בנק ישראל לא טעה – הנחות העבודה שעליהן נבנתה התחזית השתנו באופן דרמטי

תחזית בנק ישראל מה-06/07/2026 הייתה תחזית מקצועית שנבנתה על בסיס מערכת הנחות עבודה שהיו סבירות במועד פרסומה. כמו כל תחזית מאקרו כלכלית, היא אינה נבואה אלא תרחיש מותנה. אך מבחן המציאות מראה לנו תמונה אחרת.
 

צילום מסך מאתר בנק ישראל

התחזית הניחה בין היתר:

שלא תהיה הסלמה מחודשת מול איראן.

שעצימות הלחימה בזירות האחרות תמשיך לרדת.

שמחיר הנפט יעמוד סביב כ־72 דולר לחבית.

שפרמיית הסיכון של ישראל תמשיך לרדת.

שהשקל יישאר חזק.

שתוספת תקציב הביטחון תהיה מוגבלת יחסית.

שניתן יהיה להמשיך בהפחתה הדרגתית של הריבית.

שהגירעון יישאר בסביבת 5% מהתוצר.

מאז פרסום התחזית חלו שינויים משמעותיים כמעט בכל אחת מהנחות העבודה הללו.

העימות בין ארה"ב לאיראן התחדש והסיכון להסלמה אזורית עלה. מחיר הנפט עלה באופן משמעותי מעל לרמה שעליה התבססה התחזית. תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב עלו לכ־4.63% לעשר שנים ולמעל 5.107% באיגרות ל־30 שנה, ובכך עלתה עלות ההון בעולם כולו.

במקביל, התווספה אי-ודאות פוליטית משמעותית: ישראל נכנסת למערכת בחירות ממושכת, כאשר הבחירות נקבעו ל־27 באוקטובר 2026, וסביר שממשלה חדשה תוקם רק בינואר–פברואר 2027. משמעות הדבר היא חודשים ארוכים שבהם יהיה קשה לבצע התאמות תקציביות, להעלות מסים, לבצע קיצוצים או להציג תוכנית פיסקלית חדשה ואמינה.

לכך מצטרפת האפשרות שהוצאות הביטחון יהיו גבוהות יותר מההנחות המקוריות, וכן הסיכון להחרפת הבידוד המדיני ולצעדים כלכליים מצד חלק משותפות הסחר של ישראל.

מדד יוני 2026: השקל החזק מכבה את השרפה בשוק הדיור

מדד המחירים לצרכן של חודש יוני 2026 שפורסם ב 15/07/2026 ,נותר ללא שינוי (0.0%),. בראייה שנתית קצב האינפלציה ירד ל-1.6% (לעומת 1.9% במדד הקודם), נתון מעולה  לכאורה שמתיישב בתוך טווח היעד של בנק ישראל.  בנק ישראל השיג את היעד באמצעות ריבית ריאלית גבוהה ושימוש בשער החליפין כמכשיר מוניטרי, תומך בהתחזקות השקל כדי לכבוש את האינפלציה.

השימוש המוקצן בריבית ריאלית גבוהה ושער חליפין חזק יכול לגרום נזקים רבים למשק ואת התוצאה נראה בטווח של 6 – 12 חודשים. יעידו על כך פיטורים בענף ההי טק, והצניחה במכירת דירות .למעשה פגיעה בשני הקטרים המובילים של המשק הישראלי .ברור שגם תעשיות מסורתיות, ענף התיירות, והיבואנים עצמם שמאבדים לקוחות. החלטות של חברות גלובליות לא לבצע השקעות בישראל על רקע מצב גיאופוליטי ושער חליפין חזק.

 גלובס: יצרניות השבבים אינטל וטאואר משקיעות מיליארדים ביפן ואירלנד ולא בישראל

תחזיות מאקרו־כלכליות אינן נותרות קבועות בסביבה משתנה, וכאשר מתרחשים שינויים מהותיים בהנחות הבסיס, בין אם מדובר בהתפתחויות כלכליות, ביטחוניות או גלובליות – נדרשת התאמה של התחזית בהתאם.

בחינה מקצועית של תחזית אינה צריכה להתמקד רק בפער שבין ההערכה המקורית לבין התוצאה בפועל, אלא באיכות ההנחות שעליהן התבססה בעת פרסומה. לכן, כאשר המציאות משתנה באופן משמעותי, עדכון התחזית הוא חלק מתהליך ניתוח כלכלי אחראי ולא סימן לכשל בתחזית המקורית.

לפיכך, אם ההתפתחויות האחרונות יימשכו, סביר להניח כי:

קצב הצמיחה יהיה נמוך מהתחזית המקורית.

האינפלציה תהיה גבוהה יותר.

הורדות הריבית יהיו איטיות יותר או יידחו.

הגירעון והחוב יהיו גבוהים יותר מההערכות המקוריות.

פרמיית הסיכון עלולה לשוב ולעלות לאחר הירידה שנרשמה בחודשים האחרונים.

במילים אחרות, לא המודל השתנה – המציאות השתנתה.

הבחירות – גורם הסיכון המאקרו־כלכלי החדש

אל שלושת גורמי הסיכון: המלחמה, מחירי האנרגיה ועליית התשואות בעולם, נוסף כעת גורם רביעי : אי-ודאות פוליטית ממושכת.

הבחירות לכנסת נקבעו ל־27 באוקטובר 2026. גם אם תוקם ממשלה בתוך זמן קצר יחסית, ההערכה הסבירה היא שממשלה חדשה תחל לפעול רק בינואר–פברואר 2027. לאחר מכן יהיה צורך בגיבוש קווי יסוד, אישור הסכמים קואליציוניים, הכנת תקציב חדש והעברתו בכנסת. בפועל, רק במהלך המחצית השנייה של 2027 עשויה להתחיל השפעה של מדיניות פיסקלית חדשה.

השווקים אינם ממתינים לבחירות

השווקים הפיננסיים אינם מתמחרים רק את נתוני העבר או את תמונת המצב הנוכחית, אלא מביטים קדימה ומנסים להעריך את הסיכונים וההזדמנויות של השנים הקרובות. מבחינת המשקיעים, אי-ודאות פוליטית וכלכלית אינה אירוע שמתחיל ביום הבחירות – היא כבר מגולמת בהחלטות השקעה, בתשואות האג"ח, בשער המטבע ובפרמיית הסיכון של המדינה.

ככל שמתברר כי הקמת הממשלה הבאה, אישור תקציב 2027 וגיבוש תוכנית פיסקלית אמינה עלולים להידחות בחודשים ארוכים, כך עלולה לגדול האי-ודאות ולהפעיל לחץ נוסף על נכסי ישראל. השווקים אינם מחכים להכרעה פוליטית כדי להגיב; הם מתמחרים מראש את הסיכון של תקופה ממושכת ללא כיוון ברור וללא מדיניות כלכלית סדורה.

המשקיעים אינם ממתינים לינואר 2027 כדי לקבל החלטות. הם בוחנים ומתמחרים כבר היום את השאלה המרכזית לעתיד הקרוב: האם ישראל נכנסת לתקופה של יציבות, אחריות תקציבית ושיקום אמון – או לעידן נוסף של דחיות, חוסר ודאות והמשך עלייה בפרמיית הסיכון. בעולם הפיננסי, הזמן עד להחלטה הפוליטית הוא בעצמו משתנה כלכלי, ולעיתים השווקים מגיבים עוד לפני שהמציאות משתנה בפועל.

משמעות הדבר היא שכמעט שנה תחלוף ללא יכולת ממשית לבצע התאמות כלכליות משמעותיות.

במהלך תקופה זו קשה לצפות למהלכים כגון:

העלאות מסים משמעותיות.

קיצוץ בהוצאות הממשלה.

התאמת תקציב הביטחון למציאות החדשה.

רפורמות מבניות.

תוכנית רב־שנתית להפחתת הגירעון והחוב.

בפועל, השווקים יצטרכו לממן את ישראל במשך חודשים ארוכים כאשר קיימת אי-ודאות לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה הבאה.

כאשר תקופת הבחירות חופפת למלחמה מתמשכת, לעליית מחירי הנפט, לעליית תשואות האג"ח בארה"ב ולסיכון להתרחבות הבידוד המדיני, עולה הסבירות לעלייה מחודשת בפרמיית הסיכון של ישראל.

ארבעת השעונים שפועלים במקביל

הכלכלה הישראלית ניצבת כיום בפני ארבעה תהליכים הפועלים בו־זמנית:

השעון הביטחוני – מלחמה הנמשכת כמעט שלוש שנים, ללא ודאות באשר לסיומה ולהיקף הוצאות הביטחון העתידיות.

שעון האנרגיה – התחדשות העימות בין ארה"ב לאיראן והאפשרות לעלייה נוספת במחירי הנפט ולפגיעה בנתיבי השיט העולמיים.

השעון הפיננסי – תשואות גבוהות בארה"ב, המייקרות את עלות ההון ואת גיוס החוב של מדינות וחברות, ובהן גם ישראל.

השעון הפוליטי – מערכת בחירות ארוכה, ממשלת מעבר והיעדר יכולת לקבל החלטות פיסקליות משמעותיות עד לאחר הקמת הממשלה החדשה ואישור תקציב 2027.

התמונה המאקרו־כלכלית השתנתה באופן מהותי מאז פרסום תחזית בנק ישראל. לא משום שהתחזית הייתה שגויה, אלא משום שחלק מהותי מההנחות שעליהן התבססה כבר אינו מתקיים במלואו.

אם מגמות אלה יימשכו, ישראל עלולה להתמודד עם שילוב של צמיחה נמוכה מהצפוי, אינפלציה גבוהה יותר, ריבית גבוהה לאורך זמן, גירעון מתרחב ועלייה מחודשת בפרמיית הסיכון.

כל אחד מהגורמים המתוארים במאמר – מלחמה ממושכת, עליית מחירי הנפט, תשואות גבוהות בארה"ב, אי-ודאות פוליטית והתרחבות הגירעון , אינו בהכרח מוביל למשבר בפני עצמו. אולם כאשר כולם פועלים באותו כיוון ובאותו זמן, הם משנים באופן מהותי את תמונת הסיכון של הכלכלה הישראלית. בתרחיש כזה, האתגר של הממשלה שתקום לאחר הבחירות לא יהיה רק ניהול המלחמה או שיקום המשק, אלא גם השבת אמון השווקים באמצעות תוכנית פיסקלית אמינה שתתמודד בו־זמנית עם הוצאות הביטחון.

השורה התחתונה: הסיכון לפיחות משמעותי בשקל  עלה באופן ניכר.

 

מרווחים שוקי הון בע"מ.

קובי אליסוף - מנכ"ל.

יאיר מור - כלכלן ואנליסט.

 

מקורות – מחלקת המחקר, א.ב. מרווחים שוקי הון , בנק ישראל מחלקת מחקר. גלובס  

חלק מהנתונים נלקחו ממאגרי מידע באמצעות כלי AI.

מסמך זה הוכן על ידי  חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ, יתכן כי מטבע הדברים יאפשר והפרטים יהיו חסרים או בלתי מעודכנים. אשר על כן מופנה מסמך זה לגופים מוסדיים מקצועיים כחומר מסייע ואין לקבל על סמך המסמך החלטות השקעה. אין במסמך זה ובכל הכלול בו משום יעוץ או הזמנה לרכוש (ואו למכור) את ני"ע המוזכרים בו .ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים או בצרכים המיוחדים של כל אדם. חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ ואו כל מי שעובד מטעמה  לא תהיה אחראית לכל נזק שיגרם , אם יגרם, למאן דהוא כתוצאה מהסתמכות על מסמך זה. חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ מחזיקה עבור לקוחותיה ועבור עצמה, את ני"ע המוזכרים במסמך זה, כולם או חלקם, והיא עשויה למכור הן במגמת קניה והן במכירה.