הסיכון השבועי שממנו ראוי להיזהר

כנראה שיצר האדם חזק מכל תיאוריה או תחזית כלכלית מדופלמת.  ציבור הצרכנים בעולם התעלם מהתחזיות השחורות והוא שב אט אט לדפוסי צריכה נורמליים.  נתוני המקרו שהתפרסמו השבוע בארץ ובעולם, הצביעו על התאוששות מרשימה.  סקר החברות והעסקים שפורסם על ידי בנק ישראל מצביע על שיפור בכמעט כל ענפי המסחר והייצור.  לא רק שנתוני המסחר, השירותים והייצור עלו, אלא שגם הציפיות לשיפור גברו והחברות מעידות על כך שתחושתן לגבי הרבעון הרביעי אופטימית מאוד.  נכון שהפירמות מצפות גם לאינפלציה מעט גבוהה, אבל השבוע החלטנו שלא מקלקלים את החגיגה ולכן נדבר רק על דברים חיוביים. 

הפירמות מציינות את השיפור בביקושים המקומיים כגורם העיקרי לעלייה בפעילות הכלכלית.  גם הנתונים בארה"ב הצביעו על צמיחה במרבית הנתונים הכלכליים הודות לשובו של הצרכן האמריקאי לחנויות.  אלא שפה בדיוק נעוץ ההבדל בין ישראל לארה"ב.  הצרכן הישראלי הדיר את רגליו מהחנויות בזמן המשבר לא בשל החובות הרבים שרובצים עליו, אלא בשל חששו מהעתיד.  הצרכן האמריקאי לעומתו, שממונף עד מעל לראשו וליכולתו, לא היה חוזר לחנויות אלמלא תמיכתו הנדיבה מאוד של הממשל.  ניתן לראות זאת באמצעות נתוני הצמיחה שהתפרסמו ביום חמישי.  כשני שליש מהצמיחה נבע מתוכניות התמרוץ השונות של הממשל.  תוכנית ה"מזומן תמורת גרוטאות" הוסיפה כאחוז שלם לצמיחה.  תמיכת הממשל בפאני מיי, פרדי מק וחברותיהן הוסיפה לצמיחה 0.4%, והטבות המס לרוכשי דירה ראשונה תרמה 0.2%.  לכל אלו יש להוסיף את העלייה בהוצאות הממשלה הישירות שהעלתה את הצמיחה בכחצי  אחוז.

השאלה הנשאלת כעת היא האם הכלכלה האמריקאית תצליח לצמוח ברבעונים הבאים גם ללא סיועו הנדיב של הממשל?  התשובה היא כן ואולי.  כן, בגלל שהמלאים בארה"ב כל כך נמוכים, שחידושם ברבעונים הבאים יביא לעלייה חדה בייצור התעשייתי על כל המשמעויות שיש לכך על הרבדים השונים של הכלכלה.  עדות לתחילת התהליך של חידוש המלאים שתרמו כ 0.9% לצמיחה ברבעון השלישי.  זאת בניגוד לרבעונים הקודמים שבהם המלאים ירדו באופן חד וגרעו אחוזים ניכרים מהצמיחה לאחר שעם פרוץ המשבר, היצרנים הדמימו את המכונות מחשש שלא יימצא רוכש לתוצרתן. עם שוך הסערה מתברר שאנשים אינם מפסיקים לחיות (ולצרוך) גם בעת של משבר כלכלי קשה.  ברבעונים הבאים נחזה בעלייה בהיקפי הייצור עד שהמדפים יתמלאו שוב, מה שישפיע לחיוב הן על רווחי היצרנים וכמובן שעל מדדי הצמיחה. 

עכשיו מגיע ה"אולי"

השאלה היא האם הכלכלה תמשיך לצמוח גם לאחר שמדפי החנויות יתמלאו מחדש.  זו כבר שאלה שקשורה יותר להיקפי התעסוקה וההוצאה הפרטית.  מאחר והנושא הזה יעלה רק בעוד כשני רבעונים, קשה מאוד לנפק תחזית צמיחה למשק האמריקאי בנקודת הזמן הנוכחית.  האם העלייה הצפויה במגזר היצרני תצליח "להרים על הרגליים" את כל הכלכלה האמריקאית או שמא הממשל יהיה חייב להמשיך ולהתערב על מנת לשמר הפעילות הכלכלית ? זהו התרחיש הפחות סימפטי, מפני שבנוסף לכך שהוא יעיד על שבריריותה של הכלכלה האמריקאית, גם הלחצים הפיסקליים יגברו על כל המשמעות שיש לכך על מחירי אגרות החוב של ארה"ב.

לפיכך, תיק המניות שלנו בחו"ל יתבסס על אותן חברות במגזר היצרני שיושפעו לחיוב מתהליך חידוש המלאים ועל חברות שמייצרות מוצרים לצריכה השוטפת (NON DURABLES), שעל אחת מהן אנו נפרט בהמשך.

השבוע אנחנו פותחים בפינה חדשה : "הסיכון השבועי שממנו ראוי להיזהר".  אחד הנושאים שעלו השבוע הוא נושא ה CARRY TRADE של הדולר.  בקצרה, מאחר והריבית על הדולר היא אפסית, הדולר משמש כמטבע עיקרי למימון השקעות.  כמה פרשנים כלכליים הצביעו השבוע על כך שבמידה והמשקיעים שמממנים את השקעתם על ידי לקיחת הלוואות דולריות יחפצו לממש רווחים, הדבר יוביל לרכישה מוגברת של דולרים ועלול לערער את השווקים בעולם.  לעת עתה, אין סימנים לכך.  אבל החשש הוא שהמשקיעים יחלו לסגור פוזיציות שמא הם ייתקעו עם פוזיציית חסר גדולה בדולר בזמן שהדולר מתחיל "לרוץ".

זה הזמן לסגור את הפינה החדשה ולפתוח פינה עוד יותר חדשה : "מי אמר ובאיזה הקשר ?"
"יש להגביל את יכולתם של מוסדות פיננסיים לבצע ספקולציות בכספם של אנשים אחרים, ולשם כך אנו נגביר את האכיפה על שווקי האשראי, הבנקאות וההשקעות".  התשובה : רוזוולט בנאום ההשבעה שלו, ינואר 1931.

נכתב ע"י עידן אזולאי,מנכ"ל
אפסילון ניהול קרנות נאמנות (1991) בע"מ

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.