אין סיכוי בסיכון

מדיניותה הכלכלית של ישראל, שלא כמו פעילותה המדינית והפוליטית זוכה מזה שנים רבות לשבחים רבים בעולם.  זה החל למעשה באמצע שנות השמונים, עת הושקה התוכנית הכלכלית של פרס ומודעי, עבור במדיניות שהונהגה בשנות התשעים שהסירה לגמרי את חסמי הסחר והמט"ח, וכלה במדיניותו של נתניהו ש"הקפיצה" את המשק מבחינת אופי הרפורמות שהונהגו. 

אבל דו"ח "בוגדני" כמו זה שפרסם ארגון ה OECD השבוע שופך מים צוננים על המדיניות של החודשים האחרונים.  הדו"ח קובע כי אין להפחית מיסים בשנה הבאה בשל החשש מעמידה ביעדים הפיסקליים של הממשלה.  עוד מציין הדו"ח כי מדיניות רכישת המט"ח של בנק ישראל מערערת את אמינות הבנק ויוצרת לחצים אינפלציוניים (מאחר ולדו"ח אין זכר באתרי הממשלה, צירפנו לינק בתחתית העמוד).  וכפי שחברות שוכרות את שירותיהן של חברות ייעוץ על מנת שאלו יספקו את המבט האובייקטיבי על פעילותה של החברה, כך הדו"ח הקצר הזה מציב מראה בפני קובעי המדיניות הכלכלית עם מבט לעתיד.

עצם העובדה שהגורם היחידי שלפיו נקבעת המדיניות הוא מדד המחירים לצרכן שמושפע בחודשים אלו מגורמים עונתיים, תוך התעלמות משאר הנתונים, מהווה בעיה חמורה. בנק ישראל יתקשה לטעון כי פער התוצר גבוה מידי ולפיכך הלחצים האינפלציוניים הם מינוריים.  הנתון של שיעור המשרות הפנויות שפורסם השבוע הראה על המשך המגמה של ירידה שהחלה בשלושת החודשים האחרונים.  כן, העובדה שהמשק חוזר אט אט לקצב פעילות נורמלי מתחילה להשפיע גם על גיוס העובדים.  הנתון הזה מצטרף לנתונים אחרים שפורסמו שבוע, כמו המכירות ברשתות השיווק שהציגו בשלושת החודשים האחרונים עלייה (מינורית אמנם), מדדי פדיון ענפי המסחר והשירותים שעלו בקצב שנתי של 5.8% ולהמשך המגמה החיובית בייצור התעשייתי. 

כל זה אומר שרמת הסיכון של המשק עלתה בשל המדיניות הנוכחית של בנק ישראל.  אי אפשר להתעלם מהעובדה שהריבית הנמוכה גורמת לכמעט כל נכס אחר להיראות כאטרקטיבי.  וכשנכסים מתחילים להיראות כאטרקטיביים בעיקר בשל העובדה שהאלטרנטיבה אינה אטרקטיבית ולא בשל היותם מתומחרים כיאות, זה מחייב חשיבה מחדש. 

קל מאוד להיסחף בגל הרכישות של אג"חים קונצרניות שבחלקו נושא הרבה יותר סיכון מסיכוי, בדומה לאחזקת שקלים ארוכים שהסיבה היחידה שמצדיקה את אחזקתם היא...האלטרנטיבה המאוד לא אטרקטיבית.  רמת הסיכון בשוק אגרות החוב כיום היא גבוהה מאוד לנוכח העובדה שהשוק אינו מתמחר כראוי את הסיכון של עלייה בריבית/אינפלציה/סיכון של פירמות.

בשל כך הגברנו את הסלקטיביות שלנו באחזקות האג"ח שלנו, ואם לפני שבועיים קיצרנו את המח"מ של התיק השקלי שלנו באופן חד, השבוע התחלנו במכירה של חלק מהתיק הקונצרני שלנו.

מרווחי תל בונד

https://www.oecd.org/LongAbstract/0,3425,en_2649_34109_41713012_70504_119660_1_37443,00.html 1

כפי שניתן לראות, המרווחים של מדדי התל בונד הגיעו לרמות נמוכות מאוד שלדעתנו אינן משקפות במספר רב של מקרים את הסיכון שטמון בחברות.  הוסיפו לכך את העובדה שגם מדדי היחס (אגרות החוב הממשלתיות) נסחרים ברמה נמוכה מאוד, מה שמעלה מאוד את רמת הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות.  לפיכך וכפי שנכתב לעיל, אנו ממשיכים במגמה של הפחתת הסיכון בקרנות האג"ח שלנו, בין אם על ידי קיצור המח"מ ובין אם זה דרך הפחתת החשיפה לאגרות חוב קונצרני.  הסיכוי פשוט לא שווה את הסיכון.

הערה לסיום: מנכ"ל גולדמן זקס אמר השבוע שהוא מתנצל על חלקה של החברה ביצירת בועת האשראי.  לא מגיע לו בונוס קטן על הכנות?

נכתב ע"י עידן  אזולאי,מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות (1991) בע"מ

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש ממאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.