בעלי דירה || תציצו בגרף ותבינו - מה רומזים כלכלני בנק הפועלים על מחירי הדירות בעקבות משבר הקורונה ?

כלכלית בראשון: האם מחירי הדירות החלו להגיב למשבר ? כלכלני בנק הפועלים

• ההגבלות החדשות על הפעילות צפויות לבלום את התאוששות המשק, ובד בבד אנו רואים עלייה מחודשת במספר המובטלים.

• מספר מחקרים מראה שהמגיפה מתפשטת מהר יותר במטרופולינים צפופים, ניו יורק וסאו פאולו הן אולי דוגמאות לכך. ישראל היא במידה רבה מטרופולין אחד גדול, הניידות של התושבים בין הערים המרכזיות היא גבוהה, מספר הנפשות הממוצע במשק בית גבוה וצפיפות המגורים גדולה

• הממשלה שקלה להעניק לאזרחים מענק של עד 3000 שקל למשפחה, תוכנית זו מסייעת למשקי בית "שנופלים בין הכיסאות" וקשה להגיע אליהם בדרך אחרת, אך במצב הנוכחי היא לא תגדיל באופן ניכר את סך הצריכה.

• בשנים 2007-2001 ירדו מחירי הדירות בשיעור ריאלי של יותר מעשרה אחוזים (ראה גרף). אנו מעריכים כי על רקע ירידה חדה בביקושים בתקופה הקרובה, סביר שנראה התמתנות במחירי הדירות גם במשבר הנוכחי.

• כלי הריבית די הגיע לכדי מיצוי, ובנק ישראל פועל להערכתנו בדומה לפד בארה“ב, כלומר המדיניות מתמקדת בהכוונה של הריבית העתידית לתקופה ארוכה של ריבית אפסית, והמשך רכישות אג“ח ממשלתיות על מנת לשמור על עקום תשואות שטוח.

ישראל

מספר מחקרים מראים שהמגיפה מתפשטת מהר יותר במטרופולינים צפופים, ניו יורק וסאו פאולו הן אולי דוגמאות לכך. ישראל היא במידה רבה מטרופולין אחד גדול, הניידות של התושבים בין הערים המרכזיות היא גבוהה, מספר הנפשות הממוצע במשק בית גבוה וצפיפות המגורים גדולה. מבחינה זו המאבק בהתפשטות הווירוס הוא קשה יותר מזה של שבאירופה לדוגמה, שמאופיינת בצפיפות נמוכה יותר, והפרדה גדולה יותר בין הערים הגדולות לפריפריה. בניו-יורק ההתפשטות נבלמה בין השאר גם בשל ירידה חדה במספר הנכנסים לעיר הגדולה מהפרברים, בישראל זה פחות ישים. מנגד, יש גם יתרונות, האוכלוסייה בישראל צעירה ולכן העלות במונחי שירותי הבריאות היא נמוכה ביחס לרוב המדינות המפותחות.

סקר מחירי הדירות של הלמ"ס מצביע על ירידה בשיעור מצטבר של 0.8% בחודשיים האחרונים. הנתונים החודשיים הם תנודתיים, וחודשי הסגר אופיינו במיעוט עסקאות. יחד עם זאת הפגיעה ברמת ההכנסה של משקי הבית היא חסרת תקדים, ובפעם האחרונה שהמשק הישראלי ביקר ברמות אבטלה דו-ספרתיות, בתקופת האינתיפאדה והתנפצות בועת ההי-טק, בתחילת שנות האלפיים, נרשמה ירידה במחירי הדירות (שהחלה אף קודם לכן). בשנים 2007-2001 ירדו מחירי הדירות בשיעור ריאלי של יותר מעשרה אחוזים (ראה גרף). אנו מעריכים כי על רקע ירידה חדה בביקושים בתקופה הקרובה, סביר שנראה התמתנות במחירי הדירות גם במשבר הנוכחי.

תחזית האינפלציה לשנה הקרובה הופחתה לשיעור של 0.5%, זאת לאור החשש מסגר נוסף והשלכותיו על משקי הבית. אנו סבורים כי סעיף הדיור (שכ“ד) צפוי להמשיך לרדת בחודשים הקרובים. תחזית זו אינה כוללת השפעה אפשרית של עליית מסים עקיפים. מדיניות הממשלה והבנק המרכזי עשויה להעלות את שיעורי האינפלציה בטווח הארוך, אם זה דרך העלאות מסים לצורך צמצום החוב, או כתוצאה מהזרמת הכספים של האוצר ועליית החיסכון של חלק ממשקי הבית שלא נפגעו מהמשבר.

האינפלציה השנתית נמצאת ברמה שלילית כבר שלושה חודשים ברציפות ושוק ההון מגלם אינפלציה אפסית בשנה הקרובה. מצב זה מאפשר דרגות חופש רחבות למדיניות המוניטרית. כלי הריבית די הגיע לכדי מיצוי, ובנק ישראל פועל להערכתנו בדומה לפד בארה“ב, כלומר המדיניות מתמקדת בהכוונה של הריבית העתידית לתקופה ארוכה של ריבית אפסית, והמשך רכישות אג“ח ממשלתיות על מנת לשמור על עקום תשואות שטוח.

ההגבלות החדשות על הפעילות צפויות לבלום את התאוששות המשק, ובד בבד אנו רואים עלייה מחודשת במספר המובטלים. יש פערים גדולים בין הסקרים למצב התעסוקה שמפרסמים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שירות התעסוקה והביטוח הלאומי. שירות התעסוקה והביטוח לאומי מתבססים על רישומי העובדים הדורשים חל"ת, בעוד שנתוני הלמ"ס מבוססים על סקרים. הלמ"ס עצמה מפרסמת שני נתונים, האחד סקר כוח אדם שמתבסס על מדגם משקי בית והשני סקר שמתבסס על שאלון שמופנה למעסיקים. שיעור האבטלה הפורמאלי שמפרסמת הלמ"ס לא מביא בחשבון את העובדים בחל"ת, בין השאר כיוון שאלו לא מחפשים עבודה באופן אקטיבי. מבחינת ההשפעה על המשק, הכנסת העובדים בחל"ת יורדת בעשרות אחוזים, והם מובטלים לכל דבר. שיעורי האבטלה שונים  בכל סקר, אך המגמה העולה מהם היא דומה: העלייה במספר הנדבקים וההגבלות על הפעילות העלו מחדש את מספר המפוטרים ואת העובדים בחל"ת. על פי סקר המעסיקים של הלמ"ס שיעור האבטלה (ובכלל זה העובדים בחל"ת) נכון לתחילת יולי עמד על כ-18%. ניתן לראות ירידה במספר העובדים בחל"ת מ-8.4% ל-7.3%, אך מנגד עלייה במספר המפוטרים מ-4.5% ל-7.6%. אלו האחרונים מגיעים מכל ענפי המשק, ולאו דווקא מאלו שנפגעו באופן ישיר מהמגבלות. לאור החרפת המצב ואי-החזרה לשגרה אנו צופים עתה שהתוצר יתכווץ השנה בכ-7%.

הממשלה שקלה להעניק לאזרחים מענק של עד 3000 שקל למשפחה, תוכנית זו מסייעת למשקי בית "שנופלים בין הכיסאות" וקשה להגיע אליהם בדרך אחרת, אך במצב הנוכחי היא לא תגדיל באופן ניכר את סך הצריכה. משקי הבית בעשירונים העליונים יתרגמו את המענק לחיסכון, הן בגלל שההכנסה הזו היא חד-פעמית והן בגלל שקשה להוציא את הכסף בתקופה של הגבלות. התוכנית היא פרוגרסיבית, 750 שקל לאזרח זה שיעור גבוה מההכנסה של בעלי ההכנסות הנמוכות. בטווח הזמן הארוך יותר, יהיה צריך להעלות מסים כדי לשלם את חובות הממשלה, ואלו יגיעו כנראה מבעלי ההכנסות הגבוהות. החיסרון הגדול שלה הוא העלות התקציבית הגבוהה, 6 מיליארד שקל, שנובעת מהיותה אחידה ולא דיפרנציאלית. ניתן היה לצמצם את עלותה אם לדוגמה ההכנסה הייתה הופכת לחייבת במס, ואז המענק היה הופך למשמעותי יותר לאלו שהכנסתם נפגעה ולא משלמים מסים כעת.

עלות הגיוס של החוב הממשלתי נמוכה וזה נותן לממשלה לגיטימציה להגדלת החוב. יחס החוב הממשלתי לתוצר צפוי להגיע השנה לכ- 14% תוצר, ובכל זאת עקום התשואות שטוח מאוד, והתשואות לטווחים הארוכים נמוכות. המצב הזה לא היה מתקיים אם המשבר היה ייחודי לישראל. רכישות אג"ח של בנק ישראל מסייעות אף הן לשמירה על התשואות הנמוכות. בתנאים אלו, מתקיים נתק בין תשואות איגרות החוב לבין גודל החוב של המדינה, וספק אם התשואה היא ברומטר מהימן לאמון המשקיעים במדיניות הפיסקאלית

גלובלי

התמיכה הנרחבת של הממשלות והבנקים המרכזיים בעולם בפעילות הכלכלית, הייתה ככל הנראה בעלת השפעה גדולה יותר על השווקים מאשר התעצמות הגל השני של התפשטות הקורונה בעולם. הפער בין המיתון חסר התקדים בעולם לבין התגובה המינורית יחסית של השווקים הפיננסיים, מוסיף לגדול ולעורר שאלות רבות. מדד הנאסד"ק עלה מתחילת השנה ב-16%, מדד  ה-500 S&P חזר לרמתו בתחילת השנה, ואילו מדד ת"א 125 נמוך ב-15% לעומת הרמה בתחילת השנה. הפער בין מדדי המניות משקף בעיקר את ההרכב הענפי שלהם, ככל שמשקל הטכנולוגיה גבוה יותר, הביצועים השתפרו. גם במקרה של מדד תל אביב 125, ירידות המחירים לא משקפות מצב של מיתון הגדול ביותר שהיה פה אי פעם. חתן פרס נובל שילר מאמין לדוגמה, שהמגמות נקבעות על סמך "נרטיב" שהשוק מאמין בו. הנרטיב שהשוק מאמין בו כעת, למרות העתיד המעורפל, כולל אלמנטים שהם אולי חיוביים לשווקים, לדוגמה, פגיעות נמוכה של חברות הטכנולוגיה, בנקים מרכזיים שעושים כל מה שניתן כדי להגן על הכלכלה, וחברות תרופות שייהנו מביקושים גדולים. את הנרטיב הזה עזרו לייצר גם הבנקים המרכזיים. הממשלות הגדילו הוצאות והבנקים המרכזיים הדפיסו כסף, שהגיע לכיסי האזרחים. הכסף הזה מחפש מקום חנייה כשהריביות בעולם אפסיות. התנאים האלו לכשעצמם יוצרים את הנרטיב שתומך בתקופה זו בשוקי המניות.

ארה"ב: 

מרבית נתוני המקרו שהתפרסמו בשבוע שעבר היו חיוביים, אולם רובם מתייחסים לתקופה שטרם הגל השני של ההדבקות מהקורונה. מדד ה-NAHB למצב ענף הבנייה והנדל"ן עלה בחודש יולי לרמה של 72 נקודות מעל לתחזיות, בהשוואה ל-58 נקודות בחודש יוני. התחלות הבנייה עלו ב-17.3% בחודש יוני לעומת החודש הקודם, אך רמתם עדיין נמוכה ב-27% לעומת הרמה בינואר השנה. אינדיקטורים נוספים בענף הנדל"ן מצביעים על עלייה בפעילות, זאת, בין היתר, בתמיכת הריביות הנמוכות, כאשר בשבוע האחרון הריבית על משכנתאות ל-30 שנה ירדה בפעם הראשונה בהיסטוריה אל מתחת ל-3% לשנה.

שיפור מתון בנתוני שוק העבודה והצריכה הפרטית. בשבוע שהסתיים ב-11 ביולי, מספר הדרישות החדשות לדמי אבטלה ירד במעט ל-1.3 מיליון - הירידה השבועית המספר 15 ברציפות מהשיא של 6.9 מיליון דרישות חדשות בסוף מרץ. באשר לדרישות המתמשכות לדמי אבטלה, אלה ירדו ל-17.3 מיליון, לאחר שבשבוע הקודם עמדו על 17.8 מיליון. ההתאוששות בצריכה הפרטית נמשכה והמכירות הקמעונאיות עלו ביוני בשיעור של 7.5% לעומת החודש הקודם. עם זאת, האומדן הראשון למדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש יולי ירד ל-73.2 נקודות בהשוואה ל-78.1 נקודות ביוני. המשך הגל השני של הדבקות מהקורונה צפוי להביא לירידות נוספות בסנטימנט הצרכנים בחודשים הקרובים ולפגוע בהתאוששות שוק העבודה.

קצב האינפלציה השנתי בארה"ב נותר נמוך. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני בשיעור של 0.6%, בשל העלייה החדה במחירי הנפט, עם זאת קצב האינפלציה (מדד הליבה) בשניים עשר החודשים האחרונים נותר ללא שינוי ברמה של 1.2%. במבט קדימה, הפד מעריך שמדד ה-Core PCE יותר נמוך ויעמוד בסוף השנה בטווח של 0.9%-1.1%.

מנהיגי אירופה מתקשים להגיע להסכמות לגבי פרטי חבילת התמריצים בסך 750 מיליארד אירו. במהלך סוף השבוע האחרון נמשכו הדיונים, שהסתיימו ללא הסכמה, בין ראשי האיחוד האירופי לגבי צעדי סיוע (מענקים והלוואות) שמיועדים בעיקר לכלכלות שנפגעו בצורה המשמעותית ביותר ממשבר הקורונה: איטליה וספרד. עיקר הוויכוח נסוב סביב חלקם של המענקים בסך חבילת התמריצים. בעוד גרמניה וצרפת מתעקשות כי לפחות 400 מיליארד יורו יינתנו כמענקים, מנהיגי המדינות הצפוניות (הולנד, אוסטריה, פינלנד ועוד) לוחצים שהמענקים יהיו נמוכים משמעותית מסכום זה וגם יותנו במנגנון שייתן לכל מדינה את הזכות לעצור את חלוקת הכסף אם היא חשה שלא משתמשים בו כראוי. מדינות מסוימות גם ממליצות על התניית הענקת הסיוע במחויבות של המדינות המקבלות את הסיוע לביצוע רפורמות מבניות, צעד שמעורר התנגדות חריפה מצד מספר מדינות.

סין: 

התאוששות מרשימה של התמ"ג ברבעון השני. לאחר ירידה חדה של 10% בתוצר ברבעון הראשון של השנה (רבעון לעומת קודמו לא במונחים שנתיים), על רקע סגר כמעט מלא של המשק, ברבעון השני התוצר צמח בשיעור של 11.5%, כאשר בלטה במיוחד התאוששות של היצוא. למרות הנתון המרשים הזה, מדד המניות ה-CSI300 ירד בשבוע האחרון ב-5.0%. אם כי הירידות בשבוע האחרון הגיעו לאחר עליות רצופות בחודשים האחרונים והמדד גבוה עתה בכ-9.0% לעומת רמתו בתחילת השנה.

 

כתבה שעשויה לעניין אותך:
הבורסה בת״א קניה או מכירה ? יאיר לפידות, מגלה מה דעתו על מחירי מניות הבנקים והנדל"ן ?