נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

ביטוח >> האם תוארך תקופת ההתיישנות משלוש לשבע שנים לגבי ביטוחים הנוגעים לגוף ונפש ?

מדובר לכאורה בקביעה טכנית, אך לא כך הדבר. מדובר בשינוי שעלול לגרום לנזק מוחשי לחברות הביטוח. זאת בעיקר בשל הצורך של חברות הביטוח לרתק הון בעקבות הפסד פוטנציאלי שיגיע בעקבות תביעות ביטוח

 

 
 

בועז קידר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
09/07/2020

אם הקורונה, האבטלה, החל"תים והנפילות בשוק ההון לא גרמו מספיק נזק לחברות הביטוח, בימים אלו מתקרבת לכיוונן מכה נוספת – ההארכת תקופת ההתיישנות. הצעת חוק של חבר הכנסת אופיר כץ ממפלגת הליכוד אושרה השבוע, לפחות חלקית, אושרה השבוע בוועדת הכספים. ההצעה קובעת כי יש להאריך את תקופת ההתיישנות של תביעות ביטוח מ-3 שנים ל-7 שנים.

מדובר לכאורה בקביעה טכנית, אך לא כך הדבר. מדובר בשינוי שעלול לפגוע מוחשית ברווחי חברות הביטוח לאורך זמן. זאת בעיקר בשל הצורך של חברות הביטוח לרתק הון בעקבות הפסד פוטנציאלי שיגיע בעקבות תביעות ביטוח שיכולות להגיע בכל רגע במשך 7 שנים. כלומר מדובר בפחות הון לעבוד איתו וקיטון ברווחים.

החוק קובע כי תוארך תקופת ההתיישנות לגבי ביטוחים הנוגעים לגוף ונפש- ביטוח חיים, מחלות ואשפוז ותאונות אישיות. בנוסף יחויבו חברות הביטוח להתריע בפני המבוטח פעמיים טרם סיום תקופת ההתיישנות - שנה לפני ושלושה חודשים לפני. מדובר אמנם בשינוי של הגרסה הראשונית של ההצעה, כאשר זו כללה גם את הביטוחים האלמנטריים. אך גם הגרסה המעודכנת תזכה להתנגדות מצד השוק.

במהלך הוועדה עלתה התנגדות מנציג איגוד חברות הביטוח עו"ד גיל סלומון (מנכ"ל לשכת עורכי הדין לשעבר) שטען כי הדבר יפגע בחברות הביטוח ויוביל לעליית מחירים. "לא סתם קבעו תקופת התיישנות, חברות צריכות לשמור רזרבות, ולשמור רזרבה לניהול סיכונים ל-7 שנים, זה המון המון זמן. ראינו מה קרה בביטוחים הסיעודיים שמבטחי המשנה משכו את ידם. המנגנון הזה יביא לעליית הפרמיות וזה דבר מסוכן" אמר.

על פי האיגוד, תקופת התיישנות שנהוגה כבר היום מצויה ברף הגבוה של תקופות ההתיישנות המקובלות בעולם בתחום הביטוח, והיא משקפת איזון ראוי לבין האינטרס של המבוטחים.

על פי חברות הביטוח הארכה לא תעניק למבוטחים יתרון משמעותי הדרוש להם. ציבור המבוטחים, בכללותו, לא נזקק להארכת תקופת ההתיישנות, ואין מקום אפוא להפוך את עולם תביעות הביטוח על פיו רק על מנת לשרת מתי מעט מבוטחים.

בוועדה בכנסת הוסבר כי בעקבות תיקון שנעשה בסעיף 31, הנוגע לעילות תביעה שעניינן נכות שנגרמה בתאונה או במחלה, מרוץ ההתיישנות של תביעת המבוטח מתחיל רק עם היווצרות עילת התביעה, ולאו דווקא עם קרות מקרה הביטוח. במקרה קיצון שבו נבצר מהמבוטח להגיש את התביעה, והוא פונה אל החברה לפני תום תקופת ההתיישנות בבקשה להאריכה, חברות הביטוח נעתרות לבקשה זו, למעט אם נהג המבוטח בחוסר תום לב וכיוצא בזה.

מגיש הצעת החוק, כץ מסר בסיום הישיבה: ״מטרת הצעת החוק הזו לסייע למבוטחים המוחלשים, אשר משלמים שנים ארוכות לתאגידי הביטוח ובשעת צרתם הקשה ביותר לא מקבלים דבר. למרות תביעתם הצודקת האוכלוסיות הללו נאלצות להתמודד עם חיים של מחסור וזאת רק בגלל שתם פרק הזמן הקצר לזכאות לתביעה. טענות המתנגדים לחוק מראות כי הם אינם מחוברים לאוכלוסייה החלשה במדינת ישראל ואינם חושבים על טובתם אלא על הרווח האישי שלהם ולזה אני לא מוכן. אני מברך על העברת החוק ואאבק ככל הנדרש על מנת לחוקק אותו ולאפשר למבוטחים המוחלשים למצות את זכויותיהם בצורה הטובה ביותר״.

המשולש שכולל את חברות הביטוח וחברי הכנסת משלימה רשות שוק ההון. ניכר שהרשות עדיין לא החליטה מה היא חושבת על העניין. היא רוצה לחקור את הנושא ואז לקבוע את עמדתה. בדיון הבא בנושא היא עשויה להציג את מסקנותיה.

 

x