לאומי >> בנק ישראל צפוי לשוב ולהעלות את תחזית הצמיחה לשנת 2020, בעקבות ההתאוששות המהירה של המשק

העלייה החדה בציפיות האינפלציה בשבוע האחרון מורידה מאטרקטיביות ההשקעה בצמודי מדד

 

 
דודי רזניק דודי רזניק
 

ד"ר גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי | דודי רזניק, אסטרטג ריביות
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
25/05/2020

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, מעריכים בסקירתם השבועית כי "בנק ישראל צפוי, במסגרת הודעת הריבית השבוע, לשוב ולהעלות את תחזית הצמיחה לשנת 2020 ולהפחית את היקף הירידה הצפויה בתוצר השנה. כנגד, מידת עליית התוצר החזויה בשנת 2021 צפויה להתמתן". לדבריהם, "נראה כי קצב התאוששות המשק מהיר יחסית במרבית הענפים למעט, כרגע, ענפי התיירות, תעופה והתרבות. עם זאת, ענפים אלו ואחרים, כמו מסעדות, צפויים להיפתח במהלך התקופה הקרובה. תחזית הצמיחה של בנק ישראל מראשית אפריל, הייתה לנסיגת התוצר בשיעור של 5.3% השנה ובבסיסה עמדה ההנחה כי רק לקראת סוף חודש יוני יחזור המשק לקצב פעילות דומה ברמתו לפעילות טרום המשבר. לפיכך נראה כי תחזית הצמיחה של בנק ישראל צפויה להתעדכן כלפי מעלה ויתכן וגם התחזית לשיעור האבטלה ולגרעון הממשלתי יתעדכנו בהתאמה. אנו בלאומי חוזים, מאז אמצע חודש מרץ, נסיגה בתוצר השנה בקצב נמוך ביחס להערכת בנק ישראל בשיעור של "2.7%".
 
בפמן ורזניק מתייחסים גם לשוק האג"ח הממשלתי ומעריכים כי "העלייה החדה בציפיות האינפלציה בשבוע האחרון מורידה מאטרקטיביות ההשקעה בצמודי המדד ומחזירה, להערכתנו, את הצורך בהשקעה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. ציפיות האינפלציה לאורך העקום נראות סבירות כרגע ומגלמות את הערכת השוק כי סביבת האינפלציה צפויה לחזור לרמתה טרום המשבר של 0.5-1.0%. תנאי הרקע להשקעה בשוק האג"ח הממשלתי ממשיכים להיות חיוביים ובהם תכנית הרכישות של בנק ישראל, סביבת הריבית הנמוכה וסביבת התשואות בעולם, הממשיכה וצפויה להיוותר נמוכה. פרוטוקול הפד חשף את החשיבות בעיני חברי הפד של שמירה על רמה נמוכה יחסית של התשואות הארוכות, דבר הצפוי להקרין על שוקי האג"ח הממשלתיים בעולם. אנו ממליצים על השקעה במח"מ בינוני – ארוך של כ - 7 שנים. מומלצת אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. צמודי המדד מומלצים להשקעה בעיקר בטווח של 3-7 שנים. החשיפה לשקלים הלא-צמודים מומלצת לטווח של 7 שנים ומעלה. מומלצת אחזקת אג"ח ממשלתי בריבית משתנה חלף אחזקת מק"מ, על רקע ירידת התשואות מתחת לרמת ריבית בנק ישראל ולאור הערכתנו כי ריבית בנק ישראל איננה צפויה לרדת עוד בתנאים הנוכחיים".
 
בפמן ורזניק מתייחסים גם לתוכנית להנפקת חוב אירופאית משותפת ומציינים כי  "אם תצליח ותגיע באופן סדיר לממדים גדולים, היא עשויה להיות איתות חיובי עבור החוב הממשלתי של מדינות הפריפריה באיחוד האירופאי. ההצעה להנפיק חובות משותפים של האיחוד האירופאי בכדי להילחם בפגיעה הכלכלית של הווירוס עדיין צריכה לעבור דרך בכדי להשיג הסכמה פוליטית. מדובר בהנפקת חוב משותף המגובה בתקציב האיחוד. ככל שהסכמה כזו תושג, זה עשוי להיות מהלך חיובי עבור החוב הממשלתי של מדינות הפריפריה באיחוד האירופאי. אף על פי שההצעה מגובה על ידי ארבעת החברים הגדולים באיחוד (צרפת, גרמניה, איטליה וספרד) ישנה התנגדות מצד כמה מדינות אחרות (קנצלר אוסטריה כבר יצא נגד) וכנראה גם משמרנים בתוך גרמניה עצמה.  בשלב זה מדובר בסכום של 500 מיליארד אירו, שנראה קטן יחסית לגודלו של האתגר הכלכלי שעומד בפני כלכלת אירופה. כלומר, על מנת שלמהלך יהיה השפעה של ממש על השווקים, יידרש סכום מצטבר גדול בהרבה של הנפקות מוצלחות וסדירות. בנוסף, לא ברור כמה מתמורות הגיוס יעבור למדינות שבקשיים הגדולים ביותר. עם זאת, המהלך יכול לסמן את תחילתו של שינוי משמעותי בשוק האג"ח של אירופה ובאופן ההתנהלות הפיסקלית. מדובר בפעם הראשונה שבה מנהיג גרמני תומך בהנפקת חובות כלל אירופאים משותפים למימון המדינות החברות. בעבר, חוב משותף, שהונפק באמצעות "מנגנוני חירום" כמו ה- ESM / EFSF ו- EIB, שימש למתן הלוואות "הצלה" על ידי האיחוד עצמו למדינות החברות, אך לא כאמצעי מימון ישיר שאין צורך להחזירו.  אופן חלוקת כספי הגיוס בין המדינות יכולה להיות מעין אב-טיפוס לניהול פיסקלי משותף עתידי של כל האיחוד האירופי במסגרת תקציבית אחת מאוחד, זאת עם כל המשתמע מבחינת מיסוי והוצאות. ניתן לראות בכך צעד קטן לקראת איחוד פיסקלי אירופאי, מהלך שבו גב' מרקל תומכת. עד עכשיו, הבנק המרכזי האירופאי נאלץ לבצע כמעט את כל מלאכת התמיכה בכלכלה האירופאית באמצעות רכישות נכסים, שעוררו לאחרונה טענות לגבי התנהלות לא חוקית של הרכב והיקף רכישות אלו. במקום זאת ניתן לייסד מנגנון ברור, שקוף ובר קיימא, עם מנגנון חלוקת הנטל פיסקלי בין מדינות אירופה, בשונה מהמצב המורכב כיום. במידה ומצב כזה יתחיל להסתמן, הרי שלשווקים תהיה סיבה לתמחר ירידה במידת הסיכון להתפרקות האיחוד והגוש האירופאיים בטווח הארוך. כתוצאה, פער התשואות איטליה-גרמניה, במקרה של התממשות מנגנון חלוקת נטל תקציבי יעיל, שיתחיל בהנפקת חוב משותף לכל האיחוד האירופאי, חלף המשך הנפקת חוב של מדינות בודדות, עשוי להיות מורגש ומשמעותי".
 
x