזאת כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על עניינם של לקוחותיהם.

בהוראות חוזר זה מוצע להסדיר את אופן התנהלות נותני שירותים פיננסים בעת העמדת אשראי צרכני ללקוחות. הוראות חוזר זה מתייחסות לפעולות העיקריות בניהול אשראי צרכני: העמדת אשראי, שיווק אשראי וגביית חובות, ומטרתם לייצר הוגנות, שקיפות ושמירה על עניינם של לקוחות בעת מתן אשראי צרכני.. מוצע לקבוע את ההוראות בחוזר זה וזאת בנוסף וכהשלמה להוראות חוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993, אשר מסדיר גם הוא הוראות צרכניות. עוד יצוין, כי הוראות חוזר זה נכתבו בשיתוף פעולה עם בנק ישראל וזאת במטרה ליצור סטנדרט אחיד אצל נותני האשראי בעניין הגנות צרכניות.

 

לסעיף 93

להגדרת "אשראי צרכני" – מוצע להגדיר אשראי צרכני באמצעות שלושה תנאים מצטברים המתייחסים לסוג הלווה ולסכום האשראי. כאמור, מטרת החוזר היא להגן על הלוואות צרכניות ללווים צרכנים בלבד, על כן, מוצע להקביל את סכום האשראי שניתן וזאת בהתאם לסכום הקבוע בחוק אשראי הוגן.

להגדרת "הצעת אשראי בנקודות מכירה" – מוצע להגדיר זאת כהצעת אשראי, שניתנה במתחם למכירה או להשכרה של מוצר שאינו אשראי, ושאינה אגב מכירה או השכרה של מוצר. כפי שיפורט בהמשך, מוצע לקבוע הוראות נוספות המתייחסות להצעות אשראי מסוג זה. עוד מוצע להחריג מהגדרה זו אשראי שניתן בנקודות מכירה לצורך מכירה או השכרה של מוצר ספציפי - לדוגמה אשראי שמקובל להציע אגב מכירת רכב. זאת מתוך הנחה  כי בהצעת אשראי מסוג זה הלקוח מעוניין ברכישת המוצר ועל כן הסיכוי שהאחרון ייטול אשראי שהוא לא זקוק לו, קטן. יובהר כי אשראי שניתן אגב מכירה או השכרה של מוצר לא ייחשב  "אשראי יזום", כהגדרתו בחוזר זה.

להגדרת "שיווק יזום" – מוצע להגדיר שיווק ייזום כפנייה ללקוח מסוים שלא לפי בקשתו הספציפית של הלקוח. כפי שיפורט בהמשך, מוצע לקבוע הוראות ספציפיות במקרה של שיווק יזום בו פונה נותן השירותים הפיננסים ללקוח באופן ישיר ויזום. בהצעת אשראי בדרך זו, קיים חשש מוגבר כי יופעל על הלקוח לחץ אשר יקשה על האחרון לבחון את הצעת האשראי באופן מחושב ובהתאם לצרכיו האמיתיים. כמו כן מוצע להחריג מהגדרה זו פניה המיועדת לכלל הלקוחות או עדכון הלקוח באמצעים שונים כמו אפליקציה של בעל הרישיון או פניה בצ'אט, וזאת מכיוון שפניות מסוג זה אינן מתאפיינות ביכולת להפעיל לחץ פסול על הלקוח.

 

לסעיפים 94 ו-95

בסעיפים אלו מוצע לקבוע את תפקידי הדירקטוריון וההנהלה בבעל רישיון לעניין מתן אשראי צרכני. מוצע לקבוע כי הדירקטוריון יתווה את האסטרטגיה לניהול אשראי ויפקח על יישום המדינות בבעל הרישיון. עוד מוצע לקבוע כי ההנהלה תהיה האחראית על יישום האסטרטגיה שנקבעה על ידי הדירקטוריון, קביעת מדיניות לניהול אשראי וכן יישום הטמעה ופיקוח בפועל של המדיניות כאמור. בנוסף מוצע לקבוע כי בבעל רישיון שהוא עסק יחיד, ואשר אין לו דירקטוריון, יחולו כל הוראות החוזר בעניין הדירקטוריון על ההנהלה כהגדרתה בחוזר זה.

 

לסעיף 96

בסעיף זה מוצע לקבוע כי מדיניות האשראי הצרכני תתייחס לכל פעילות שנעשית אגב ניהול האשראי הצרכני אל מול הלווה. כמו כן, מוצע לקבוע כי מסמך המדיניות יתייחס לכל הפחות לתהליך העמדת אשראי ואישורו, למדיניות השיווק של בעל הרישיון וכן לגביית חובות. מסמכי המדיניות אשר יכתבו על ידי ההנהלה, ישקפו את הפעילות של בעל הרישיון ויחייבו אותו בעת ניהול האשראי הצרכני. כתיבת מדיניות כאמור, הכרחית לצורך ניהולו התקין והסדור של  בעל הרישיון ובנוסף תאפשר למפקח לבחון את אופן פעילותו של בעל הרישיון.

כמו כן, בסעיפים הספציפיים העוסקים בהעמדת אשראי ואישורו ,בשיווק אשראי צרכני ובגביית חובות (סעיפים 97, 98 ו-99 לחוזר) נקבעו גם הוראות לעניין המדיניות. כך לדוגמה במסגרת סעיף 97 לחוזר זה שעניינו הוראות הנוגעות לתהליך העמדת אשראי ואישורו, נקבעו בסעיף קטן (א) הוראות לעניין הנושאים שאליהם צריכה להתייחס המדיניות לגבי הליך העמדת האשראי ואישורו.

 

לסעיף 97

מוצע לקבוע כי בעל הרישיון יקבע מדיניות וכללים להעמדת אשראי, תמחורו ואישורו אשר יחייבו אותו בעת העמדת האשראי. המדיניות שתקבע על ידי ההנהלה תתווה את אופן העמדת האשראי הצרכני בבעל הרישיון. בנוסף מוצע לקבוע הוראות צרכניות שיחייבו את בעל רישיון בעת העמדת האשראי הצרכני.

דרישות החוזר לעניין אופן העמדת האשראי, מטרתם לחייב את בעל הרישיון להגדיר מראש כללים ברורים על פיהם ייבחנו בקשות האשראי ואשר יתאימו למאפייני מבקש האשראי וליכולתו להחזיר את ההלוואה. העמדת אשראי עם מאפיינים שלא מתאימים למבקש האשראי יכולה להוביל לנטילת אשראי עודף ולפגיעה בלקוח. הוראות סעיף זה נקבעו מתוך ההנחה כי ללווים צרכנים לא קיימת המומחיות לבחינה ולהתאמת האשראי לצרכיהם וליכולת ההחזר שלהם.

 

בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי מדיניות האשראי של בעל הרישיון תתייחס לסוגי אשראי ותהליכי אישור של מוצר חדש וזאת במטרה להורות לבעל הרישיון לבחון את אופן אישור מוצר אשראי חדש וכן את התאמתו ללווים צרכניים ולצורכיהם. עוד מוצע לקבוע כי בעל הרישיון ייקבע קווים מנחים להעמדת אשראי אשר יתייחסו להערכת האיתנות הפיננסית ויכולת ההחזר של הלווה,  וזאת ע"י קריטריונים שנקבעו מראש על ידי בעל הרישיון ואשר יתייחסו למדדים כמותיים ומוגדרים להערכת הלווה. בהתאם לכללים אלו יקבע בעל הרישיון את גובה האשראי הניתן ואת תנאי ההלוואה ויתאימו ללקוח ולמאפייניו. כך לדוגמה בסעיף קטן (3)(א) מוצע לקבוע כי בעל הרישיון יקבע מהו היחס המקסימלי בין החזר חודשי להכנסה הפנויה, שהיא הכנסה ברוטו בניכוי ההוצאות, אשר יאפשר ללווה להחזיר את ההלוואה אך לשמור על תנאי מחיה נאותים. בחינת היחס כאמור תתבצע על פני זמן ולא על חודש מסוים וזאת כדי לשקף נאמנה את יכולת ההחזר של מבקש האשראי.

כמו כן מוצע לקבוע כי המדיניות כאמור תתייחס לאופי המידע אותו צריך בעל הרישיון לקחת בחשבון בעת בחינת מבקש האשראי. היקף המידע הנדרש ייקבע תוך התייחסות לגובה האשראי המבוקש והסיכונים בכרוכים בו. כך, באשראי בהקיפם גדולים עם סיכוני אשראי משמעותיים, על בעל הרישיון להתבסס על מידע רחב ועדכני יותר.

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע הוראות פוזיטיביות אשר יחייבו את בעל הרישיון בעת העמדת האשראי.

מוצע לקבוע כי ככלל בעל רישיון יעמיד אשראי בהתאם למדיניות שקבע. עם זאת מוצע לקבוע כי בנסיבות מסוימות בעל רישיון יוכל להעמיד אשראי גם שלא בהתאם למדיניות שנקבע על ידו, וזאת מתוך הבנה כי ישנם נסיבות מיוחדות, לדוגמא נסיבות רפואיות של לקוח, בהם ניתן לסטות מהמדיניות שנקבעה. במקרה כזה מוצע לקבוע כי בעל הרישיון ינמק בכתב את אותם נסיבות וזאת על מנת שניתן יהיה לבצע פיקוח על העמדת אשראי. כמו כן, מוצע לקבוע כי בעל הרישיון יעמיד אשראי בהתאם למצבו הפיננסי ויכולת הפירעון של מבקש האשראי, לאחר שבירר נתונים אלה, והכל בהתאם למדיניות שקבע. כמו כן, מוצע לאפשר לבעל הרישיון להתחשב בבטוחה שהועמדה על ידי מבקש האשראי, בעת יכולת הפירעון של מבקש האשראי. עם זאת מוצע לקבוע כי הבטוחה כשלעצמה לא יכולה להוות תחליף לבחינת מבקש האשראי עצמו וליכולת ההחזר שלו. בטוחה אומנם משמשת דרך להבטחת האשראי והפחתת הסיכון למבקש הרישיון, עם זאת, מבקש רישיון לא יכול להתחשב בבטוחה כאמצעי יחידי וזאת בין השאר כדי למנוע ככל האפשר את מימוש הבטוחה אשר במקרים רבים מהווה פגיעה משמעותית בלקוח.

 

לסעיף 98

בסעיף זה מוצע לקבוע הוראות בעניין שיווק אשראי על ידי בעל הרישיון. מוצע לקבוע שבעל רישיון יקבע מדיניות לשיווק אשראי צרכני אשר תתווה את הדרך בה מבצע בעל הרישיון את השיווק ללקוחותיו. בנוסף מוצע לקבוע הוראות אשר יחייבו את בעל הרישיון בעת שיווק אשראי. מטרת הוראות סעיף זה היא להגן על הלקוח ולמנוע שיווק אגרסיבי של אשראי ודחיקת לקוחות לנטילת אשראי שלא לצורך.

 

בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי מדיניות האשראי לעניין שיווק תתייחס לשיווק אשראי צרכני ולשיווק אשראי יזום. יש חשיבות מיוחדת לקבוע הוראות במקרה של שיווק אשראי יזום וזאת לאור המאפיינים של שיווק מסוג זה. עוד מוצע לקבוע כי מדיניות שיווק אשראי תתייחס למאפיינים של אוכלוסיות להם יבוצע שיווק וכן לאוכלוסיות להם לא יבוצע שיווק יזום כלל. בנוסף, על ההנהלה לקבוע את אופי ותדירות השיווק, והכל בהתאם לסוג האשראי. בשיווק אשראי  מסוג זה, כאשר יש פנייה אישית של בעל הרישיון ללקוח,  קיים חשש מוגבר כי יופעל על הלקוח לחץ אשר יקשה על האחרון לבחון את הצעת האשראי. בנוסף, יש לקבוע במדיניות אוכלוסיות שלאור המאפיינים המיוחדים שלהם, בעל הרישיון לא יבצע להם שיווק יזום כלל. אוכלוסיות כגון אלו המוחלשות מבחינה כלכלית או מבוגרים הן אוכלוסיות בגינם יש חשש מוגבר כי יופעל עליהם לחץ ולכן יש לקבוע כי לא יבוצע להם שיווק יזום כלל. לבסוף, מוצע לקבוע כי ההנהלה תקבע כללים לתגמול עובדים המשווקים אשראי. מטרת הוראה זו, לבחון כי אופן התגמול של העובדים לא יעודד ביצוע שיווק אגרסיבי אשר פוגע בלקוחות.

 

בסעיף קטן  (ב) מוצע לקבוע הוראות פוזיטיביות שונות אשר יחייבו את  בעל הרישיון בכל הנוגע לשיווק אשראי צרכני, והכל על מנת להגן על הצרכן מקום בהקשרים אלו כפי שיפורט להלן.

• מוצע לקבוע כי שיווק אשראי לא יעשה בצורה אגרסיבית אשר יש בה כדי לגרום ללקוח להתקשר בעסקת אשראי שאין לו צורך בה או שאינה מתאימה למאפייניו.
• מוצע לקבוע כי עובדים או נציגים שעוסקים בשיווק יעברו הכשרה נאותה. שיווק האשראי ללקוח הוא נקודת התקשורת הראשונה עם הלקוח, בו מתבצע הגילוי ולקיחת הפרטים מהלקוח ולכן יש חשיבות שמשווקי האשראי יהיו בעלי הכשרה נאותה, יכירו את הוראות החוק ואת מדיניות בעל הרישיון.
• מוצע לקבוע ששיווק וגיוס לווים על ידי מיקור חוץ יתבצע בהוגנות ולא יפטור את בעל הרישיון מהאחריות. האחריות הבלעדית לעמידה בהוראות הדין בכל הנוגע לביצוע עסקת אשראי מוטלת על בעל הרישיון, גם אם הוא מסתייע בגורמים חיצוניים לשם כך, ולכן מוצע להדגיש את האחריות של בעל הרישיון בעניין זה.
• מוצע לקבוע כי בעל רישיון יאפשר הסרה פשוטה של לקוח מרשימת השיווק שלו ככל שהוא מנהל רשימה שכזו. מטרת הוראה זו, להגן על הלקוח מפני שיווק אגרסיבי וחוזר, וכן שמירה על פרטיותו של הלקוח ועל על זכותו שלא להיות מוטרד על ידי בעל הרישיון.
• מוצע לקבוע כי שיחות שיווק יתנהלו על פי תסריטי שיחה שהוכנו מראש ויכללו גילוי של הפרטים המהותיים ללקוח. הוראה זו מרחיבה את הוראות החוק בסעיף 47(א) המחייבות נותן שירותים פיננסים לגלות ללקוח כל פרט מהותי בעניין השירות וכן מצטרפת להוראות סעיפים 91-92 בחוזר זה, אשר עוסקים בגילוי בחוזה ההלוואה. חובת הגילוי היא חובה צרכנית חשובה ככלל, ובפרט כאשר עסקינן במתן אשראי צרכני. מוצע להחיל חובת גילוי רחבה וזאת על מנת לאפשר ללקוח לקבל החלטה מושכלת.
• מוצע לקבוע כי בעת שיווק אשראי, בעל הרישיון יידע את הלקוח על תקופת תוקף הצעת האשראי שניתנה לו. להוראה זו שתי מטרות חשובות, האחת, על בעל הרישיון לקבוע מראש את התקופה בה הצעת האשראי תהיה תקפה ולא להפעיל לחץ על מבקש האשראי לקבל החלטה מידית. בנוסף, מטרת הוראה זו  למנוע מצב בו יועמד אשראי לווה שלא באותם תנאים שצוינו בפניו העת השיווק והאחרון לא יבחין בשינויים אלו.
• מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לעניין שיווק יזום כהגדרתו בחוזר זה. כפי שפורט לעיל, שיווק יזום הוא בעל מאפיינים מיוחדים המצריכים הוראות צרכניות רחבות יותר. על כן מוצע לקבוע כי בעל הרישיון לא יפנה ללקוח בהצעת אשראי בשיווק יזום, אם אותו לקוח סירב להצעת אשראי דומה בשלושה חודשים לפני הפניה. כאמור, פנייה יזומה ללקוח עלולה להטריד את הלקוח, ועל כן מוצע להגביל פניות מסוג זה. בנוסף מוצע לקבוע כי במתן אשראי שניתן אגב שיווק יזום, בעל רישיון יאפשר ביטול העסקה תוך 3 ימים מיום העמדת ההלוואה וזאת ללא עמלות. הוראה זו באה להתמודד עם החשש הקיים בשיווק יזום לדחיפת אשראי על ידי בעל הרישיון וכתוצאה מכך נטילת אשראי שלא לצורך, ולכן מוצע לאפשר ללקוח לחשוב על העסקה ולהתחרט, וזאת למשך 3 ימים, ללא תשלום עמלות. עם זאת אין באמור בכדי לפטור את הלקוח מתשלומי ריבית על פרק הזמן שבו קיבל את האשראי בהתאם לתנאי עסקת האשראי שנכרתה בין הצדדים, ובכפוף להוראות הדין. לבסוף מוצע לקבוע כי במקרה של שיווק יזום יתעד בעל הרישיון את כל המסמכים הרלוונטיים לתהליך שיווק האשראי היזום, גם במקרה בו לא הועמד אשראי בפועל. תיעוד אסמכתאות ומסמכים חשוב הן לבחינת עמידת בעל הרישיון בהוראות החוק והוראות המפקח והן כדי לאפשר העברת המסמכים ללקוח אם יידרש לכך. הוראה זו תתווסף להוראות המפקח בדבר שמירת מסמכים.
• מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לעניין שיווק אשראי המתבצע בנקודות מכירה כהגדרתו בחוזר זה. ויובהר, אשראי בנקודות מכירה הוא מקרה פרטני של אשראי יזום ולכן מוצע לקבוע הוראות אלו בנוסף להוראות שמוצעות בסעיף (7) לעניין אשראי יזום. מוצע לקבוע כי שיווק אשראי כאמור יתבצע במקום ממוקד עם שלט ברור שמציג את הפרטים מהותיים למתן האשראי. הוראה זו מטרתה לוודא כי יתבצע גילוי מרבי ללקוח בדבר האשראי המוצע ולאפשר ללקוח להבחין בקלות בין השירות העיקרי במתחם לבין שיווק אשראי שנעשה באותה מתחם. כמו כן מוצע לקבוע כי בשיווק אשראי בנקודות מכירה כאמור, תידרש הסכמה של הלקוח לעסקת האשראי באמצעות אמצעי הסכמה נוסף, וזאת בנוסף להסכמה שניתנה על ידי הלקוח בנקודת המכירה. זאת מתוך הבנה כי בשיווק אשראי בנקודות מכירה עלול להיות מופעל על הלקוח לחץ מכיוון שמדובר בשיווק בו יש קשר ישיר ואנושי בין הלקוח למשווק מוצע לאפשר ללקוח הפעלת שיקול דעת פעם נוספת ובמנותק מהמשווק ומנקודת המכירה.

לסעיף 99

בסעיף זה מוצע לקבוע הוראות לעניין גביית חובות על ידי בעל הרישיון. יש חשיבות יתרה להסדיר תחום זה, וזאת מכיוון שלבעל הרישיון יש סמכות לנקוט באמצעים משפטיים לרבות הליכי הוצאה לפועל כנגד לקוחות שלא עומדים בהחזרי האשראי, ופעמים הליכים אלו אף מצריכים מעורבות של גורמים שלישים. על כן, חשוב להגדיר צעדים של הוגנות ושקיפות בתחום זה. מוצע לקבוע כי בעל הרישיון יקבע מדיניות וכללים לגביית חובות. המדיניות שתקבע תתווה את הדרך בה מבצע בעל הרישיון את הגבייה ואת השימוש בגורמים אחרים לצורך גבייה.

בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי מדיניות האשראי תתייחס לכל הפחות לאופן בו בעל הרישיון מבצע את גביית החובות שלו כולל שימוש במיקור חוץ. כמו כן מוצע לקבוע כי מדינות הגבייה תגדיר כללים בכל הקשור לפתיחת הליכים משפטיים והליכי הוצאה לפועל. בגבייה הנעשית על ידי גורמים אחרים יש חשש גדול יותר לפגיעה בלווים ועל כן חשוב כי בעל הרישיון יקבע מדיניות ברורה במקרים אלו.

בסעיף קטן (ב)  מוצע לקבוע כללים שיחולו על בעל רישיון בעת גביית חובות אשראי מלקוח והאופן בו יתנהל בעל הרישיון אל מול הלקוח בעת הליכי גביה.

• מוצע לקבוע כי הוראה כללית לפיה, בעת תהליכי גביה, בעל הרישיון ישמור על הוגנות ביחס עם הלווה.
• מוצע לקבוע כי גביית חובות שנעשית על ידי גורם שלישי במיקור חוץ, ולא על ידי בעל הרישיון עצמו, אינה פוטרת את בעל הרישיון מהאחריות לעמידה בהוראות חוזר זה, ועליו לוודא כי הגורם השלישי עומד בכל הוראות הדין בכל הקשור בפעולת הגביה. גביית חובות על ידי צדדים שלישים היא פרקטיקה מוכרת בתחום, עם זאת חשוב להדגיש את האחריות של בעל הרישיון על אותם גורמים.
• מוצע לקבוע כי בעת פיגור בתשלומי ההלוואה וכן טרם פתיחה בהליך גביה, על בעל הרישיון לשלוח ללקוח הודעה המיידעת את הלקוח על מצב החוב. עוד מוצע לקבוע כי הודעה זו תישלח בסמוך לפיגור או טרם פתיחת הליך הגבייה. במקרים רבים לווים לא עומדים בתשלומי האשראי בטעות ושלא במזיד או שהם לא מודעים להשלכות הכלכליות של הפיגור, ולכן מוצע לקבוע כי בעל הרישיון יידע את לקוחותיו על הפיגור ויאפשר להם להסדיר את החוב טרם הצטברות ריבית הפיגורים או טרם פתיחת הליכי גביה. כמו כן, מוצע לקבוע כי בעל רישיון יסביר ללווה על המשמעויות הנובעות מהעברת המידע למאגר נתוני אשראי, וזאת מכיוון שמידע שלילי על לווה במאגר עלול לפגוע בו בעתיד לצורך נטילת הלוואות אחרות.
• מוצע לקבוע כי בעל הרישיון לא ימנע גישה לנתונים ולמידע בעניין החוב גם כאשר הטיפול עבר לגורם אחר. למידע שנמצא אצל בעל הרישיון בעניין ההלוואה יש חשיבות רבה עבור הלווה, לרבות לעניין היכולת להתגונן במקרה שבו נפתח הליך משפטי בקשר לחוב. על כן, מוצע לקבוע כי בעל הרישיון יאפשר גישה למידע לרבות במקרים בהם בעל הרישיון כבר אינו מעורב עוד בתהליך (עקב המחאת זכות למשל).
• מוצע לקבוע שמועד התשלום שבוצע בפועל לסילוק חוב הלווה או להקטנתו הוא המועד הקובע בהליכי גביית חוב, זאת על מנת למנוע מצב בו לווה המשלם את חובו יידרש לשלם סכום נוסף בשל העדר עדכון כאמור.
• מוצע לקבוע כי במקרה של פתיחת הליכים בלשכת ההוצאה לפועל על ידי בעל הרישיון, עליו למסור הודעה ללקוח אחת  לשנה, עם נתונים מהותיים, וזאת כדי לאפשר ללווה לעקוב אחר מצב החוב.
• מוצע לקבוע שטרם עריכת הסכם הסדר חוב או פירעון מלא של חוב, בעל רישיון ימסור ללווה מידע בנוגע ליתרת החוב שנמצא בלשכת ההוצאה לפועל, וזה על מנת שהלווה יוכל לכלכל את צעדיו באופן המיטבי טרם חתימה על הסדר החוב. המידע יימסר ללווה בכפוף ליכולתו של בעל הרישיון להעביר את המידע  .

 

לסעיף 100

בסעיף זה מוצע לקבוע הוראות בעניין המחאת זכותו של בעל הרישיון לקבלת החזר האשראי. המחאת זכות לקבלת חוב היא פרקטיקה מוכרת בתחום האשראי החוץ בנקאי, עם זאת, ברשות שוק ההון התקבלו תלונות על המחאות זכות שנעשו שלא בהתאם לחוק ובצורה הפוגעת בלקוחות. על כן, מוצע לקבוע הוראות המגבילות את בעל הרישיון בעת המחאת זכותו לקבלת החזרי אשראי.

בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי המחאת זכות לקבלת החזר אשראי תיעשה בכפוף להוראות כל דין ובמיוחד להוראות חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969, ותתאפשר רק אל בעל רישיון למתן אשראי או למתן שרותי פיקדון ואשראי או גוף שפטור מחובת הרישוי ואשר מפוקח על ידי רשות פיקוח בישראל (כגון תאגידים בנקאיים), או רשות פיקוח במדינה החברה בארגון ה- OECD  לעניין מתן אשראי, ובכלל זה לעניין הגנות צרכניות על לווים. הוראה זו היא הוראה צרכנית שמטרתה לקבוע כי הלוואה שניתנה על ידי גוף מפוקח תומחה רק לגוף מפוקח על מנת שלא להרע את המצב של לקוח בכך שחובו, שנוצר לכתחילה אל מול גוף מפוקח רגולטורית לרבות לעניין הגנות צרכניות, יומחה לגוף שלא חלות עליו הוראות והגנות רגולטוריות לעניין אשראי צרכני.

יובהר לעניין זה, כי סעיף 100(א)(2) קובע כי בעל רישיון יכול להמחות את זכותו לקבל אשראי לגוף שפטור מהחובה לקבל רישיון לעניין מתן אשראי לפי הוראות החוק, ואשר מפוקח על ידי רשות פיקוח בישראל, או רשות פיקוח במדינה החברה בארגון ה-OECD . כך למשל הגדרה זו כוללת  גם תאגידים הפטורים מחובת רישוי כאמור בסעיף 2(5) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), תשע"ט-2018, כיוון שפעילות תפעול האשראי של אלה ממשיכה להיות מפוקחת רגולטורית, ובכלל זה גם לעניין הגנות צרכניות על לווים.  

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי במקרה בו בעל הרישיון ממחה את זכותו לקבל את החזר האשראי, עליו להודיע על כך  ללווה, אשר זכותו המחתה, באופן מידיי. המחאת חובו של הלווה מותרת בהתאם להוראות החוק. עם זאת היא מהווה שינוי משמעותי עבור הלווה, אשר חתם על חוזה עם בעל הרישיון ולאחר המחאת הזכות עליו להחזיר את חובו לגורם שלישי. על כן, מוצע לקבוע חובה על בעל הרישיון ליידע את הלווה על ההמחאה כאמור ולספק לו את המידע הרלוונטי בעניין.

בסעיף קטן (ג) מוצע להחריג מהוראות סעיף 100 עסקאות אשראי שמתבצעות במסגרת מערכת  לתיווך באשראי ומומחות למלווים אחרים בתוך המערכת עצמה ובלבד שהמערכת ממשיכה לתפעל את העסקאות. מטרת סעיף זה היא לאפשר כניסה ויציאה של מלווים לעסקאות שונות בתוך המערכת ותפעול יעיל של עסקאות האשראי במערכת. בעסקאות אשראי שמתבצעות במסגרת מערכת לתיווך באשראי, ניהול העסקאות נעשה על ידי המערכת עצמה וקיימת הפרדה מוחלטת בין המלווים ללווים כך שהלווה כלל לא מכיר את המלווה. במקרה כזה המחאת זכויות בין מלווים בתוך המערכת אינה מהווה שינוי משמעותי עבור הלווה ועל כן אין צורך ליידע אותו בפרטים כאמור בסעיף (ב).

למעלה מן הצורך יובהר לעניין זה, כי בהתאם להוראות הדין ניתן להמחות זכויות לקבלת החזר אשראי שניתנו במסגרת מערכת לתיווך באשראי רק למלווים שנותנים אשראי במסגרת אותה המערכת שבאמצעותה ניתן האשראי לכתחילה וכאשר המערכת ממשיכה לתפעל הלוואות אלו. כלומר לא ניתן להמחות זכויות כאמור לגופים אחרים שנותנים האשראי שלא במסגרת המערכת שבאמצעותה ניתן האשראי לכתחילה כגון מערכת אחרת לתיווך באשראי או נותן אשראי אחר.