מדד המחירים לצרכן || מדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2020 ירד בשיעור של 0.1%

מדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2020 ירד בשיעור של 0.1% לרמה של 100.0 נקודות. בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד המדד בשיעור של 1.1%. המדד ללא דיור ירד בשנה האחרונה בשיעור של 1.9%. מחירי הפירות והירקות רשמו ירידה חדה של 7.6%. מחירי הארחה, נופש וטיולים ירדו ב-4.8% (מלונות ובתי הארחה ירדו בשיעור של 6.3% זאת לאחר שלא נמדדו במשך שלושה חודשים). מנגד, סעיף התחבורה עלה בשיעור של 1.5% בהשפעת מחירי הדלקים שעלו בשיעור של 8.8%.

סעיף הדיור (מחירי שכ“ד) ירד החודש בשיעור של 0.1%, ובשנה האחרונה הוא עלה ב-1.4% (התמתן מקצב שנתי של 2.2% בינואר האחרון).

מחירי הדירות, שאינם משתקללים במדד המחירים לצרכן, ירדו בסקר האחרון בשיעור של 0.7% (נתונים ארעיים). בשנה האחרונה מחירי הדירות עלו בשיעור של 2.0% לעומת קצב של 4.2% בתחילת השנה.

 

תחזית מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לחודש יוני ירד בהתאם לעונתיות של חודש זה, ובדומה לתחזית המוקדמת. לא היו הפתעות גדולות בסעיפי המדד השונים. מחירי שכר-הדירה נמצאים במגמת התמתנות, אם כי ירידות המחירים עד כה הן מזעריות ביחס לעומק הפגיעה בהכנסות של משקי הבית. אנו מעריכים כי סעיף זה ימשיך לרדת, בעיקר לאור העלייה המחודשת בתחלואה והאפשרות לסגר נוסף. הלמ“ס שבה למדוד בחודש יוני את מחירי המלונות ובתי ההארחה, והמחירים ירדו בשיעור ניכר. אנו מעריכים כי נראה עליות מחירים בסעיף זה במהלך השנה הקרובה. 

תחזית האינפלציה לשנה הקרובה הופחתה לאור החשש מסגר נוסף והשלכותיו על משקי הבית. אנו סבורים כי סעיף הדיור (שכ“ד) צפוי להמשיך לרדת בחודשים הקרובים. תחזית האינפלציה ל–12 החודשים הקרובים עומדת על 0.5%. תחזית זו אינה כוללת השפעה אפשרית של עליית מסים עקיפים. מדיניות הממשלה והבנק המרכזי עשויה להעלות את שיעורי האינפלציה בטווח הארוך, אם זה דרך העלאות מסים לצורך צמצום החוב, או כתוצאה מהזרמת הכספים של האוצר ועליית החיסכון של חלק ממשקי הבית שלא נפגעו מהמשבר.

 

השפעה על המדיניות המוניטרית

האינפלציה השנתית נמצאת ברמה שלילית כבר שלושה חודשים ברציפות ושוק ההון מגלם אינפלציה אפסית בשנה הקרובה. מצב זה מאפשר דרגות חופש רחבות למדיניות המוניטרית. בנק ישראל הרחיב את כלי המדיניות המוניטרית בשני כלים נוספים: רכישה של אג"ח קונצרניות בסכום של 15 מיליארד שקל, והרחבת קו אשראי לבנקים לשלוש שנים בריבית קבועה של 0.1%, ובתנאי שכספים אלו ייועדו לאשראי חדש לעסקים קטנים זעירים. כלי הריבית די הגיע לכדי מיצוי, ובנק ישראל פועל להערכתנו בדומה לפד בארה“ב, כלומר המדיניות מתמקדת בהכוונה של הריבית העתידית לתקופה ארוכה של ריבית אפסית, והמשך רכישות אג“ח ממשלתיות על מנת לשמור על עקום תשואות שטוח.