בנק ישראל || התפתחות שער החליפין – התחזקות השקל בהמשך למגמה ארוכת הטווח

במהלך הרביע השני התחזק השקל מול הדולר והאירו בשיעור של כ-2.8% ו-0.5% בהתאמה, בניגוד להיחלשותו ברביע הראשון על רקע משבר הקורונה.

מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, התחזק השקל ב- 1.6%. התחזקות השקל מול שותפות הסחר העיקריות במהלך הרביע הינה המשך של המגמה ארוכת הטווח, כפי שמשתקף בתרשים 1.

לאחר שבסוף הרביע הראשון היו עודפי ביקוש לדולרים שהובילו להתחזקות הדולר מול רוב המטבעות על רקע משבר הקורונה, במהלך הרביע השני נחלש הדולר מול רוב המטבעות העיקריים, למעט הפאונד הבריטי מולו התחזק הדולר בכ-0.5% (תרשים 2).

  

 

תנודתיות שע"ח –ירידה חדה בסטיית התקן בפועל ובסטיית התקן הגלומה על רקע משבר הקורונה

 

סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – ירדה במהלך הרביע השני של 2020 לרמה של 8.5%, לאחר זינוק במהלך הרביע הראשון של השנה. יחד עם זאת, סטיית התקן נותרה גבוהה יותר מאשר ערב משבר הקורונה. 

סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – ירדה אף היא במהלך הרביע, ורמתה בסוף התקופה עמדה על 6.5%, ירידה של 2.4 נקודות האחוז בהשוואה לרמתה בסוף הרביע הראשון של שנת 2020.

סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים ומפותחים עמדה בסוף הרביע על 10.3% ו- 8.1% בהתאמה, ירידה של 3.4 ו- 3.2 נקודות אחוז בהתאמה בהשוואה לרמתן בסוף הרביע הקודם.

  

 

 

פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח  

 

אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרביע הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) מכרו מט"ח נטו בסך של כ-2 מיליארד דולר; תושבי חוץ מכרו מט"ח נטו בהיקף של כ-3.9 מיליארדי דולרים במהלך הרביע השני, נתון גבוה ביחס להיקף המכירות שלהם במהלך שנת 2019 . מנגד, המגזר העסקי חזר לרכוש מט"ח נטו בהיקף של כ-1.9 מיליארד דולר. נציין כי, ברביע השני ניכרת חזרה למגמה בכל מגזר, לאחר שברביע הקודם הגופים המוסדיים והמגזר העסקי פעלו בכיוון הפוך למגמתם מתחילת שנת 2019.