משבר העצמאים >> עו"ד רועי כהן >> המדינה לא הייתה נאמנה לעצמאיים בשעתם הקשה ביותר

רועי כהן, נשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, סבור שהמדינה הפנתה עורף לעצמאים במשבר הזה, ושללא שינוי יסודי של תפיסה ביחס לעצמאים משבר האמון הזה ישיג את כלכלת ישראל אחורה

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
רועי כהן להברועי כהן להב

| מאת: אודי אלוני, משה מימון | צילומים: עמי ארליך |
01/07/2020

המשבר האחרון יצר סחרור כלכלי דרמטי מאוד. על אף שעכשיו נראה שהדברים חוזרים למקום, עדין, קשה להגיד שכל הרע מאחורינו, ושאנחנו חוזרים לשגרה המבורכת, זו שהתרגלנו אליה לפני הקורונה. 
לפי נתונים שפרסמה לה"ב עצמה, העסקים העצמאים צפויים להיפגע באופן משמעותי בין אם בשל שיעור ירידה בפתיחת העסקים, שיעמוד על כ־40,000 עסקים בלבד (נמוך בכ־30% מהשנים הקודמות). לעומת זאת, שיעור העסקים הנסגרים צפוי לעלות בצורה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות ולעמוד על 57,000 עסקים.
 
איך זה נראה מהצד שלך, התנהלות המשבר הזה, תכניס אותנו קצת פנימה לתוך התהליכים שהתרחשו לאורך המשבר
 
“משבר הקורונה בעצם תפס את מדינת ישראל עם המכנסיים למטה, בכל הקשור ליחס כלפי העצמאים והמגזר העסקי. לא היתה שום תוכנית טיפול במשבר כזה.
 
אני זורק אותך ליום שישי ה־13 במרץ, שעה חמש בערב, אני מקבל הודעה להגיע למחרת בבוקר למפגש אצל מנכ”ל משרד ראש הממשלה. שם כבר זיהיתי את השבר הגדול ביחס כלפי מגזר העצמאים והעסקים.”
 
למה הכוונה? הרי הזמינו אותך
 
“המפגש עסק במה לעשות עם העובדים של המגזר העסקי, אבל לא דיבר על העצמאים. כשאני קיבלתי את רשות הדיבור, את הצעקות שלי, שמעו רחוק מאוד.
 
אני אמרתי להם, ‘רגע, יש פה חצי מיליון איש שמתפרנסים מהעצמאות שלהם; הם קמים בבוקר, לובשים שכפ”ץ, רוצים להביא את הפרנסה, זה כלל העצמאים בישראל, אם אתם הולכים לסגור את המשק, אתם צריכים לתת מענה לאנשים האלה’.
 
 
רונן (הכוונה לרונן פרץ מנכ”ל משרד ראש הממשלה – מ.מ.) אומר: ‘מה אתה משתולל פה? אנחנו עוד לא יודעים מה לעשות בכלל עם המשק, משרד הבריאות רוצה לסגור את הכל, אנחנו נלחמים קודם כל להשאיר אתכם פתוחים’.
 
אמרתי לו: ‘כן, אבל לפי מה שאני שומע כאן, ההגבלות לא יאפשרו לחנויות רחוב לעבוד, מסעדות, אולמות אירועים, מרכזי ספורט. כמעט הכל הולך להיסגר ומאחורי המקומות האלה, יש אנשים עצמאים שצריכים לקום מחר בבוקר, לשלם שכירויות, לשלם ההלוואות, לשלם ביטוחים, העסק מ־100 יירד ל־0, ולא נראה לי שיש לכם מענה’.
 
‘סוכם שהם יחזירו לי תשובה בעניין. ובאמת אני מוזמן ליום אחרי, ל־15 לחודש, לישיבה. יושב שם ארנון בר־דוד (יו”ר ההסתדרות – מ.מ.) אצל מנכ”ל משרד האוצר. כל צמרת האוצר היתה שם, והם רוצים להודיע לציבור בחגיגיות, שהחל מה־16/3 המשק יוצא לחל”ת. המגזר העסקי לא יפטר את העובדים, אלא יוציא אותם לחל”ת. המדינה תוציא את העובדים לחל”ת.”
 
‘שכחו’ את העצמאים
 
“אני אומר, ‘רגע, שי (הכוונה לשי באב”ד, מנכ”ל משרד האוצר – מ.מ.), מה קורה פה? מה קורה עם העצמאים?’ שר האוצר נכנס כי שמע את הצעקות שלי. אמרתי לו: ‘מדברים שמוציאים את העובדים השכירים לחל”ת מהמגזר העסקי, עובדי מדינה חלק וחלק, ומה עם העצמאים? מה קורה עם כל האנשים שאני אחראי עליהם? מחר בבוקר, אתה סוגר את כל המשק, אין להם פרנסה! איפה הם ילכו?’
 
אמרו לי ‘תן לנו לחשוב, נחזור אליך’. התפוצצה הישיבה.
 
אחרי שעה חוזרים אלי, אומרים לי שמצאו בין 250 ל־400 מיליון שקל, יתנו מענק לעצמאים עד גובה של 4,000 שקל, ונראה, נתגלגל תוך כדי.
 
באותו רגע הבנתי שאין עם מי לדבר, אמרתי ‘אנחנו נתראה ברחובות! אתם תבינו רק כנראה כוח, רק ברחובות אתם תפגשו את האנשים האלה’.
 
במדרגות שר האוצר אומר לי: ‘רועי, תגיד לי, 5,000 הולך?’, אמרתי לו: ‘משה, אני מעריך אותך מאוד, זה לא הולך ככה, אנחנו לא מנהלים פה סחר, זה חיים של אנשים!’.
 
איזה פעולות התחלתם להניע?
 
“אני מתחיל, להניע את הארגונים. הולכים לצאת למאבק גדול.
 
שר הכלכלה עוד מנסה הזדמנות אחרונה, מציע לי ‘נעשה את זה עד 6,000 שקל ואם יצטרך המשך, אנחנו נמצא מנגנונים’. אמרתי לו: ‘אלי, זה לא הולך ככה, 6,000 שקל זה לא הפתרון. אני סיימתי לדבר איתכם, אתם תבינו רק אחרי’.
 
ואז בעצם חשבו על מנגנון הפעימה הראשונה
 
“זה היה מנגנון, איך לא לשלם פיצויים לעצמאים. קבעו תקרה ליחיד, ולזוג, הורידו את התגמול דווקא למי שמרוויח יותר. כאילו סימנו את המטרה, כמה כסף הם רוצים לשלם ובנו את הקבוצה לפי זה.”
 
מה עשיתם בתגובה?
 
“התחלנו בשורה של הפגנות. להפגנה הראשונה הגיעו למעלה מ־5,000 רכבים, היינו חייבים לעשות את זה בתוך הרכבים. אנשים יצאו בזמן שבאמת היתה מגיפה בחוץ. זה מה שגרם לממשלה להבין שיש פה ציבור ששכחו אותו, ציבור שהפקירו אותו ולאט לאט התחילה הידברות.
 
באותו יום, בערב, הודיעו לי שהילד שלי נמצא במיון בבית חולים ‘מאיר’, עם דלקת באפנדיציט. מבית החולים, אני מתחיל שיחת זום עם שר האוצר, ובכירים אחרים, שר האוצר אמר: ‘תשמעו, מה שרועי כנראה דיבר מהיום הראשון ואנחנו לא שמענו לו, ואני מצר על כך שבמשך שלושה שבועות נאלצנו לעשות ניסוי וטעייה, אני רוצה לתת לכם בדיוק כמו השכירים. יהיה פה עד 10 וחצי אלף ש”ח, יהיה פה עד מיליון ש”ח הכנסה’.
 
פקידי האוצר לא כל כך שמחים עם מה שקורה, ומתנהל דיון, חלקו בצעקות, ואני בבית החולים. ובאמת, יום רביעי בבוקר, ב־6 בבוקר, הגענו לתוצאה שבה בעצם השווינו את המצב של העצמאים מול השכירים בפעימה השנייה.”
 
מעבר לעובדה שהקיום וההכנסה נפגעו, יש לעסקים עוד הוצאות
 
“נכון. אני בא לשר האוצר ושואל אותו מה עם ההוצאות השוטפות. לגבי ארנונה, ניתן פטור ל־3 חודשים. ישבנו על המדוכה, גם אני וגם ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, בנינו מודל שבעצם על המתווה של צוק איתן”.
 
איך היה המתווה בצוק איתן?
 
“מדובר על פיצוי לפי רמות פגיעה, עד 400,000 ש”ח, אבל שוב פעם, הכניסו לנו את ‘עז’, שזה רק עד 20 מיליון ש”ח, וגם רק עסקים שהפסידו בשנת 2018 ופתחו בשנת 2018, הם היחידים שיוכלו לקבל פיצוי.
 
כל הזמן הרגשנו ששר האוצר הולך איתנו והפקידות מנסה לשים חסמים, בגלל חשש שלהם שינצלו את המצב וירוויחו איזה שקל או שתיים או שמי שלא מגיע לו יקבל. העניין הוא שברגע שמכניסים חסמים, המון אנשים ישרים, שבסך הכל רוצים להמשיך ולהתפרנס ולשמור על העסק שלהם – יפגעו.”
 
איך זה נסגר בסוף?
 
“הגענו לפגישה מכוננת ב־3 למאי, שלוש שעות בזום עם ראש הממשלה, כאשר אני מוביל את הפגישה, משתתפים כל ראשי הארגונים, בעצם כל נותני השירותים. ובישיבה הזאת אני אומר לראש הממשלה: ‘תבין, יש שבר גדול של אמון’. אנחנו בתחילת מאי, חלק מהמשק חזר לתפקוד, מה קורה עם אלה שעדיין לא חזרו?’
 
אמר לי ראש הממשלה, ‘אנחנו ניקח אחריות על כל האנשים שאנחנו סגרנו להם את העסק, אנחנו ניתן להם מענה. ניתן להם דמי אבטלה, ניתן להם פיצוי על ההפסדים שלהם’.
 
שומע את זה שר האוצר, שומע את זה שר הכלכלה, נמצא שם מנכ”ל משרד ראש הממשלה, מנכ”ל משרד האוצר, פרופסור אבי שמחון, כולם שומעים את זה. שר הכלכלה מסכם את הדיון בסוף, הוא אומר ‘יהיו דמי אבטלה לעצמאים בחודש מאי, יהיה מענה של פיצוי לאותם עסקים שסגרנו להם את העסק, תהיה קרן הלוואות בערבות מדינה של עד 60%’.”
 
אז בעצם הסיכום הזה עדין בתוקף
 
“העניין הוא שתוך שבוע ימים גם קורה ההסכם בין כחול לבן לבין הליכוד, קמה ממשלה חדשה ואתה מגלה שכל ההבטחות שהיו הן הבטחות ‘על הקרח’. אתה אומר רגע, זה אותו ראש ממשלה, השרים אומנם החליפו כיסאות זה, אבל היתה פה הבטחה.”
 
לא הבנתי, אתה מבקש לבחון את היישום של הדברים בפועל, וזה פשוט לא קורה?
 
“פשוט לא קרה. התנערות. מבחינתם, המשק חזר לעבודה ולא היתה קורונה. תראה, בסופו של דבר, הבנקים הם עסק מסחרי, אם מדינת ישראל לא נכנסה מתחת לאלונקה, למה הם מצפים שהבנקים יכנסו מתחת לאלונקה?
 
מה שקורה בכל מדינות העולם, בגרמניה – 90%, בספרד – 80%, בבריטניה – 60%, אז אם בארץ זה 15% ערבות מדינה, מה היא מצפה? שעסק שאני יודע שעד אוקטובר לא יהיה לו הכנסה, אני אעמיד לו הלוואה? בסוף לאחר מאבק, הוקמה קרן של 4 מיליארד ש”ח, בערבות של 60% - מדינה, אנחנו עדיין מחכים לקרן הזאת.”
 
 
הבנקים גם הם איכזבו במידה מסוימת
 
“המגזר הפיננסי היה צריך להבין, שלאורך כל השנים העסקים האלה שילמו עמלות, שילמו ריביות, וברגע האמת הם היו צריכים רק את ה’גרייס’ הזה. חלק מהבנקים באמת דחו הלוואות, דחו משכנתאות.”
 
מערכת היחסים בין המדינה ובין המגזר העסקי והעצמאים, זו מערכת יחסים שקיימת כבר הרבה מאוד שנים ואתה כמי שנמצא במגזר הזה, יודע שזה המצב, איך הדברים לא השתנו עוד קודם?
 
“אני הייתי ‘דני האדום’ שבמשך ארבע שנים, צועק. בזמן אמת המדינה לא ידעה לפצות את העסקים בשריפה באסון הכרמל, היא לא ידעה לפצות עסקים, כשהיה את הסבבים בעזה, היא לא ידעה לפצות את העסקים בשיטפונות בנהריה. למה לא מייצרים קרן פיצוי לאותם מקרים כאלה, אם זה מגפה, אם זה סבב לחימה? כל פעם באים ויוצרים טלאי על טלאי. לא יכול להיות שמדינת ישראל תיכנס לאירוע כזה, בלי מנגנון מסודר, שאדם יודע שהפסיקו לו את העבודה, מישהו לוקח אחריות.”
 
לגבי מנגנון של אבטלה, נציין שהיו יוזמות כאלה בעבר, ונסיונות הידברות של לה"ב עם משרד האוצר לייצר מנגנון אבטלה לעצמאים. לפי תזכיר שהגיש לה"ב, הרעיון הבסיסי בביטוח אבטלה הוא הענקת רשת ביטחון לעובדים שהפסיקו את עבודתם מסיבות שונות כדי שיוכלו להתקיים מבחינה כלכלית עד שימצאו עבודה חדשה.
 
הרעיון הוא להיצמד לקריטריונים לסגירת העסק בשלוש הרשויות – מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע”מ. מהרגע שבו מוכח כי העסק נסגר, ללא המתנה נוספת, תקום הזכאות. בנוגע למכירה של עסק, ניתן להשתמש בחוקים הקיימים כיום לגבי הכנסה פאסיבית. אם כסף המכירה ינוצל לצורך תשלומי חובות של העסק, והעצמאי עומד בתנאי הזכאות, יקבל דמי אבטלה. אם העצמאי עושה שימוש אחר בכסף המכירה, ניתן להחשיב זאת כהכנסה פאסיבית, שאם עוברת את השכר הממוצע במשק – פוגעת בזכאות לדמי אבטלה.
 
מבחינת הדרישה שביטוח אבטלה לעצמאים יממן את עצמו ללא העברות של המדינה, נאמר שדרישה זו לא קיימת עבור השכירים.
 
ההצעה אומרת שתוקם קרן לדמי אבטלה לעצמאים, במסגרתה שיעור הגבייה יהיה זהה לשיעור הגבייה לשכירים ויעמוד על 0.25%. לצורך הקמת הקרן יש צורך במימון בהיקף של 550 מיליון שקלים בשנה כדי לייצר קרן יציבה.
 
למה לא היה מנגנון כזה עד היום?
 
“29 הצעות חוק משנת 1996 לאבטלה לעצמאים, פעמיים הצעות חוק ממשלתיות וכל פעם זה נדחה בגלל הקונספציה שיש באגף התקציבים, שעצמאי לא יכול להיות מובטל. אבל צריך להבין שבסופו של דבר כל מדינות העולם ב־OECD הלכו והתפתחו והבינו שהעתיד נמצא בסקטור העצמאים ובסקטור היזמות. אנשים כבר לא יעבדו במקום אחד, אלא יחלקו את השירותים שלהם לכמה מקומות, יש גידול של 17% בכל מדינות ה־OECD בתחום של פרילנסרים.”
 
זה לא התקיים עד היום, ועכשיו פשוט העוול הזה זעק לשמיים
 
“ברגע שאתה לא לוקח אחריות מה יקרה? המדינה תחזור 25 שנה אחורה, ‘כלכלה שחורה’ שתהיה כאן, כי העצמאים איבדו את כל האמון. הם איבדו את האמון במדינה!”
 
זה תהליך שהיה אמור לקרות
 
“לא, הוא לא היה אמור לקרות. היה צריך לקרות תהליך אחר. בכל המדינות מחבקים את העצמאים ונותנים להם עוד ועוד הטבות ובכל מקום נותנים להם רשת ביטחון סוציאלית. מה קרה בגרמניה? בלי לשאול אותך בכלל, רק להיכנס, לשים תעודת זהות – קיבלת 14 אלף יורו ישירות לחשבון! ‘ניפגש איתך בסוף השנה’. ככה גם קרה בארצות הברית, בכל המדינות המפותחות. ‘אנחנו מאמינים לך’. פה מדינת ישראל לא מאמינה לעצמאים! לא מאמינה לאנשים שהם בעצם מנוע הצמיחה!
 
להוסיף עוד עובד בשלטון המקומי או במשרדי הממשלה, יעלה לך בשקל אחד את הייצור או את הפריון? לעומת זאת, אם תוסיף עובד במוסך, במסעדה, טכנאי מיזוג אוויר, תוסיף עובד בשיפוצים זה בסופו של דבר מה שיביא את הצמיחה והפריון.”
 
אין ספק שהיום העצמאים מתייחסים אחרת למדינה
 
“א עלינו מס היטלים, אגרות. אתה יכול להמשיך ולקחת מאיתנו ביטוח לאומי, בלי לתת לנו שום זכויות?”
 
איפה הדברים עומדים עכשיו?
 
“מבחינת המדינה, משבר הקורונה הסתיים. שים לב, בין רגע קיבלו החלטה להוסיף 35 יום חל”ת לציבור השכירים בעלות של 1.5 מיליארד שקל. אנחנו לא מבקשים צדקה, אנחנו מבקשים צדק. אם סגרו את העסק, אני מבקש שוויון זכויות, אני מבקש אפשרות להתפרנס בכבוד.”
 
אתם משתפים פעולה עם השולמנים?
 
“אני משתף פעולה עם כולם. הם היו חלק מההפגנות איתנו ואני חושב שכל מי שיכול להעלות לסדר היום את נושא העצמאים, את הקיפוח, את העיוות זה יותר ממבורך.
 
לה”ב קיימת 37 שנים, מאגדת 56 ארגונים, סדר גודל של 220 אלף עצמאים ובעלי עסקים, לדברי רועי "כל מי שלובש שכפ”ץ יוצא להביא את הפרנסה, נמצא אצלנו. המטרה שלנו היא לייצג את אותם אנשים מול מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה.”
 
יש עדין הרבה מה לעשות, זה לא רק אבטלה
 
“מקבלי ההחלטות, לעולם לא ידעו מה זה להוציא חשבונית ולקבל אחרי שלושה חודשים את התשלום, כשבינתיים צריך לשלם את המע”מ ולממן את כל ההוצאות שלך. אם אתה חולה או חס וחלילה יש לך אירוע לבבי או אירוע מוחי, אף אחד לא נותן לך פיצוי או ימי מחלה. כשאתה חס וחלילה יושב שבעה אף אחד לא נותן לך, העובד יקבל את ימי השבעה, העצמאי לא יקבל.”
 
לפי הסקר האחרון, אתם מקבלים חמישה מנדטים אם אתם רצים לכנסת
 
“אני ניסיתי.”
 
עכשיו זה עולם אחר אתה יודע
 
“אני חושב שיש הזדמנות גדולה לקחת ולתרגם את הכוח של העצמאים למשהו פוליטי כדי להשפיע מבפנים. אני חושב שזה יהיה נכון, אני לא יודע מתי זה יקרה, אבל אין ספק שהעצמאים הבינו שהם צריכים לקחת את גורלם בידם. ברגע שאתה נמצא בשולחן קבלת ההחלטות אז מתייחסים אליך. לנו אין יד על השאלטר אז הדבר היחיד שצריך להיות לנו זה ייצוג בתוך הכנסת, אני חושב שאנחנו נגיע לשם.
 
המחאה הציבורית עשתה את שלה, בזמן הקורונה, דיברו על שני דברים : אחד, ספרו את המתים שלא נדע. דבר שני, דיברו על מחאת העצמאים, לקונצנזוס של הציבור נכנסנו ומבינים שיש פה בעיה שורשית שלא התחילה היום.”
 
המציאות השתנתה, אבל מבחינת המדינה התפיסה לא השתנתה
 
“כשאני הייתי ילד, העצמאי היה העשיר, שנסע ברכב אמריקאי, ונסע לחו”ל כל כמה זמן. היום, העצמאי מסתכל על השכיר ואומר, יש לו קרן השתלמות, יש לו ביטוח, יש לו רכב מנהלים. התהפכו היוצרות.”
 
לדברי רועי "יש סדר גודל של 300,000 איש שמעסיקים את עצמם. סך הכל המגזר העסקי מאגד סדר גודל של 600,000 בעלי עסקים. הם אנשים שעם הרגולציה ועם הביורוקרטיה ועם השוטף פלוס ועם דרישות הרישוי עסק ועם הכל יוצאים למערכה כדי להביא בסופו של דבר פרנסה. לכן המדינה צריכה להבין שהם מנוע צמיחה.
 
אנחנו אחראים לסדר גודל של 52% מהתוצר במדינה, אנחנו אחראים על מעל 80% מהמשרות החדשות במשק. תבין, ללא מגזר עסקי וללא מגזר של העצמאים והעסקים הקטנים, המדינה קורסת ברגע! ראו את זה בקורונה! לכן המציאות עכשיו צריכה לגרום לכך שהמדינה תשנה את היחס כלפי מגזר העצמאים והעסקים”.
 
 
אין ספק שיש משבר אמון עמוק
 
“הילד שלך ירצה להיות שכיר בחברת חשמל או בבנק הפועלים או עובד מדינה, הוא לא ירצה להיות יזם. הוא לא יקום בבוקר ויגיד 'אני רוצה להקים עסק. מה זה עצמאי? עצמאי זה בן אדם שקם בבוקר ואומר ‘השמיים הם הגבול עבורי. אני אעבוד קשה, בסופו של דבר, אני אתפרנס וזה יהיה שלי’. ברגע שהוא מבין שבזמן אמת ובזמן משבר, אף אחד לא יהיה איתו, הוא אומר ‘עזוב, בוא נלך לחיים הקלים, נהיה שכיר, לא ניזום, לא ניצור’.”
 
במקום 'סטארטאפ ניישן' זה יהיה 'שכיר־ניישן'
 
“עובד מדינה יהפוך להיות המודל, החלום. בכל העולם זה הפוך. מי שעובד מדינה נחשב מישהו שלא הצליח ובצורה כזאת או אחרת בחר את המסלול הקל.”
 
לדעתך יהיה שינוי בתפיסה כלפי עצמאים? כולל דמי אבטלה לעצמאים?
 
“שר הכלכלה עמיר פרץ ושר הרווחה איציק שמולי לקחו את זה כפרויקט לדאוג לראשונה לדמי אבטלה לעצמאים. לפי המודל בעלות של 300 מיליון שקל זה אפשרי לתת לחצי מיליון עצמאים רשת ביטחון. אם המדינה לא יודעת לעשות את זה, אז אנחנו מדינה שפשטה את הרגל. לא יכול להיות שעצמאים משרתים בצבא, במילואים, משלמים מיסים וביטוח לאומי ובזמן אמת המדינה מפקירה אותם.”
 
מעבר לדמי האבטלה, לה”ב הגישו לממשלה תוכנית שנקראת תוכנית מאה הימים. התוכנית מדברת על מספר סעיפים שקשורים לעצמאים, בין היתר – אפשרות קיזוז הפסדים מרווחים בשנים קודמות, תוך קבלת החזר מס. יצירת פחת מואץ על ציוד של העסק עד 100% בשנה־שנתיים ראשונות. הרחבת הגדרת עוסק פטור ל־150 אלף שקלים בשנה. הכרה בהוצאות רכב לעצמאים שהרכב הוא כלי עבודה עבורים – עד 90% מההוצאות. הכרה על הוצאות פגישות עסקים בבתי קפה, עד תקרה של 500 שקלים בחודש. ועוד לא מעט סעיפים והטבות.
 
לדעתך יש סיכוי לתוכנית הזו להתקבל?
 
“אם היה מוקם משרד לענייני עצמאים ועסקים קטנים, אנחנו היינו דואגים לו לעבודה יומיומית. עיוותים שזועקים לשמיים ולא עולים הרבה כסף. הגדלת הגדרת עוסק פטור, או למשל שינוי הקביעה שמקצועות חופשיים לא יכולים להיות עוסקים פטורים. חלק ממה שאנחנו מבקשים בכלל לא עולה כסף.
 
“כל העולם מעודדד פתיחת עסקים חדשים, נותן פטור ממס לעסקים חדשים. זה קורה בפועל, העסקים החדשים לא משלמים מס כי הם לא מגיעים לרף. הם מכניסים את כל ההוצאות שהיה להם בפתיחת העסק.
 
עכשיו, בוא דמיין את הכותרת שאומרת שהמדינה מעניקה פטור ממס לעסקים חדשים. איך זה משפר את ההרגשה, כשמהותית גם ככה מרבית העסקים לא משלמים מס בשנים הראשונות. מה הבעיה לעשות את זה?”
 
אבל הקורונה הראתה שלא עוסקים בדברים האלה
 
“אני חושב שלא מתעסקים בזה מספיק. לצערי במשבר הקורונה, שמו הבלטה, על הנושא הבריאותי. אבל לצד זה היו צריכים לבחון לאורך כל הדרך מה ההשלכות הכלכליות על צעדים כאלה ואחרים.”
 
באיזו צורה אתה מזהה שעוסקים בזה? שפכת כאן אור על דרך התנהלות מאוד בעייתית של המערכת
 
"אני נמצא בדיונים, עוסקים בזה אבל ככיבוי שריפות. אין פה תוכנית סדורה. אין היערכות לגל שני, שסבורים שיגיע בספטמבר. עד סוף השנה ייסגרו למעלה מ־60 אלף עסקים! ייפתחו אולי 40,000, יש דיווח על למעלה מ־10,000 עסקים שכבר נסגרו. אם תיקח בחשבון שכל עסק מעסיק 10 עובדים, זה 200,000 מובטלים שאין להם לאן לחזור. נצטרך לחיות עם אבטלה בסדר גודל של 10%, ולכן זה הזמן."
 
אתה מכיר דיבורים על תוכנית לגל שני, כלפי העצמאים?
 
"אין תוכנית. לצערי, לא מבינים שללא פתרון אמיתי, כדי שהמגזר העסקי יחזור לתפקוד מלא, אדם צריך לדעת שהוא קם בבוקר, מסכן את הכסף שלו ובזמן משבר או בזמן מלחמה מישהו יגרום לכך שהוא לא יקרוס. ברגע שהוא יבין את זה, הוא יתחייב, ייקח הלוואות, יעסיק עובדים."
 
עדין לא ברור איך מחזירים את האמון של העצמאים
 
"עד שפקידי האוצר לא יבינו שאנחנו העצמאים, לא מרמים את המדינה, אלא מרימים את המדינה, באותו יום ישתנה כל היחס שלהם, הן מבחינת הכרה בהוצאות, הן מבחינת הדיווח. כרגע יש 100 אלף קופות רושמות במדינת ישראל, אתה שמת ליד כל קופה נציג של מס הכנסה? בסוף הכל זה על בסיס של אמון."
 
לעצמאים יש אמון במדינה?
 
"הקורונה חידדה את זה. השכירים קיבלו דמי אבט. העצמאים קיבלו פעימה ראשונה שלא יכלו כמעט להשתתף בה, פעימה שנייה של עוד כמה אלפי שקלים. מה עם ההתחייבויות? איזה אינטרס יש לי פה להיות עצמאי? ואיזה אינטרס יש לי פה להיות נאמן למדינה? אם המדינה לא הייתה נאמנה אליי? היא לא הייתה נאמנה אליי בזמן הכי קשה שיש לי!".
 
מה עם הבנקים?
 
“אין תחרות אמיתית כלפי העסקים הקטנים מבחינת ריביות, ואתה רואה את הפערים בין עסק גדול ובין עסק קטן. אין שום סיבה. אני רוצה לעודד תחרות, אני באתי לעודד תחרות במערכת הבנקאית כלפי העסקים הקטנים, אני חושב שבסופו של דבר, צריך תחרות כדי שהיכולת לקבל אשראי לפתח את העסק שלך, היא תהיה בעלות נמוכה, ואתה, בצורה כזאת או אחרת ככל שתגדיל - תגדיל גם את ההכנסות שלך. צריך לשנות את כל הקונספציה כלפי העסקים הקטנים, להזרים להם חמצן, לתת להם את היכולת לקחת.
 
אני בעד שיכנסו עוד שחקנים חדשים, בבנקאות, באשראי. אני ניהלתי מאבק, כדי להוריד את עמלות הסליקה. גרמנו לכך שזה ירד מ־2% לבקושי אחוז – זה מאבק שלי, זה מאבק שלי שישרכארט חתמה איתנו, עם לה”ב, וזה הוריד את כל השוק, והיום מדובר כבר על ממוצע של 0.9 מול המאגדים. אלה מאבקים נכונים שבעצם, הבסיס לתחרות גורם לכך שיירד המחיר.”
 
לא מעט מהקוראים של המגזין הם סוכני ביטוח, שגם הם עסקים עצמאיים, ונמצאים גם כן בלה”ב
 
“בתחום הביטוח, אני הייתי לוחם די גדול יחד עם אריה אברמוביץ’ ועכשיו עם ליאור רוזנפלד ברגולציה המטורפת שהייתה. אני קראתי לזה ‘כל יום ללא חוזר - לא חוזר’, בכנס של לשכת סוכני הביטוח. רגולציה מטורפת. בסופו של דבר, אנשים צריכים וודאות, איך הם מתכננים את המשך העסק שלהם.”
 
מה אתה אומר על האישור שניתן לחברת MAX?
 
“אין לי בעיה עם תחרות, אני בעד תחרות אבל תתכבד חברת “מקס”, תקים חברת ביטוח, ואז היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה, גם לתת הנחות.”
 
זה בסדר, אם היא תקים חברה?
 
“זה בסדר גמור, כי זה תחרות אמיתית. אבל אם היא באה בעצמה לחברת הביטוח ויכולה להשתמש בכוח הצרכני הגדול השלה, שלסוכן ביטוח שברחוב אפעל, בחולון, אין יכולת להפעיל. אז אין פה תחרות אמיתית. הגדולים יהפכו להיות יותר גדולים, ובסוף הם ישתלטו על כל השוק וירימו את המחיר. לכן צריך להבין שמלחמה אמיתית על הצרכן, צריכה להיות מלחמה בתנאים שווים. זה מה שאני אומר וזה גם מה שאמרתי למשה ברקת, לצערי הוא לא קיבל את עמדתי.”
 
הם יודעים מה אתה משלם, איפה, ואפשר גם לכרוך את השירותים
 
“ביטוח. לאור השחיקה בעמלות, זה רק על בסיס כמות. ברגע שאתה יודע להביא כמות גדולה ולשפוך לתוך האמבטיה, אתה יכול לקבל מחירים נמוכים.”
 
אולי צריך לשנות את שיטת העמלות? לייצר עמלה אחידה שחברת הביטוח משלמת?
 
“אני כבר לא חושב שזה משחק של עמלות, אני חושב שזה משחק של תחרות הוגנת. היום די פתרו את עניין העמלות.”
 
מה אתה חושב על המס על הבורסה?
 
"המס על הבורסה גבוה מאוד, ויותר מכך, הוא לא מייצר תמריצים אמיתיים להשקעות שקשורות במשק. מס אחיד על הבורסה גורם לאנשים לחפש השקעות מעבר לים. אתה לא גורם לאנשים להשקיע במקומות שהם יכולים לחולל שינוי בכלכלה הישראלית ובחברות ייצור כחול־לבן ובחברות האזוריות."
 
איך מביאים תוצאות? שינוי לעצמאים?
 
"במדינת ישראל כדי לחולל שינויים, ואת זה למדתי את זה אחרי חמש שנים כנשיא "לה"ב", אתה צריך להתחיל מהדרג המקצועי. אני תמיד הלכתי עם אנשים מקצועיים. אני מגיע עם חומר מסודר, עם השוואה בינלאומית. אני עושה שיעורי בית, אני שולט בנתונים. אני יודע לאן אני חותר, וקודם כל צריך לשכנע את הדרג המקצועי. אחרי זה אתה מדבר עם הדרג הנבחר, תבין את היתרונות שיש לזה מבחינת החברה ואתה תוביל את התהליכים.
 
ככה עשיתי עם דמי הלידה לעצמאיות, ככה עשיתי עם החוק מוסר תשלומים. נושא של רישוי עסקים, שיניתי את התפיסה שאמרה שכל בעלי העסקים הם שקרנים, ואז אתה צריך כל הזמן להוכיח את עצמך. אמרתי נעשה הפוך! תן לי לעבוד, אני אצהיר שאני בסדר, ואם אני לא בסדר, תבדוק אותי. הנטל יעבור אליך. לאט לאט זה קורה!"