בלעדי לפאנדר  להרוויח בשוק האג"ח ע"י חשיבה אסטרטגית- לעקוב אחרי המשקיעים המוסדיים

מחקר שבוצע באוניברסיטה הפתוחה במסגרת עבודת סמינר, מצביע כי השקעה המתבססת על פעולות של אחרים, בתזמון הנכון בשוק אגרות החוב הקונצרניות בישראל, תוביל לרווחים גבוהים יותר בטווח הארוך. חשוב לציין כי הכול בהתאם לפרמיית הסיכון הממוצעת הקיימת בשוק אגרות החוב בעת ההשקעה.

המודל המחקרי בוצע על ידי אלי לוי*, במסגרת לימודים לתואר ראשון במסלול כלכלה וניהול באוניברסיטה הפתוחה בהנחיית, ד"ר חן כהן, רכזת הקורס "חשיבה אסטרטגית – תורת המשחקים" באוניברסיטה הפתוחה וחברת סגל במכללה האקדמית אשקלון.

תורת המשחקים ניתנת ליישום, באופן עקרוני, על כל מצב של מיקוח או עסקה ולמעשה על כל מערכת יחסי גומלין בה קיימים ניגודי אינטרסים. שוק ההון הינו אידיאלי ליישום תורת המשחקים וניתוח התנהגותם של משקיעים.

פעולת הניתוח, בוצעה ע"י בניית מודל המשקלל את הנתונים המאקרו כלכליים במשק לפרמיית הסיכון הנדרשת מהשקעה באגרות חוב קונצרניות, יישום המודל במטריצת תשלומים במודל "משחקים חוזרים" בתורת המשחקים ולבסוף יישום המודל בשוק ההון הישראלי בשנת 2009, שנה המאופיינת בנתוני מאקרו השונים באופן מהותי משנות הגאות שקדמו לה. באמצעות היישום  בשנה זו,נוכל לראות את המודל בפעולה.
הנחת היסוד של המודל המחקרי היא שהשוק הישראלי מאופיין בריכוזיות ועיקר נכסי הציבור מנוהלים בידי מספר קטן של שחקנים (הגופים המוסדיים). בעקבות העוצמה שבידי כל שחקן , הם אלו שקובעים את כיוון השוק. בעבר הכוח היה מרוכז אצל הבנקים הישראלים, אך בעקבות וועדת בכר (שנת 2005) המצב השתנה. הנחה מהותית נוספת שקיימת במודל המחקרי הינה, השקעה באגרות חוב בדירוג  -AA לפחות.

כל עסקה שמתבצעת בשוק ההון תלויה בהחלטות של אחרים ומתבצעת פעמים רבות על סמך האסטרטגיות של השחקנים הנוספים בעסקה בפרט או בשוק ההון בכלל. בשוק אגרות החוב ההחלטה האם לקנות אגרות חוב קונצרניות תלויה בדרך כלל בפרמיית הסיכון של אגרת החוב.

פרמיית הסיכון, מוגדרת כמרווח של תשואת אגרת החוב הקונצרנית פחות תשואת אגרת החוב הממשלתית המקבילה (בעלת אותו מח"מ ומנגנון הצמדה). ז"א תוספת התשואה המתקבלת מהשקעה באגרת חוב קונצרנית, על פני השקעה באגרת חוב ממשלתית מקבילה.

בעבודת המחקר שלהם, בחנו השניים בעזרת מודל ייעודי לחישוב פרמיית סיכון באג"ח קונצרניות,  את פרמיית הסיכון הנדרשת מהשקעה באגרות חוב קונצרניות היום. לאחר שקלול הנתונים המאקרו כלכליים של מדינת ישראל, על בסיס תחזית בנק ישראל לשנת 2009. נמצא כי פרמיית הסיכון המתקבלת ע"י המודל היא: 1.614%. קרי, משקיע באגרת חוב קונצרנית בדירוג –AA ומעלה ידרוש פיצוי של 1.614% לפחות עבור הסיכון בהשקעה מסוג זה.

מתוצאות המחקר, עולה ששוק אגרות החוב מתומחר ביתר, שכן פרמיית הסיכון המתקבלת מהשקעה באגרות חוב קונצרניות בדירוג AA- ומעלה כיום נמוכה ממה שצריך להתקבל ע"פ המודל. יישום מסקנה זו במודל של "משחקים חוזרים" בתורת המשחקים, מראה שמשקיע הפועל על פי פעולות השחקנים האחרים במשחק, בהנחה שיהיו עוד עסקאות בעתיד(משחקים חוזרים). ייבחר לא להיכנס לשוק האג"ח בשלב זה, מכיוון שידוע שהשחקנים האחרים  ינקטו באותה פעולה, מה שיוביל לירידות שערים בשוק האג"ח עד לגובה המתאים של פרמיות הסיכון. בשלב זה, המשקיע הפועל על פי המודל ייכנס לשוק, בעוד משקיע אשר אינו לוקח בחשבון את פעולות השחקנים האחרים, לא ימתין וצפוי לספוג הפסדי הון בטווח הקצר.

לפיכך, החוקרים קובעים כי יישום השיטה יגרום לשיפור ברווחי המשקיעים, אשר ימכרו ויקנו על בסיס פעולותיהם של השחקנים האחרים, אשר יהיו צפויות מראש.

*אלי לוי הינו סמנכ"ל ב MORE בית השקעות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.