"פורום נס להצלת המשק" >> יש להגדיל משמעותית ובאופן מיידי את שיעור ההלוואות בערבות המדינה ל-50% לפחות ולשיעור של 80% בענפים "מסוכנים"

 

• הפעילות הכלכלית מתחילה לשוב למסלולה השבוע, והאינדיקטורים הכלכליים שיתפרסמו בשבועות הקרובים יצביעו על עלייה חדה בפעילות.
• התוצר לא צפוי לחזור לרמה של סוף 2019 במהלך השנה הזו, ואולי גם לא בשנה הבאה.
• הממשלה מרחיבה את חבילת הסיוע בגין משבר הקורונה בעוד כעשרים מיליארד שקל, חלק כהוצאה תקציבית וחלק כערבויות. הגירעון התקציבי צפוי לעלות השנה ליותר מ- מעשרה אחוזי תוצר.
• האינפלציה צפויה לעבור לתחום השלילי בחודשים הקרובים, ושיעור האבטלה צפוי לעלות בחדות. הסיכוי להפחתת ריבית לרמה של אפס עלה להערכתנו.

 

גלובלי

מספר הנדבקים החדשים פוחת במדינות המפותחות והסגר מוסר בהדרגה. הפעילות הכלכלית תזנק, אבל מספר ענפי משק יוותרו מאחור. אולי מוקדם להגיד שהמשבר אחרינו, אבל אפשר כבר לספור את הצלקות: חובות ממשלתיים גדולים ועלייה באבטלה. מנגד, מדדי המניות בעולם עלו בשבוע האחרון בשיעורים בולטים ומחקו חלק ניכר מירידות השערים החדות של חודש מרץ. אפשר לסמן את זה כהצלחה של מדיניות הבנקים המרכזיים, שמנעו נפילה חדה במחירי הנכסים, שיכלה להחריף את המיתון. אבל אליה וקוץ בה, אם הפגיעה במשק היא תתברר כגדולה ומתמשכת, אז הנזילות הרבה בשווקים לא תוכל לבדה להמשיך לתדלק את עליות השערים.

חודש אפריל בפרט, והרבעון השני בכלל מסתמנים כתקופת השפל של המשבר הכלכלי. בכל העולם, מדדי מנהלי הרכש לחודש אפריל שפורסמו בשבוע האחרון משקפים את המיתון העמוק בפעילות הכלכלית. מיתון זה בולט במיוחד בענפי השירותים, המאופיינים לרוב במגע בין-אישי, בהשוואה לענפי התעשייה. מדד מנהלי הרכש של סך התפוקה הגלובלית שמפורסם ע"י  JPMorganו-IHS MARKIT  ירד באפריל לרמה של 26.5 נקודות, מרמה של 39.2 נקודות בחודש מרץ. המדד הגלובלי למגזר השירותים היה נמוך יותר ברמה של 24 נקודות והמדד למגזר התעשייה ירד באפריל לרמה של 39.8 נקודות.

ארה"ב - דוח התעסוקה לחודש אפריל הזכיר לרבים את המשבר הגדול של שנת 1929. מספר המשרות ירד בחודש אפריל ב-20.5 מיליון (בהמשך לירידה של 870 אלף משרות בחודש מרץ), מתוכם 18.1 מיליון מובטלים דיווחו על פיטורים זמניים, וכ-2 מיליון דיווחו על פיטורים קבועים. בישראל העובדים בחל"ת הוגדרו כנעדרים זמנית, שהם חלק מהמועסקים, בעוד שבארה"ב הם מוגדרים כמובטלים זמנית והם חלק מהמובטלים. שיעור האבטלה בארה"ב עלה מרמה של 4.4% במרץ לרמה של 14.7% בחודש אפריל. סביר להניח שחלק ניכר מהירידה במספר המשרות הוא זמני, אך גם בהנחה של התאוששות בפעילות במחצית השנייה של השנה, הגידול בתעסוקה צפוי להיות איטי ושיעור האבטלה יוותר סביב 10% בסוף השנה.

ריבית שלילית גם בארה"ב - סביר להניח שלא. ביום חמישי האחרון, לאחר פרסום הנתונים השבועיים על דרישות חדשות לדמי אבטלה, התשואות לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לשנתיים וחמש שנים ירדו לרמות שפל של 0.13% ו-0.30% בהתאמה, אך עלו מעט ביום שאחרי. במקביל, החוזים העתידיים לריבית הפד בתחילת 2021 הצביעו על ריביות שליליות ברמה של-0.015% לאורך כל שנת 2021. אנו מעריכים שהאפשרות לריבית שלילית בארה"ב היא נמוכה. נשיא הפדPowell  אמר בהזדמנויות רבות בעבר שריבית שלילית אינה דרושה או מתאימה לארה"ב.

גוש האירו. מדד מנהלי הרכש של סך התפוקה בגוש האירו ע"יIHS Markit  ירד מ-29.7 נקודות במרץ ל-13.6 נקודות באפריל. הגורם העיקרי לירידה החדה במדד הכולל הוא מגזר השירותים שירד לרמה של 12.1 נקודות. בלטו לשלילה מדינות כמו ספרד, איטליה וצרפת, בהם נרשמה רמת מדד מנהלי רכש הנמוכה מהממוצע לכלל גוש האירו. על פי התחזיות העדכניות של ה-European Commission התוצר בגוש האירו צפוי להתכווץ בשנת 2020 ב-7.75% ולרשום התאוששות בשנת 2021 עם צמיחה של 6.25% בתוצר.

בריטניה בדרך למיתון עמוק. הבנק המרכזי בבריטניה הותיר בשבוע שעבר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, אבל אותת שתיתכן הרחבה של תכנית רכישות האג"ח בחודש הבא. שניים מחברי הועדה הצביעו כבר החודש בעד הגדלת תכנית הרכישות ב-100 מיליארד פאונד. בבריטניה עדיין לא החלו בתוכנית יציאה מהסגר והבנק המרכזי מעריך שהפגיעה בכלכלה הבריטית בשל משבר הקורונה תהיה בין החדות בעולם ותסתכם בירידה של 14% בתוצר בשנת 2020.

הבנקים המרכזיים במשקים המתעוררים מוסיפים לתמוך בכלכלות ע"י הורדות ריבית והרחבות כמותיות. למרות החששות מבריחת כספים מהמשקים המתעוררים ומפיחות במטבעותיהן, בנקים מרכזיים רבים במשקים המתעוררים בחרו בחודש האחרון להוסיף ולהפחית את הריביות. בשבוע שעבר הבנק המרכזי בברזיל הוריד את הריבית ב-0.75% לרמה של 3.0%, בהמשך להורדה של חצי אחוז במרץ, ובמלזיה ירדה הריבית ב-0.5% לרמה של 2.0%. הפחתות ריבית נוספות צפויות בחודש הקרוב במקסיקו, בקולומביה, בפולין, ברוסיה, בטורקיה ובכלכלות נוספות. כלכלות כמו הודו, קולומביה ואינדונזיה נקטו, מלבד הורדות הריבית, גם ברכישות אג"ח על מנת לתמוך בפעילות הכלכלית. 

 ישראל

הפעילות הכלכלית מתחילה לשוב למסלולה השבוע, והאינדיקטורים הכלכליים שיתפרסמו בשבועות הקרובים יצביעו על עלייה חדה בפעילות. הרכישות בכרטיסי האשראי לדוגמא, נפלו בתקופת הסגר בכ- 30%, מאז הם הספיקו להתאושש לירידה של 15% לעומת תחילת השנה, וכנראה שעם ההקלות הנוספות ופתיחת הקניונים השבוע הם יתקרבו לרמה של טרם המשבר (לא כולל רכישות בחו"ל). זו עדיין לא חזרה לשגרה מלאה, וענפי משק כמו תיירות, בידור, תרבות ופנאי, לא צפויים לחזור לקדמותם, גם בשל החשש של הציבור. מספר דורשי העבודה, שהגיע ל- 1.1 מיליון, צפוי לרדת בחדות כבר השבוע.

התוצר לא צפוי לחזור לרמה של סוף 2019 במהלך השנה הזו, ואולי גם לא בשנה הבאה. גם לאחר שנגיע לאפס הידבקויות החשש של הציבור יישאר והוא צפוי לעכב את ההתאוששות בפעילות בענף התעופה לדוגמא או באירועים שמאופיינים בהתקהלויות. מעבר לגורמים אלו שמהווים מעין מגבלת היצע, אפשר לומר שהכלכלה העולמית איבדה את המומנטום בו הייתה, וקשה להחזיר דברים לקדמותם. חלק מהחברות שנקלעו לקשיים ונסגרו במהלך החודשיים האחרונים לא צפויות לשוב ולפעול לאחר הסרת הסגר. אי-הוודאות הגבוהה תביא לצמצומים בכוח אדם, ולא כל העובדים בחל"ת ישובו למקום עבודתם. בנוסף, הכנסתם של רוב העובדים שיחזרו לעבוד צפויה לקטון, לדוגמה רכיבי שכר כמו בונוסים, שעות נוספות וכדומה. גורמים אלו צפויים למנוע מהתוצר לחזור לרמתו הקודמת גם לאחר שיוסרו כל מגבלות הסגר.

הממשלה מרחיבה את חבילת הסיוע בגין משבר הקורונה בעוד כעשרים מיליארד שקל, חלק כהוצאה תקציבית וחלק כערבויות. הגירעון התקציבי צפוי לעלות השנה ליותר מעשרה אחוזי תוצר. רוב הגידול בגירעון הממשלה מקורו בירידה בצד ההכנסות ולא מהגידול בהוצאות. בחודש אפריל הגירעון התקציבי הגיע ל-14.9 מיליארד שקל, גבוה בכעשרה מיליארד שקל מהגירעון בחודש אפריל אשתקד. ההכנסות ממסים ישירים הן על בסיס שנתי, וחודשיים של השבתת המשק יעבירו חברות להפסד בשנה כולה, כלומר ירידה חדה בהכנסות מס הכנסה. הפגיעה במסים העקיפים צפויה להיות מתונה יותר, כיוון שאלו יתאוששו לאחר הסרת הסגר.

בנק ישראל רכש במהלך חודש אפריל אג"ח ממשלתיות בשווי 4.7 מיליארד שקל, לעומת 8.5 מיליארד בחודש מרץ. יחד עם זאת, האוצר הפקיד בבנק ישראל את כספי ההנפקות בחו"ל בסך 6.5 מיליארד דולר תמורתם קיבל שקלים. בשני המקרים אפשר לומר שבנק ישראל מממן את פעילות הממשלה בשקלים תמורת קבלת "בטחונות" מהממשלה להחזר החוב, אם זה בצורת איגרות חוב או דולרים שמתווספים ליתרות המט"ח.

לאן הולכים השקלים שבנק ישראל מדפיס? עודפי הנזילות חוזרים לבנק ישראל כפיקדונות של הבנקים המסחריים או בהנפקות מק"מ. מתחילת המשבר עלו אלו בעשרות מיליארדי שקלים. כלומר, הנזילות היום גבוהה מאוד.

יתרות המט"ח בשיא חדש של 133.5 מיליארד דולר. הגידול ביתרות נובע בעיקר מהעברות של האוצר בסך של 6.5 מיליארד דולר, שהן תמורת ההנפקות של המדינה בחו"ל. שער-החליפין ממשיך להיות מתואם עם מחירי המניות. כשהשווקים עולים השקל נוטה להתחזק, כתוצאה מגידורי המט"ח של המוסדיים. עליות השערים החזירו בשבועות האחרונים את בנק ישראל לרכישות המט"ח ובנק ישראל רכש 0.7 מיליארד דולר בחודש אפריל. אנו מעריכים כי לאחר שהשווקים יתייצבו נראה ירידה בלחצי הייסוף. העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים צפוי לדעתנו להצטמצם בשל האטה ביצוא, וגם ההשקעות הישירות בישראל עשויות לקטון.

השוק מגלם הפחתת ריבית בנק ישראל לרמה של 0.0%. האינפלציה צפויה לעבור לתחום השלילי בחודשים הקרובים, ושיעור האבטלה צפוי לעלות בחדות. הסיכוי להפחתת ריבית לרמה של אפס עלה להערכתנו.