בעז קידר
06/04/2020
משה מימון, עורך FUNDER אומר כי החלטת בנק ישראל היתה המינימום ההכרחי. בנקים בעולם הורידו כבר את הריבית בהחלטות לא מן המנין, ואילו בנק ישראל לקח את הזמן כדי לבחון את הדברים. אם בנק ישראל צריך לבחון מה קורה בשוק, שילך ברחוב, שיתקשר לכל חברה במשק, לכל עצמאי, ולכל משק בית, ושישאל אותם מה מצבם.
למרות שהמשבר הזה הוא לא משבר מוניטרי, עדין בנק ישראל צריך היה להתערב קודם, ואף להוריד את הריבית לריבית שלילית. זה היה משדר סגנל חזק למשק, ואף מאיץ את ההתאוששות לכשהמשק יתחיל לחזור חזרה.
לדעתי, הסיבה העיקרית שבעטיה בנק ישראל נמנע מריבית שלילית, גם במשבר הנוכחי, וגם במשבר 2008, זה שהמערכת הבנקאית מונעת זאת ממנו, לאור השינויים ורמת ההיערכות שריבית שלילית מצריכה מהמערכת הבנקאית, בעיקר בהיבטים מיכוניים ומיחשוביים. לאור זאת, ולנוכח העובדה שהערכת בנק ישראל שהמשק ישוב לאיתנו בתוך מספר חודשים, אין טעם להעביר את המערכת הבנקאית תחת ההוצאה המיותרת הזו שריבית שלילית זמנית תגרור. לאור זאת, זו תהיה הורדת הריבית היחידה של בנק ישראל במשבר הזה, ולא נראה עוד הורדות ריבית נוספות.
רו"ח אבגד מור, מנכ"ל קולמקס שוקי הון, "עם למעלה מ-1 מיליון מובטלים, וכחלק מהרצון ליצירת תנאים להתאוששות המגזר העסקי בנק ישראל היה חייב להשתמש ב'נשק' הפחתת הריבית. החלטת הנגיד היא זריקת חמצן למשק והיא תעודד המשך פעילות כלכלית, ותגדיל את יכולת השרידות של המגזר העסקי, ובכך תאפשר קליטה של מרבית העובדים בתקופה שאחרי הגבלת הפעילות במשק. שכן ללא אשראי עלול להיווצר מחנק שיקשה מאוד על פעילות עסקית ועל הקיום הבסיסי של משקי הבית. התארכותו של המשבר, מצריכה תוכנית סיוע נרחבת וכוללת להתאוששות המשק, ושימוש בכל הכלים המצויים לרשות משרד האוצר ובנק ישראל".
אלעד שמש, שותף מייסד של פלטפורמת ההשקעות טוגדר (Together): "החלטה אחראית של הוועדה המוניטרית ברשות נגיד הבנק אמיר ירון. בניגוד לתגובה האגרסיבית של הבנק הפדרלי בארה"ב בהפחתת הריבית החדה שביצע, בנק ישראל משדר שליטה ואחריות הן באמצעות רכישות ממוקדות ואחראיות והן במדיניות הריבית. ההחלטה אינה צפויה להשפיע על התנודתיות בשווקים שכבר גילמו את ההחלטה המתבקשת לאור הזינוק בעלויות האשראי הן בשוק הפרטי והן בשוק העסקי. נתוני בנק ישראל מראים כי הריבית על ההלוואות זינקה ביותר מ-0.5% והשארת שיעור הריבית הקיים הייתה מחמירה את מחנק האשראי המתפתח. בקרוב מאוד תתגבש בישראל אסטרטגיית היציאה מהמשבר והיא תכלול רכישות אג"ח אגרסיביות יותר ובמקביל מעבר לריבית שלילית בכדי לשחרר את מחנק האשראי שנוצר במשק".
בהודעת הריבית מסר בנק ישראל כי משבר הקורונה קטע את מגמת הצמיחה והמשק עבר להתכווצות. למעלה משליש מהמשק מושבת, הצריכה הפרטית נמוכה בכרבע ביחס לתקופה שטרם המשבר, וכמיליון עובדים, 24% מכח העבודה, תבעו דמי אבטלה.
לפי הערכת חטיבת המחקר, התוצר התכווץ בכ-5% ברבעון הראשון (במונחים רבעוניים). על פי התחזית המקרו כלכלית של החטיבה, בהנחה שעיקר המגבלות הבריאותיות יוסרו בהדרגה עד סוף חודש יוני, צפויה צמיחה שלילית בשיעור של כ-5% ב-2020 ושיעור האבטלה יסתכם בכ-6% (ממוצע שנתי). תחילת ההתאוששות ברבעון השלישי תביא לצמיחה של כ-9% ב-2021, אולם שיעור האבטלה צפוי לרדת בהדרגה ורק לקראת סוף 2021 להתקרב לרמות הנמוכות ששררו ערב המשבר.
יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-75% ב-2020. יודגש, כי אי הוודאות לגבי התחזית גבוהה במיוחד, לאור חוסר הבהירות לגבי משך המשבר ועומקו.
תוצר העולמי צפוי להתכווץ ב-2020 בשיעור משמעותי, והתפשטות המשבר הביאה לתגובת מדיניות עזה של הבנקים המרכזיים והממשלות. מחירי הסחורות צנחו בעשרות אחוזים. בסין מסתמנת התאוששות בפעילות הכלכלית.
המשבר הביא לטלטלה בשוקי ההון בארץ ובעולם, תוך ירידות חדות בשערי המניות ועליה בתנודתיות ובסיכון. בישראל, העליה החדה בתשואות האג"ח הממשלתיות ובמרווחי האג"ח הקונצרניות נבלמה לאחר צעדי בנק ישראל ובלימת הפדיונות מקרנות הנאמנות.
בשער החליפין נרשמה תנודתיות חריגה, על רקע מצוקת נזילות דולרית בארץ ובעולם. מכרזי ההחלף שהפעיל בנק ישראל מיתנו את התנודתיות, ובסיכום התקופה השקל נחלש ב-3.4% במונחי השער האפקטיבי וב-5.8% מול הדולר.
סביבת האינפלציה שהייתה נמוכה עוד טרם המשבר ירדה בחדות. הירידה בציפיות לאינפלציה לשנה התעצמה, אך הציפיות לטווחים הארוכים נותרו יציבות. בטווח הקצר ייתכן קושי במדידת האינפלציה.
לאור עוצמת הפגיעה של המשבר בפעילות הכלכלית, הוועדה נוקטת במגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותוכל להפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.
למרות שהמשבר הזה הוא לא משבר מוניטרי, עדין בנק ישראל צריך היה להתערב קודם, ואף להוריד את הריבית לריבית שלילית. זה היה משדר סגנל חזק למשק, ואף מאיץ את ההתאוששות לכשהמשק יתחיל לחזור חזרה.
לדעתי, הסיבה העיקרית שבעטיה בנק ישראל נמנע מריבית שלילית, גם במשבר הנוכחי, וגם במשבר 2008, זה שהמערכת הבנקאית מונעת זאת ממנו, לאור השינויים ורמת ההיערכות שריבית שלילית מצריכה מהמערכת הבנקאית, בעיקר בהיבטים מיכוניים ומיחשוביים. לאור זאת, ולנוכח העובדה שהערכת בנק ישראל שהמשק ישוב לאיתנו בתוך מספר חודשים, אין טעם להעביר את המערכת הבנקאית תחת ההוצאה המיותרת הזו שריבית שלילית זמנית תגרור. לאור זאת, זו תהיה הורדת הריבית היחידה של בנק ישראל במשבר הזה, ולא נראה עוד הורדות ריבית נוספות.
רו"ח אבגד מור, מנכ"ל קולמקס שוקי הון, "עם למעלה מ-1 מיליון מובטלים, וכחלק מהרצון ליצירת תנאים להתאוששות המגזר העסקי בנק ישראל היה חייב להשתמש ב'נשק' הפחתת הריבית. החלטת הנגיד היא זריקת חמצן למשק והיא תעודד המשך פעילות כלכלית, ותגדיל את יכולת השרידות של המגזר העסקי, ובכך תאפשר קליטה של מרבית העובדים בתקופה שאחרי הגבלת הפעילות במשק. שכן ללא אשראי עלול להיווצר מחנק שיקשה מאוד על פעילות עסקית ועל הקיום הבסיסי של משקי הבית. התארכותו של המשבר, מצריכה תוכנית סיוע נרחבת וכוללת להתאוששות המשק, ושימוש בכל הכלים המצויים לרשות משרד האוצר ובנק ישראל".
אלעד שמש, שותף מייסד של פלטפורמת ההשקעות טוגדר (Together): "החלטה אחראית של הוועדה המוניטרית ברשות נגיד הבנק אמיר ירון. בניגוד לתגובה האגרסיבית של הבנק הפדרלי בארה"ב בהפחתת הריבית החדה שביצע, בנק ישראל משדר שליטה ואחריות הן באמצעות רכישות ממוקדות ואחראיות והן במדיניות הריבית. ההחלטה אינה צפויה להשפיע על התנודתיות בשווקים שכבר גילמו את ההחלטה המתבקשת לאור הזינוק בעלויות האשראי הן בשוק הפרטי והן בשוק העסקי. נתוני בנק ישראל מראים כי הריבית על ההלוואות זינקה ביותר מ-0.5% והשארת שיעור הריבית הקיים הייתה מחמירה את מחנק האשראי המתפתח. בקרוב מאוד תתגבש בישראל אסטרטגיית היציאה מהמשבר והיא תכלול רכישות אג"ח אגרסיביות יותר ובמקביל מעבר לריבית שלילית בכדי לשחרר את מחנק האשראי שנוצר במשק".
בהודעת הריבית מסר בנק ישראל כי משבר הקורונה קטע את מגמת הצמיחה והמשק עבר להתכווצות. למעלה משליש מהמשק מושבת, הצריכה הפרטית נמוכה בכרבע ביחס לתקופה שטרם המשבר, וכמיליון עובדים, 24% מכח העבודה, תבעו דמי אבטלה.
לפי הערכת חטיבת המחקר, התוצר התכווץ בכ-5% ברבעון הראשון (במונחים רבעוניים). על פי התחזית המקרו כלכלית של החטיבה, בהנחה שעיקר המגבלות הבריאותיות יוסרו בהדרגה עד סוף חודש יוני, צפויה צמיחה שלילית בשיעור של כ-5% ב-2020 ושיעור האבטלה יסתכם בכ-6% (ממוצע שנתי). תחילת ההתאוששות ברבעון השלישי תביא לצמיחה של כ-9% ב-2021, אולם שיעור האבטלה צפוי לרדת בהדרגה ורק לקראת סוף 2021 להתקרב לרמות הנמוכות ששררו ערב המשבר.
יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-75% ב-2020. יודגש, כי אי הוודאות לגבי התחזית גבוהה במיוחד, לאור חוסר הבהירות לגבי משך המשבר ועומקו.
תוצר העולמי צפוי להתכווץ ב-2020 בשיעור משמעותי, והתפשטות המשבר הביאה לתגובת מדיניות עזה של הבנקים המרכזיים והממשלות. מחירי הסחורות צנחו בעשרות אחוזים. בסין מסתמנת התאוששות בפעילות הכלכלית.
המשבר הביא לטלטלה בשוקי ההון בארץ ובעולם, תוך ירידות חדות בשערי המניות ועליה בתנודתיות ובסיכון. בישראל, העליה החדה בתשואות האג"ח הממשלתיות ובמרווחי האג"ח הקונצרניות נבלמה לאחר צעדי בנק ישראל ובלימת הפדיונות מקרנות הנאמנות.
בשער החליפין נרשמה תנודתיות חריגה, על רקע מצוקת נזילות דולרית בארץ ובעולם. מכרזי ההחלף שהפעיל בנק ישראל מיתנו את התנודתיות, ובסיכום התקופה השקל נחלש ב-3.4% במונחי השער האפקטיבי וב-5.8% מול הדולר.
סביבת האינפלציה שהייתה נמוכה עוד טרם המשבר ירדה בחדות. הירידה בציפיות לאינפלציה לשנה התעצמה, אך הציפיות לטווחים הארוכים נותרו יציבות. בטווח הקצר ייתכן קושי במדידת האינפלציה.
לאור עוצמת הפגיעה של המשבר בפעילות הכלכלית, הוועדה נוקטת במגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותוכל להפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.
