רמי מנור
רמי מנור
02/11/2009
האם ברכישת מדד מניות בחו"ל אנחנו חייבים גם להיחשף למטבע הזר? מהם היתרונות בנטרול החשיפה וכיצד זה נעשה ע"י החברות המנפיקות תעודות סל?
בשנים האחרונות יותר ויותר משקיעים מגדילים את השקעתם המנייתית בשווקים בחו"ל ע"ח הקטנת המרכיב המנייתי בארץ. הדבר נעשה לצורך הגדלת הפיזור והקטנת סטיית התקן בתיק ההשקעות.
נכון שבשנים האחרונות אנחנו רואים מתאם הולך וגדל בין השווקים הגלובליים, אולם צריך לזכור שבמדינת ישראל קיימים סיכונים ייחודיים, בעיקר ביטחוניים, שבמידה ויתרחשו, עשויים לגרום לנפילת שערים חדה בבורסה המקומית, אך לא בהכרח ישפיעו על השווקים בחו"ל. השקעת חלק ממרכיב המניות בחו"ל עשויה לצמצם סיכונים אלו.
מרבית המשקיעים סבורים שכאשר הם רוכשים תעודת סל על מדד מניות בחו"ל, הם גם חייבים להיחשף למטבע של אותה מדינה. אך לא כך הדבר. ענף תעודות הסל בישראל מאפשר להשקיע בחו"ל גם ללא החשיפה למטבע הזר.
מהם היתרונות ברכישת תעודת סל מנוטרלת מטבע?
היתרון המרכזי הוא הפרדת אפיקי השקעה. מניות ומט"ח הם שני אפיקי השקעה שאין הכרח לשלב ביניהם. מרבית המשקיעים הרוכשים תעודות סל על מדדי מניות בחו"ל עושים זאת כי הם מעוניינים להיחשף לשוק המניות. מבחינתם, החשיפה למטבע היא חשיפה נלווית העשויה להוסיף או לגרוע מתשואת ההשקעה. לדוגמא, משקיע רוכש תעודת סל על מדד ה- 500 P&S. המדד עלה ב- 10% והדולר נחלש מול השקל ב- 5%. משקיע הרוכש תעודת סל מנוטרלת, לא מושפע מהחלשות הדולר ונהנה ממלוא התשואה בשיעור של 10%. לעומת זאת, משקיע הרוכש תעודת סל "רגילה" – לא מנוטרלת, ישיג תשואה של כ- 5% בלבד! (שיעור עליית המדד פחות שיעור שינוי הפיחות במטבע).
תמיד יהיה מי שיאמר, אם הדולר היה מתחזק מול השקל, המשקיע בתעודה "רגילה" היה מרוויח יותר וזה בהחלט נכון. אך משקיע המאמין בהתחזקות הדולר מול השקל יכול פשוט להשקיע בדולר באמצעות מכשירי ההשקעה השונים או אפילו לרכוש אג"ח צמודות דולר וליהנות גם מריבית מסויימת.
יתרון נוסף הוא הקטנת סטיית התקן של תיק ההשקעות. באופן כללי תוחלת התשואה של מטבעות היא אפס. קשה מאד לנבא מה יהיה שער הדולר או האירו בעוד חודש או שנה על בסיס העבר. התחזקות השקל או היחלשותו מול מרבית המטבעות תלויה בהרבה משתנים, חלקם כלכליים וחלקם ספקולטיביים. כלומר בתקופה נתונה החשיפה למטבע תוסיף תשואה להשקעה במדד ובתקופה אחרת תגרע מהתשואה, אך בוודאות היא תגדיל את סטיית התקן.
כיצד ניתן לנטרל את החשיפה המט"חית?
לרוב, מנפיקות תעודות הסל עושות זאת ע"י שימוש בחוזים עתידיים (futures) על המדדים השונים.
רכישת חוזה אינה כרוכה בהוצאה כספית אלא מהווה התחייבות או הסכם בין מוכר החוזה לקונה החוזה, כאשר ההתחשבנות הכספית (הסליקה) היא על בסיס יומי (mark to mrket).
לדוגמא, חוזה עתידי על מדד 500 P&S במונחי נכס בסיס הוא כ- 200,000 ₪. בהנחה שאני מחזיק בחוזה אחד בלבד על המדד ובסוף יום נתון המדד עלה ב- 2%. חשבוני יזוכה בסוף היום ב- 4000 ₪.
כדאי לדעת, רכישת חוזה מהווה תחליף לרכישת נכס הבסיס עצמו (מניות המדד) וזאת בדומה לרכישת חוזה סינטטי להתכנסות על מדד ת"א 25.
בבורסה בת"א לא נסחרים חוזים עתידיים ולכן נעשה שימוש בחוזים סינטטיים (רכישת אופ' call ומכירת אופ' put באותו מחיר מימוש) בהם קיימות עלויות שימוש באופציות. ברכישת חוזה עתידי, כאמור, אין הוצאה כספית.
בקניית חוזה עתידי על מדד בחו"ל, מנפיק תעודת הסל מפקיד למעשה את נכסי התעודה בפיקדון שקלי בבנק בארץ, מלבד אחוז מסוים המופקד בבנק בחו"ל ומהווה בטחון לרכישת החוזה. כדי לנטרל את החשיפה המטבעית הנגרמת בגין הפקדת הביטחונות בחו"ל, מבצע המנפיק הגנות שונות (עסקות forword).
חשוב לציין, משקיע הרוכש תעודת סל מנוטרלת מטבע על מדד מניות בחו"ל מקבל תמיד את תשואת המדד נטו – ללא השפעת המטבע.
לסיכום, רצוי שכל משקיע המעוניין לרכוש תעודות סל על מדדי מניות בחו"ל ישאל את עצמו את השאלה הבאה: האם אני מעוניין בהשקעה מנייתית טהורה בחו"ל או "בערבוב" של השקעה מנייתית ומט"חית בחשיפה אחת, או במילים אחרות, האם אני משקיע במניות או מהמר על מטבעות...
מונחים בכתבה:
| סטיית התקן | מדד סטטיסטי לתיאור הפיזור של ערכי קבוצת נתונים כגון תנודות יומיות בתיק השקעות סביב הממוצע של תנודות אלו. ככל שסטיית התקן של הנכס הפיננסי קטנה יותר כך אנו מניחים שהסיכון בהשקעה בו נמוך יותר ולהיפך |
| futures | חוזה עתידי Future)) הוא מכשיר פיננסי הנסחר בבורסה. החוזה העתידי הוא התחייבות לספק (ומאידך לרכוש) נכס כלשהו (סחורה, מטבע חוץ, נייר ערך וכו') במועד עתידי, כאשר המחיר נקבע מראש. |
| mark to market | שיטת התחשבנות של מחיר או ערך של נכס פיננסי לצורך חישוב הרווחים או ההפסדים בסליקה על בסיס יומי |
| נכס הבסיס | הנכס הרשום בחוזה האופציה שלמחזיק האופציה יש זכות לקנות או למכור אותו בהתאם לתנאים שנקבעו מראש. לדוגמא, מניות רגילות, מדד מניות, מדד אג"ח וכו'. |
| חוזה סינטטי | חוזה הנבנה ע"י שימוש בנגזרים (אופציות) ומאפשר חשיפה לשוק המניות (לדוג' מדד ת"א 25) ללא רכישת המניות עצמן. |
| התכסות | פעולה של קניית נכסי המדד, מניות, חוזים, אג"ח או מכשירים פיננסים אחרים מתוך מטרה לעקוב אחר מדד מסויים. |
| עסקאות forward | עסקת חליפין בין שני מטבעות למסירה מאוחרת, על פי שער ותאריך מוסכמים מראש. השער בו מתבצעת העסקה נקבע בשלב ביצוע ההסכם והוא מכונה שער פורוורד. שער פורוורד מורכב מהשער הנוכחי השורר בשוק (שער Spot) ומהפרש הריביות של צמד המטבעות לתקופת הזמן עד לתאריך המוסכם. |
רמי מנור הינו סמנכ"ל שיווק אינדקס תעודות סל
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
