כלכלני לאומי>> "הפחתה נוספת של הריבית אל 0.0% או אף אל התחום השלילי, הינה אפשרית, אך רק במקרה של הרעה משמעותית נוספת במצב המשק"

הסקירה מתמקדת ב-3 נושאים: ריבית בנק ישראל, נתוני התעסוקה לחודש אפריל והתכווצות התמ"ג ברביע ה-1 של 2020. מטה חלקים עיקריים מתוך הסקירה:

 

"בישיבתה מה-25.5.20 הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה על הותרת הריבית ברמה של 0.1%." להערכת אגף הכלכלה "הפחתה נוספת של הריבית, אל 0.0% או אף אל התחום השלילי, הינה אפשרית, אך רק במקרה של הרעה משמעותית נוספת במצב המשק."

 

"לפי הערכת חטיבת המחקר בבנק ישראל, היקף ההשבתה של המשק, שעמד על כ-36% מהפעילות בשיא המשבר, הצטמצם לכ-19% באמצע מאי לאור הסרת המגבלות. אינדיקטורים לצריכה הפרטית מצביעים על התאוששות: נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי מצביעים על עלייה בהיקף הרכישות ברוב הענפים שבהם הוסרו המגבלות החמורות, אל רמה דומה לזו ששררה ערב המשבר. אינדיקטורים להיקף הניידות של הציבור מצביעים על עלייה בהיקף הניידות למקומות העבודה, המסחר והפנאי החל מאמצע אפריל. עם זאת, ההתאוששות החלקית של הפעילות הכלכלית באה לידי ביטוי חלקי בלבד בשוק העבודה.

 

חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה עדכון מיוחד של התחזית המאקרו כלכלית שלה, אשר השתנתה מאז העדכון האחרון מתחילת חודש אפריל. על פי התחזית העדכנית, צפויה התכווצות של התוצר בשנת 2020 בשיעור של 4.5% לעומת 5.3% בתחזית מאפריל, וקצב הצמיחה בשנת 2021 צפוי לעמוד על 6.8% לעומת 8.7% בתחזית מאפריל. תחזית זו מבוססת על הנחה שלא יהיה גל תחלואה נוסף והחמרה מחודשת של המגבלות. בתחזית מאפריל, בנק ישראל הניח שעיקר המגבלות שנועדו למנוע את התפשטות הנגיף יוסרו לקראת סוף יוני, אך קצב הסרת המגבלות בפועל היה מהיר מכפי הערכות של חטיבת המחקר של בנק ישראל מאפריל."

 

"בחודש אפריל, נמשכה העלייה החדה במספר המועסקים שנעדרו זמנית ממקום עבודתם (מרביתם עובדים שהוצאו לחל"ת). היקף המועסקים (שכירים ועצמאיים) שנעדרו זמנית ממקום עבודתם בחודש אפריל עמד על כ-2.5 מיליון מועסקים, שהם כ-64.6% מסך המועסקים, זאת לעומת כ-1.7 מיליון מועסקים במרץ, שהם כ-43% מסך המועסקים. מתוכם, כ-1.5 מיליון מועסקים, שהם כ-39% מסך המועסקים, נעדרו באפריל כתוצאה ממשבר הקורונה, זאת לעומת כ-1 מיליון מועסקים (כ-26% מסך המועסקים) בחודש מרץ. בהודעת הלמ"ס מופיע ניתוח ענפי של המועסקים שנעדרו זמנית, לפיו הענפים בהם אחוז הנעדרים היה הגבוה ביותר בחודש אפריל, הם: אמנות, בידור ופנאי, שירותי אירוח ואוכל, שירותים אחרים, חינוך ופעילויות נדל"ן. בנוסף, נציין כי מספר אלה שאינם משתתפים בכוח העבודה, המעוניינים לעבוד, אך לא חיפשו עבודה בשל משבר הקורונה עלה לכ-97 אלף באפריל לעומת כ-25 אלף במרץ.

 

לסיכום, השיבוש הטכני בנתוני האבטלה עשוי להימשך גם בחודש מאי, שבמהלכו נמשך התהליך ההדרגתי של חזרה לפעילות. ככל שתהליך זה יימשך, נראה כי נתוני חודש יוני (שעתידים להתפרסם לקראת סוף יולי) יהוו אינדיקציה ראשונית להיקף האבטלה כתוצאה מהמשבר. במבט קדימה, הערכתנו לשיעור האבטלה בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה) התואם את הגדרות הלמ"ס (בממוצע שנתי) בשנת 2020 נותרה על 8%-9% (תחזיתנו מסוף חודש מרץ).

 

באשר לתמ"ג, "האומדן הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחשבונות הלאומיים ברביע הראשון של 2020, מצביע על התכווצות התוצר המקומי הגולמי של ישראל ב-7.1% (שיעור שינוי רבעוני במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות). זאת, על רקע ההשפעה השלילית של משבר הקורונה על הפעילות בחודש מרץ. כפי שניתן לראות בתרשים, מדובר בירידה החדה ביותר שנרשמה בסדרת הנתונים הנוכחית (משנת 1995), אולם פחות חדה בהשוואה לתחזית הקונצנזוס של בלומברג, שבה החציון היה מינוס 13%. מטבע הדברים, הירידה בפעילות של הסקטור העסקי הייתה משמעותית יותר, בשיעור של 9.1% (במונחים שנתיים).

 

 

 

בפמן ובר מעריכים כי "התוצר צפוי להתכווץ ברביע השני של 2020 בשיעור חד יותר מזה שנרשם ברביע הראשון של השנה. במידה ולא יהיו גלי הידבקות משמעותיים בהמשך השנה, הרי שבמחצית השנייה של השנה צפויה התאוששות בפעילות הכלכלית. בהתאם להנחות ספציפיות אלו, ובפרט היעדר גלי הדבקה נוספים, לגבי נוכחות ווירוס הקורונה, הרי שתוואי זה צפוי, להערכתנו, להביא לכך ששנת 2020 כולה תסתכם בהתכווצות התוצר בהיקף של כ-3%, בהשוואה לתוצר של שנת 2019."