מיטב דש >> ההתאוששות במשק נמשכת, אך מופיעים סימנים שהקצב הואט

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות >> בישראל נרשמה עלייה חדה בחריגות אשראי בבנקים. מצבו של האשראי הצרכני עלול להכביד במיוחד על התאוששות המשק מהמשבר

 

 
אלכס זבז`ינסקיאלכס זבז`ינסקי
 

אלכס זבז`ינסקי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
22/06/2020

עיקרי הדברים  

·     ההתאוששות במשק נמשכת, אך מופיעים סימנים שהקצב הואט.

·     בישראל נרשמה עלייה חדה בחריגות אשראי בבנקים. מצבו של האשראי הצרכני עלול להכביד במיוחד על התאוששות המשק מהמשבר.

·     עלה הסיכוי להגדלת התערבות של בנק ישראל בשוק האג"ח, כולל הקונצרני ו/או להורדת ריבית לאפס.

·     המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו בחודש מאי בקצב גבוה מהצפוי, אך ללא שיפור במצב בתחום הבריאותי, הצריכה והתעסוקה יתקשו להתאושש באופן ניכר.

·     הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם נקטו בשורה נוספת של צעדים משמעותיים של הרחבה מוניטארית.

·     הרכישות של הבנקים המרכזיים לא בהכרח מעניקות יתרון לשווקים הפיננסיים באותה המדינה על פני השווקים האחרים.

·     למעט נושא הבריאות, החדשות הכלכליות והפוליטיות בעולם היו יחסית חיוביות בשבוע האחרון, אך המומנטום בשווקים נחלש. מניות הצמיחה שוב עברו להובלה.

·      

 

 

המלצות מרכזיות

חשיפה למניות:

גבוהה

בינונית / גבוהה

בינונית

בינונית / נמוכה

נמוכה

 

מח"מ האג"ח:    

ארוך

בינוני / ארוך

בינוני

בינוני / קצר

קצר

 

דירוג באג"ח בקונצרניות

ללא דירוג

BBB

A

AA

AAA

דגשים:

·        אנו ממליצים להגביר חשיפה לאירופה ואסיה ע"ח ארה"ב באפיק המנייתי.

·        אנו ממליצים על מח"מ בינוני באפיק הממשלתי.

·        אנו ממליצים על גישה סלקטיבית ושמרנית באפיק הקונצרני.

 


מאקרו ישראל.
ההתאוששות במשק נמשכת, אך יש סימנים שהקצב מתחיל להאט
 
  • עיקרי הירידה נובעת מהירידה ברכישות המזון ומוצרי חשמל, ביגוד וריהוט. ספק אם הירידה ברכישות המזון היא עדות לבלימת ההתאוששות. גם הרכישות של מוצרי בני קיימא מתמתנות אחרי שהם צמחו בקצב העולה ב-40% על הממוצע בחודשים ינואר-פברואר, כך שגם האטה בקניות שלהם עדיין לא בהכרח מעידה על האטה. לעומת זאת, נמשך גידול בהוצאות על הדלק ותחבורה. ההוצאות על מסעדות, חינוך ופנאי צומחות בקצב מהיר, אך עדיין לא הגיעו לרמות שהיו לפני המשבר.
  • נמשכת ירידה בשיעור האבטלה כפי שמחושב מדי שבוע ע"י לשכת התעסוקה (להבדיל מהנתונים החודשיים שמתפרסמים ע"י הלמ"ס). אולם, קצב הירידה היומי התחיל להתמתן בשבועיים האחרונים.
  • לפי דוח הניידות של גוגל, תנועת האנשים בישראל לעבודה התייצבה ברמה של כ-10% פחות מלפני המגפה ולא ממשיכה לסגור פער. התנועה למקומות בילוי ומסחר ממשיכה להתאושש והיא עדיין נמוכה בכ-20% מהרמה לפני המשבר. תנועה לאזורי הבילוי והמסחר באזור הצפון התקרבה כמעט למצב לפני המגפה, כאשר ירושלים עומדת עם הפער הגדול ביותר (-30%). בת"א בתנועה למקומות העבודה עדיין רחוקה ביותר (-20%) משאר האזורים. 
 
שורה תחתונה: המשק ממשיך להתאושש, אך יש סימנים שקצב ההתאוששות מתחיל להאט.
 
 
 
 
 
האשראי הצרכני עלול להתגלות כבעיה משמעותית בדרך להתאוששות המשק
מהנתונים שפרסם בנק ישראל עולה ששיעור החריגה ממסגרות אשראי בבנקים (עו"ש וחח"ד) עלה בחדות בחודש אפריל לכ-15.5% לעומת ממוצע של כ-9.5% בשנת 2019. לצורך השוואה, בסוף שנת 2008 אחוז החריגה עמד על כ-17%. לעניין זה עולה החשש במיוחד מהגידול החד באשראי הצרכני מחוץ לבנקים בשנים האחרונות
אין בינתיים נתונים על המתרחש באשראי הצרכני מחוץ לבנקים, אך מאוד סביר ששם הפיגורים עלו יותר מאשר בבנקים מכיוון שהאשראי החוץ בנקאי היה מסוכן יותר וצמח בקצב מהיר הרבה יותר מאשר בבנקים בשנים האחרונות. 
שורה תחתונה: האשראי הפרטי במשק צמח בקצב גבוה בשנים האחרונות, במיוחד האשראי החוץ בנקאי ועלול להתגלות כמכשול משמעותי בדרך להתאוששות המשק. 
 
 
מאקרו עולם.
יותר הפתעות לטובה בנתונים במשק האמריקאי
הרבה אינדיקאטורים כלכליים בארה"ב הפתיעו לאחרונה לטובה . אולם, האינדיקאטורים לחיזוי הצמיחה בתמ"ג הרבעוני שמתפרסמים ע"י ה-FED ומתבססים על הנתונים הכלכליים השוטפים מגלמים צמיחה שלילית בשיעור של בין 25% ל-45%.
 
בשבוע האחרון בלטו במיוחד בארה"ב המכירות הקמעונאיות שהכו את התחזיות. ברוב המדינות בעולם התאוששות בתחום הייצור מהירה יותר מהצריכה. לעומת זאת, בארה"ב עלייה במכירות הקמעונאיות בחודש מאי הייתה חזקה הרבה יותר מאשר השיפור במדד הייצור התעשייתי.  אף על פי כן, המכירות היו עדיין נמוכות משמעותית מהרמה לפני המגפה, למרות כספי הסיוע הממשלתי שהעלה את ההכנסה הכוללת של הצרכנים בחודש אפריל בכ-10%. הקניות באינטרנט עלו בשיעור חד ובחודשיים בלבד משקלם מסך המכירות הקמעונאיות (ללא דלק ורכבים) עלה מ-18% ל-24% . 
 
לצד הסיוע הכלכלי לצרכנים מהממשלה, הבנקים מקצצים בחדות את האשראי הצרכני שחזר לרמות שהיו בתחילת 2019 (תרשים 11). בצד החיובי נציין ששיעור הפיגורים בכרטיסי אשראי לא עולה בינתיים והוא רחוק מאוד מהרמות שהיו במשבר 2008. 
 
הצרכן האמריקאי יקבע בסופו של דבר את גורלה של הכלכלה. לכן, המחקר החדשני שהתפרסם בשבוע שעבר בארה"ב, שאת מסקנותיו נציג בסעיף הבא, יכול לסייע בהערכת הסיכויים להתאוששות במשק האמריקאי.
 
 
 
 המגפה והצריכה -  לא מה שחשבנו
במחקר ""How did Covid 19 and stabilization policies affect spending and employment?"  של Harvard University ו-Brown שהתפרסם בשבוע שעבר והתבסס על נתונים בזמן אמת ממקורות שונים, החוקרים הגיעו למסקנות חשובות ולא בהכרח צפויות:
1. הוצאות הצרכנים העשירים (החמישון העליון לפי רמת ההכנסה) ירדו בזמן המגפה בשיעור גדול יותר מאשר הצרכניים העניים (החמישון התחתון).
2. אובדן ההכנסות של החמישון העליון בזמן המגפה היה קטן. אובדן ההכנסה של החמישון התחתון קוזז במלואו ע"י הסיוע הממשלתי. 
3. ההוצאות על השירותים שמתקבלים פנים מול פנים (פנאי, בילוי, תיירות וכו') שמשקלם היה 33% מסך ההוצאה הצרכנית לפני המשבר, תפסו 67% מהירידה בסך הצריכה בזמן המגפה. ההוצאות על מוצרי הצריכה השוטפת ומוצרי בני קיימא ירדו בשיעור נמוך הרבה יותר, להבדיל מהמשבר ב-2008 שאז דווקא בהוצאות אלה נרשמה הירידה החזקה ולא בשירותים.
4. עיקר התרומה לירידה בהוצאות לצריכה של השירותים פנים מול פנים הייתה שייכת לחמישון העליון. לכן, בענפים אלה היה אובדן משרות הכי גבוה. חלק גדול משירותים אלה הם מקומיים. לכן, ככל שאזור המגורים היה עשיר יותר, כך הפגיעה בעסקים באותו אזור הייתה חמורה יותר.
5. החמישון התחתון ניצל כספי הסיוע לצריכה בשיעור גדול יותר מהחמישון העליון, אך רוב ההוצאה הופנתה לרכישת מוצרי בני קיימא, בפרט באינטרנט. השפעה על התעסוקה של תצרוכת מוצרי בניי קיימא קטנה הרבה יותר מאשר השפעה של צריכת השירותים. לכן, צריכה זו לא כל כך עזרה בסופו של דבר לעסקים שנפגעו יותר מהמשבר.
6. הוראת השלטונות על פתיחת הסגר משפיעה על הוצאה צרכנית ועל תעסוקה פחות מאשר תפיסת הסיכון הבריאותי ע"י הצרכנים. לכן, ללא ירידה בתחלואה, הצריכה תתקשה להתאושש, במיוחד הצריכה שאמורה להוביל לגידול בתעסוקה.
7. ההלוואות (PPP) שניתנו לעסקים והיו אמורות להפוך למענק בתנאי שעסק לא יוריד משמעותית מספר העובדים בו, לא גרמו למקבלי ההלוואות להשאיר יותר עובדים מאשר העסקים שלא קיבלו הלוואות. יתכן שעסקים שלקחו הלוואות מראש לא התכוונו לפטר עובדים.
שורה תחתונה: מדינות רבות החליטו להחזיר משקים לפעילות למרות שהמגפה לא נעלמה ואף מתחזקת. הממצאים בשטח מראים שכל עוד הסיכון הבריאות בעיני הצרכנים הנו גבוה, ההתאוששות בכלכלה תתקשה להתרומם, למרות תוכניות סיוע שונות.
 
 
 
 
 
שווקים.
הבנקים המרכזיים ממשיכים להגדיל תמריצים
הבנקים המרכזיים המשיכו גם בשבוע האחרון לפעול במרץ:
- ה-FED הכריז שהוא מתחיל לרכוש אג"ח קונצרניות באופן פרטני.
- ה-BOJ הגדיל תוכנית התמריצים מ-75 ל-110 טריליון יואן. 
- ה-BOE הגדיל תוכנית הרכישות מ-645 ל-745 מיליארד פאונד.
- ה-ECB העניק לבנקים הלוואות בריבית שלילית של מינוס 0.5% במסגרת תוכנית ה-TLTRO בסך של כ-1.3 טריליון אירו. אחרי קיזוז ההחזרים בגין ההלוואות הקודמות יתווסף סכום של כ-550 מיליארד דולר למערכת הבנקאית האירופאית (תרשים 13). בנסיבות הקיימות  כשהבנקים חוששים להגדיל הלוואות ללקוחות, לכספי TLTRO יש סיכוי טוב להגיע לשווקים, בעיקר לשוק האג"ח.
 
 
 
הרבה חדשות כלכליות חיוביות מתקשות להתגבר על החדשות מהחזית הבריאותית
מומנטום עליות בשווקים נמשך אך נחלש, למרות זרם החדשות החיוביות שהיו אמורות לתת תמיכה משמעותית:
  • כפי שפירטנו לעיל, הבנקים המרכזיים הכריזו בשבוע שעבר על שורה של צעדים משמעותיים.
  • התפרסמו לא מעט ידיעות על התקדמות בניסויים של החיסון נגד הקורונה. 
  • הסינים הודיעו על רצונם להגדיל רכישות של התוצרת האמריקאית. 
  • הופיעו דיווחים שהממשל בארה"ב מקדם תוכנית השקעה בתשתיות בסך של כטריליון דולר.
  • באירופה התחילו דיונים על תוכנית פיסקאלית משותפת בסך של 750 מיליארד אירו.
  • האיחוד האירופאי ובריטניה התקדמו במגעים להגעה להסכם. 
אולם, על רקע המשך עלייה במספר הנדבקים בחלק מהמדינות בארה"ב ובמדינות רבות בעולם השווקים היו תנודתיים והתקשו לשמור על המומנטום החיובי. מניות הסקטורים המסורתיים, שהובילו בשבועות האחרונים, נחלשו וההובלה בשוק שוב עברה למניות הצמיחה, במיוחד של סקטור הטכנולוגיה.
 
שורה תחתונה: על רקע המצב הבריאותי וההשפעה שלו על הפעילות הכלכלית לצד סיכונים אחרים, אנו ממליצים על חשיפה בינונית נמוכה לאפיק המנייתי.
 
 
 
 
האם רכישות הבנקים המרכזיים משפיעים על השווקים?
נקודה מעניינת עולה מהבדיקה של ביצועי שוקי המניות במדינות בהן הבנקים המרכזיים מבצעים רכישות אג"ח בשווקים לעומת אלו בהן אין רכישות כאלה. 
ניתן לראות את הביצועים של שוקי המניות במדינות שונות מתחילת השנה כאשר בצבע שחור מסומנים השווקים בהם הבנקים המרכזיים לא מעורבים ברכישות, כגון דנמרק, קוריאה, שוויץ, נורבגיה וסינגפור.  שוקי המניות במדינות ללא מעורבות הבנקים המרכזיים בשווקים השיגו בממוצע תשואה גבוהה יותר מאשר המדינות בהן הבנקים המרכזיים רוכשים אג"ח ונכסים אחרים (מסומנות בירוק). לכאורה, אלמלא הרכישות, הפער היה גדול עוד יותר. כמובן שיש גורמים נוספים שהשפיעו על ביצועי השווקים, אך לכל הפחות ניתן להגיד שהרכישות של בנק מרכזי לא העניקו יתרון לשוק המניות באותה המדינה. 
ההשפעה על האג"ח הממשלתיות הייתה ניכרת יותר, אך לא משמעותית. כאן הוצאנו מהבדיקה את יפן, שמנהלת משטר קיבוע תשואה ל-10 שנים, והכנסנו במקומה את שוודיה שהבנק המרכזי שלה רוכש אג"ח בשווקים.
במדינות בהן הבנק המרכזי מעורב בשוק האג"ח ירדה מתחילת השנה תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים בממוצע בכ-0.5%. במדינות בהן אין רכישות בנקים מרכזיים הירידה הייתה בשיעור של כ-0.35% וזאת למרות שהריבית במדינות ללא הרכישות ירדה מתחילת השנה ב-0.15% יותר בממוצע מאשר במדינות בהן הבנק המרכזי רכש אג"ח. ניתן לראות שבארה"ב וקנדה, בהן בנק מרכזי מעורב בשוק, הייתה ירידה גדולה בתשואות מאשר בסינגפור ונורבגיה בהן הבנקים המרכזיים מחוץ לשוק, למרות שהריבית בכל המדינות הללו ירדה בשיעור דומה של כ-1.5% מתחילת השנה.
שורה תחתונה: לרכישות הבנקים המרכזיים, במיוחד הגדולים, יש בוודאי השפעה על כלל השווקים בעולם, אך היא לא מעניקה יתרון בולט לשוק המקומי. 
 
הסיכונים עולים ובנק ישראל מוכן לפעול
מסדרת הראיונות וההרצאות שנתן נגיד בנק ישראל והבכירים האחרים בבנק בשבוע שעבר ניתן ללמוד מספר דברים: 
  • בנק ישראל מוכן להגדיל רכישות אג"ח ממשלתיות אם יידרש. 
  • המטרה העיקרית של הרכישות להבטיח תנאים נוחים לממשלה כדי לתת מענה ע"י המדיניות הפיסקאלית למשבר. 
  • אם יידרש, בנק ישראל יהיה מוכן לקנות אג"ח קורנצניות.
  • ריבית שלילית לא אופציה עדיפה.
  • הענקת קו אשראי במט"ח למשקיעים מוסדיים בחודש מרץ היה צעד חריג ולא בטוח שיחזור על עצמו גם אם הנסיבות יהיו דומות. 
  • בנסיבות שנוצרו עלה הסיכוי לנקיטת פעולה נוספת ע"י בנק ישראל בגלל הגורמים הבאים:
  • הרעה במצב הבריאותי בישראל בשבועות האחרונים.
  • האינפלציה ירדה לרמה של מינוס 1.6%, הנמוכה ביותר מאז 2004. שיקול האינפלציה אינו מרכזי בנסיבות הקיימות בשביל הבנק, אך הוא יכול להוסיף משקל להחלטה.
  • השקל חזר כמעט לשיא מול סל המטבעות.
  • לבסוף, כפי שכתבנו קודם, הבנקים המרכזיים בעולם ממשיכים לפעול באגרסיביות ולהגדיל תמריצים במצב די דומה שבו נמצאת ישראל.
נציין גם שהשווקים בישראל, המניות והאג"ח הקונצרניות, הציגו בחודש האחרון ביצועים מאוד נחותים ביחס לשווקים בעולם (תרשימים 17-18). מרווחי האג"ח הקונצרניות בישראל עלו בצורה יחסית משמעותית, מה שמעלה סיכוי להתערבות של בנק ישראל.
שורה תחתונה: הסיכוי להורדת ריבית ו/או הגדלת התערבות של בנק ישראל בשוק האג"ח עלה. 
 
 
 
 
 
המדד הנמוך לא בהכרח עדות שאין אינפלציה, אך סביבת האינפלציה מאוד תנודתית
מדד המחירים לצרכן בישראל היה בחודש מאי נמוך משמעותית מהציפיות. סקר הערכת מגמות בעסקים של הלמ"ס נתן "רמז" לכך שהמדד עשוי להחטיא כלפי מטה, כפי שכתבנו בסקירה בשבוע שעבר. הסקר מצביע שגם מדד יוני עשוי להיות נמוך. צריכים לקחת בחשבון שהאינפלציה בחודשים אלה מתנהגת מאוד שונה מהדפוס השגרתי שתואם האטה בפעילות המשק שמתרחשת במיתון "רגיל". הסגר והיציאה מהסגר, שגם מתנהלת בקצב שונה בכל תחום ותחום, משנים מאוד את הכוחות המשפיעים על האינפלציה הן מצד הביקושים והן מצד ההיצע. כמו כן, קיימים אתגרי מדידה שונים אצל הלמ"ס שגם הם עשויים להשפיע על מדד המחירים.   
ציפיות האינפלציה התמתנו והן נמוכות בטווחים הקצרים מהתחזית שלנו לאינפלציה של 0.9% בשנה הקרובה. במצב זה, קיימת עדיפות של הצמודים הקצרים- בינוניים.
 
x