משה מימון, עורך FUNDER
18/04/2020
העולם עסוק באסטרטגיית היציאה. וגם עולם ההשקעות מתכנן את היום שאחרי. אם לבחון לפי הבורסות השונות – רואים עליות. בין אם זה אמיתי, או אולי מדומה (מה שמכונה בשווקים – "מלכודת דובים"), קשה לדעת עדין. המאמר הזה לא יעסוק בהאם אנחנו יוצאים מהוקרונה או לא. הימים יגידו. עובדתית עוסקים עכשיו בהחזרת הכלכלות לפסים נורמליים, והשאלה היא לא האם חוזרים חזרה, אלא תוך כמה זמן נחזור לפעילות מלאה. כמובן כל זה תלוי בכך שהמגיפה העולמית ששמה קורונה, תלך ותדעך בהתאם. מה שלא ודאי כלל וכלל.
לאור זאת, התחלנו לבחון כאן אפשרויות מעניינות להשקעה, כאלה שעשויות להיות רלבנטיות, הן על רקע הזמנים הנוכחיים, והן באופן כללי. לאור זאת, נקיים סדרת כתבות ב-FUNDER לטובת הקהל הרחב, וגם לטובת הציבור המקצועי.
אגרות חוב – התשואה מספרת את הסיפור
אגרות חוב, הן הלוואה שחברות מגייסות למימון הפעילות שלהן. החברות אמורות להחזיר את ההלוואה הזו, הקרן של ההלוואה, יחד עם ריבית לאורך חיי ההלוואה. הקרן של ההלוואה נסחרת בבורסה, ומחירה יכול לעלות ולרדת. כך שאם משקיע קונה את האיגרת, שהונפקה ב-100 אגורות, ב-90 אגרות, זה אומר שהוא ייהנה מהפדיון של הקרן בסוף התקופה (ב-100 אגורות, להזכיר), וגם מהריבית. התקבול של המשקיע, אם החזיק את האגרת לכל אורך התקופה, קיבל את הריבית, ואת הקרן חזרה, נקראת תשואה שנתית לפדיון.
תשואה שנתית לפדיון, תלויה בסיכון ששוק ההון מעריך את ההלוואה לחברה. סיכון גבוה, מחיר האגרת יורד, מי שיקנה את האגרת במחיר נמוך, ויקבל בסוף את כל התשלומים, ואת הקרן חזרה, יזכה לתשואה גבוהה יותר. שמגלמת את הסיכון של אגרת החוב.
זה על רגל אחת, הסיפור של השקעה באגרות חוב. משקיעים, פרטיים ומקצועיים, בוחנים את התשואה לפדיון של אגרות החוב השונות, ומנסים לבחון האם התשואה שמגולמת בנתוני האיגרת אכן מעניקים למשקיע פיצוי ראוי על הסיכון שהוא נוטל לעצמו. ככל שהסיכון גבוה יותר, כך התשואה אמורה להיות גבוהה יותר.
תשואה גבוהה – מה זה אומר
אפשר להבין שאם ככל שהסיכון עולה, המשקיעים יצפו לתמורה גבוהה יותר, כך שפוטנציאל התשואה יהיה גבוה יותר. בעולם ההשקעות, אגרות חוב שנסחרות בתשואה גבוהה, נקראת אג"ח בסיכון גבוה, או אג"ח High Yield.
העניין שבהשקעה באגרות חוב מסוג High Yield, לאור רמת הסיכון שטמונה בהשקעה כזו, חשוב מאוד לפזר את ההשקעה. יש כאן כמה הנחות רלבנטיות: (א) למשקיעים פרטים קשה מאוד לאמוד באופן מדויק את הסיכון שגלום באגרות החוב, ולכן קשה מאוד לדייק ברכישת אגרת חוב ספציפית. בטח אם מדובר באג"ח מסוג High Yield; (ב) באופן כללי בשוק ההון, פיזור פועל באופן כזה שהוא מקטין סיכון למשקיעים. על אחת כמה וכמה כשמדובר באגרות חוב בסיכון גבוה. הפיזור מאפשר למשקיעים לפזר את ההשקעה באופן שבו אם חברה אחת או כמה, לא עומדות בתנאי אגרות החוב (מה שמכנים תספורת), המשקיעים עדין יזכו להיפרע מהתשואה שגלומה באגרות החוב האחרות שבתיק.
אגח בסיכון גבוה – מה הדרך הטובה ביותר לפזר?
לאור ההנחה שבהשקעה באגרות חוב בסיכון גבוה, יש לפיזור ערך רב למשקיע. נשאלת השאלה, מה הדרך הטובה ביותר לפזר.
דרך ראשונה – קרן נאמנות פיזור זה שם המשחק
דרך ראשונה להיחשף לאגח בסיכון גבוה היא באמצעות קרן נאמנות לאגח בסיכון גבוה. קרן הנאמנות היא תיק שמנוהל באמצעות מנהל הקרן, בתמורה לדמי ניהול. לא מעט קרנות נאמנות, שעוסקות באגח High Yield בארץ נסחרות.
בטבלה להלן, נתונים של קרנות נאמנות, לרבות נתוני תשואה. ניתן לראות שנתוני התשואה אמנם שליליים מתחילת השנה, אולם אפשר לראות שהקרנות הללו חוזרות החודש חזרה, עם ההתאוששות בשווקים. האם זה ימשיך? שאלה מעולה. השאלה מן הסתם תלויה באיך ועד כמה מהר הכלכלה המקומית תשוב לאיתנה.
כך למשל, ההערכה בשווקים היא שנדל"ן מניב למשל, נמצא בסכנה שכן עדין קשה לדעת כיצד המגיפה תשפיעה על בנייני משרדים, האם תהיינה חברות שיפנו את משרדיהן, או שיקצצו בשטחים מושכרים. עד כמה מגמת העבודה מהבית תמשיך, ובעקבות זה חברות יצמצמו שטחי משרדים. בנוסף גם חברות מרכזי הקניות נמצאות במצב לא ברור.
כאן מגיע שיקול הדעת של מנהל הקרן, כיצד הוא מנהל את החשיפה של נכסי הקרן. רק לשם הדוגמה, קרן מור (!) אג"ח הזדמנויות מושקעת בלא פחות מ-156 אגרות חוב (22 מתוכם לא רשומות למסחר). ילין לפידות (!) אג"ח חברות מפוזרת על פני 167 אגרות חוב (3 מהם אגחים להמרה, ו-5 אגרות חוב שלא רשומות למסחר).
היתרון של קרן נאמנות, הוא בכך ששיקול הדעת של מנהל הקרן, מחליף את שיקול דעתו של המשקיע. מנהל הקרן יכול לנקוט בגישה של אחזקה במספר מצומצם של ניירות, או בפיזור רחב. בכל מקרה, קרן נאמנות מאפשרת פיזור של ההשקעה, בין אם על עשרות בודדות, או אפילו מעל מאה אגרות חוב שונות.
נתוני קרנות הנאמנות המשקיעות באגח High Yield
קרנות ללא שיקול דעת – קרן מחקה וקרן סל
משקיע יכול לבחור להשקיע בקרן שמחקה מדד מוגד וידוע מראש. כלומר למנהל הקרן אין שיקול דעת בניהול הקרן, ולא בוחר את אגרות החוב שייכנסו לקרן. במקרה כזה, בדרך כלל מקבלים עלות ניהול השקעות זולה יותר, שכן מנהל הקרן לא מבצע שיקול דעת לגבי איזה ניירות להכניס לקרן. המדד קובע זאת.
בעניין זה, יש שתי סוגי קרנות פאסיביות: (1) קרן סל – קרן שנסחרת במהלך יום המסחר בבורסה; (2) קרן מחקה – קרן שנסחרת בבורסה, אולם מחירי הביצוע שלה נקבעים בסוף יום המסחר, לאחר שערוך נכסי הקרן.
נתוני קרנות מחקות – אגח High Yield
קרן פאסיבית – מה המדד ואיך עוקבים
ניקח לצורך הדוגמא את קרן תכלית TTF (!) אינדקס קונצרני HY-BBB, וקרן MTF מחקה (!) אינדקס HY-BBB מחקות מדד שמפורסם על-ידי חברת אינדקס, ושכולל את הנתונים הבאים:
נסביר מעט חלק מהנתונים שמפורטים בטבלה. נתוני התשואה המצטברת, הם די פשוטים, והם מתארים כמה תשואה קיבל משקיע שנחשף באופן מלא למדד הזה. את התשואה הזו צריך להשוות לתשואה של שתי הקרנות שציינתי לעיל. כך למשל, התשואה בשנה האחרונה של תכלית TTF (!) אינדקס קונצרני HY-BBB, היתה 8.11%-, וזו של MTF מחקה (!) אינדקס HY-BBB לשנה האחרונה היתה 7.71%-. תשואת המדד עצמו היתה בשנה האחרונה 6.59%-, כלומר הקרנות המחקות, השיאו ביצועים גרועים יותר מהמדד.
הפסקה קצרה לעניין של קרנות מחקות, ומעקב אחר מדד. קרנות מחקות, אמורות להשקיע באופן דומה כדי להשיא את התשואה הקרובה ככל האפשר לזו של המדד, אולם זו התיאוריה. בפועל לא קל לקרנות לעקוב באופן מדויק אחר המדד. היכולת של קרן לחקות מדד נתונה להמון פרמטרים – למשל, רמת הסחירות של הניירות שמרכיבים את המדד עצמו, רמת התנודתיות שגלומה במסחר בניירות עצמם. לאור זאת קשה מאוד לקרנות לעקוב באופן מדויק אחר המדד. נוסיף לכך את העובדה שהקרן גובה דמי ניהול, אמנם לא גבוהים, שתי הקרנות גובות 0.5%, לכן גם נתון זה משפיע על יכולת המעקב.
תנודת מדד אינדקס YYY-HH מתחילת השנה
נתונים: אתר אינדקס, עיבוד FUNDER
כאן אנחנו מגיעים לשאלה, כיצד יש להעריך את תנודת המדד בזמן הקרוב. אפשר לראות שבחודש האחרון המדד ביצע מהלך מרשים. השאלה, כמו כל דבר שקשור לשווקים בזמן האחרון היא לאן ההמשך. האם נראה גל של חדלות פירעון בחברות, שאגרות החוב שלהן כלולות במדד? זו שאלה, שהתשובה עליה כרגע לא ברורה.
רשימת אגרות החוב הכלולות במדד אינדקס YYY-HH
נתונים: אתר אינדקס
קרנות סל – מדד תל בונד תשואות
קרנות סל, דומות לקרנות מחקות. אין למנהל הקרן שיקול דעת לגבי הניירות שנכללות בקרן. קרן הסל עוקבת אחר מדד מוגד מראש, ומנסה להשיא תשואה קרובה ביותר למדד. ההבדל בין קרן סל לקרן מחקה, הוא פשוט – קרן הסל, נסחרת במהלך יום המסחר בבורסה. הקרן המחקה, לא נסחרת במהלך יום המסחר, ומי שרוכש את הקרן המחקה, מבצע את הקניה בשער סוף היום, לאחר שמסיימים לשערך את נכסי הקרן.
ביצועי מדד תל בונד תשואות
נתונים: אתר il.Investing.com
רשימת קרנות סל על מדד תל בונד תשואות
אפשר לראות, שיש לא מעט כמה קרנות סל, שעוקבות אחר מדד תל בונד תשואות. יש כאן גם מגוון, כולל קרנות כשרות שעוקבות אחר המדד, וכן אפילו קרן אחת שעוקבת בחסר אחר המדד. המשמעות של מעקב בחסר היא שביצועי הקרן אמורים להיות הפוכים לאלה של המדד.
הרכב תל בונד תשואות
נתונים: אתר הבורסה
לסיכום – כמה תובנות
משקיע שסבור שהגיע הזמן להגדיל חשיפה, וסיכון לאגרות חוב בסיכון גבוה, יכול לעשות זאת בכמה דרכים. הדרך הראשונה היא אחת מקרנות הנאמנות האקטיביות השונות שנסחרות בבורסה של תל אביב. אגב, אפשר כמובן לפצל ולרכוש כמה קרנות אקטיביות, שכן ברכישת קרנות נאמנות, לא משלמים עמלת קניה/מכירה, ולכן ניתן גם לרכוש בסכומים קטנים קרנות נאמנות. מקבלים אז שילוב של שיקול דעת של מנהלי קרנות שונים, ופיזור גבוה.
בנוסף, ניתן לרכוש קרן פאסיבית – קרן מחקה או קרן סל, שמחקות את אחד משני המדדים – או מדד תל בונד תשואות, או את מדד אינדקס HY-BBB. בעוד שתל בונד תשואות מורכב מ-25 אגרות חוב שונות. ואפשר גם לראות שהתשואה של אגרות החוב האלה ברוב המקרים לא באמת גבוהה, מה שמאפיין את רמת הסיכון של אגרות החוב שמרכיבות את המדד. לפי הבדיקה שלנו, שיעור התשואה שגלום במדד תל בונד תשואות, עומד על 3.76%. לעומתו, מדד אינדקס HY-BBB מפוזר יותר, ומורכב מ-47 ניירות, כשהתשואה הפנימית המשוקללת של המדד עומדת כיום על כמעט 9%. הבדלים משמעותיים בין המדדים, שהמשקיעים צריכים להיות מודעים אליהם.
אפשר לראות שמבחינת התשואה בין קרנות הנאמנות האקטיביות, לבין אלה הפאסיביות יש הבדלים משמעותיים, וכאן נכנס שיקול דעתו של המשקיע.
בכל מקרה, במידה ומשקיעים מחפשים להתחיל להסתכל על אגרות חוב בסיכון גבוה, אגח High Yield, אנו מקווים שהסקירה הזו עזרה לכם.
לאור זאת, התחלנו לבחון כאן אפשרויות מעניינות להשקעה, כאלה שעשויות להיות רלבנטיות, הן על רקע הזמנים הנוכחיים, והן באופן כללי. לאור זאת, נקיים סדרת כתבות ב-FUNDER לטובת הקהל הרחב, וגם לטובת הציבור המקצועי.
אגרות חוב – התשואה מספרת את הסיפור
אגרות חוב, הן הלוואה שחברות מגייסות למימון הפעילות שלהן. החברות אמורות להחזיר את ההלוואה הזו, הקרן של ההלוואה, יחד עם ריבית לאורך חיי ההלוואה. הקרן של ההלוואה נסחרת בבורסה, ומחירה יכול לעלות ולרדת. כך שאם משקיע קונה את האיגרת, שהונפקה ב-100 אגורות, ב-90 אגרות, זה אומר שהוא ייהנה מהפדיון של הקרן בסוף התקופה (ב-100 אגורות, להזכיר), וגם מהריבית. התקבול של המשקיע, אם החזיק את האגרת לכל אורך התקופה, קיבל את הריבית, ואת הקרן חזרה, נקראת תשואה שנתית לפדיון.
תשואה שנתית לפדיון, תלויה בסיכון ששוק ההון מעריך את ההלוואה לחברה. סיכון גבוה, מחיר האגרת יורד, מי שיקנה את האגרת במחיר נמוך, ויקבל בסוף את כל התשלומים, ואת הקרן חזרה, יזכה לתשואה גבוהה יותר. שמגלמת את הסיכון של אגרת החוב.
זה על רגל אחת, הסיפור של השקעה באגרות חוב. משקיעים, פרטיים ומקצועיים, בוחנים את התשואה לפדיון של אגרות החוב השונות, ומנסים לבחון האם התשואה שמגולמת בנתוני האיגרת אכן מעניקים למשקיע פיצוי ראוי על הסיכון שהוא נוטל לעצמו. ככל שהסיכון גבוה יותר, כך התשואה אמורה להיות גבוהה יותר.
תשואה גבוהה – מה זה אומר
אפשר להבין שאם ככל שהסיכון עולה, המשקיעים יצפו לתמורה גבוהה יותר, כך שפוטנציאל התשואה יהיה גבוה יותר. בעולם ההשקעות, אגרות חוב שנסחרות בתשואה גבוהה, נקראת אג"ח בסיכון גבוה, או אג"ח High Yield.
העניין שבהשקעה באגרות חוב מסוג High Yield, לאור רמת הסיכון שטמונה בהשקעה כזו, חשוב מאוד לפזר את ההשקעה. יש כאן כמה הנחות רלבנטיות: (א) למשקיעים פרטים קשה מאוד לאמוד באופן מדויק את הסיכון שגלום באגרות החוב, ולכן קשה מאוד לדייק ברכישת אגרת חוב ספציפית. בטח אם מדובר באג"ח מסוג High Yield; (ב) באופן כללי בשוק ההון, פיזור פועל באופן כזה שהוא מקטין סיכון למשקיעים. על אחת כמה וכמה כשמדובר באגרות חוב בסיכון גבוה. הפיזור מאפשר למשקיעים לפזר את ההשקעה באופן שבו אם חברה אחת או כמה, לא עומדות בתנאי אגרות החוב (מה שמכנים תספורת), המשקיעים עדין יזכו להיפרע מהתשואה שגלומה באגרות החוב האחרות שבתיק.
אגח בסיכון גבוה – מה הדרך הטובה ביותר לפזר?
לאור ההנחה שבהשקעה באגרות חוב בסיכון גבוה, יש לפיזור ערך רב למשקיע. נשאלת השאלה, מה הדרך הטובה ביותר לפזר.
דרך ראשונה – קרן נאמנות פיזור זה שם המשחק
דרך ראשונה להיחשף לאגח בסיכון גבוה היא באמצעות קרן נאמנות לאגח בסיכון גבוה. קרן הנאמנות היא תיק שמנוהל באמצעות מנהל הקרן, בתמורה לדמי ניהול. לא מעט קרנות נאמנות, שעוסקות באגח High Yield בארץ נסחרות.
בטבלה להלן, נתונים של קרנות נאמנות, לרבות נתוני תשואה. ניתן לראות שנתוני התשואה אמנם שליליים מתחילת השנה, אולם אפשר לראות שהקרנות הללו חוזרות החודש חזרה, עם ההתאוששות בשווקים. האם זה ימשיך? שאלה מעולה. השאלה מן הסתם תלויה באיך ועד כמה מהר הכלכלה המקומית תשוב לאיתנה.
כך למשל, ההערכה בשווקים היא שנדל"ן מניב למשל, נמצא בסכנה שכן עדין קשה לדעת כיצד המגיפה תשפיעה על בנייני משרדים, האם תהיינה חברות שיפנו את משרדיהן, או שיקצצו בשטחים מושכרים. עד כמה מגמת העבודה מהבית תמשיך, ובעקבות זה חברות יצמצמו שטחי משרדים. בנוסף גם חברות מרכזי הקניות נמצאות במצב לא ברור.
כאן מגיע שיקול הדעת של מנהל הקרן, כיצד הוא מנהל את החשיפה של נכסי הקרן. רק לשם הדוגמה, קרן מור (!) אג"ח הזדמנויות מושקעת בלא פחות מ-156 אגרות חוב (22 מתוכם לא רשומות למסחר). ילין לפידות (!) אג"ח חברות מפוזרת על פני 167 אגרות חוב (3 מהם אגחים להמרה, ו-5 אגרות חוב שלא רשומות למסחר).
היתרון של קרן נאמנות, הוא בכך ששיקול הדעת של מנהל הקרן, מחליף את שיקול דעתו של המשקיע. מנהל הקרן יכול לנקוט בגישה של אחזקה במספר מצומצם של ניירות, או בפיזור רחב. בכל מקרה, קרן נאמנות מאפשרת פיזור של ההשקעה, בין אם על עשרות בודדות, או אפילו מעל מאה אגרות חוב שונות.
נתוני קרנות הנאמנות המשקיעות באגח High Yield
|
מס |
שם קרן הנאמנות |
חשיפת מטח |
חשיפת מניות |
מתחילת החודש |
מתחילת השנה |
שנה |
דמי ניהול |
גודל קרן |
תאריך שער |
ותק |
|
1 |
30% |
10% |
7.05% |
-5.15% |
-1.22% |
1.98 |
223.6 |
13-אפר |
8.27 | |
|
2 |
30% |
0 |
4.50% |
-8.73% |
-3.15% |
1.52 |
66.8 |
16-אפר |
13.77 | |
|
3 |
30% |
30% |
3.70% |
-15.12% |
-8.18% |
1.39 |
12.3 |
16-אפר |
2.37 | |
|
4 |
10% |
10% |
3.56% |
-7.35% |
0.64% |
1.18 |
108 |
16-אפר |
3.19 | |
|
5 |
30% |
0 |
3.31% |
-9.01% |
-4.88% |
1.55 |
298.5 |
13-אפר |
3.3 | |
|
6 |
30% |
30% |
3.30% |
-16.90% |
-12.31% |
2.16 |
15.3 |
16-אפר |
14.31 | |
|
7 |
30% |
10% |
3.23% |
-10.61% |
-5.44% |
1.7 |
800.4 |
16-אפר |
12.3 | |
|
8 |
10% |
0 |
3.11% |
-9.72% |
-4.89% |
1.3 |
42 |
16-אפר |
6.1 | |
|
9 |
30% |
10% |
2.80% |
-17.60% |
-12.93% |
1.98 |
17.4 |
16-אפר |
6.77 | |
|
10 |
10% |
10% |
2.24% |
-11.40% |
-7.20% |
1.91 |
47.3 |
16-אפר |
20.58 | |
|
ממוצע |
|
|
3.68% |
-11.16% |
-5.96% |
|
|
|
|
קרנות ללא שיקול דעת – קרן מחקה וקרן סל
משקיע יכול לבחור להשקיע בקרן שמחקה מדד מוגד וידוע מראש. כלומר למנהל הקרן אין שיקול דעת בניהול הקרן, ולא בוחר את אגרות החוב שייכנסו לקרן. במקרה כזה, בדרך כלל מקבלים עלות ניהול השקעות זולה יותר, שכן מנהל הקרן לא מבצע שיקול דעת לגבי איזה ניירות להכניס לקרן. המדד קובע זאת.
בעניין זה, יש שתי סוגי קרנות פאסיביות: (1) קרן סל – קרן שנסחרת במהלך יום המסחר בבורסה; (2) קרן מחקה – קרן שנסחרת בבורסה, אולם מחירי הביצוע שלה נקבעים בסוף יום המסחר, לאחר שערוך נכסי הקרן.
נתוני קרנות מחקות – אגח High Yield
|
שם קרן הנאמנות |
מס הקרן |
חשיפת מטח |
חשיפת מניות |
מתחילת החודש |
מתחילת השנה |
דמי ניהול |
גודל קרן |
תאריך שער |
|
5124409 |
0 |
0 |
3.92% |
-12.62% |
0.50% |
5.6 |
16-אפר | |
|
5123351 |
0 |
0 |
3.87% |
-12.65% |
0.50% |
19.6 |
16-אפר | |
|
5122320 |
0 |
0 |
2.54% |
-11.66% |
0.20% |
54.8 |
16-אפר | |
|
5118732 |
10% |
0 |
2.53% |
-12.02% |
0.20% |
52 |
16-אפר | |
|
5121223 |
0 |
0 |
2.53% |
-11.24% |
0.20% |
87 |
16-אפר | |
|
5122395 |
0 |
0 |
2.52% |
-11.60% |
0.20% |
19.2 |
16-אפר | |
|
5118120 |
0 |
0 |
1.93% |
-13.65% |
0% |
53.5 |
16-אפר | |
|
5117957 |
0 |
0 |
1.79% |
-13.70% |
0% |
43.7 |
16-אפר | |
|
5116371 |
0 |
0 |
1.79% |
-13.73% |
0.20% |
43.8 |
16-אפר | |
|
5126818 |
0 |
0 |
1.79% |
-13.74% |
0.20% |
20.2 |
16-אפר | |
|
5122635 |
0 |
0 |
1.78% |
-13.71% |
0% |
57.3 |
16-אפר |
קרן פאסיבית – מה המדד ואיך עוקבים
ניקח לצורך הדוגמא את קרן תכלית TTF (!) אינדקס קונצרני HY-BBB, וקרן MTF מחקה (!) אינדקס HY-BBB מחקות מדד שמפורסם על-ידי חברת אינדקס, ושכולל את הנתונים הבאים:
|
נתוני שוק |
|
||
|
שער אחרון |
146.61 |
||
|
מספר ניירות במדד |
47 |
||
|
שווי כולל ני"ע במדד |
15.2 מיליארד ₪ |
||
|
מח"מ ברוטו |
2.77 |
||
|
תשואה פנימית |
9.02% |
||
|
מרווח ממשלתי |
8.84% |
||
|
דירוג ממוצע |
+BB |
||
|
ביצועי המדד - תשואה מצטברת |
|
|
|
|
2020 |
שנה |
3 שנים |
5 שנים |
|
12.23%- |
6.59%- |
5.00%- |
14.78% |
|
סטיית תקן במונחים שנתיים |
|
|
|
|
שנה |
3 שנים |
5 שנים |
|
|
15.49% |
9.71% |
8.10% |
|
|
מדדי שארפ |
|
|
|
|
שנה |
3 שנים |
5 שנים |
|
|
0.38- |
0.14- |
0.37 |
|
|
הנתונים מעודכנים לתחילת יום המסחר |
16/04/2020 |
נסביר מעט חלק מהנתונים שמפורטים בטבלה. נתוני התשואה המצטברת, הם די פשוטים, והם מתארים כמה תשואה קיבל משקיע שנחשף באופן מלא למדד הזה. את התשואה הזו צריך להשוות לתשואה של שתי הקרנות שציינתי לעיל. כך למשל, התשואה בשנה האחרונה של תכלית TTF (!) אינדקס קונצרני HY-BBB, היתה 8.11%-, וזו של MTF מחקה (!) אינדקס HY-BBB לשנה האחרונה היתה 7.71%-. תשואת המדד עצמו היתה בשנה האחרונה 6.59%-, כלומר הקרנות המחקות, השיאו ביצועים גרועים יותר מהמדד.
הפסקה קצרה לעניין של קרנות מחקות, ומעקב אחר מדד. קרנות מחקות, אמורות להשקיע באופן דומה כדי להשיא את התשואה הקרובה ככל האפשר לזו של המדד, אולם זו התיאוריה. בפועל לא קל לקרנות לעקוב באופן מדויק אחר המדד. היכולת של קרן לחקות מדד נתונה להמון פרמטרים – למשל, רמת הסחירות של הניירות שמרכיבים את המדד עצמו, רמת התנודתיות שגלומה במסחר בניירות עצמם. לאור זאת קשה מאוד לקרנות לעקוב באופן מדויק אחר המדד. נוסיף לכך את העובדה שהקרן גובה דמי ניהול, אמנם לא גבוהים, שתי הקרנות גובות 0.5%, לכן גם נתון זה משפיע על יכולת המעקב.
תנודת מדד אינדקס YYY-HH מתחילת השנה
נתונים: אתר אינדקס, עיבוד FUNDER
כאן אנחנו מגיעים לשאלה, כיצד יש להעריך את תנודת המדד בזמן הקרוב. אפשר לראות שבחודש האחרון המדד ביצע מהלך מרשים. השאלה, כמו כל דבר שקשור לשווקים בזמן האחרון היא לאן ההמשך. האם נראה גל של חדלות פירעון בחברות, שאגרות החוב שלהן כלולות במדד? זו שאלה, שהתשובה עליה כרגע לא ברורה.
רשימת אגרות החוב הכלולות במדד אינדקס YYY-HH
|
אינדקס HY-BBB | ||||
|
שם נייר |
מספר נייר |
מנפיק |
שווי שוק (אש"ח) |
משקל במדד (%) |
|
אידיבי פתוח יד |
7980337 |
אידיבי פתוח |
506,246 |
4.84 |
|
רציו מימון ב |
1139443 |
רציו מימון |
700,344 |
4.38 |
|
צור י |
7300171 |
צור שמיר |
988,935 |
4.62 |
|
מניבים ריט ב |
1155928 |
מניבים ריט |
427,218 |
4.04 |
|
אלון רבוע ד |
1139583 |
אלון רבוע כחול |
882,094 |
3.99 |
|
דיסקונט השקעות ו |
6390207 |
דיסקונט השקעות |
1,408,235 |
3.92 |
|
דיסקונט השקעות י |
6390348 |
דיסקונט השקעות |
1,542,617 |
3.85 |
|
בי קומיונק ג |
1139203 |
בי קומיוניקיישנס |
1,564,970 |
3.81 |
|
מגוריט א |
1141712 |
מגוריט |
504,994 |
3.52 |
|
נובל א |
1141860 |
נובל אסטס |
306,000 |
2.93 |
|
תנופורט א |
1143049 |
תנופורט |
288,262 |
2.76 |
|
יואייארסי א |
1141837 |
יו.איי.אר.סי - ג'י.אס.איי |
281,951 |
2.62 |
|
גבאי מניבים י |
7710239 |
גבאי מניבים |
244,950 |
2.34 |
|
מניבים ריט א |
1140581 |
מניבים ריט |
248,243 |
2.30 |
|
אם אר אר א |
1154772 |
אם אר אר |
240,037 |
2.30 |
|
אמ.די.ג'י ב |
1140557 |
אמ.די.ג'י. ריאל אסטייט |
244,799 |
2.26 |
|
אלון רבוע ה |
1155621 |
אלון רבוע כחול |
230,639 |
2.21 |
|
פטרוכימיים ח |
7560188 |
פטרוכימיים |
224,663 |
2.15 |
|
חלל תקשורת יח |
1158518 |
חלל תקשורת |
209,733 |
2.01 |
|
אינטר גרין א |
1142652 |
אינטר גרין |
208,038 |
1.99 |
|
אמ.די.ג'י ג |
1142504 |
אמ.די.ג'י. ריאל אסטייט |
201,427 |
1.85 |
|
לפידות קפיטל א |
6420095 |
לפידות קפיטל |
191,300 |
1.83 |
|
ישראל קנדה ו |
4340188 |
ישראל קנדה |
190,709 |
1.82 |
|
אם.אר.פי ג |
1139278 |
אם.אר.פי השקעות |
190,668 |
1.82 |
|
אלקטרה נדל"ן ה |
1138593 |
אלקטרה נדל"ן |
175,574 |
1.68 |
|
לוזון קבוצה ח |
4730164 |
לוזון קבוצה |
174,258 |
1.67 |
|
הכשרה ביטוח 4 |
1156025 |
הכשרה ביטוח |
168,432 |
1.61 |
|
סטרוברי א |
1136951 |
סטרוברי פילדס ריט |
165,486 |
1.58 |
|
סאני תקשורת יא |
1134493 |
סאני תקשורת |
163,670 |
1.57 |
|
אידיבי פתוח טו |
7980378 |
אידיבי פתוח |
159,153 |
1.52 |
|
מישורים ד |
1132729 |
מישורים נדל"ן |
143,366 |
1.37 |
|
אנלייט ב |
7200090 |
אנלייט אנרגיה |
132,662 |
1.27 |
|
אנלייט ה |
7200116 |
אנלייט אנרגיה |
127,966 |
1.22 |
|
צרפתי ט |
4250197 |
צרפתי |
126,529 |
1.21 |
|
נאוויטס פטרוליום א |
1147651 |
נאוויטס פטרוליום יהש |
126,016 |
1.21 |
|
חלל תקשורת ו |
1135151 |
חלל תקשורת |
199,303 |
1.91 |
|
אלעזרא ב |
1128289 |
אלעזרא |
176,405 |
1.69 |
|
סקייליין א |
1138775 |
סקייליין |
123,178 |
1.18 |
|
מישורים ח |
1143163 |
מישורים נדל"ן |
114,305 |
1.09 |
|
צמח המרמן ה |
1151125 |
צמח המרמן |
114,295 |
1.09 |
|
רוטשטיין ח |
5390182 |
רוטשטיין |
110,208 |
1.05 |
|
אאורה י |
3730413 |
אאורה השקעות |
109,670 |
1.05 |
|
רמות בעיר א |
1143551 |
רמות בעיר |
108,614 |
1.04 |
|
פולאר השקעות ז |
6980346 |
פולאר השקעות |
106,621 |
1.02 |
|
אלומיי ב |
1140326 |
אלומיי |
106,496 |
1.02 |
|
ישראל קנדה ה |
4340154 |
ישראל קנדה |
128,673 |
0.89 |
|
אנקור ב |
1141126 |
אנקור פרופרטיס |
97,873 |
0.94 |
קרנות סל – מדד תל בונד תשואות
קרנות סל, דומות לקרנות מחקות. אין למנהל הקרן שיקול דעת לגבי הניירות שנכללות בקרן. קרן הסל עוקבת אחר מדד מוגד מראש, ומנסה להשיא תשואה קרובה ביותר למדד. ההבדל בין קרן סל לקרן מחקה, הוא פשוט – קרן הסל, נסחרת במהלך יום המסחר בבורסה. הקרן המחקה, לא נסחרת במהלך יום המסחר, ומי שרוכש את הקרן המחקה, מבצע את הקניה בשער סוף היום, לאחר שמסיימים לשערך את נכסי הקרן.
ביצועי מדד תל בונד תשואות
נתונים: אתר il.Investing.com
רשימת קרנות סל על מדד תל בונד תשואות
|
שם מלא |
אפשר לראות, שיש לא מעט כמה קרנות סל, שעוקבות אחר מדד תל בונד תשואות. יש כאן גם מגוון, כולל קרנות כשרות שעוקבות אחר המדד, וכן אפילו קרן אחת שעוקבת בחסר אחר המדד. המשמעות של מעקב בחסר היא שביצועי הקרן אמורים להיות הפוכים לאלה של המדד.
הרכב תל בונד תשואות
|
שם |
משקל (%) |
שווי שוק (במיליוני ש''ח) |
|
2.00113 |
288 | |
|
5.37962 |
775 | |
|
4.68185 |
674 | |
|
3.39692 |
489 | |
|
2.76275 |
398 | |
|
5.4799 |
789 | |
|
6 |
1,078 | |
|
1.73596 |
250 | |
|
3.52744 |
508 | |
|
2.79888 |
403 | |
|
2.41553 |
348 | |
|
6 |
1,412 | |
|
2.10028 |
302 | |
|
4.40238 |
634 | |
|
3.93837 |
567 | |
|
4.29299 |
618 | |
|
2.29645 |
331 | |
|
4.08793 |
589 | |
|
4.07745 |
587 | |
|
1.9474 |
280 | |
|
6 |
2,100 | |
|
3.7199 |
536 | |
|
4.95684 |
714 | |
|
6 |
1,587 | |
|
6 |
1,795 |
לסיכום – כמה תובנות
משקיע שסבור שהגיע הזמן להגדיל חשיפה, וסיכון לאגרות חוב בסיכון גבוה, יכול לעשות זאת בכמה דרכים. הדרך הראשונה היא אחת מקרנות הנאמנות האקטיביות השונות שנסחרות בבורסה של תל אביב. אגב, אפשר כמובן לפצל ולרכוש כמה קרנות אקטיביות, שכן ברכישת קרנות נאמנות, לא משלמים עמלת קניה/מכירה, ולכן ניתן גם לרכוש בסכומים קטנים קרנות נאמנות. מקבלים אז שילוב של שיקול דעת של מנהלי קרנות שונים, ופיזור גבוה.
בנוסף, ניתן לרכוש קרן פאסיבית – קרן מחקה או קרן סל, שמחקות את אחד משני המדדים – או מדד תל בונד תשואות, או את מדד אינדקס HY-BBB. בעוד שתל בונד תשואות מורכב מ-25 אגרות חוב שונות. ואפשר גם לראות שהתשואה של אגרות החוב האלה ברוב המקרים לא באמת גבוהה, מה שמאפיין את רמת הסיכון של אגרות החוב שמרכיבות את המדד. לפי הבדיקה שלנו, שיעור התשואה שגלום במדד תל בונד תשואות, עומד על 3.76%. לעומתו, מדד אינדקס HY-BBB מפוזר יותר, ומורכב מ-47 ניירות, כשהתשואה הפנימית המשוקללת של המדד עומדת כיום על כמעט 9%. הבדלים משמעותיים בין המדדים, שהמשקיעים צריכים להיות מודעים אליהם.
אפשר לראות שמבחינת התשואה בין קרנות הנאמנות האקטיביות, לבין אלה הפאסיביות יש הבדלים משמעותיים, וכאן נכנס שיקול דעתו של המשקיע.
בכל מקרה, במידה ומשקיעים מחפשים להתחיל להסתכל על אגרות חוב בסיכון גבוה, אגח High Yield, אנו מקווים שהסקירה הזו עזרה לכם.
